החוסן המשפחתי בליל הסדר - הלל מרצבך

< 1 >

בס״ד המשפחתי החוסן הסדר בליל

ה מרצבך לל ישנה לילדנו. מצרים יציאת סיפור זה, לילה של המרכזית במצווה להתבונן עלינו הסדר ליל עלינו בפרוס

יח) יג, בפסוקים(שמות שכתוב כפי לילדנו, דווקא הלב תשומת מלוא את שנפנה דרישה ": וְהִגַּדְתָּלְבִנְך ָּ א הַּהו וֹם בַּי

מִמִצְרָּיִם." בְצֵאתִי לִי עָּשָּה׳ה זֶה ר בַּעֲבו לֵאמֹר

זו במצווה הצורך את היטב להבין בכדי שאלות מספר נשאל עליהם: לענות ננסה ואח״כ,

א. שהילד בכך חשיבות רואה התורה מדוע המבוגרים בהכרח ולא הסדר? , בליל העניינים במרכז יהיה ים

ב. ? השנה שאר כל במשך ולא לבנך" "והגדת מצוות קיימת הסדר בליל דווקא מדוע

ג. משה שאפילו בעוד הסדר) לליל קשור לא כלל (שהוא פסח של בהגדה הנביא אליהו את מזכירים אנו מדוע

? בהגדה מוזכר לא מצרים מארץ ישראל בני להוצאת ויזם )(שפעל רבנו

ד. מצרים ביציאת ישראל בני את מצווה ה' מדוע עצמה העניין מה יוצאים? שהם לפני בלילה בשר לאכול

עצמה מצרים יציאת בזמן הסדר ליל מדוע, לעשות בכך? לזכור צריכים הם מה? את

לפרעה הפריע? מה

א) שמות(פרק ספר בתחילת לעיין צריכים אנו לפרעה כך כל קשה היה מה, להבין כדי:

"וַּיָּקָּם ְמֶלֶך אֶל: וַּיֹאמֶר יוֹסֵף אֶת יָּדַּע לֹא אֲשֶר מִצְרָּיִם עַּל חָּדָּש ם וְעָּצו רַּב יִשְרָּאֵל בְנֵי עַּם הִנֵה ו ֹעַּמ ו" מִמֶנ שהוא עם כאן נוצר מ״עם". הוא פרעה של החשש מצרים, בארץ שגרים יהודים מכמה איננו פרעה של החשש

אך מיסים, שרי ע״י הזה העם את להכניע יצליח שהוא מקווה הוא פרעה. על שמאיים מיוחד עם, פרעה את מפחיד

: מעידה התורה ְ״ו כַּאֲשֶר ו יְעַּנ יִפְרֹץ", וְכֵן יִרְבֶה כֵן ֹאֹתו ולהתרבות לגדול ממשיך ישראל. עם הבנים התינוקות את שיהרגו העבריות למיילדות פונה ולכן מועילה, לא פרך עבודת שגם לדעת נוכח: פרעה

וַּהֲמִתֶן א הו בֵן "אִם." וָּחָּיָּה הִיא בַּת וְאִם ֹאֹתו

)(בטעות חושב הוא אך ילדים, סתם שנולדים מפריע לא פרעה ל ולכן העם, את שמחזיקים אלה הם הבנים ש

רוצה הוא המשימה את ומבינות, פרעה כבקשת עושות לא המיילדות אך הזה. העם של מסורת אותה את לעצור

כך על זוכות הן אכן ו הילודה את להמשיך שלהן. החשובה:'ה" את מ למתנה בָּתִים" לָּהֶם וַּיַּעַּש. הבית על שמרו הן

ומלכות." לויה כהונה "בתי רש:"י לנו שמתאר כפי ישראל, עם לתפארת לבתים גם זוכות והן ישראל, עם של

של במסורת לפגוע לנסות וממשיך מתייאש לא פרעה ממוקד חיסול לערוך מחליט הוא: , ישראל עם

לְכָּל פַּרְעֹה "וַּיְצַּו הַּיְאֹרָּה וֹד הַּיִל הַּבֵן כָּל לֵאמֹר ו ֹעַּמ " ן ו תְחַּי הַּבַּת וְכָּל תַּשְלִיכֻהו

פעם עוד הוא פרעה של ניסיון ה ה את לחסל שיש לו מפריע לא הזה. העם של בהמשכיות לפגוע, הבנים תינוקות

כמה ישראל מבני אנשים לדו מסורת כאן ומוליד ממשיך הזה שהעם לו מפריע, לכן ו גדול. משהו של דורות רי

ההמשך דור בילדים, דווקא לפגוע מנסה פרעה ייפסק. הזה העם של האידאולוגי שהרעיון,

הווי לעמרם מרים בין כוח מרים בין ויכוח מתנהל בו המפורסם במדרש עוד הילדים. סביב הוא הדיון כל מצרים יציאת סיפור כל לאורך

קסה): רמז שמות שמעוני ההמשכיות(ילקוט סביב הוא הדיון עמרם לאביה

את וגרש. עמד עמלים אנו לשוא אמר: הילוד" הבן "כל פרעה שאמר שראה כיון היה, הדור גדול עמרם תנא:

א נשותיהן. את וגרשו כולן עמדו אשתו, בתו לו מרה על אלא גזר לא שפרעה פרעה, משל קשה גזרתך אבא:)(מרים

הנקבות. ועל הזכרים על גוזר ואתה הזכרים. . נשותיהן. את והחזירו כולן עמדו אשתו, את והחזיר עמד

חשיבות את שלה לאבא מסבירה הילדה מרים לוותר אסור כמה ההמשכיות, בכל ההמשך דור על חלילה על

. מחיר מאתנו למנוע לפרעה ניתן לא בדיוק. נקודה באותה להיאבק חייבים ואנו בהמשכיות לפגוע מנסה פרעה

ללדת ו מרים. טוענת שלנו, המאבק זה ילדים. ישראל כל ואחריו אשתו את ומחזיר תו, לב מודה עמרם אכן

ש מבינים שהם משום נשותיהן את, מחזירים כוחנו. אח״כ שיבוא המשך לנו יהיה אם רק זה שלנו הכוח עצם

ב עתיד. לנו ויש עבר לנו יש אלא עצמו, בפני עומדים לא אנחנו הלאה. המסורת העברת

< 2 >

ללדת ישראל נשות של נפשן מסירות

הגמרא( הנשים של כוחן את לנו לתאר מטיבה יא): סוטה ורצו התייאשו כבר שהגברים אף על ימים. באותם

הילודה כוח את לשמר כדי שביכולתן כל עשו הנשים: לוותר,

הדור באותו שהיו צדקניות נשים: בשכר עוירא רב "דרש - שהולכות, בשעה ממצרים ישראל נגאלו

ושופתות, ובאות דגים ומחצה מים מחצה ושואבות בכדיהן קטנים דגים להם מזמן, הקב״ה מים לשאוב

אותן וסכות אותן, ומרחיצות לשדה בעליהן אצל, ומוליכות דגים של ואחת חמין של אחת קדירות שתי להן… ונזקקות אותן ומשקות אותן ומאכילות "

הגמרא מדברי ניכר מסירות הגמרא הילודה. כוח אותו את לשמר כדי שביכולתן כל שעשו הנשים של נפש ה במסתור להיות הייתה: צריכה עצמה הלידה שאף לתאר ממשיכה

, התפוח תחת בשדה ויולדות, הולכות מולדיהן זמן שמגיע; וכיון לבתיהם באות שמתעברות "וכיון: שנאמר ח) השירים (שיר עוררתיך התפוח: תחת " שמנקיר מי מרום משמי שולח והקב״ה אמך ילדתך,"שמה

… הולד את שמשפרת זו, כחיה אותן ומשפיר

: , שנאמר דבש של ואחד שמן של אחד עגולין שני להן ומלקט ושמן מסלע דבש "ויניקהו לב) (דברים

שוורים, ומביאין בקרקע ונבלעין נס להם, ונעשה להורגן באין מצרים בהן שמכירין; וכיון צור "מחלמיש

גבן… על וחורשין ". הילודה את להמשיך כדי ישראל לנשות שהייתה הנפש מסירות מודגש בגמרא שהובא המדרש מדברי

ישראל בעם שתתקיים ההמשכיות. הוא שלנו הכוח ביותר, הקשה במצב שאף שהבינו מתוך,

וילדים לנשים גברים בין להפריד פרעה של רצונו

לפרעה ישראל עם בין זה דיון בשעה. המכות עשר לאורך אף ממשיך הוא, נפסק לא קצת מתחיל פרעה ש

ח-יא) פסוקים י, פרק הגברים(שמות את רק ה את 'לעבוד לשלוח מסכים הוא להישבר:

אֲלֵהֶם וַּיֹאמֶר פַּרְעֹה אֶל אַּהֲרֹן וְאֶת מֹשֶה אֶת שַּב ו וַּי לְכו אֶת עִבְדו מֹשֶה: וַּיֹאמֶר הַּהֹלְכִים וָּמִי מִי אֱלֹהֵיכֶם 'ה

בִנְעָּרֵינו בִזְקֵנֵינו ו ְנֵלֵך בְבָּנֵינו בִבְנוֹתֵנו ו בְצֹאנֵנו בִבְקָּרֵנו ו חַּג כִי ְנֵלֵך 'ה כַּאֲשֶר 'עִמָּכֶם ה כֵן יְהִי אֲלֵהֶם: וַּיֹאמֶר לָּנו

טַּפְכֶם וְאֶת אֶתְכֶם אֲשַּלַּח כֵן: לֹא פְנֵיכֶם נֶגֶד רָּעָּה כִי רְאו הַּגְבָּרִים נָּא לְכו 'כִי ה אֶת וְעִבְדו מְבַּקְשִים… אַּתֶם אֹתָּה

עשו שמם יימח שהנאצים בשעה האיומה השואה את לנו מזכירה לנשים גברים בין זו שהפרדה כמובן ישראל בעם שקיים המשפחתיות כוח את להחליש וילדים, נשים גברים, בין."סלקציות"

שיעבדו אנשים כמה שיהיו מוכן היה פרעה הע את לקבל מוכן לא הוא אך ה', את עם "עם" כאן שיש ה ובד

מסורת קיבל לא פרעה הבאים. לדורות שעוברת כאן״עם" שיש 'ב ה מלכות את שמגלה. עולם המציאות נגד

המשפחתית ה כוחו בכל נאבק ה. וא זאת

בכורות מכת המכה בכדי לא ד-ו): יא בכורות(שמות "מכת דווקא היא המכות בעשר "הקשה ו האחרונה

יוֹצֵא אֲנִי הַּלַּיְלָּה 'כַּחֲצֹת ה אָּמַּר כֹה מֹשֶה וַּיֹאמֶר פַּרְעֹה מִבְכוֹר מִצְרַּיִם בְאֶרֶץ בְכוֹר כָּל מֵת: ו מִצְרָּיִם ְבְתוֹך

עַּל הַּיֹשֵב בְהֵמָּה: בְכוֹר וְכֹל הָּרֵחָּיִם אַּחַּר אֲשֶר הַּשִפְחָּה בְכוֹר עַּד ֹכִסְאו המבוגר הדור בין המקשר החוט הוא הבכור להורים. הקטנים הילדים בין לגשר הוא במשפחה הבכור תפקיד

את שעובדים מבוגרים כמה שיהיה לו הפריע לא להרוס. ניסה הרשע פרעה הבכורה עניין את דווקא הצעיר. לדור

ה״עם לו הפריע לדורות, עובר שזה לו מסוים״הפריע משהו בה שעושים אפנה שיש לו הפריע, לא, אלוקים שנוצר

. כאן זה שחשוב מה אצלנו לפרעה אומר ה' ענשו. את קיבל הוא בזה דווקא ולכן החיבור לילדים ההורים. בין שיבין הכואבת, המכה את מקבל פרעה שם דווקא ה'. בעבודת ומהות יסוד היא לבנו האב בין הקשר נקודת אצלנו

לבנים ההורים בין ניתוק אין ישראל עם. שאצל

מצרים פסח של מהותו לקחת יב) עצמה(שמות מצרים ביציאת ישראל עם את מצוות ה' אותו ולאכול בתים ולפי משפחות לפי: כבש

בֶעָּשֹר לֵאמֹר יִשְרָּאֵל עֲדַּת כָּל אֶל דַּבְרו הַּזֶה לַּחֹדֶש לָּהֶם וְיִקְחו לַּבָּיִת: שֶה אָּבֹת לְבֵית שֶה אִיש

זה הגיעו. הם אבות בית מאיזה שלהם, המשפחה מי יבין ישראל שעם היציאה בשעת דווקא חשוב מאוד ויבנה שיקום המקדש בית עד אבינו מאברהם ה״מסורת" המשך מצרים יציאת של. העניין

< 3 >

בְבַּיִת ומצווה ממשיך: ה' צָּה, חו הַּבָּשָּר מִן הַּבַּיִת מִן תוֹצִיא לֹא יֵאָּכֵל אֶחָּד תִשְבְרו לֹא וְעֶצֶם ֹבו:

המשפחה כל הזה בלילה לאכול ציווי ישנו יחד לאכול ציווי ישנו וכן בתים). בשני (לא " בנחת תשברו לא ועצם

בו שעוברת, דרכו משפחתית מסורת אותה את יבין ממצרים שיוצא דור שה כדי ", וחייבת כפי דורות. דורי ל לעבור

וכותב הפסוק ממשיך ש: מיד שְמ ַּו לְחָּק הַּזֶה הַּדָּבָּר אֶת רְתֶם ָּלְך: עוֹלָּם עַּד לְבָּנֶיך ָּו

מה הבאים לדורות תעבור מצרים יציאת של חוויה אותה. , שלכם לבנים יעברו שהדברים זה שחשוב

הבנים סביב להיות היא: ממשיכה בעתיד שתגיע מתארת שהתורה האמונית ההתמודדות כל שגם הסיבה זו

כִי וְהָּיָּה כִי: וְהָּיָּה הַּזֹאת הָּעֲבֹדָּה אֶת שְמַּרְתֶם ו דִבֵר כַּאֲשֶר 'לָּכֶם ה יִתֵן אֲשֶר הָּאָּרֶץ אֶל תָּבֹאו אֲלֵיכֶם יֹאמְרו

בְמִצְרַּיִם יִשְרָּאֵל בְנֵי בָּתֵי עַּל פָּסַּח 'אֲשֶר לַּה א הו פֶסַּח זֶבַּח: וַּאֲמַּרְתֶם לָּכֶם הַּזֹאת הָּעֲבֹדָּה מָּה בְנֵיכֶם אֶת ו ֹבְנָּגְפ

וְאֶת מִצְרַּיִם הָּעָּם וַּיִקֹד הִצִיל בָּתֵינו וַּיִשְתַּחֲוו: אולי ו מצרים, בתוככי שנבנה היהודי הבית על שלנו, המסורת על שלנו, הבתים על לילדים לספר לנו מורה ה'

להיבנות שצריך ה' של הבית על אף יחד שנעסוק והעתיד, ההווה העבר, של ור חיב על ונשוחח שנדבר לבוא. לעתיד הסדר ליל של מהותו זה משפחתית. ומסורת. בלכידות

פרעה של לתכניתו התיקון

שהתיקון כמובן המסורת את להם למסור ו שוב, הילדים אל לפנות דווקא זה לעשות ניסה הרשע שפרעה למה

דורות. מדורי האלוקי המסר את להם להעביר ממצרים יצאנו שבו יום מאותו אלה ימינו עד ייעודנו את. וקבלנו

להם להעביר שיש מדהימה מסורת אותה היא עמ״י של הכוח בקרוב. שתבוא השלימה לגאולה מצפים שאנו, לנו

: כה) אות א (מאמר הכוזרי זאת לתאר שהטיב כפי

" מצרים… מארץ הוצאתיך אשר אלהיך ה"' "אנכי ישראל המון אל דבריו אלהים פתח: כן אצלם התברר אשר

כן ואחר עיניהם, בראות ההוא המעמד הנמשכת הקבלה שהיא העין." כמראה אלו בימינו וקיים חי למשהו מצרים שעבוד ימי את הופכת המקשר, חוט שמהווה דורות מדורי מסורת, אותה

ו): הלכה ז פרק ומצה חמץ הרמב״ם(הלכות פוסק די בכ לא נצח. של לעם כולו ישראל עם את ומאחדת ו) שנאמר(דברים מצרים משעבוד עתה יצא בעצמו הוא כאילו עצמו את לראות אדם חייב ודור דור בכל

" וגו" משם הוציא 'ואותנו היית" עבד כי "וזכרת ה) בתורה(דברים הוא ברוך הקדוש צוה זה דבר ועל, כאילו כלומר

ונפדית לחירות ויצאת עבד היית בעצמך. אתה כל בנשמתנו הפועם וקיים חי משהו אלא מנותק, היסטורי מאורע הייתה לא מצרים יציאת שאותה ללמדנו

דורות. לדורי ישראל עם של הכוח היא מסורת שאותה משום ורגע. רגע

הנביא אליהו כג-כד): פסוקים ג, פרק הנביא(מלאכי אליהו של תפקידו את לנו מתאר מלאכי הנביא

הִנֵּהָאנֹכִי יֹום לִפְנֵּיּבֹוא נָבִיא ה אֵּלִיָה אֵּת לָכֶם שֹלֵּח לּבָנִים ע לֵּבָאבֹות: וְהֵּשִיב נֹורָא וְה גָדֹול ה 'ה

אֲבֹותָם… ל ע וְלֵּבּבָנִים

האבות בין החיבור הנביא אליהו של תפקידו זה לבנים שיחבר הנביא הוא. הבנים ובין לבנים האבות בין

. ם לאבות הנביא אליהו של מעלתו היום ועד מאז המסורת את הקשר, את להראות היא צדקנו משיח עם, שיבוא

אחדותי אחד משהו הוא שהכל להעיד אחת אחדות כאן יש פעם, שהיה ממה שונה עם זה אין. דווקא לכן. אליהו

הסדר בליל מוזכר להיות זוכה לילדים. ההורים בין החיבור של לילה באותו,

סיכום חג של שהתיקון והסברנו ישראל. עם של והמסורת המשפחתיות את לחסל הייתה פרעה של מטרתו שכל ראינו

הם הילדים ולכן היקרים לבנינו דורות מדורי המסורת והעברת הישראלית, המשפחה בתוך האחדות זו. הפסח

הסדר ליל של. מרכזו

בתפילה מסורת ה את להעביר שנצליח שאותה ונזכה הבאים, לדורות מצרים ביציאת שקבלנו עוצמתית ה בקרוב ותתגלה תופיע ההם בימים שקבלנו ומטרה תכלית אותה את ונממש בנו, תתקיים משפחתית לכידות

בימינו. במהרה

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות