מקורות הסוגיה
משנה תענית פרק ד (בגמ' דף כו ע״ב)
משנכנס אב ממעטין בשמחה. שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה - אסור מלספר ומלכבס. ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. ערב תשעה באב - לא יאכל אדם שני תבשילין, לא יאכל בשר ולא ישתה יין.
תלמוד בבלי מסכת תענית דף ל עמוד א
ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין כו'. אמר רב יהודה: לא שנו אלא משש שעות ולמעלה, אבל משש שעות ולמטה - מותר. ואמר רב יהודה: לא שנו אלא בסעודה המפסיק בה, אבל בסעודה שאינו מפסיק בה - מותר. ותרוייהו לקולא. וצריכא, דאי אשמעינן בסעודה המפסיק בה - הוה אמינא: אפילו משש שעות ולמטה, קמשמע לן: משש שעות ולמעלה. ואי אשמעינן משש שעות ולמעלה הוה אמינא: אפילו בסעודה שאינו מפסיק בה, קמשמע לן בסעודה המפסיק בה.
ספר המנהיג הלכות תשעה באב
וכת' רב היי ז״ל אף על גב דאמ' בירושל' דתענית [פ״א ה״ו] ודפסחי' [פ״ד ה״א] מקום שנהגו א״ר זעירא נשייא דנהיגן דלא למשתא חמרא ודלא למיכל בשרא מן דאב עליל עד אפוקי תעניתא מנהגא שבו פסקה אבן השתייה, מה טעם כי [עמוד רפח] השתות יהרסון, מנהג כל ישראל דלא למשחט מריש ירחא דאב כי אם בט' באב מו' שעות ולמעלה, לפי שעד היום נמנעו מלשחוט שלא יבוא לאכול מהם, וביום התענית שאין אדם אוכל אין לגזור ולחוש, וכן מנהג בבבל.
רמב״ם הלכות תעניות פרק ה
הלכה ו - משיכנס אב ממעטין בשמחה…וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו ולא יכנסו למרחץ עד שיעבור התענית, ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החדש עד התענית.
הלכה ז - תשעה באב לילו כיומו לכל דבר, ואין אוכלין אלא מבעוד יום, ובין השמשות שלו אסור כיום הכפורים, ולא יאכל בשר ולא ישתה יין בסעודה המפסיק בה, אבל שותה הוא יין מגתו שיש לו שלשה ימים או פחות, ואוכל בשר מליח שיש לו שלשה ימים או יתר, ולא יאכל שני תבשילין.
מגיד משנה הלכות תעניות פרק ה הלכה ו
וכבר נהגו כל ישראל וכו'. המנהג הזה לא פשט בארצות אלו לענין אכילת בשר שאין נמנעין אלא ערב התענית…
חידושי הריטב״א מסכת תענית דף כו עמוד ב
ויש מקומות שנהגו שלא לאכול בשר מר״ח ועד התענית וסמכו לזה לפי שאמרו במסכת חגיגה (עי' ח' א' פסחים ק״ט א') 'אין שמחה אלא בבשר' ולפיכך ממעטין בשמחה.
הגהות מיימוניות הלכות תעניות פרק ה הלכה ג
ומה שנהגו בני אדם שלא לאכול בשר מי״ז בתמוז עד תשעה באב נמצא בשם רב סעדיה גאון כי רמוזים הם בדניאל.
דניאל פרק י, ב-ג
(ב) בַּיָּמִים הָהֵם אֲנִי דָנִיֵּאל הָיִיתִי מִתְאַבֵּל שְׁלֹשָׁה שָׁבֻעִים יָמִים: (ג) לֶחֶם חֲמֻדוֹת לֹא אָכַלְתִּי וּבָשָׂר וָיַיִן לֹא בָא אֶל פִּי וְסוֹךְ לֹא סָכְתִּי עַד מְלֹאת שְׁלֹשֶׁת שָׁבֻעִים יָמִים.
רש״י דניאל פרק י
שלשה שבועים ימים - כ״א שנה.
מצודת דוד דניאל פרק י פסוק ב
בימים ההם וכו' - על כי ראה שצוה כורש לבטל בנין הבית אחר שנתן רשות לבנותה כמ״ש בספר עזרא לזה היה מתאבל, או יתכן שהיה מתאבל בעבור הדבר הנגלה אליו ואולי היתה מאורך הגלות.
שבועים ימים - ג' שבעיות של ימים והם כ״א יום.
פסיקת השו״ע ורמ״א
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנב סעיף א
ערב תשעה באב לא יאכל אדם בסעודה המפסקת, שאוכלה אחר חצות, בשר, ולא ישתה יין ולא יאכל שני תבשילין.
משנה ברורה סימן תקנב ס״ק ג
(ג) בשר וכו' - היינו מדינא דש״ס דאלו מצד מנהגא אסור מר״ח וכדלעיל בסימן תקנ״א.
שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנא
סעיף ט - יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו…ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית, ויש שמוסיפין מי״ז בתמוז. הגה: ומצניעים מראש חודש ואילך הסכין של שחיטה (ר' ירוחם ני״א ח״ג והגהות מיימוני), שאין שוחטים כי אם לצורך מצוה כגון לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן וכיוצא בו.
סעיף י - יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים, מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, ואסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס; ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון. הגה: ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה (תשובת מהרי״ל סי' ק״ו /ט״ו/), אלא נותנים לתינוק; ובמקום דליכא תינוק, מותר בעצמו לשתות הבדלה. ובסעודת מצוה, כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכת וסעודת אירוסין, אוכלים בשר ושותין יין כל השייכים לסעודה; אבל יש לצמצם, שלא להוסיף. ובשבוע שחל ט' באב בתוכה, אין לאכול בשר ולשתות יין רק מנין מצומצם, וזה אפילו בערב תשעה באב שרי (מנהגים ומהרי״ל), ובלבד שלא יהיה בסעודה שמפסיק בה (ד״ע).
סעיף יא - כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור, פורץ גדר הוא וינשכנו נחש (קהלת י, ח).
המנהג למעשה בעדות השונות
שו״ע המקוצר (הרב רצאבי) סימן קג סעיף ח
בשאר קהילות ישראל נוהגין שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בתשעת הימים שמן ראש חדש עד לאחר תשעה באב…אבל בקהילות תימן לא נתקבל מנהג זה ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב אין נמנעים אפילו מאכילת בשר בהמה ומשתיית יין, זולת בסעודה המפסקת כדינא דתלמודא. ואז נוהגים להחמיר להימנע אפילו מאכילת בשר עוף.
בן איש חי פרשת דברים אות טו
אסור מכח המנהג לאכול בשר ולשתות יין בשבוע שחל בו ט' באב, ויש נוהגין בזה מראש חודש, ויש מן י״ז בתמוז, ופה עירנו בגדאד יע״א נוהגין איסור מליל שני של חודש אב, עד ליל עשירי, כי ביום ט' באב נוהגין לשחוט טבחי מתא בשביל אכילת ליל עשירי. גם נהגו פה עירנו שגם בסעודת מילה אין אוכלים בשר בימים אלו.
מאמר מרדכי למועדים ולימים פרק כה סעיף יא
יש נוהגין שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מי״ז בתמוז עד אחר תשעה באב אם לא בשבת או בסעודת מצווה. אך מהדין מחמירים הספרדים בבשר ויין רק ממוצאי ראש חודש אב. (עיין כה״ח תקנא ס״ק קכה, קכו. בא״ח דברים טו). ואשכנזים נוהגים איסור גם בראש חודש עצמו. (מ״ב שם ס״ק נח).
שבח אבות – מנהגי כורדיסטאן (טרם יצא לאור)
אין אוכלים בשר ואין שותים יין ממוצאי ראש חודש אב עד מוצאי ט' באב. אמנם נהגו להקל באכילת בשר ביום ושתיית יין ביום שישי אחר חצות היום, ובשבת קודש.
[הערות - הנה רבים תמהו על כך שנהגו אצל יוצאי כורדיסטאן לאכול בשר ולשתות יין כבר לאחר חצות היום ביום שישי, ורבים שואלים הלכו בו, לדעת מדוע נהגו היתר זה אצל יוצאי כורדיסטאן. והשבתי לשואלים דבר פשוט. השו״ע פסק (תקנא סעיף ט): "יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו…ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית". ואם כן, כיון שהכל תלוי במנהג, נראה לומר שכאשר שקיבלו על עצמם את המנהג להחמיר באכילת בשר ממוצאי ראש חודש אב, לא קיבלו על עצמם להחמיר ביום שישי לאחר חצות היום.
ועוד ניתן להוסיף טעם שכבר כתבו הפוסקים שהנוהגים לטעום מהתבשילים בערב שבת משום 'טועמיה חיים זכו' מותרים גם בערב שבת שקודם תשעה באב וכפי שכתב מרן הגר״מ אליהו (מאמר מרדכי למועדים וימים כה, מג). וכן פסק בשו״ת אור לציון (ח״ג פרק כו סעיף ד): "והרגיל בטעימת התבשיל בכל ערב שבת, רשאי לטעום גם מתבשילי הבשר בערב שבת חזון" עכ״ל. ואם כן אפשר ללמוד יסוד קל מדין טעימת התבשיל למנהגינו.
וזכורני כי שאלתי על מנהגינו למו״ר זקני הרה״ג שבתאי בן חיים זצ״ל והשיב לי שכן היה המנהג פשוט גם אצל תלמידי חכמים לאכול בשר לאחר חצות היום וטעמם היה עמם שכבר נתוצץ קדושת שבת לאחר חצות היום. וקרוב לטעמם מצאתי בספר אליה רבה (תקנא ס״ק כד; והובא גם בכף החיים תקנא ס״ק עה) שכתב שמותר לתת לקטנים לאכול בשר אחר חצות ביום שישי, כיון שיש קצת קדושת שבת אחר חצות.
ואם כן, המנהג ברור ומיוסד. והנוהגים בכך – יש להם טעמים ברורים להקל. וכן נהגו גם רבני כורדיסטאן וחכמיה, וכן נהג מו״ר זקני הרה״ג שבתאי בן חיים זיע״א (רב מועצה אזורית לכיש ומושב מנוחה) להקל בכך].
ערוך השולחן אורח חיים סימן תקנא סעיף כג
מדינא דגמ' אין איסור באכילת בשר רק בערב תשעה באב ובסעודה המפסקת אבל כבר קבלו אבותינו זה הרבה מאות בשנים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין מן ר״ח אב עד אחר ט״ב לבד מיום השבת לזכר הקרבנות והנסכים שנתבטלו בעונותינו ויש שנהגו מן י״ז בתמוז שבו בוטל התמיד ויש שכתבו רק בשבוע שחל ט״ב אבל עתה בכל ארצות פזורינו נוהגים מן ר״ח ועתה בעוה״ר כמה שמזלזלים באיסור זה ולבד שהן עוברים איסור דאורייתא מטעם נדר דכיון שאבותינו קבלו עליהם מנהג זה הוי נדר של כלל ישראל ולבד זה איך לא נבוש ולא נכלם הלא הרבה מהאומות שאין אוכלים הרבה שבועות לא בשר ולא חלב ולא ביצים ואנחנו עם בני ישראל שעלינו נאמר קדושים תהיו לא יאבו לעצור את עצמם שמונה ימים בשנה לזכרון בית קדשינו ותפארתינו ועל כיוצא בזה אמר הנביא [יחזקאל לו, לב] בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל ועונשם גדול מאד:
מכירת בשר במסעדות בתשעת הימים
שו״ת הרב הראשי החדש חלק ב פרק לח
מכירת בשר לאחר ר״ח אב - שאלה י: האם מותר לבעל מסעדה למכור מאכלי בשר ללקוחותיו לאחר ראש חודש אב, אף על פי שמנהג ארץ-ישראל להימנע מאכילת בשר כבר מראש חודש אב, או שיש בזה איסור של: "לפני עיור לא תתן מכשול"?
תשובה: מותר לקצב למכור בשר אחרי ר״ח אב, וכן לבעל מסעדה מותר לבשל ולמכור בשר. הטעם הוא, שיכול לסמוך על כך שמא הקונה הינו חולה וחלוש וכו'. ואין בזה משום "לפני עיוור".
שו״ת יחוה דעת חלק ג סימן לח
שאלה מבעל מסעדה כשרה: האם מותר לו לפתוח המסעדה ולספק מאכלי בשר ללקוחות הרגילים אצלו, גם לאחר ראש חודש אב, אף על פי שאסור לאכול אז מאכלי בשר, שאם לא יעשה כן ילכו הלקוחות שלו למסעדה אחרת ולא ישובו אליו עוד, או על כל פנים יש בזה משום לפני עור לא תתן מכשול? תשובה…
ובעצם הדבר שהרבנות הראשית מרשה למסעדות כשרות לספק בשר ללקוחותיהם בימים אלה, כבר כתב בשו״ת הרי בשמים חלק א' (סימן נ״ח) שנהגו להקל בזה, שאם לא כן יש חשש שיבואו לאכול בשר נבלות וטרפות במסעדות לא כשרות. ואף על פי שיש רבים החולקים על היתר זה, הנח להם לישראל.
בסיכום: מותר לישראל בעל מסעדה כשרה לספק מאכלי בשר ללקוחותיו גם אחר ראש חודש אב, ובפרט אם יש מקום לתלות שהלקוח אינו בקו הבריאות. ואם אפשר להגיש בשר עוף, עדיף יותר מאשר להגיש בשר בהמה, כמו שאמרו (בחגיגה דף ח' ע״א) שאין שמחה אלא בבשר בהמה. וכמבואר באחרונים. ויהי רצון שנזכה לראות בנחמת ציון וירושלים בקרוב אמן ואמן.
תשובות והנהגות כרך ב סימן רנז
שאלה: האם מותר למסעדה להגיש בתשעת הימים ארוחות עם בשר לאנשים שבלאו הכי יאכלו טרפות?
האחרונים דנו אם להתיר איסור קל כדי להציל אנשים מאיסור חמור, ובעקידה מפורש שאין להתיר איסור פנויה כדי שלא ייכשלו באסור נדה, והיינו שפנויות יטבלו כדי שהמזנים אתם לא ייכשלו באיסור נדה, דלא עבדינן תקנתא לרשיעי, ועובדא ידענא מפי מו״ר הגר״מ שניידער זצ״ל בכפר בליטא שהתקלקלו מעט והרב התיר לפנויות לטבול, ובתקופה קצרה סיפר שכולם התקלקלו לגמרי…
אמנם לענין בשר בתשעה ימים לא החמירו בחולה וחלש, (כשהוא כחולה קצת, ובבשר עוף בכל גווני עיין במ״ב ס״ק ס״א וס״ד ובשע״ת שם), וגם בעל המסעדה יכול לתת להם בשר, ולכן עצתי לתלות מודעה "מנהג ישראל לימנע מאכילת בשר בתשעה ימים ובחולה או חלש מותר", ובזה יצא ידי חובתו ואינו צריך לדקדק ולשאול אצל כל אחד אם הוא חלש ועד כמה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה