מדרשיעור נשים אב תשפ״א
איכה רבתי, א נא (תרגום): מעשה באדם אחד שהיה חורש בשדהו, והנה געתה פרתו. עבר שם ערבי אחד ששמע את געיית פרתו אמר לו: מי אתה? אמר לו: יהודי אני. אמר לו: התר שורך והתר צמדך. שאלו: למה? אמר לו: שבית המקדש של היהודים חרב. אמר לו: מניין אתה יודע? אמר לו: מגעיית פרתך שמעתי. עודם מדברים, געתה פרתו בשנית, אמר לו: אסור שורך ואסור צמדך, בשעה זו נולד מושיען וגואלם של ישראל. אמר לו: ומה שמו? אמר לו מנחם. ומה שם אביו? חזקיה. והיכן הם דרים? אמר לו: בבית ערבא שבבית לחם יהודה. מכר האיש שווריו ומכר צמדו וקנה לבדין למכור לתינוקות, כדי להגיע למקומו ולעמוד על טיבו. הלך מעיר לעיר וממדינה למדינה עד שהגיע למקום התינוק, באו כל נשות הכפרים לקנות לבדים לילדיהן ואמו של הילד לא באה. אמר לה: מפני מה אינך קונה לבדים לבנך? אמרה לו: כי מזלו קשה, כי לרגלו נחרב בית המקדש, שבשעה שנחרב הבית נולד תינוק זה. אמר לה: בטוחין אנו באדון העולם, כמו שעל ידו נחרב כך על ידו יבנה מהרה המקדש. ועתה, קחי לך בגדים לבנך ולאחר ימים אבוא אל ביתך ותתני לי מעות הבגדים. לקחה ממנו והלכה. ולאחר ימים, אמר אותו האיש אלך ואראה מה עושה תינוק זה. הלך ואמר לה: אותו תינוק מה עושה? אמרה לו: וכי לא אמרתי לך שמנהגו ומזלו של אותו תינוק רע? שמשעה שבא לעולם נולד מזלו עמו, שהרי באותה שעה נחרב בית המקדש, שמאותה השעה שהלכת ממני באו רוחות וסערות ונשאוהו והלכו להם. אמר לה: ולא כך אמרתי לך, שלרגלו נחרב הבית ולרגלו יבנה הבית.
מדרשיעור נשים אב תשפ״א
איכה רבתי, א נא (תרגום): מעשה באדם אחד שהיה חורש בשדהו, והנה געתה פרתו. עבר שם ערבי אחד ששמע את געיית פרתו אמר לו: מי אתה? אמר לו: יהודי אני. אמר לו: התר שורך והתר צמדך. שאלו: למה? אמר לו: שבית המקדש של היהודים חרב. אמר לו: מניין אתה יודע? אמר לו: מגעיית פרתך שמעתי. עודם מדברים, געתה פרתו בשנית, אמר לו: אסור שורך ואסור צמדך, בשעה זו נולד מושיען וגואלם של ישראל. אמר לו: ומה שמו? אמר לו מנחם. ומה שם אביו? חזקיה. והיכן הם דרים? אמר לו: בבית ערבא שבבית לחם יהודה. מכר האיש שווריו ומכר צמדו וקנה לבדין למכור לתינוקות, כדי להגיע למקומו ולעמוד על טיבו. הלך מעיר לעיר וממדינה למדינה עד שהגיע למקום התינוק, באו כל נשות הכפרים לקנות לבדים לילדיהן ואמו של הילד לא באה. אמר לה: מפני מה אינך קונה לבדים לבנך? אמרה לו: כי מזלו קשה, כי לרגלו נחרב בית המקדש, שבשעה שנחרב הבית נולד תינוק זה. אמר לה: בטוחין אנו באדון העולם, כמו שעל ידו נחרב כך על ידו יבנה מהרה המקדש. ועתה, קחי לך בגדים לבנך ולאחר ימים אבוא אל ביתך ותתני לי מעות הבגדים. לקחה ממנו והלכה. ולאחר ימים, אמר אותו האיש אלך ואראה מה עושה תינוק זה. הלך ואמר לה: אותו תינוק מה עושה? אמרה לו: וכי לא אמרתי לך שמנהגו ומזלו של אותו תינוק רע? שמשעה שבא לעולם נולד מזלו עמו, שהרי באותה שעה נחרב בית המקדש, שמאותה השעה שהלכת ממני באו רוחות וסערות ונשאוהו והלכו להם. אמר לה: ולא כך אמרתי לך, שלרגלו נחרב הבית ולרגלו יבנה הבית.
מדרשיעור נשים אב תשפ״א
איכה רבתי, א נא (תרגום): מעשה באדם אחד שהיה חורש בשדהו, והנה געתה פרתו. עבר שם ערבי אחד ששמע את געיית פרתו אמר לו: מי אתה? אמר לו: יהודי אני. אמר לו: התר שורך והתר צמדך. שאלו: למה? אמר לו: שבית המקדש של היהודים חרב. אמר לו: מניין אתה יודע? אמר לו: מגעיית פרתך שמעתי. עודם מדברים, געתה פרתו בשנית, אמר לו: אסור שורך ואסור צמדך, בשעה זו נולד מושיען וגואלם של ישראל. אמר לו: ומה שמו? אמר לו מנחם. ומה שם אביו? חזקיה. והיכן הם דרים? אמר לו: בבית ערבא שבבית לחם יהודה. מכר האיש שווריו ומכר צמדו וקנה לבדין למכור לתינוקות, כדי להגיע למקומו ולעמוד על טיבו. הלך מעיר לעיר וממדינה למדינה עד שהגיע למקום התינוק, באו כל נשות הכפרים לקנות לבדים לילדיהן ואמו של הילד לא באה. אמר לה: מפני מה אינך קונה לבדים לבנך? אמרה לו: כי מזלו קשה, כי לרגלו נחרב בית המקדש, שבשעה שנחרב הבית נולד תינוק זה. אמר לה: בטוחין אנו באדון העולם, כמו שעל ידו נחרב כך על ידו יבנה מהרה המקדש. ועתה, קחי לך בגדים לבנך ולאחר ימים אבוא אל ביתך ותתני לי מעות הבגדים. לקחה ממנו והלכה. ולאחר ימים, אמר אותו האיש אלך ואראה מה עושה תינוק זה. הלך ואמר לה: אותו תינוק מה עושה? אמרה לו: וכי לא אמרתי לך שמנהגו ומזלו של אותו תינוק רע? שמשעה שבא לעולם נולד מזלו עמו, שהרי באותה שעה נחרב בית המקדש, שמאותה השעה שהלכת ממני באו רוחות וסערות ונשאוהו והלכו להם. אמר לה: ולא כך אמרתי לך, שלרגלו נחרב הבית ולרגלו יבנה הבית.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה