רימון- צבי יוסף בקצרה אבילות הלכות 1
ומקורות הערות הדין הנושא
א נינו ת
אונן? מיהו מת לו שמת אדם הוא, אונן
נקבר לא ועדיין
וכו בחו״ל מת לו שמת אדם לגבי רבים, דינים פרטי.'יש
ברכות ומצוות (אך מצוות מקיים לא אונן לא מצוות שמקיים כמובן
מברך )תעשה. ולא
שו״ע (עיין ולברך מצוות לקיים לו אסור למעשה, , שמ״א
(בלא ללחם וכן בבוקר, ידיים נוטל אמנם שם). אפרים, ויד
.)ברכה שמ״א (פת״ש ברכה בלא יספור העומר וספירת
ח״א שלמה (מנחת ברכה בלא קטן טלית, ולובש ו.)ס״ק
ג כ״ה, .)צ״א,
הקבורה גם היתה שבו המיתה ביום תפילין ביום (מת
להניח סור: א ביום ונקבר בלילה מת ואפילו ביום, )ונקבר
ואינן פאר, נקראים התפילין הלויה. לאחר ואפילו תפילין,
ואפר אבלות של במציאות כעת הנמצא לאונן מתאימות
אפר– תחת "פאר ישימו ירושלים אבלי "[בעתיד, ישעיהו
החיים גשר כא; ס״ק ד״ס שמ״א שיק (מהר״ם ג]. , ס״א,
א- ד, י״ח, פרק א', חלק.)ב
נקבר כאשר אחר ביום: קבר ונ אחד ביום כשמת תפילין
מהמיתה– אחר ביום כלל להניח לא המנהג ל״ח (מ״ב
. ו ח״א לציון אור שו״ת טז; ס״ק החיים כף טז)'; ס״ק
, אמנם בלא תפילין להניח הקבורה לאחר נוהגים ה יש
יט י״ד, כלל אדם חיי; ; ג צ״ד, ח״ב שלמה ברכה(מנחת
מנהג זהו ש הסבורים ויש כ״ז יו״ד ח״ב אומר יביע )שו״ת
עמ6 החיים, (צרור ישראל 'ארץ סעיף12, ).
כש תפילין בלילה ונקבר ביום מת – תפילין יניח האם
ביום)(שאחרי? לחייב (כדי מקודמו יותר טוב זה מקרה
הקבורה ביום גם להניח לא המנהג אחד, מצד:)בתפילין
בלילה היתה הקבורה מאידך, אונן). עדיין היה, (שהרי
ביום מתחיל בתפילין החיוב כי להניח, . יתן נ ביום ואולי
ב (עיין ברכה בלא להניח המנהג, טז ס״ק ל״ח בסימן מ״ב
א ס״ק שפ״ח יו״ד, , פת״ש בו, מאידך יניח שלא. אומרים ה
ברכה– בלא להניח המנהג ו שיניח. אומר היטב הבאר חיי
. ג) צ״ד, ח״ב, שלמה מנחת בשו״ת גרשז״א יד; אדם,
לא זה במקרה שבת במוצאי: קבר ונ בשבת כשמת תפילין
יו״ד ח״ב אומר יביע (שו״ת ראשון ביום כלל תפילין יניחו
במוצאי החלה האנינות וכל בשבת, אנינות נהג לא כי כז;
בלי בצנעה להניח זה במקרה גם נהג והגרשז״א. שבת
ברכה– הע17 י״ח שלמה 'הליכות.)
כשהקבורה
למחרת רק קריאת אומר לישון, כשהולך
והמפיל המיטה על. שמע
ט כ״ה, סעיף צ״א, ח״א שלמה, . מנחת
אסור מה? לאונן שאילת שמחה, ברחיצה, אסור תשמיש ויין, בשר שלום,
ה שמ״א, ורמ״א, . שו״ע
ולא נקיון לצורך כשהדבר או מיוחדת בעיה לו, כשיש
רימון- צבי יוסף בקצרה אבילות הלכות 2
מלאכה המיטה, , (כלומר
. )מסחר
תענוג, לצורך ואיבר ם, בפושרי במקלחת, להקל מקום יש
איבר.
בדברים נאסר לא אונן פ״א אבל ][הלכות הרמב״ם לפי
לפי ותספורת. כיבוס רחיצה, כגון בשבעה, שנאסרו
דברים בכל אסור האונן נז דף האדם ][תורת הרמב״ן
מפני שהתירו נעליים לנעילת פרט בהם, אסור שהאבל
אבל כרמב״ם, נראה ה שמ״א בשו״ע המת. בעסקי שטרוד
גם למעשה, וכו ברחצה שאסור.'כרמב״ן כתב הרמ״א
קנג עמ' א', עובדיה [חזון בכך להחמיר נוהגים. ]הספרדים
דבר ובפושרים, אבר באבר להקל כתבנו הצורך במקרה
ובפרט א, שפ״א, (שו״ע באבלות גם הדין מעיקר המותר
שיטת בצירוף כאן ובודאי וכדומה) ניקיון לצורך להוא
. הרמב״ם
מותר מה? לאונן מ מביתו לצאת ותר לשמירה תהלים לומר מותר
המת. על על לשבת מותר הדין מעיקר בזמן המחמירים (ויש כסא
.)האכילה
שם ורמ״א. שו״ע
תהלים– מ״ו רחל, רמת ח״ה, אליעזר, ציץ. שו״ת
כסא– על ישיבה יח פרק א', חלק החיים, . גשר
אומר האם? קדיש לומר נוהגים אינם אשכנזים
באוננ ספרדים קדיש ות.
. אומרים
קדיש– לומר יכול הדין מעיקר (אמנם, ד ס״ק שע״ו, ט״ז,
אומרים ספרדים ז). ס״ק ע״א מ״ב, עיין – ג יוסף, ,'ילקוט
. יז
הכסף ובנקודות ד. ס״ק ש״ו, (ט״ז, קדיש לומר ניתן שבת:
הקבורה עד לומר לא כתב.)שם,
שבת באוננות– שבת לאכול יכול
במצוות ייב ח יין; ולשתות בשר בתשמיש אסור אך ובברכות,
. המיטה אך מבדיל, לא שבת: מוצאי נר (בלא הקבורה לאחר יבדיל
)ובשמים
א- שמ״א, שו״ע, שם אפרים ויד. ב,
החלפת לפני בגדים הלויה
כדי בגדים, להחליף יכול אחר בגד על. לקרוע
ש״מ מהרש״א, גליון
האמת דיין בשבת לא אך בשבת, אפילו מברכים
בשבת. קורעים
לא כ״ח, ש״מ, יו״ד שו״ע קריעה: בשבת– קרע אם (אך
.)יצא
יח קנ״א, אדם, חכמת בשבת: האמת דיין
מברכים מתי האמת דיין ומתי? קורעים
יציאת בשעת הדין מעיקר
נשמה השמועה בשעת (או
בדרך נוהגים כיום. טובה )הלא ההספדים לאחר בלויה, כלל
ג ס״ק ש״מ ש״ך. עיין
ו סעיף ד', א.'פרק,'חלק, החיים גשר
מעומד קורעים. קורעים? איך אחר ידי על הקריעה, תחילת לקרוע ממשיך כך ואחר
מיושב– קרע ואם א. ש״מ, ורמ״א, שו״ע מעומד: קריעה
לקריעה קשורה אינה הברכה כי יברך, לא (אך וקורע חוזר
– רחל ברמת ל״ג, ח״ה, צי״א, שו״ת.)עיין
רימון- צבי יוסף בקצרה אבילות הלכות 3
. בעצמו
אחר– ידי על הקריעה ת תחיל ש״מ פת״ש (עיין, לכתחילה
מתחיל– שהאחר והמנהג א. ס״ק סימן יהודה בית שו״ת
ועל בכלי, להיות יכולה קרובים שאר על קריעה כ״ו).
ואמו– אביו שמתחילים והמנהג יד). ש״מ, (שו״ע ביד
יכול קרובים לשאר כי (אם ביד ממשיך ואח״כ בכלי, עבורו
לו נוח יותר בכלי.)אם, להמשיך
כמה? קורעים טפח8 קורע (.)ס״מ לבו עד ואמו אביו. ועל ימין בצד קרובים שאר. על
ואמו– אביו על. בשמאל
טפח– קורע ג ש״מ, . שו״ע
יט ס״ק ש״ך ו; ס״ק ש״מ. ט״ז
ואמו– ובאביו עליון, בגד רק קורע הקרובים בכל כל
ש ורמ״א, (שו״ע ולמעיל לגופיה פרט "הבגדים ט- מ.)י
ברמת ל״ח, ה', (צי״א, עליון בגד רק שקורעת נוהגים: אשה
כך אחר לסגור ביטחון סיכות עמה שתיקח וטוב, רחל).
צניעות. משום
מבטל החג, החג לפני נקבר אם המועד חול עוד להוסיף (ויש השבעה את
16 החג לאחר לשלושים, .)יום
החג בתוך נפטר: אם לאחר
)ם ביו היתה (אם הקבורה מוסף ואח״כ (מנחה. מתפללים לקרוא ניתן אף הדין ומעיקר
.)בתורה משל אוכלים הבראה: סעודת ביצים לא אבל אחרים, רגיל אוכל אלא. וכדומה, להלן (עיין במועד אבלות )אין הלויה לאחר שורה עושים אבל בחול גם ולנחם לבוא (וניתן לומר האם ונחלקו המועד.
"א- בלויה רחמים. מלא "ל ואין
ואין. הדין צידוק אומרים דברי לומר ניתן אך מספידים, מביאים שאינם קצרים חיזוק
.)לבכי
שצ״ט תחילת ונו״כ שו״ע עיין
תקמ״ז- או״ח ושו״ע. תקמ״ח
הקבורה לאחר
נעליים האבל הקבורה, לאחר מיד
נעליו חולץ
א שע״ה, . שו״ע,
שורה ד מתרחקים הקבורה, 'לאחר
מהקברים, אמות עומדים באמצע עובר והאבל, בשורה
ומנח מ אותו ים
ט" פרק א חלק החיים,', גשר יט. ; סנהדרין, . ז
שם החיים (גשר לאשה שורה לעשות נוהגים.)לא
אבן הקבר על אבן להניח נהגו
הלויה. לאחר
(ו ז ט״ז, ח״א החיים, גשר. י) קצ״ט, ערוך, שלחן קיצור עיין
פרחים– האבן– וחולף. נבל דבר וזהו גויים, מנהג
לשוב ועתידה נצחית, שהנשמה הנצחיות, את מסמלת
רימון- צבי יוסף בקצרה אבילות הלכות 4
. אלינו
ידיים נטילת הקבורה לאחר ידיים. נוטלים
מאחר הכלי את לוקחים. לא
שעו רע״א, ד. ,
יהודה לחם (בית הידיים את לנגב שלא ירושלים, מנהג
.)שע״ו
תחילת
השבעה לאחר נקבר אם גם להקל, ניתן
עד17 השקיעה, לאחר דקות לשבת התחילו (אם השקיעה
אחר אבלות מעשה.)או
י" פרק א חלק החיים,', גשר בשלוש רק המקלים (ויש ט
וחצי דקות.)עשרה
סעודת
הבראה לאחר ראשונה ארוחה של להיות צריכה הקבורה,
אחרים. אנשים
א שע״ח, . שו״ע,
וביצים עגולות) עוגות (או עגולות לחמניות לתת ונוהגים
י ז', ברוך, פני (עיין מ.)בושלות
וש מצטרף, לא הבראה בסעודת אבל לזימון, מצטרף אבל
ש״ך ה; שע״ט, (שו״ע, שלושה של לזימון שמצטרף אומרים
שם.)ודגמ״ר
השבעה
נעילת נעליים שבעה. כל, אולם אסור צרכי כל לי "שעשה."מברכים
, ים מברכ שאינם יש וביוה״כ, (ובת״ב לא ס״ק תקנ״ד מ״ב
הגר״א.)ע״פ
רחצה לרחוץ אין מותר אבל גופו. ל כ
(או ורגליו ידיו פניו, לרחוץ
חלק שאינם, מגופו אחרים ים
גופו )רוב או קרים במים לרחוץ שמותר ובודאי פושרים.
מלוכלך. כשהוא
לגבי גם רחצה, איסור לגבי גם מבואר שם א. שפ״א, שו״ע
רחיצת קרים. במים ורגליו ידיו פניו,
גופו– רוב שאינם איברים שאר לגבי לעניין הרמ״א הקל
(ועיין כאן שגם ומסתבר א) שכ״ו, (או״ח, שבת הלכות
אבל ד״ה ב תקי״א, )בבה״ל ולא ניקיון לצורך כשהוא בפרט
לתענוג.
אלא החום, מחמת נהנה שאינו פושרים, מים לגבי
הפוסקים נחלקו בהם, לרחוץ לו שמאפשרים ביחס [עיין
להלכות כ״ד או״ח תנינא, ביהודה נודע בשו״ת שבת
ג שכ״ו, השלחן ]ובערוך באבל המקל כדברי להקל, ונראה,
למשה בתפארת (אמנם, החמיר, א ס״ק שפ״א בפת״ש
פלוג; לא משום בפושרים שמש מדוד פושרים ובמים
לא של הגזירה בכלל שאינו לכו״ע, מותר שיהיה ייתכן
לו יהיה שלא כדי מים ח מים מערב אם מקום, . ומכל פלוג)
שאינם מסתבר החום, מצד הנאה כאן אין אבל קר,
בתשובות (וכ״כ מותרים וממילא חמים, כמים נחשבים
ש״ט סימן ח״ה.)והנהגות
שבת לכבוד יכול ש מסתבר וכדומה, מזיע כשהוא ובפרט,
פושרים במים איבר, אחרי איבר גופו, כל לרחוץ (טעם
אפילו גופו כל לרחוץ ותר מ לאיסטניס הדין מעיקר הדבר:
בחמין– מקום היה שלנו הרחצה בהרגלי כיום, ג. שפ״א,
נוהגים אנו אין אמנם, איסטניס. בבחינת שכולנו לומר
תמיד נוהגים שאנו שבת, בערב אבל באבלות, כך להקל
שבת לכבוד לרחוץ שאנו ובפרט, מצווה קצת בכך ][ויש
רחצה לכאורה שמתירה מזיעה מלוכלכים הדין, ר מעיק
איבר ואיבר בפושרין זה באופן להקל נראה משתמש [ואם
רימון- צבי יוסף בקצרה אבילות הלכות 5
בכך יש שמש בדוד עדיפות].) לערב ביחס זה מעין [ועיין
רק להקל צה, ס״ק תקנ״א המ״ב פסק בו שגם חזון, שבת
בשם אך לו; תקנ״א, בערוה״ש וכן בצונן, ורגליו ידיו בפניו,
(קיצור בכך שרגיל למי להקל כתבו פיינשטיין הרב הלכות
הנקין אליהו הרב ובשם איידר; שמעון הרב המצרים, בין
יוסף נחמת לספר.)בהסכמה
לשים מותר איפור. לשים אין וסיכה איפור לשים מותר יובש. נגד קרם ריח לו אין אם דאודורנט
. בושם
סימן חי״א צי״א שו״ת ד; ס״ק ש״ך ו; שפ״א, שו״ע, עיין
לכלה תכשיטים.)(פרט לשים שאין שהוסיף ע״ג,
תורה לימוד הלכות ללמוד מותר אסור. יש עצובים. דברים או אבילות
תהילים לומר. המתירים
ה״ה פ״ג קטן, מועד (ירושלמי, משמחת שתורה.)כיוון
בבית מנהגים
האבל ומותר. המראות לכסות נוהגים
שבת. בערב לגלותם כל נשמה נר להדליק נוהגים
. שבעה
לכסות צריך ולא ח. ס״ה, ח״ב שש״כ ד; י', ברוך, פני עיין
שם ברוך (פני בהם משתמש שלא.)בחדרים
הגרי״ד בשם וכן (שם, אנשים תמונות גם המכסים.)ויש
מותר הדין מעיקר ויין בשר בשר לאכול
יין. מעט ולשתות
בכך שמחמירים מהספרדים (ויש ח שע״ח, שו״ע ואינם
ומקלים בשר, אוכלים לשכרות– יגיע [שלא יין ]במעט
סעיף73 ז' החיים, צרור.)
כסא נמוך כסא על שבת להקל, נהגו יותר יהיה שלא לדאוג וצריך
טפחים24 משלושה ( או30
.)ס״מ על לשבת יכולים חולה או זקן
רגיל. כסא במיטה לישון להקל נהגו
. כרגיל
המנהג ה. שמ״א, בשו״ע מובא כסא על ישיבה איסור
לה גשר ג; שפ״ז, השלחן, ערוך ב הובא נמוך בכסא קל
כ פרק 'החיים ה. ,
(בגשר מטפח גבוה יהיה לא שהכסא המחמירים ויש
בזה המחמירים ספרדים ויש שם, .)החיים
מעוברת– או חלש ואדם שם (ערוה״ש כרגיל.)ישבו
חשוב אפילו אדם, שום מפני לעמוד חייב אינו האבל
א שע״ו ביותר.)(רמ״א
ג שפ״ז, ערוה״ש. ה: שינ
אישות חיי ואין מותרת נגיעה אך אסורים.
הרחקות. דיני
(יו״ד מיטות ולהפריד ונישוק, בחיבוק להחמיר, וראוי
א.)שפ״ג,
עד לאבל. שלום אומרים לא שלום אמירת שבעה– סוף איננו האבל גם בין לאחרים. שלום אומר
לשלושים– השבעה האבל
יאמרו לא אך שלום, לומר יכול
שלום. לו
לומר במקום בראשו לנענע לאבל מותר א שפ״ה, . יו״ד,
וכו טוב" "בוקר לומר המתירים פוסקים יש,'שלום.
(גשר האוסרים ויש ב), שפ״ה, היטב, (באר שלום במקום
ה ז, כ״א, .)החיים,
פתיחת
הניחום בדברים יפתח שהאבל, עדיף סוג היא שתיקה גם ולעתים
האבל אם ות. והזדה ניחום של המנחמים רשאים פתח, לא את להביך שלא בכדי לפתוח
. האבל
עד לנחם רשאים המנחמים שאין מבואר כח: קטן במועד
שני זה לדבר א). שע״ו, יו״ד בשו״ע (וכך האבל שיפתח
"אגרא ו: (ברכות בשתיקה הוא הניחום עיקר א. טעמים:
לאחר רק ב. בצערו. ובהשתתפות שתיקותא") טמיא דבי
לו כואב מה יותר להבין המנחים יכולים האבל שדיבר
לנחמו וכיצד "שיפתח יח. מ״ק הרי״ף, על רש״י על (מבוסס
רק שייך שניחום א, שע״ו יו״ד בלבוש ועיין בצערו" אבל
רימון- צבי יוסף בקצרה אבילות הלכות 6
. צער דברי שאומר )לאחר
לסייע בכדי אלא הדין, מצד איסור בכך שאין כיוון לכן,
, לאבל נובע הדיבור חוסר ם כשלעתי שלנו, שבמציאות הרי
לאבל מבוכה הדבר וגורם לפתוח, כיצד יידע מחוסר
הערות אלישיב (הרב לפתוח המנחם גם יכול, ולנוכחים
ח״ד הדור פאר איש מהחזון רב מעשה כח: ; קטן, למועד
הע108 כ״ה 'פרק.)
לאופיו להתאים צריך הניחום הניחום אופי לב לשים וצריכים האבל, של
המתאימה בצו. רה לנחם כיצד האבלים בניחום שהמוקד טוב בחייו בנפטר, יתמקד כולם ייצאו וכך ובמעלותיו, של ומחשבות הרהורים עם
והתקדמות. תיקון
שצריכים א, שע״ו, שו״ע ה״א פי״ג אבל הלכות; רמב״ם,
האבל של לרצונו לב לשים. המנחמים
ביציאת מבית המנחם
האבל
לאבל לומר: נוהגים
תנוחמו השמים מן ספרדים: מן תנוחמו תימנים: (או.)השמים אתכם ינחם המקום אשכנזים: וירושלים ציון אבלי שאר בתוך
עוד לדאבה תוסיפו. ולא
מן "תנוחמו כותב ה״ב פי״ג אבל, הלכות ברמב״ם,
."השמים
הפרטית האבלות בין המחברת תחילתו האשכנזי: הנוסח
האבל בבית ה הברכ על מבוססת וירושלים, ציון אבלי ובין
יוסף בית (עיין ירושלים" ובונה ציון "מנחם המזון, בברכת
על מבוסס עוד" לדאבה ו תוסיפ "ולא סופו שע״ט). יו״ד
יא. , ל״א ירמיהו
צער עוד תדעו "שלא לומר רגילים דתיים שאינם."אנשים
עוד לדאבה תוסיפו "ולא את לכאורה מזכיר זה."משפט
הקב״ה את בניחום ים מזכיר אנו הוא. כך לא אולם,
יש אז ורק תנוחמו") השמים "מן אתכם"; ינחם ("המקום
את לומר אולם, עוד". לדאבה תוסיפו "ולא לתוספת מקום
ראוי אינו לבדו, צער" עוד תדעו "ולא. המשפט
מנחמים נפטר, מההורים אחד רק כאשר ירושלים: מנהג
, וירושלים ציון אבלי שאר בתוך אתכם ינחם "המקום "רק
פי על שהרי עוד", לדאבה תוסיפו "ולא מוסיפים ולא
תוסיפו "ולא והתוספת לפניו, ימות השני ההורה הטבע
כאשר אולם, טוב. לא כדבר להתפרש עשויה עוד" לדאבה
לדאבה תוסיפו "ולא גם אמרו אז נפטרו, ההורים שני
."עוד
שמחות בשבעה לשמחות הולכים לא
וכשאבל שלושים, כל ב לא ואף אמו– או אביו על הולכים לא
השנה. כל
מותר כן כמו מיוחדים במקרים מיוחדים היתרים. יש
וכדומה עצמה לברית. ללכת
כיבוס ובגדים מהכביסה
ולא בגדים, מכבסים לא מכובסים בגדים. לובשים
מרובה בזיעה שספוג או שהתלכלך בגד להחליף מותר אך
א י', כ״א, החיים, .)(גשר
מכובס- בגד לובשים ולא מכבסים לא: הספרדים רק
. בשבעה
רימון- צבי יוסף בקצרה אבילות הלכות 7
מישהו אם להקל ניתן אולם, השלושים. כל האשכנזים:
הבגדים את מעט לבש. אחר
תספורת
וגילוח אח״כ וגם שלושים, כל אסורים בו שיגערו לאחר רק מותר מידי ארוכים שהזיפים חביריו,
.'וכו
א ש״צ, . שו״ע
. ים שלוש כל לקצוץ אסור ציפורניים כגון בשינוי, יכול אולם, ציפורניים שכוסס או בידיו
. בשיניו
ז ש״צ, . שו״ע,
(שו״ת בידיו או בשיניו ולהמשיך בכלי, להתחיל ויכול
ק ח״ב, יעקב, .)שבות
עשיית מלאכה מותר אבל מלאכה עושים. לא נצרכות בית עבודות לעשות האבד "דבר מלאכת "וכו'.
מסוימים בתנאים. מותרת
כב ש״פ, א; שצ״ג, יו״ד ורמ״א. ע "שו
אבל מביתו, יוצא לא האבל מביתו יציאה להקל אפשר צורך, כשיש ימים שלושה לאחר במיוחד
. ראשונים
בלילה כגון בצנעה לצאת ועדיף ב. שצ״ג, )(רמ״א
קטן; : כא מועד יג כ״א, החיים, גשר א; שצ״ג, יו״ד. שו״ע
מקום שינוי
הכנסת בבית ב מקום משנים הכנסת בית (על
ואמו אביו על, השנה למשך בשלושים. קרובים: שאר ספרדים רק תמיד רק משנים
בשלושים.)
בתוך רק משנים בשבת אמות. ארבע של בשינוי די
פטירתו לאחר אביו של במקום לשבת לאב מותר שלושים.
ג כ״ב, החיים. גשר מ״א ט״ו, צי״א, .)(שו״ת
ג מפל בערך לשבת, מפסיק שבת ערב קודם ורבע (שעה המנחה
לשבת. ומתכונן השקיעה)
לשבת להתכונן זמן יותר צריך (ואם כא פרק החיים, , גשר
קודם– מעט יכול מזמן שהקל אבלות, חמד, שדה עיין
קטנה.)מנחה שבת– בערב לרחצה ביחס לעיל עיינו
רחצה של. בסעיף
אבלות
בשבת אבלות בשבת נוהגים לא
"שלו אומרים ם בפרהסיה. אנשים עוד יש (ואם עליכם" גם אומרים אבלים, שאינם
אמירתם שאי, אחרות זמירות כאבילות.)בולטת מותר אבל תורה, בלימוד אסור תרגום ואחד מקרא שנים
בכך. לרגיל
עליכם– "שלום "אמירת יש אמנם גם אומרים שאינם
המנהג אבל א) יב, כ״א, החיים, גשר (עיין ם" עליכ "שלום
עמ52 החיים צרור טו; ס״ה, פרק ב', חלק '"כ (שש לומר,
סעיף119 (עמ52 החיים ובצרור '). סעיף119, ששרים כתב )
אחרים אבלים אין אם גם כרגיל. זמירות
קראוהו– ואם בשבת, לתורה עולה לא (שו״ע יעלה
נהגו השבעה לאחר אך ד). ס״ק שם ש״ך א; ת', ורמ״א,
עליה לו לתת כשחל גם בעצמו, השביעי ביום לא (אך
בשבת– יכול חיוב לו יש אם אך כא. פרק החיים גשר
לעלות– כח. כ״ג, ברוך, )פני
הגבהה או הכנסה, או תורה, ספר הוצאת לאבל לתת ניתן
לג כ״ד, כהלכתה, (תפילה.)וגלילה
בלימוד להקל מקום יש צורך (וכשיש א ת', יו״ד, שו״ע
אחר– קבוע.) ו ת', יו״ד, השלחן, ערוך
שבת מוצאי קודש בין המבדיל "ברוך אומר שאינן לנעליים מחליף לחול",
ט ג, כ', החי. ים, גשר ב; תקנ״ג, רמ״א,
והגרשז״א כא. יו״ד, לב, חקקי המחמיר: בגדים: החלפת
רימון- צבי יוסף בקצרה אבילות הלכות 8
התיבה לפני ועובר עור, . של
הפסוקים על, ים מדלג בהבדלה הגפן פרי מ״בורא."ומתחילים
המחליפים יש בגדים: החלפת להישאר להקל יכול אך מיד, בלא שעתיים, או שעה בהם
אותם. לקרוע
שעות בכמה מקל צ״ו ח״ב ושם ע״ג, שלמה, . מנחת
לבנה קידוש השבעה לאחר זמן יישאר, אם אם לבנה. קידוש אז רק יאמר את יאמר זמן, יישאר לא
התוספות ללא בלבד, . הברכה
גליון ו א; ס״ק שצ״א פת״ש עיין יא. ס״ק תכ״ו מ״ב
ש״פ. מהרש״א
המועד חול אין המועד בחול נקבר אם אך בפרהסיה, אבלות נוהגים
בצנעה אבלות. נוהגים הכנסת לבית הולכים לכן: בגדים להחליף ניתן לתפילות, הקרוע הבגד את וילבש (ויחזור השבעה עבור החג, ,)לאחר
תורה בתלמוד להקל. ונהוג (ומותר כרגיל רוחצים אין אבל
כרגיל ואסורים יו״ט) לכבוד
המיטה. בתשמיש
א- שצ״ט, יו״ד שו״ע. ב
לדעת הרמב״ם בדברים לא ואפילו המועד, בחול אבלות כלל אין
נפסק להלכה שבצנעה. דברים לאסור יש הרמב״ן לדעת אבל שבצנעה.
בצנעה הוא (כי תורה תלמוד גם לאסור צריך היה.)לכן, הרמב״ן. כדעת
כדי לא אבל לחומרה, רק כרמב״ן שנפסק רים סוב כי מקלים, רבים אבל
ואחרים וקציעה מור פי (על תורה תלמוד.)לבטל
שבצונן וייתכן בחמין. רחצה לאסור כתב (תקמ״ח) המ״ב רחצה: ולעניין
ומכל אחרון. יו״ט לערב בחמין רחצה להתיר כתב והמהרש״ל מותר. יהיה
להקל בר מסת רחצה, ללא מאוד ארוך בזמן שמדובר כיוון מקום,
יו״ט ובערב שבת), לכבוד ברחצה (עיינו איבר באיבר שלנו, במציאות
(כמהרש״ל רגילה ברחצה אף.)אחרון
יציאה אמנם, בפרהסיה. אבלות זו אחרת כי מותרת, הכנסת לבית הליכה
להקל ניתן צורך במקרי ומ״מ שבאבלות, בשבת כמו אסורה, סתמית
במועד כלל. בלות א שאין הרמב״ם דעת בצירוף ובפרט יותר
(כמה בבוקר מעט יושבים השבעה סיום התפילה.) לאחר דקות להם אומרים המנחמים דיני כל פוסקים ואז "קומו",
. השבעה
א שצ״ה, ורמ״א. שו״ע
וִׁירֵׁחְֵׁךֹלא שִׁמְשְֵׁך עוֹד יָבוֹא להםֹלא לומר הנוהגים ויש "
וְשָל עוֹלָם לְאוֹר לְָך 'הְיִׁהְיֶה כִׁי יֵָׁאסֵׁף אֶבְלְֵׁך" יְמֵׁי מּו
כֵׁןָאנֹכִׁי תְנַחֲמֶּנּו אִּׁמוֹ אֲשֶר כְאִׁיש ו כ), ס', "(ישעיהו,
ס (שם תְנֻחָמּו"" אֲנַחֶמְכֶםּובִׁירּושָלִַׁם.) יג ו,
ללכת השביעי ביום נוהגים הקברות בית אזכרה ולומר הקברות. לבית
חס בי המנהג וכיום וגאונים, לחכמים ביחס כ שמ״ד, שו״ע,
פכ״ט תחילת החיים (גשר.)לכולם
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה