גויים של ערכאות
וחומרתו האיסור מקור
פח: גיטין היה תניא, מוצא שאתה מקום כל אומר: טרפון רבי
כדיני שדיניהם אע״פ כוכבים, עובדי של אגוריאות
ואלה שנאמר: להם, להיזקק רשאי אתה אי ישראל,
לפני ולא לפניהם לפניהם, תשים אשר המשפטים
לפניהם– אחר: דבר כוכבים, עובדי לפני ולא
הדיוטות.
ר״צ סימן ב חלק הרשב״ץ שו״ת גוים של בערכאות לדון שאסור הוא ברור דבר
כדיננו שדיניהם בדין, אפילו, תורה איסור וזהו
בגיטין. כמבואר
שמות רש״י כא: גוים לפני ישראל דיני שהמביא
להחשיבה זרה עבודה שם ומיקר השם את, מחלל
פלילים ואויבינו צורם כצורנו לא כי, שנאמר
יראתם לעלוי עדות זהו פלילים. כשאויבינו
: שם רמב״ן הכתות שתי חכמים שהזכירו פי על ואף
בעלי שני רצו שאם ביניהם, הפרש יש כאחת, האלה
הוא מותר שבישראל ההדיוט לפני לבא, הדין
אסורין הגוים לפני אבל דין, דינו עילויהו ובדקבלום
ואפילו לעולם, בדיניהם להם שידון לפניו לבא הם
ענין באותו כדיננו דיניהם: היו
הרשב״א שו״ת כו) בב״י (הובא רנד סימן ו חלק קדוש לעם ושלום חס ומשפטיהם הגוים בדרכי לילך
וכל ככה, לנהוג לעקור לחטוא יוסיפו עתה אם שכן
נחלה, ועושה הזה הרצוץ קנה משענת על הסומך
אלה התורה חומות מפיל והתורה וענף שרש ועוקר
תבקש. מידו לומר בזה הסומך שכל אני ואומר
דמלכותא, דינא משום שמותר וגזל טועה הוא. ן
ישי גזלה ואפילו, מקרי רשע ב דיני כל עוקר ובכלל
השלימה. התורה המקודשים הקודש לספרי לנו ומה
את ילמדו אשי ורב רבינא ואחריו רבי לנו שחברו
בבית טלואות במות להם ויבנו הגוים דיני בניהם
בישראל, כזאת תהא לא חלילה הגוים? מדרסי חס
עליהם. שק התורה תחגור שמא ושלום
משפטים תנחומא זה עם זה דין להם שיש ישראל של דינין לבעלי מנין
ישראל כדיני הדין אותו דנין שהעכו״ם שיודעים
תשים אשר לומר תלמוד לפניהם, להזדקק שאסור
מי שכל כותים, לפני ולא ישראל לפני לפניהם,
בהקדוש כפר עכו״ם לפני והולך ישראל דייני שמניח
(דברים שנא' בתורה, כפר כן ואחרי תחלה הוא ברוך
פלילים. ואויבינו צורם כצורנו לא כי ל״ב)
כו סימן ערוך שולחן
א בִפְנֵיּדַּיָנֵי לִּדוֹן אָסּור גויים ּובְעַּרְכָאוֹת)(א,'(פֵי שֶׁלָהֶׁם
, רָאֵל יִש כְדִינֵי שֶּׁדָנִים בְדִין אֲפִלּו בוְ, לָדּון לְשָרִים קָבּועַּ )ֹמוֹשָב
ל וְכ אָסָּור. בִפְנֵיהֶׁם, לִּדוֹן דִינִים בַּעֲלֵי ב' נִתְרַּּצּו וַּאֲפִלּו
חֵרֵף רָשָע, ּוכְאִלּו זֶׁה הֲרֵי בִפְנֵיהֶׁם, לִּדוֹן הַּבָא וְגִּדֵף
בֵית יַּד ב וְיֵש הגה: ע''ה. רַּבֵנּו מֹשֶׁה בְתוֹרַּת יָד ְוְהֵרִים
מ הַּּגוֹיִים יַּד שֶׁיְסַּלֵק עַּד לְנַּּדוֹתוֹּולְהַּחֲרִימוֹ ֵּדִין חֲבֵרֹו עַּל
ב. . קנ''ד שֹרֶׁש )(מַּהֲרִי''ק תַּקִיפָה, ּובַּעַּלּדֹינו הַּּגוֹיִים יַּד ִהָיְתָה
וְאֵינו ֹאַּלָם, תְבָעֶּׁנּו י יִשְרָאֵל, בְדַּיָנֵי מִמֶּׁנּו לְהַּּצִיל ִיָכוֹל
ל)(ג נוֹט לָבֹא, רָצָה לֹא אִם תְחִלָה; יִשְרָאֵל ֵלְדַּיָנֵי
בְדַּיָנֵי מִבֵיתּדִיןּומַּּצִיל רְשּות בַּעַּלּדִינו מִיַּד. ֹגוֹיִים
עין טוב החיד״א ד אות י״ז סימן
כשהמלך אלא דינא מלכותא ד דינא לומר שייך לא
גזירתו לקיים עליהם וכופה מדינתו בני כל על, גוזר
דידן בנידון כן שאין מה עמהם, לו ריב יקיימו לא ואם
חוקי כפי נדון אם מקפדת המלכות אין שבודאי
. תורתינו
שבסוריא ערכאות
כג סנהדרין סגי. בתלתא אחד? לו בורר וזה אחד לו בורר זה מאי
קאמר: הכי ב''ד לו בורר וזה אחד ב''ד לו בורר כשזה
אחד. עוד להן בוררין שניהן אחד, מצי לוה ואפילו
מעכב? אבל מלוה אלא שנו לא אלעזר ר' והאמר
אות כופין לוה בעירו. ודן ו יוחנן: רבי כדאמר
שנו. שבסוריא בערכאות בערכאות נמי הכא
לא. מומחין, אבל שנו. שבסוריא
בקיאין היו שלא שבסוריא בערכאות: שם רש״י
מעכב. מצי לוה אפי' הלכך תורה, בדין
: שם המאירי בקיאין היו שלא שבסוריא בערכאות
ובחקים הדעת לאומד שדנין אלא תורה בדין
. ונימוסים
ח סימן ערוך שולחן או דיינים, להיות הראוים חכמים בהם שאין ועיירות
שישפטו דיינים להם וצריכים הארץ, עמי שכולן
של ערכאות לפני ילכו שלא בינהם ממנים, גוים
שבהם והחכמים הטובים אע״פ, העיר אנשי לדעת
העיר בני עליהם שקבלו וכיון לדיינים, ראויים שאינם
בל לק יכולין צבור כל וכן לפוסלן. יכול אחר אין
התורה מן ראוים שאינם דין בית. עליהם
הדין בית מאפייני מהם
יג ס״ק כב סימן משפט נתיבות
במקום והיינו תורה לומדי בו שאין כדי עליהם והמחו
בערכאות ילכו שלא במקום אבל. ח סימן 'כדלעיל
הגון שאינו דיין להעמיד אסור תורה לומדי שיש
למחות יכול יחיד. ואפילו
אי "חזון ד: טו, סנהדרין הלכות ש משפטי פי על שידין דיין ביניהם דליכא גב על ואף
האדם מוסרי, שכל בעל להימנות ומוכרחים התורה
העמים חוקי עליהם לקבל רשאים אינם לחוקק או
זהו אליו, הנראה לפי שלפניו דין כל שהשופט חוקים.
חיים מים מקור שעזבו הדבר ניכר ואין פשרה בכלל
חוקים על יסכימו אם, אבל נשברים בורות. לחצוב
"אשר נאמר זה ועל. התורה את מחללים הם הרי
לפניהם- "תשים ל ולא נפקותא ואין. הדיוטות פני
על ששופט ישראל ובין ישראלים אינם לפני בא בין
את שהמירו מגונה יותר הדבר ועוד בדויים. חוקים פי
בני יסכימו ואם ההבל. משפטי על התורה משפטי
א זה, על העיר זה על יכופו ואם ממש. בהסכמתם ין
משה בתורת יד ומרימים גזלנותא. משפטם
עמ723 א תחומין אריאל 'הרב ועל התורה משפט של קיומו על היודע דתי יהודי
ובכל ודין, דת יודעי חכמים תלמידי של מציאותם
שמחמת אלו, הדיוטות לפני להישפט מעדיף זאת
ולמרים ומגדף למחרף נחשב בתורה, כופרים אונסם
מדאורייתא השם חילול ואי. סורו משה, בתורת יד
סה סימן ד חלק דעת יחוה שו״ת המשפט בבית לייצג שנדרש שמים ירא דין עורך לכן
להימנע חייב ההלכה לפי מחבירו, ון ממ שתובע אדם
יכול ואינו עבירה, עוברי בידי מסייע הוא שהרי מכך,
התובע בשליחות עושה רק שהוא בטענה, לבוא
ודברי הרב דברי כי אינו, זה בצוארו, תלוי והקולר
עבירה לדבר שליח ואין שומעין, מי דברי. התלמיד
אבל. שם ובאחרונים כה)ן ובשפתי ב' סעיף ל״ב סימן משפט בחשן (ועיין
מצד המשפט לבית לבוא שנאנס נתבע לייצג
הנתבע את וכופה תורה, בדין להתדיין סרב שהתובע
לייצגו דין לעורך מותר המשפט, בבית להתדיין
עושקו מיד עשוק. להציל
פלילי דין
הרשב״א שו״ת שצג סימן ג חלק בתורה הקצובים הדינין על הכל מעמידין אתם שאם
בחבלות התורה שענשה כמו אלא לענוש ושלא
בזה וכיוצא צריכים שהיינו חרב העולם נמצא עדים
אלא ירושלים חרבה לא ז״ל שאמרו וכמו והתראה.
תורה דין על דבריהם. שהעמידו
ב חו״מ ערוך שולחן אִם ל, יִשְרָא בְאֶׁרֶׁץ סְמּוכִים אֵינָם אֲפִלּו בֵיתּדִין, ֵכָל
ש צוֹרֶׁךְ וְשֶׁהּוא בַּעֲבֵיָרוֹת פְרּוצִים שֶׁהָעָם (א) רוֹאִים, עָה
וַּאֲפִלּו, עֹנֶׁש כָלּדִינֵי בֵין מָמוֹן, בֵין מִיתָה בֵין הָיּוּדָנִין
ים חוֹבְט (ב) אַּלָם, הּוא וְאִם עֵדּותּגְמּורָה. בַּּדָבָר ִאֵין
מָמוֹנֹו לְהַּפְקִיר כֹחַּ לָהֶׁם וְיֵש גוֹיִים. יְדֵי עַּל אוֹתוֹ
ְּולְאַּב וְכָל. הַּּדוֹר פִרְצַּת לִגְּדֹר שֶׁרוֹאִים מַּה לְפִי דוֹ
טּובֵי אוֹ הּדוֹר, וְדַּוְקָאּגְדוַּל שָמַּיִם. לְשֵם יִהְיּו ֹמַּעֲשֵיהֶׁם
הָעִיר עֲלֵיהֶׁם בֵיתּדִין. שֶׁהִמְחּום בְכָל נוֹהֲגִין וְכֵן הגה:
שֶּׁטוֹבֵי מָקוֹם כְבֵיתּדִין בְעִירָן הָעִיר הַּּגָדוֹל, ּומַּכִין
ֹוְעו הַּמִנְהָג. כְפִי הֶׁפְקֵר וְהֶׁפְקֵרָן נְשִין,
א כרך לישראל תחוקה גורן, 'הרב 'עמ743 "טובי כב: סעיף לז בסימן הרמ״א שכתב פי על אף
הרי יחידים או רבים בצרכי לעסוק הממונים הקהל
לדון שפסול מי ביניהם להושיב ואסורים כדיינים הם
ליהם ע קיבלו כשלא אלא אינו רשעה", משום
כשופט שמתמנה כל אבל כדיינים. במפורש הציבור
לכל כדיין דינו הציבור, של מפורשת הסכמה פי על
פליליים למשפטים ביחס גם … שנתבאר כמו דבר
יחיד אדם לכוף בכוחנו שאין למרות רב, קושי אין
בעבירות פסולים עדים או שופטים עליו לקבל
פורש מ הרי גוף, עונשי עליהן שיש פליליות,
חושן- בשולחן-ערוך העיר שטובי ב, סימן משפט
כבית- בעירן ועונשין ומכין נחשבים, הם הגדול דין
"שאין גמורה. ראיה בדבר אין אפילו עונש, דיני כל
מי אבל תורה, בדין לדון אלא והתראה עדים צריך
צורך כפי לעשות יכולים המדינה תיקוני על שעובר
לחוקק אפשר יבור לצ זאת סמכות בתוקף … השעה"
עונשי עם פליליות עבירות על עונשים ולקבוע חוקים
המחוקקים או הדיינים עיני ראות כפי וכדומה, מאסר
הציבורי הסדר. למען
ההלכה להתרופפות סיבות
ה יד חו״מ שו״ע, תָיו יְצִיאו לְשֶׁכְנֶׁגְּדֹוֹ לְשַּלֵם חַּיָב אֵינוֹ בַּּדִין הַּמִתְחַּיֵב ה
אַּחֶׁרֶׁת בְעִיר לָדּון שֶׁהִזְקִיקוֹ פִי עַּל. אַּף
מהרש״ך( שו״ת 7551 סב סימן א )חלק סלוניקי ת״ק ו אלף לשמעון שהלוה ראובן על השואל שאל
אלף ביניהם שקצבו קצוב לזמן לו שיפרע גרושוש
כנזכר חמשים לערך הגרושוש ערך היה ואז זהובים
גזרת מחמת ועתה וחמש, שבעים לערך הזהוב וערך
איך ששים, לערך רק יוצא ואינו הזהוב הוזל המלך
כמו זהובים אלף אם לראובן לתת שמעון יתחייב
דילמא ו א המלוה, ראובן על ההפסד ויהיה שהתנה
עכשו של הערך כפי לו לפרוע חייב כ״כ שהוזלו כיון
… לחברו שהלוה שמי נוטה הקצרה דעתי דבר סוף
זהובים בעבור גרושוש או גרושוש בעבור גרושוש
המלוה על הוא הנמשך. שההפסד
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה