עה״ת– החיים אור בפי' שבועי שיעור ▪ תשפ״ב מקץ פרשת טבדי בנימין הרב
א– חלק מעלת ויוסף יעקב לחלומות והשוואה פרעה חלום
מא פרק בראשית
הַיְאֹר עַל עֹמֵּד וְהִנֵּה חֹלֵּם יָמִיםּופַרְעֹה שְנָתַיִם מִקֵּץ וַיְהִי: (א) )(ב עֹֹלת הַיְאֹר מִן וְהִנֵּה בָשָר מַרְאֶׁהּובְרִיאֹת יְפוֹת פָרוֹת שֶׁבַע
בָָאחּו: וַתִרְעֶׁינָה פַת ש עַל הַפָרוֹת אֵּצֶׁל וַתַעֲמֹדְנָה בָשָר וְדַקוֹת מַרְאֶׁה רָעוֹת הַיְאֹר מִן עֹלוֹתַאחֲרֵּיהֶׁן אֲחֵּרוֹת פָרוֹת וְהִנֵּהְשֶׁבַע )(ג
: הַיְאֹר )(ד פַרְעֹה וַיִיקַץ וְהַבְרִיאֹת הַמַרְאֶׁה יְפֹת הַפָרוֹת שֶׁבַע אֵּת הַבָשָר וְדַקֹת הַמַרְאֶׁה רָע: וֹת הַפָרוֹת וַתֹאכַלְנָה שֵּנִית וַיַחֲֹלם וַיִישָן (ה) וְהִנֵּה וְטֹבוֹת בְרִיאוֹת אֶׁחָד בְקָנֶׁה עֹלוֹת שִבֳּלִים: שֶׁבַע )(ו צֹמְחוֹת קָדִים דַקוֹתּושְדּופֹת שִבֳּלִים שֶׁבַע וְהִנֵּה
: ַאחֲרֵּיהֶׁן חֲלוֹם וְהִנֵּה פַרְעֹה וַיִיקַץ וְהַמְלֵּאוֹת הַבְרִיאוֹת הַשִבֳּלִים שֶׁבַע אֵּת הַדַקוֹת וַתִבְלַעְנָה: הַשִבֳּלִים )(ז
)(ח בַבֹקֶׁר וַיְהִי פוֹתֵּר וְאֵּין חֲֹלמוֹ אֶׁת לָהֶׁם פַרְעֹה וַיְסַפֵּר חֲכָמֶׁיהָ כָל וְאֶׁת ם מִצְרַי חַרְטֻמֵּי כָל אֶׁת וַיִקְרָא וַיִשְלַח רּוחוֹ ִוַתִפָעֶׁם
לְפַרְעֹה: אוֹתָם
החיים אור שם
חולם. ופרעה צריך היה ההודעה תחלת שהיא לצד הנה
פרעה" לומר״חולם פרעה" או״ויחלום …
באומרו ירצה חולם ופרעה עצמו פרעה שגם לומר ראותו לצד חלום חולם היה כי בחלומו הרגיש
מופלאים, דברים אבאר, כאשר זה אין כי הרגיש
חלום. אלא זה ואין בעולם ההווים מהדברים החלום סימני להגיד היא זו בהודעה הכתוב וכוונת
והוא יצטדק, אשר - כי בחלום האדם ירגיש כאשר
דבר, להבחין בדעתו שלם הוא דעת ל שישכיל עד
בהקיץ, היות יתכן שלא דברים הוא כי וירגיש
- חולם וערבוב הדעת בלבול חלומו אין כי יגיד זה אותו מודיעים אלא בו יתעללו ורוחות השכל
עתידות: למעלה עליונים
לומר" לו היה וגו עולות היאור.'מן )(ב שבע עולות
מקום ואח״כ העולה כיר יז הראוי מן כי היאור" מן פרות
שעולה. משם לומר שיכוין ואולי ולזה. היאור מן היתה הוייתן כל כי היה אם ולזה ממנו, המתהווה כך ואחר המהווה הקדים
היאור" מן עולות פרות שבע אומר״והנה כי הנשמע יהיה נמצאו מהיאור ולא ממנו ועלו היאור דרך עברו, הפרות
אמר לזה פרות שבע עולות היאור מן שממנו לומר
, נמצאו ומזה וכמו חלום חולם הוא כי כן גם הרגיש
בפסוק שפירשתי חולם )'(א. ופרעה
להגיד, זה מראה שהראוהו וטעם יתהוו עצמו מהיאור כי ושבע שבע שני שבע שהם יוסף שפתר והוא הדמיונות, ב'
יעלה אם עצמו מהיאור מתהוים הם ושניהם רעב שני היתה הוויתן הפרות כי בחלום ראה ולזה יעלה לא או
: מהיאור
)(ג שכתבנו אופן על פירוש. היאור מן אחריהן עולות מן אמר שלא והגם היה. היאור מן מציאותם שכל
היאור אומרו על סמך בראשונות שאמר כמו עולות
הוא שמהיאור הראשון כסדר שהוא אחריהן תיבת הוויתן: התחלת
חלום והנה וגו' )(ז. וייקץ השבלים בחלום כי אולי
חושב והיה חולם היה כי חלומו ב בו הכיר לא בלא והכירו הדבר בהירות לרוב בהקיץ שהיה אז משנתו שעמד אחר אלא החולם, כדרך בלבול
וייקץ אומרו והוא, חולם היה כי למפרע הכיר
פרעה בהקיץ ולא הדברים היו חלום כי עצמו מצא: והנה
וגו אותם פותר )(ח.'ואין אמר אותם ב שהיו 'לצד
יחיד לשון הכתוב שאמר והגם חלומות, , חלומו את שכל אותם לומר דקדק פותר מצא לא כי להודיע כשבא
להם פותר אין החלומות. ב'
ואומרו לפרעה הכתוב שיכוין לומר נראה צורך, ללא שם אינו פרעה שם כי הוא ידוע דבר כי לפרעה באומרו
שר אליו שדבר תמצא ולזה המלכות שם אלא, העצם
שם שיזכיר מהמוסר ואין וגו' קצף פרעה המשקים שם שהוא ודאי אלא זה כסדר בפניו המלך
ל״ד. תהלים (רש״י ז״ל, אמרו וכן המלוכה), כי אצלו, פתרונם נתקבל לא למה טעם לתת בא ומעתה
לצד למלך היה שהחלום כי פ״ט) פ' (ב״ר ז״ל ואמרו
הנוגעים דברים יגידו המלכים חלומות, המלכות לכללות
שנוגע פתרון פותרים היו לא והם נת, נות כן והדעת הדיוטות… של פתרונים אלא למלכות
כח פרק בראשית
וַיַחֲֹלם (יב) וְהִנֵּה מֻצָב סֻלָם הַשָמָיְמָה מַגִיעַ וְרֹאשוֹ ַארְצָה
וְהִנֵּה עֹלִים אֱֹלהִים מַלְאֲכֵּי
(יג בוֹ: )וְיֹרְדִים וְהִנֵּה נִצָב ה' אֱֹלהֵּי ה' אֲנִי וַיֹאמַר עָלָיו יִצְחָק וֵּאֹלהֵּי ַאבְרָהָםָאבִיָך עָלֶׁיה שֹכֵּב אַתָה אֲשֶׁר ָהָָארֶׁץ
אֶׁתְנֶׁנָהּולְזַרְעֶָׁך: לְָך
החיים אור שם
אומרו טעם וגו והנה.'ויחלום )(יב הצדק בבחינת מוחלט החלום שאין להיות. והנה
אמר לזה השעמום, במראה הם כי תבן בהם יהיה פנים כל שעל גם הם, א שו חלומות כי
והנה ומבואר אצלו נגלה דבר כל אלא ודמיונות שעמום בלא הדברים כי פי' בראייתו מחליט ואינו דבר שרואה החלומות לשאר דומה זה ואין יאיר, כיום
, רואה שהוא מה אליו מהנגלה ופרט פרט בכל לומר שדקדק תמצא ולזה
חלום ב והנה, סולם אמר, והנה הסולם ראית גבי והנה אמר המלאכים ראית גבי
היתה כי בזה הכוונה, ה אמר׳והנה שכינה גילוי גבי, וגו 'מלאכי ממש: נבואה
לז פרק בראשית
וַיַגֵּד חֲלוֹם יוֹסֵּף וַיַחֲֹלם (ה) אֹתו שְנֹא עוֹד וַיוֹסִפּו: ֹלְאֶׁחָיו
חָלָמְתִי אֲשֶׁר הַזֶׁה הַחֲלוֹם נָא שִמְעּו אֲלֵּיהֶׁם וַיֹאמֶׁר: (ו)
)(ז וְהִנֵּה הַשָדֶׁה בְתוְֹך אֲלֻמִים מְאַלְמִים אֲנַחְנּו וְהִנֵּה קָמָה
וְהִנֵּה נִצָבָה וְגַם אֲלֻמָתִי וַתָשְתַחֲוֶׁין אֲלֻמֹתֵּיכֶׁם ִתְסֻבֶׁינָה
: לַאֲלֻמָתִי תִמְשֹל מָשוֹל אִם עָלֵּינּו תִמְֹלְך הֲמָֹלְך אֶׁחָיו לוֹ וַיֹאמְרּו (ח)
דְבָרָיו וְעַל חֲֹלמֹתָיו עַל אֹתוֹ שְנֹא עוֹד וַיוֹסִפּו: בָנּו וַיֹאמֶׁר לְאֶׁחָיו אֹתוֹ וַיְסַפֵּר חֲלוֹםַאחֵּר עוֹד וַיַחֲֹלם (ט) הִנֵּה
עוֹד חֲלוֹם תִי ְחָלַמ וְהִנֵּה עָשָר וְַאחַד וְהַיָרֵּחַ הַשֶׁמֶׁש
לִי מִשְתַחֲוִים: כוֹכָבִים
החיים אור שם
וגו אנחנו )(ז.'והנה פעמים ג' אמר אשר החלום כי דע. והנה
יהיה הנבואה מראה ה שלפני מהמודיעים 'והודעה האות
וצהיר בהיר לחולם החלום יהיה אם הוא והמופת יאיר כיום והמופת האות בא ממש בהקיץ הוא כאלו בעיניו הדבר שיהיה
יחזה. שדי מחזה כי להודיע בו ישחקו צעירים אשר החלומות כי
ואמר יוסף ספר כן על הנדמה, והגזמת הרעיון בלבול יהיה
והנה שכלו בעיני ברור היה שהראוהו דבר שכל פרט בכל
זה ואין דעתו ת בהשלמ בהקיץ שהוא עתה רואהו היה כאילו
צודק: חלום אלא
ב- חלק פרעה לחלום השרים חלומות בין והשוואה הפה אחר הולכים החלומות
ב עמוד נה דף ברכות מסכת בבלי תלמוד
… רב אמר פנדא רבי אמר עקיבא רבי אמר זבדא בר ביזנא רבי אמר
ומנו- אחד, זקן משום בירים רבי אמר נחום וארבעה עשרים בנאה: רבי אצל והלכתי חלום חלמתי אחת ופעם בירושלים, היו חלומות פותרי
זה- לי פתר לא זה לי שפתר ומה, כולם בי נתקיימו, וכולם
כל אטו. הפה אחר הולכים החלומות כל שנאמר: מה לקיים
הוא- קרא? הפה אחר הולכים החלומות דאמר אלעזר, וכדרבי אין,
הפה- אחר הולכין החלומות שכל מנין אלעזר: רבי כאשר ויהי שנאמר
היה… כן לנו פתר
אגרא- ליה דיהיב מאן הוה, חלמי מפשר הדיא בר ליה מפשר
אגרא- ליה יהיב דלא ומאן למעליותא, לגריעותא ליה. מפשר
יהיב אביי חלמא, חזו ורבא אביי. . ליה יהיב לא ורבא זוזא. ליה אקריין
אחר" לעם נתנים ובנתיך "בניך את נפישין, ובנתך בנך ליה: אמר לאביי, לקריבה להון ויהבת לך ואכפה לקריבה, אמרה והיא לקריבך, , אמרת ובנתיה בניה ואתו שכיבא, דביתהו ליה: אמר לרבא אחר. כעם דהוי
רב אמר אבא בר: ירמיה רבי אמר רבא דאמר אחריתי, איתתא לידי
… האב אשת זו אחר- לעם נתנים ובנתיך בניך דכתיב מאי דקא בהדי
כל ביה כתיב דהוה וחזא רבא אשכחיה מיניה, סיפרא נפל: סליק
. הפה אחר הולכין החלומות וצערתן קיימא בדידך רשע! אמר:
חסדא. דרב מברתיה בר לך, מחילנא כולהו האי! כולי
א חלק הרשב״א שו״ת תח סימן
ורבא אביי בכונת נכון על שאעמידך עוד אמרת בעבור תשתנה הכל גזרת וכי הדיא. בר בשאלתות
הדיא בר? פתרון
הנוהג בטבע הכל שתולין פלוסופית שאלה זו תשובה אינו התורה חכמי והסכמת הכתוב מן הנראה לפי אך לא נעלמים דברים או סגולות או בכל יש אלא כן.
עתה לנו נתבארה כרותה ברית שאמרו והיא סבותם. מלפני היוצאה /כשגגה/ כשגגגה הוה ואמרו לשפתים היא וזו רבים וכאלה דיהודה נפשיה ונח השליט ברכת תהי אל ואמרו בברכות. והחפץ בקללה המניעה מה הטבע אחר בזה נמשך ואם בעיניך. קלה הדיוט והשם המה יקללו הברכה. תועיל ומה הקללה תזי'
ראיה והביאו לשטן פיו אדם יפתח אל מרו וא יברך. וכתב וגו' כסדום כמעט א) (ישעיה דכתב הכתוב מן יכולין אינן הפילוסופי' חכמי וגם סדום. קציני שמעו ובאבנים בעשבים כל לעין הנגלות לסגולות טעם. ליתן המים פני על ישוטט והברזל הברזל השואבת כאבן
הסדן פני אל פניו שיהו עד ינוח. ולא טעם מגיד היש
מהם כאחד החלומות פתרון ואמור חכמיהם בכל. בזה
נו/א דף ברכות על ה' חפץ ספר
וכו. מפשר הדיא בר 'גמרא. מה ישתנה איך יתמה הרואה כל
הדיא. בר פי על ברקיעא שגזרו האמת דאחר אמרינן ואי והא כדאיתיה הא לפשר הדיא בר בלב ועשו גזרו כך ברקיעא
כדאיתיה - אחד פסוק יקרא למה החלומות לבעל קשה א״כ
שנוי, שום בלי המפשר פי על הכונה ותתהפך הכתוב אם ממנ״פ הרע על יורה איך החלומות בעל לדעת הטוב על יורה ההוא
אחד. בנושא הפכים ב' עצמו הכתוב
אמרינן אי ועוד להאי לפשר הדיא בר בלב עושים דמשמיא משמיא גזרו כך הדיא בר דברי ובלאו כדאיתיה ולהאי כדאיתיה בר הלא דר״ח ברתיה בשביל הדיא לבר רבא קלל למה א״כ רבא העניש ולמה למות מר״ה גזירה עליה נגזרה הדיא מבר
טוב לא לצדיק ענוש גם הדיא. לבר
החלום, בענין לפרש נ״ל אכן שינויי כמה לדחוק דאיכא הגם
הוא. נכון דרך עכ״ז דחיקי,
ובצאת בעולם המשוטטים רוחניים מלאכים כמה יש הנה כי מקרין או לה ומודיעים בה פוגעים הם שינה ע״י האדם נשמת
וכדומה. פסוק זה אי אותה כלל ממש בו אין החלום ואותו מראין הם כנזכר אם כי נבואה שום יודיעוהו לא כי פי'
לו החלום. כמראה אותו מקרין או הוא החלום של ונפקותה
יכשר לאשר אותו ויפשר המפשר ויבוא משנתו יעור כאשר
לחלום, האדם זה ויחשיב בעיניו, הרוחות לאותם להם יש אז עליו השליטם הוא כי להם פתר כאשר ולקיים בו לשלוט
מזליה, ואיתרע לו פוטר בתר ומהדר מהחלום, חשבון בעשותו
מעיר לו ויהיו במעשיו יצליחוהו המלאכים הם לטובה י נמ אי
לעזור…
להפך וכן להטיב ממונים יש בחלומות דגם פשיטא דהנה
והטובה ע״י תתקיים טובה ושאינה הטוב ממונה ע״י תתקיים
הש״ס" קאמר נמי ולזה שפירשתי וכמו חיצוני דלא חלמא כל
מפשר - מקריא" דלא כאיגרתא ים שיתקי שליטה דאין פי' ע״ד והוא שיתפשר אחר אלא החלומות בעל דברי
שפירשתי. לבטל הפשור ומוריד מעלה מה הכי תימא לא דאי
עליו נגזר שכבר. מה
הוא העיקר דהא הפה אחר שהולך שפיר אתי והשתא
כנזכר. הפה דר״ח בברתיה גרם הוא כי רבא ידע כאשר ולזה
הדיא לבר קלל ושכיבת מזליה דא. יתרע
אתה דצריך אלא דוקא לך דקאמינא הללו החלומות דכל לדעת
המשוטטות מהרוחות הבאים לא נבואיי חלום אבל
המפשר… פי על ודאי יכנס שלא קאמינא
מ פרק בראשית
חָלַמְנּו חֲלוֹם אֵּלָיו וַיֹאמְרּו (ח) אֲלֵּהֶׁם וַיֹאמֶׁר אֹתוֹ אֵּין ּופֹתֵּר
פִתְרֹנִים לֵּאֹלהִים הֲלוֹא יוֹסֵּף לִי נָא: סַפְרּו שַר וַיְסַפֵּר (ט) לְיוֹסֵּף חֲֹלמוֹ אֶׁת הַמַשְקִים
בַחֲלוֹמִי לוֹ וַיֹאמֶׁר וְהִנֵּה גֶׁפֶׁן שָרִיגִם שְֹלשָה (י)ּובַגֶׁפֶׁן לְפָנָי: נִצָּה עָלְתָה כְפֹרַחַת וְהִוא (יא עֲנָבִים: אַשְכְֹלתֶׁיהָ )הִבְשִילּו אֶׁת וָאֶׁקַח בְיָדִי פַרְעֹה וְכוֹס כוֹס אֶׁל אֹתָם וָאֶׁשְחַט הָעֲנָבִים כַף עַל הַכוֹס אֶׁת וָאֶׁתֵּן פַרְעֹה
זֶׁה יוֹסֵּף לוֹ וַיֹאמֶׁר (יב) פַרְעֹה:
ֹפִתְרֹנו שְֹלשֶׁת הַשָרִגִים שְֹלשֶׁת שְֹלשֶׁת בְעוֹד (יג) הֵּם: יָמִים
פַרְעֹה יִשָא יָמִים רֹאשֶָׁך אֶׁת כוֹס וְנָתַתָ כַנֶָׁך עַל וַהֲשִיבְָך
שוֹן הָרִא כַמִשְפָט בְיָדוֹ פַרְעֹה
מַשְקֵּהּו… הָיִיתָ אֲשֶׁר טוֹב כִי הָאֹפִים שַר וַיַרְא (טז) אֲנִי יוֹסֵּףַאף אֶׁל וַיֹאמֶׁר פָתָר
בַחֲלוֹמִי וְהִנֵּה חֹרִי סַלֵּי שְֹלשָה
רֹאש: י ִעַל הָעֶׁלְיוֹן (יז)ּובַסַל אֹפֶׁה מַעֲשֵּה פַרְעֹה מַאֲכַל מִכֹל מֵּעַל הַסַל מִן אֹתָם אֹכֵּל וְהָעוֹף
: רֹאשִי זֶׁה וַיֹאמֶׁר יוֹסֵּף וַיַעַן (יח)
ֹפִתְרֹנו שְֹלשֶׁת הַסַלִים שְֹלשֶׁת
הֵּם: יָמִים שְֹלשֶׁת בְעוֹד (יט)
אשְָך ר אֶׁת פַרְעֹה יִשָא ֹיָמִים עֵּץ עַל אוֹתְָך וְתָלָה מֵּעָלֶׁיָך
מֵּעָלֶׁיָך בְשָרְָך אֶׁת הָעוֹף: וְָאכַל
החיים אור שם
אותו אין ופותר וגו' )(ח. ויאמרו היפך וזה אופן, בשום לפותרו במציאות פותר אין פי'
ח (מ״א בפרעה )'מהאמור אותם פותר ואין החלום את פתרו לא אלא פותרים שהיו פי'
המתקבל: פתרון יפתור, הוא כי לומר רוצה פתרונים לאלהים. הלא כי יחשבוהו שלא ונתחכם והוא מהם, אחד והוא הרבה חלומות פותרי לו יש ה' כי ואמר בדבר מתגדל
לי. נא ספרו אומרו
באומרו נתכוין עוד פתרונים רבים לשון בהרואה אומרם דרך על פותרי כ״ד כי ב) (נה וכולם זה פתר לא זה שפתר ומה בנאה רבי של חלום ופתרו בירושלים היו חלומות
נתקיימו ע״כ. אומרו הוא וזה פתרונים לאלהים וכולם פתרונים הרבה לחלום שימצא 'פי
צודקים.
טעמים׳הא לב' נא תיבת לומר ודקדק ביומו יפתרנו אם אלא יצדיק לא החלום פתרון כי
תענית מתענין שאין תמצא כן וכמו ביומו, יחדיו יכונו החלום דברי כל כי זמן לאחר א ול אמר לזה א) יא (שבת בשבת ואפילו ביומו אלא חלום לי נא ספרו לשלול עתה פירוש
נפשם עצבון שיוסר אחר יומים או יום עד יאחרו. שלא
ב 'וטעם ב נה (ברכות ז״ל אומרם דרך )על א הולכים החלומות כי הפה. חר
ולזה הזולת, פתרון ויתקיים מבלעדיו לזולת חלומותם לספר שיקדימו יוסף חש
אמר לזה נא ספרו פתרונו להקדים כדי לי ספרו עתה. פי'
הרואה בפ' שאמרו והגם של חלומו פתרו וכולן בירושלים היו חלומות פותרי כ״ד כי
בסמוך שכתבנו וכמו בנאה. רבי זה סותרין הפתרונים ו יהי לא אם דוקא כי אני אומר לגדולה מהמשמר יוציאוהו כי יאמר ראשון שתאמר כמו סותרים היו אם אבל זה את
מות- עד ישב שם יאמר ושני עתה ספרו יוסף אמר ולזה ראשון אלא מתקיים, אין
פתרונו: יתקיים כי יבטח שבזה
הדיבור להשליט נתכוין החלומות בפתרוני כן אומרו טעם פתרונו )(יח. זה על הפתרון של השולט הדיבור כפי מתהפכת המחשבה כי הפה אחר הולכים החלומות שבזה המחשבה
יאמר אם ודוקא עליה, פתרונו זה בדרך שדיבר תמצא כן וכמו הדיבור משליט, שבזה
בעז״ה: שם אבאר כאשר פרעה חלום בפתרון זה
טז פסוק מא פרק בראשית
פַרְעֹה שְלוֹם אֶׁת יַעֲנֶׁה אֱֹלהִים בִלְעָדָי לֵּאמֹר פַרְעֹה אֶׁת יוֹסֵּף: וַיַעַן
שם אוה״ח
… הוא שאמר ומה על לחלומות פתרונים ימציא אלהים כי ושר המשקים לשר יוסף אמר שכן שמצינו כמו אדם בני יד
(שם )האופים לאלה הלא פתרונים ים יחסרו לא פי'
ואמר הפתרונים פתרון ימצא אולי לי ספרו אינו ולעולם
כי לומר עצמו מייחד. חלומות מפשר הוא אומר הוא כן וכמו
וגו. יענה לו׳אלהים
לומר והוצרך אם יקפיד שלא לו לומר נתכוון, שלום יענה ולא דבר מענה מה' כי רעתו מגיד החלום פתרון יהיה
לומר יקפיד טעם ונתן, הפה אחר הולכים החלומות כי
באומרו ולזה, זה בדבר ישתנה המלך כי פרעה שלום עתה אומרו הוא כן וכמו הדברים, יצאו ממנו לא רע יגיד אם
פרעה. שלום את יענה אלהים
באומרו ירצה עוד יענה אלהים פתרונו אופן סדר אין כי
שיטה בו וכיוצא א) נו (ברכות הדיא בר פתרון כסדר
, הדברים משמעות אמיתות אלא יחפוץ לאשר החלום
וגו: אמר׳אלהים ולזה
ג- חלק רבנו משה נבואת ולעומת בו" אדבר "בחלום לעומת נבואי חלום בין
החיים אור ויצא פ'
ואומרו נצב ה' והנה 'פי לנבואה יעלה זו שממדרגה
ידבר בחלום ולא עצמה השכינה עליו תגלה אלא, בו על פ״ה) תשובה הל' (רמב״ם ז״ל שאמרו תמצא ולזה מוכשרים וכולן מהנבואה מהם אחד הושלל שלא ישראל
זה: לדבר
וגו ואנכי וגו' אכן וגו' )(טז.'וייקץ לדעת צריך
אומרו, אכן כוונת מה עוד הנעלם. לו נתגלה כי שנראה
ידעתי לא ואנכי זו תמיהא לדעת הוא שצריך שנראה
נסתר. כל
השמש בא כי ב) צא (חולין ז״ל אומרם דרך על ויתבאר המאושר מלון בבית שם לשכב בעונתה שלא לו, שקעה
לזה, בזמנו שלא שמש הערב טעם הרגיש לא ויעקב
ענין ברוב החלום כשבא טעם הנסתר לו הוכר אז
אומרו והוא שמש, הערב ו׳גו ה' יש אכן העריב ולזה
הזה במקום שכיבה לצורך. השמש
ה ואומרו׳יש יותר תמיד מצוי ה' שבו מקום הוא שם פי' מדי שם אתו לדבר ה' רצה לזה ואשר המקומות, מכל
ואמר שמה, עוברו ידעתי לא ואנכי הדבר טעם קודם כי לנבואה עצמו מכין היה יודע היה אם כי
כידוע. הכנה צריכה הנבואה
ואפשר אם ולא בהקיץ מתנבא היה עצמו מכין היה
על השכיל שלא מה על מתאונן ולזה, בו ידבר בחלום
. דבר. .
יב פרק במדבר
בֵּיתִי בְכָל מֹשֶׁה עַבְדִי כֵּן א (ז)ֹל בוֹ: אֲדַבֶׁר בַחֲלוֹם אֶׁתְוַדָע אֵּלָיו בַמַרְָאה ה' נְבִיאֲכֶׁם יִהְיֶׁה אִם דְבָרָי נָא שִמְעּו וַיֹאמֶׁר (ו) בְמֹשֶׁה לְדַבֵּר: בְעַבְדִי יְרֵּאתֶׁם יַבִיטּומַדּועַֹלא ה' בְחִידֹתּותְמֻנַת וְֹלא בוֹּומַרְאֶׁה אֲדַבֶׁר פֶׁה אֶׁל פֶׁה (ח) הּוא: נֶׁאֱמָן
בהעלותך פרשת החיים אור
הדרגת הפרש להודיענו בא וגו אליו במראה.'ה' בענין דברים ג' שיש ולצד משה, מהדרגת הנביאים
הנבואה:
המראה השגת, א'
השגתה זמן ב' - אין או שירצה עת בכל יתנבא אם פירוש
ה שיחפוץ בזמן אלא ברצונו תלוי,'הדבר
אבאר כאשר הדיבור בחינת השגת, ג'
הדיבור בחינת השגת …וכנגד בו אדבר אמר, בחלום
דע פירוש החלומות, בהודעת מדות ב' כי
'הא תבחן ולא מעורבבת דעתו תהיה הדברים כשישמע
מבולבלת׳ב דעתו כי הנדבר להשכיל מילין, אזנו כל
ודמיון משל אלא כפשטן הדברים אין בחלום, הנדבר
והוא ופתרוניהם, בתורה הכתובים מחלומות ולמד וצא
כי ה' שאמר מה להם הטוב דברו בא בעת ביאים הנ ים בלב השוכב כאדם ויהיו דעתם יתבלבל אלא בצורתו הדיבור להם יבא לא גם ויתהוללו, הדיבור שאת שיוכלו כדי ומשל דמיון תוך מלובש
מתהוללים, כן פי על ואף
תיבת ופירוש בחלום ומהות באיכות חלום, בגדר הוא הנביא עבדיו אל נגלה ה' היה בהקיץ ולעולם, ים אותו מקבלים היו הדיבור להם בא כשהיה אלא ומתטרפת לארץ נופלים והיו כנזכר החלום כתכונת
מעליהם. דעתם
כן שאין מה היתה שלא מזה מושלל שהיה משה דעתו לא גם שלימה, בדעת שומע והיה ה' דבר בבא משתנית דברים אלא ומליצה משל בדרך הדברים אליו באים היו
פתרון צריכין ואינן וברורים, מבוארים
ה מאמר 'והוא בו אדבר פה אל פה כל עיני הנה פירוש
שכלן משה אל ה' דבר אשר פרשיות הג״ן רואות ישראל
לשון מבין כל ים דבר של פשטן שיבין דברים הם
, הקודש כולם בהם ה' אצר אשר חכמה אוצרות גם במשמעות ירגיש ולהעמיק לעיין הבא למבין נכוחים
בהם, לומר ה' חשב אשר את עצמן הכתובים
הנביאים עבדיו ביד ה' דבר אשר בדברים זה דרך ואין
וישעיה ירמיה יז (יחזקאל כמאמר ), ומליצה משל שכלן
זכריה נבואת מהמה וביותר וגו', ם הכנפי בעל הגדול הנשר
אתנו ואין נבואתו גם סגר אשר הנבואה שערי המסגר
נבואתו כוונת: יודע
למה אחד אלהינו ה' הוא שהמנבא כיון זאת לחקור ויש
אמת אנשי ואמרו מעקשים דברו ולזה נכוחות ידבר, לזה לדניאל המלאך בדבר הידיעה לנו שקדם במה
כי לראות שכיל ת מזה בו פועל שהיה ההרגש ואינה הרוחני הרגשת תפסידנה האנושי מין הרכבת בחכמתו ה' כונן אשר המורכב זולת לסבול יכולה
והגוף, הנפש יחד שתוף שיוכלו הנפלאה
ומים אש ונתפסות הנרגשות במקורות אפילו תראה והלא ומזה יוצר, ידי כוננו אשר השמים זולת זה את מכלה זה
הרוחניות מקור אלהים ר בדב עמוד יוכל איך תשער אדם אין ולזה עמוד יוכל איך אש להבת קולו, ויחצוב זולת חיים אלהים קול לשמוע בכוחו לעמוד משיג שרשמנו כמו צורה ועשאו חומרו הפך אשר האיש
אחרים במקומות דבר שאת ויכול גוף לו אין שזה
לצורתו דומה גופו שאין לאדם ה' בהנבא ולכן, מלך עשות ה' יתחכם מפי מלך דבר יצא כי האופן זה, על יגיע כך ואחר דקים באוירים יתעטף והדיבור עליון יפעיל זה גם ואף הנביא, יסבלנו ובזה נביא לאוזן בא יסובב זה ודבר להשתגע, בנביאים הרגש
החלום: בבחינת ומליצה משל דרך הדברים
ומליצות משלים ידברו ממשה לבד הנביאים כל ולזה
בא הדיבור היה בנביאות אחרון שהיה כריה ז מהמה ויותר ולזה לסבול, שיוכל כדי נבואות משאר ביותר ונגלם ונגלד אחרונים דורות שאין עד הדמיון ועומק המליצות בו נתרבו המושג בבחינת כאן ה' שהודיע מה והוא דבריו, יודעים
ואמר למשה פה אל פה מפי נפסק הדיבור היה לא פירוש
הדיבור שישתנה העולם באויר לעבור משה לפי עליון אל גם וחידות, משלים דברי לדבר ויסובב האוירים בהלבשת
ומראה כמאמר לנביאים תקרה אשר ההתרגשות שלל
אלא יתבהל ולא ירדם לא פירוש ומראה בעת פירוש
כסדר אינו פה אל פה בו מדבר שאני עצמה ובשעה המנבא אור לו מראה שאני ומראה אלא החלום
, ומביט השכל: והתכוננת ההערה יגיד וזה
ולא ואומרו לצד כי הדבר בתולדת להעיר הוא, בחידות בלא יוצא הדיבור כן גם היה בזה פה אל פה מדבר שהיה
חידות…
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה