בס״ד
לעני הלוואה מצוות סו מצוה החינוך. ספר ז החסד במדת ומורגלים מלומדים ברואיו להיות האל שרצה
הטובות במדות גופם הכשר, ומתוך משובחת מדה היא, כי והרחמים
והברכה הטוב שחלות שאמרנו, כמו הטובה לקבלת ראויים יהיו
ל חפצו יושלם לטובים יתברך השם, ובהטיב בהפכו לא הטוב על עולם
הוא ברוך הוא הלא זה שורש מצד לאו, . ואם לעולם להיטיב שחפץ
שנעשינו הוא ברוך מחסדו שהיה, אלא זולתנו מחסורו די לעני יספיק לזכותנו. לו שלוחים
ב עמוד מט דף סוכה. מסכת ו דכתיב: מאי אלעזר רבי ואמר
אל) (משלי בחכמה פתחה "פיה
לשונה" על חסד ותורת יש וכי
שאינה תורה ויש חסד של תורה
? חסד של. . ללמדה. תורה - זו
ללמדה, שלא חסד של תורה היא
- חסד. של שאינה תורה היא זו
חסד "תורת חסד" תורת
א-חֵּ יח, פרק. בראשית ד וַי לָיוֵֵּּ רָאֵּא ינָיוֵּ ָאֵּע וֹם: ֵֵּּוַיִּש בֵּפֶּתַחֵּהָאֹהֶּלֵּכְּחֹםֵּהַי אֵּיֹש אֵּוְּהו יֵּמַמְּר לֹנ 'הֵּבְּא
הֵּשְּלֹשָהֵּאֲנָשִּיםֵּנִּצָבִּיםֵּעָלָיוֵּוַיַרְּאֵּוַיָרָץֵּלִּקְּרָאתָםֵּמִּפֶּתַחֵּהָאֹהֶּלֵֵּּ וַיַרְּאֵּוְּהִּנ וַיִּשְּתַחוֵּאָרְּצָה: ֵּוַיֹאמַרֵּאֲדֹנָיֵּאִּםֵּנָאִֵֵּּּמָצָאת עַלֵֵָּּ ינֶּיךֵּאַלֵּנָאֵּתַעֲבֹרֵּמ ןֵֵָּּבְּע יֵּח
עַבְּדֶּךֵּ: יֻקַחֵּנָאֵּמְּעַטֵּמַיִּםֵֵּּ יכֶּםֵֵּּ וְּרַחֲצוֵּרַגְּל ץֵּ וְּהִּשָעֲנוֵּתַחַתֵּהָע: וְּאֶּקְּחָהֵּפַתֵּלֶּחֶּםֵֵּּ
וְּסַעֲדוֵּלִּבְּכֶּםֵּאַחַרֵֵּּ ןֵּעֲבַרְּתֶּםֵּעַלֵּעַבְּדְּכֶּםֵֵּּ תַעֲבֹרוֵּכִּיֵּעַלֵּכ ןֵּתַעֲשֶּהֵּ וַיֹאמְּרוֵּכ
כַאֲשֶּרֵֵָּּ דִּבַרְּתֵּ רֵּאַבְּרָהָםֵּהָאֹהֱלָהֵּאֶּלֵּשָרָהֵּוַיֹאמֶּרֵּמַהֲרִּיֵֵּּ: וַיְּמַה שְּלֹשֵּסְּאִּיםֵּקֶּמַחֵּ
שִּיֵּוַעֲשִּיֵּעֻגוֹתֵּ סֹלֶּתֵּלו ןֵּאֶּלֵּ: וְּאֶּלֵּהַבָקָרֵּרָץֵּאַבְּרָהָםֵּוַיִּקַחֵּבֶּןֵּבָקָרְֵֵּּּרַךֵּוָטוֹבֵּוַיִּת
וֹתֵֵֹּּאֹתוֵּ רֵּלַעֲש הַנַעַרֵּוַיְּמַה יהֶּםֵּ ןֵּלִּפְּנ בֶּןֵּהַבָקָרֵּאֲשֶּרֵּעָשָהֵּוַיִּת: וַיִּקַחֵּחֶּמְּאָהֵּוְּחָלָבֵּו
ץֵֵּּ יהֶּםֵּתַחַתֵּהָע דֵּעֲל אֵּעֹמ וְּהו לו: וַיֹאכ
מ. משנה א מ "ב פ "א אבות סכת
הוא הגדולה כנסת משירי היה הצדיק שמעון
על עומד העולם דברים שלשה על אומר היה חסדים: גמילות ועל העבודה ועל התורה
מ״י פ "ה אבות ג.
מדות ארבע
באדם: שלי האומר זו שלך ושלך שלי
בינונית, מדה ויש
מדת זו אומרים
סדום…
פט, ג. תהלים ב יִּבָנֶה, חֶסֶד עוֹלָם אָמַרְתִּי כִּי תָכִּן שָמַיִּם בָהֶם: נָתְך ָאֱמו
יב-כא כד, פרק. בראשית ה וַיֹּאמַרה' אֱלֹקֵי אֲדֹנִיאַבְרָהָםהַקְרֵהנָאלְפָנַיהַיּוֹםוַעֲשֵׂהחֶסֶדעִםאֲדֹנִיאַבְרָהָם: וְ הִנֵּהאָנֹכִינִצָּבעַלעֵיןהַמָּיִםוּבְנוֹתאַנְשֵׁיהָעִיריֹצְאֹתלִשְׁאֹבמָיִם: הָיָההַנַּעֲרָאֲשֶׁראֹמַראֵלֶיהָהַטִּינָאכַדֵּךְוְאֶשְׁתֶּהוְאָמְרָהשְׁתֵהוְגַםגְּמַלֶּיךָאַשְׁקֶהאֹתָהּהֹכַחְתָּלְעַבְדְּךָלְיִצְחָקוּבָהּאֵדַעכִּיעָשִׂיתָחֶסֶדעִםאֲדֹנִי: וַיְהִיהוּאטֶרֶםכִּלָּהלְדַבֵּרוְהִנֵּהרִבְקָהיֹצֵאתאֲשֶׁריֻלְּדָהלִבְתוּאֵלבֶּןמִלְכָּהאֵשֶׁתנָחוֹראֲחִיאַבְרָהָםוְכַדָּהּעַלשִׁכְמָהּ: וְהַנַּעֲרָטֹבַתמַרְאֶהמְאֹדבְּתוּלָהוְאִישׁלֹאיְדָעָהּוַתֵּרֶדהָעַיְנָהוַתְּמַלֵּאכַדָּהּוַתָּעַל: וַיָּרָץהָעֶבֶדלִקְרָאתָהּוַיֹּאמֶרהַגְמִיאִינִינָאמְעַטמַיִםמִכַּדֵּךְ: וַתֹּאמֶרשְׁתֵהאֲדֹנִיוַתְּמַהֵרוַתֹּרֶדכַּדָּהּעַליָדָהּוַתַּשְׁקֵהוּ: וַתְּכַללְהַשְׁקֹתוֹוַתֹּאמֶרגַּםלִגְמַלֶּיךָאֶשְׁאָבעַדאִםכִּלּוּלִשְׁתֹּת: וַתְּמַהֵרוַתְּעַרכַּדָּהּאֶלהַשֹּׁקֶתוַתָּרָץעוֹדאֶלהַבְּאֵרלִשְׁאֹבוַתִּשְׁאַבלְכָלגְּמַלָּיו: וְהָאִישׁמִשְׁתָּאֵהלָהּמַחֲרִישׁלָדַעַתהַהִצְלִיחַה' דַּרְכּוֹאִםלֹא: וַיְהִיכַּאֲשֶׁרכִּלּוּהַגְּמַלִּיםלִשְׁתּוֹתוַיִּקַּחהָאִישׁנֶזֶםזָהָבבֶּקַעמִשְׁקָלוֹוּשְׁנֵיצְמִידִיםעַליָדֶיהָעֲשָׂרָהזָהָבמִשְׁקָלָם: וַיֹּאמֶרבַּתמִיאַתְּהַגִּידִינָאלִיהֲיֵשׁבֵּיתאָבִיךְמָקוֹםלָנוּלָלִין:
. ח, יזׁ כ פרק ויקרא
וְאִישׁאֲשֶׁרׁיִקַּחׁאֶׁתֹׁׁ
אֲחֹתוׁבַּתׁאָבִיוֹׁׁאוׁבַּתֹׁׁ
אׁׁ ו…ׁחֶׁסֶׁדׁהו אִמ וְנִכְרְתוׁ
לְעֵינֵיׁבְנֵיׁעַּמָםׁעֶׁרְוַּתֹׁׁ
ָא: אֲחֹתוׁגִלָהֹׁׁעֲוֹנוׁיִש
ע רמו פנחס ג כרך מהימנא רעיא זוהר-. י "ב נוקמא נטיל חסד דדרגיה דאברהם בימינא
{ דיליה. וממנא מישמעאל אברהם של בימינו תרגום:
שמדרגת ינקו חסד ו שלו} ובממונה בישמעאל ה' ם
, ט כא פרק בראשית. ט ר הָׂג בֶן אֶת שָׂרָׂה ָׂוַתֵּרֶא
ָׂרָׂה לְַאב יָׂלְדָׂה אֲשֶר ְהַמִּצְרִּית
{ מְצַחֵּק דבר זרה… עבודה "לשון
לשון אחר אחר דבר … עריות גילוי
רציחה(רש״י)}: "לשון
בס״ד תמורה מבלי נתינה
יר בחוץ הזקנה את ראה בקושי הוא ו גשם, ד עומדת ה
הכביש. בשולי בין שעות של הקלוש באור אפילו אבל
. לעזרה זקוקה היא כמה עד הבחין הוא הערביים, אליה יצא שלה, המרצדס לפני מכוניתו את עצר הוא נראתה הזקנה פניו, שעל החיוך אף על לעברה. והתקרב
מודאגת אף. האחרונה לה. בשעה עצר לא אחד
האם חששה קצת: היא שעוצר הבחור הוא בה? יפגע
ורעב עני. נראה
ה איש היה שה לראות יכול זקנה מפניו. חוששת
בעיניו עוררה, הזה בקור שלה העמידה … רחמים
הוא חש מרגישה היא, איך אימה שרק רעד היה זה
לה להביא. יכולה
", גברתי האיש, אמר לך!" לעזור פה אני אגב ונעים, שם חם באוטו? תחכי שלא,"למה שמי מתניה
." אברהם מבוגרת אישה עבור אבל הסיפור, כל היה בגלגל, פנצ׳ר
רכב ל מתחת זחל אברהם מתניה קשה מספיק היה. זה
בברכיים נשרט הוא הג׳ק, את לחבר מקום מחפש, , שלה הוא קצר זמן לאחר, בשמחה המשיך זאת בכל אך
. כאבו מעט וידיו התלכלך, וקצת הגלגל את, ף החלי
לגלגל, בחזרה הברגים הברגת כדי תוך איתו לשוחח והחלה החלון את פתחה, היא
שהיא לו אמרה היא באזור עברה רק והיא. , מקיסריה
השיחה כל במשך ל להודות הפסיקה לא היא ו על
לעזרתה. . שנחלץ.
אברהם מתניה המטען. שלה תא את וסגר חייך רק
ה זקנה כמה: אותו שאלה" ל"? ך חייבת אני
( בעיניה מקובל היה לה, אומר שהיה סכום, כל שהיו הנוראיים הדברים כל את דמיינה כבר היא שכן
עוצר). היה לא לו לה, לקרות עלולים
אברהם מתניה תשלום קבלת, על לרגע חשב לא
רק הוא מבחינתו לא לסייע עצר ש, במצוקה שה ובשום
כסף כך על לקבל הסכים ל. א אופן לנהוג בדעתו עלה לא פעם ואף חייו, כל חי הוא כך
. אחרת
מתניה ל אמר זקנה לו לגמול רוצה באמת היא שאם
, בחזרה הזקוק אדם תראה שהיא הבאה בפעם אז
לו תסייע שהיא לעזרה ליבה, בכל הוא עלי" "ותחשבי
. הוסיף שה עד חיכה הוא ה אישה. לדרכה ונסעה תניעה
זה היה א ומדכא, קר יום ך טובה הרגשה לו הייתה
וחשוב טוב מעשה. שעשה
מעיני נעלם שלו, הבית לעבר התקדם אברהם מתניה
החשיכה תוך …אל הזקנה
לנסוע והחלה רכבה, את הניעה הזקנה קילומטרים, כמה
הכביש בהמשך רואה היא והנה. קטן קפה בית
הי לאכול נכנסה ו רכבה את עצרה א שם שם לשתות
, מרק קצת האחרונה הדרך כברת את שתעבור לפני
שלה לבית. בדרך ש היו בחוץ ומלוכלכת אפלולית הייתה, המסעדה י ת ולא עבורה מוזר היה הנוף כל ישנות, דלק משאבות
. מוכר נקייה מגבת לה והביאה, באדיבות אליה פנתה המלצרית. מהגשם שלה הרטוב השיער את לייבש
ל היה מלצ רית על עמידה שאפילו כזה מתוק, חיוך האישה למחוק. יכול היה לא היום, כל במשך הרגליים השמיני בחודש כמעט הייתה שהמלצרית בכך הבחינה
לשנות ולמתחיה לכאביה נתנה לא היא אבל להריונה,
את ה. הלקוחות אל האדיב יחס
עובדת שהיא וראתה במלצרית הביטה הזקנה האישה למחיית קשה כ״כ, נפשה שיש אדם איך לעצמה חשבה ו
כל- לו ואז זר. לאדם "נותן" כזה להיות יכול מעט, כך
ב נזכרה היא. אברהם מתניה
של011 שטר עם שילמה היא ארוחתה, את כשסיימה
ש״ח. המגיע העודף את לה להביא מיהרה המלצרית
לדלת מעבר נעלמה הזקנה האישה אך, לה,
ה שבה, וכשהמלצרית נראתה. לא כבר המבוגרת אשה
ואז ללכת, האישה הספיקה לאן התפלאה המלצרית. שלפניה המפית על רשום שהיה מה שדבר הבחינה היא
דברי את קראה היא כאשר בעיניה עמדו דמעות
עמדתי אני גם דבר, לי חייבת "אינך האישה:
במצבך לי סייע, ומישהו לך מסייעת אני בו אופן, באותו
לעשות שעליך מה כל חזרה, ב לי לגמול רוצה את אם על להינתק הזאת האהבה לשרשרת לתת לא הוא
"…ידך. מונחים01 היו למפית מתחת של נוספים שטרות
011 ש״ח…. מהתרגשות בהלם הייתה המלצרית לה היו אמנם
ואנשים למלא, סוכר קעריות לפנות, רבים שולחנות
, לשרת המלצרית אבל הצליחה ו מחודשים כוחות קבלה
. בשמחה עבודתה כל את לסיים
חשבה מעבודתה חזרה בדרכה המלצרית הכסף, על
רשמה הזקנה שהאישה מה. ועל לדעת יכלה היא איך
לכסף זקוקים ובעלה היא כמה כל- מעט עוד? כך היא
בדיוק הזה והסכום ללדת, צריכה יספיק לקניית להם
ועגלה תינוק. מיטת לעצמה לחשה היא תודה תפילת
. 'לה
כמה את לו לספר והחלה בעלה עם ישבה היא ילה בל על לסיפור הגיעה וכאשר היום, במשך קשה עבדה היא
הזקנה היקר, : בהתרגשות״בעלי אמרה היא אוהב ה'
אברהם, מתניה אותנו! ה אבל למה, יודעת לא 'אני
מתנה… לנו שלח! "
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה