דוחה מגילה מקרא מצוות? מה │ טבדי בנימין הרב
הפשוטה– וההבנה הסוגיה דאורייתא דוחה דרבנן אין
1 א עמוד ג דף מגילה מסכת בבלי תלמוד.
ומשפחה משפחה לדרשה, ועיר ועיר ומדינה מדינה דאמרת והשתא
חנינא בר יוסי רבי אתא: אמר? למאי ולויה כהונה משפחות להביא
אמר יהודה רב דאמר מגילה. מקרא לשמוע אין וב עבודתן שמבטלין במעמדן- וישראל בדוכנן ולוים בעבודתן, כהנים רב: מבטלין כולן
מגילה. מקרא לשמוע ובאין עבודתן
במעמדן- וישראל בדוכנן, ולוים בעבודתן, כהנים: הכי נמי תניא כולן
מגילה מקרא לשמוע ובאין עבודתן. מבטלין רבי בית של סמכו מכאן
בטלין שמ לשמ ובאין ת״ת: מעבודה וחומר קל מגילה, מקרא וע ומה
חמורה- שהיא עבודה, מבטלינן - ת״ת שכן כל? לא
- תורה- מתלמוד חמורה? ועבודה ביריחו יהושע בהיות ויהי והכתיב והיכי (לאפיו). וישתחו [וגו'] לנגדו עמד איש והנה וירא עיניו וישא
לחבירו שלום שיתן לאדם אסור י: לו בן יהושע רבי והאמר הכי? עביד צבא שר אני כי ליה דאמר התם שאני הוא! שד שמא חיישינן בלילה,
.'ה- משקרי-? ודלמא לו אמר לבטלה. שמים שם מפקי דלא: גמירי
בטלתם ועכשיו הערבים, בין של תמיד בטלתם אמש! ת״ת - לו: אמר
יהושע וילן מיד באתי עתה לו: אמר באת- מהן איזה? על בלילה
יוחנן רבי אמר העמק. בתוך: ההוא הלכה של בעומקה שלן. מלמד
תמידין מהקרבת יותר תורה תלמוד. גדול אוניא בר שמואל רב: ואמר
באתי! עתה שנאמר - הא- קשיא: לא והא- דרבים, . דיחיד
- רבי מטפחות. לא אבל מענות, במועד נשים והתנן: קל? ודיחיד
למטה- ות סמוכ היו אם אומר: ישמעאל חדשים בראשי מטפחות.
ובפורים- בחנוכה מקוננות לא אבל, ובזה בזה ומטפחות. מענות
בפני מועד אין הונא: בר רבה ואמר ופורים חנוכה שכן כל ת״ח. ,
-, ת״ת חמור דיחיד- תורה כבוד קאמרת תורה, כבוד קל. דיחיד
2 א עמוד ג דף מגילה מסכת רש״י.
הקרבן בשעת צבור תמידי, ל ע עומדין - במעמדן וישראל במועדו לי להקריב תשמרו א): (כו, תענית במסכת כדתנן הראשונים נביאים תיקנו גביו על עומד אינו אם שומר היאך מעמד היה ומשמר משמר כל על משמרות, וארבעה עשרים
.'כו - הכי עביד והיכי פניו על ויפול דכתיב לו, שהשתחוה
. וישתחו אנו באתי עתה שהשיבו שובה בת - כו ביטלתם 'אמש אמש דברים: בשני האשימן המלאך, דברי תחלת, למדין הערב תמיד להקריב לכם היה היום, כשהעריב כלומר זמן שאין חנם העיר במארב ונשתהיתם אותו, ובטלתם
[משתחשך בלילה. ]מלחמה
- ועכשיו אינכם שהרי בתורה, לעסוק לכם היה לילה, שהוא
בלילה. נלחמים
ב עתה - אתי עכשיו של. על
- העמק בתוך ההוא בלילה יהושע וילן מיד באותו לא חזר מיד קאמר: והכי העי, על שצר בלילה אלא כתיב, הלילה
במצור- אחר לילה וכשבא מדבריו, יהושע בתורה. עסק
הוו. ישראל כל דהתם - דרבים הא
מענות- המת על. הספד
- מטפחות ולא לבן. על
- מקוננות לא אבל קינה ואיזהו עינוי איזהו מפרש: והתם
עינוי- קינה- כאחת, עונות שכולן עונות וכולן אומרת אחת
. אחריה - דיחיד תורה תלמוד ופורים מעבודה קל מלמודו. ביטול
3 שכן כל ד״ה ב עמוד ג דף מגילה מסכת תוספות.
אלמא מגילה ממקרא דמבטל גב על אף להספידם שמותר ופורים- חנוכה שכן כל מגילה ממקרא חמור. ת״ת
4. תוספות שם
לשמוע מעבודתן כהנים מבטלין
מגילה- מקרא מבטלין אמאי וקשה שהות הרבה יש הקריאה אחר והלא
לעבודה? דמשהאיר דכיון לומר ויש אותה מניחין והם עבודה זמן הוי היום
הקריאה- בשביל ליה קרי הכי משום
ביטול. ואחר מיד עבודתן ויעשו וא״ת
י כך לבדם? המגילה קראו דטוב וי״ל טפי דהוי משום הצבור עם לקרות
ניסא. פרסומי
5 א עמוד ג דף מגילה מסכת הריטב״א חדושי.
המגילה אח״כ ולקרוא עבודתם לעבוד ביום שהות שיש דאע״פ לפניו, כששתיהם פי' והכי מלך, הדרת עם ברוב משום בצבור עכשיו לקרוא כדי מעבודתן מבטלין הכי אפילו
לחזור בשיכולים דדוקא דברים ונראין מגילה מקרא לשמוע דבאין לישנא, ע משמ עדיף מגילה מקרא מגילה ומקרא עבודה לקמן דאמרינן ומה לא, הכי לאו הא לעבודתן
וכדאמרן. בציבור לקרותה כדי מגילה מקרא דמקדמינן היינו חנינא, בר מדר״י
שתיהם לקיים אפשר בשאי אלא תן או מבטלין אין בעבודתן שהתחילו שכל דברים ונראין אחר שמבטלין אפשר דבהא המגילה, קורא להם יהיה לא שוב תחלה יעבדו שאם כלל
וכדאמרן. . מבטלין אין הכי לאו הא לעבודה, וחוזרין. שהתחילו
עבודתן מבטלין מפרשים ויש לגמרי וחכמים לעבודתן לחזור ביום שהות כשאין אפילו
התורה מן דבר לעקור יכולים כדאמרן. אלא מחוור, ואינו תעשה ואל בשב
6 ב עמוד ב דף מגילה מסכת הרי״ף) (על ר״ן.
מקרא לשמוע ובאין מעבודתן שמבטלין תענית במסכת כדאיתא הקרבתן בשעת צבור קרבנות על היו עומדין במעמדן. ישראל
דוקא ומיהו בצבור מגילה לשמוע י כד מעבודתו מבטלין אפ״ה לקרות ואח״כ עבודה לעבוד ביום שהות שיש פי על אף מגילה דרבנן מגילה משום דאורייתא העבודה מבטלין אין ודאי הכי לאו הא העבודה להשלים אח״כ: בשיכולים
לחלוטין עבודה דוחה מגילה שמקרא וסוברת החולקת לגישה והסברא המקור
7 א עמוד ג דף מגילה מסכת הש״ס גליון.
פסקי ' עי כו'. אחר והלא כו' מבטלין ד״ה תוס'
אות ערכין תוס' יט:
8. יט אות מעריכין הכל א- פרק ערכין תוספות פסקי
מגילה לקרות מבטלים במעמדן וישראל בדוכנן ולוים בעבודתן כהנים
שם בתוס' ועי' במגילה (ד״ז הקרבן:): זמן עובר אפי'
9 א עמוד ג דף מגילה מסכת אבן טורי.
אחר והלא בטלין מ אמאי התוס מבטלין׳הקשה כו' בעבודתן. כהנים
לעבודה. שהות יש הקריאה עבודה זמן הוי היום דמשהאיר כיון ותי'
ביטול. לי' קרי מש״ה הקריאה בשביל אותה מניחין והן ויעשו וא״ת הצבור עם לקרות דטוב וי״ל לבדן המגילה יקראו ואח״כ מיד עבודתן
ניסא פרסומי טפי. דהוי
לא כה״ג כל ודאי דהא קשה, ודאי הא ולדידי לשון״ביטול" שייך עדיין שהות יש הקריאה דלאחר לגמרי בטלה עבודה דאין כיון
לעבודה, המגילה קריאת שמקדים אלא לעבודה. שמקדימין והל״ל
לעבודה המגילה. קריאת שישמעו כך בתוך עבודה זמן כשיעבור דמיירי למימר ליכא נמי והא
אלא אינן ן במעמד וישראל וכו' בעבודתם כהנים דהא ליתא המגילה, בתמידין, קרב אינו שחר של תמיד והא ע״א כ״ז )(דף דתענית רפ״ד כדתנן ד פרק ריש כדאמר לרבנן חצות ועד יהודא לרב שעות ד' עד 'אלא
כ״ו, דברכות)(דף למר עבודה זמן יעבור שקורין שבעוד מיירי ואי
- ליה כדאית ולמר ליה כדאית עבודתן מבטלין אמאי תקשה דא״כ
לקריאה הרבה שהות יש ועדיין עוברת מצוה שהיא כיון חילה ת יעבדו כ? בפ״ב)'(דף לקמן כדתנן המגילה לקריאת כשר היום כל דהא קאי הערבים בין של אתמיד דקאמר עבודתן מבטלין דהאי ונ״ל ביום שהות נשאר דלא עד לערב סמוך עד המגילה קרו בשלא ומיירי
מבטלין זה או זה או אלא מגילה ולקרות עבודה לעבוד לשניהם כדי
מגילה. מקרא לשמוע ובאין לגמרי עבודתן
11 א עמוד ג דף מגילה מסכת אמת שפת.
פי כו' עבודתן מבטלין כו' בעבודתן כהנים בגמ' 'שם מיהו לגמרי, לבטל ולא העבודה לאחר דהיינו התוס'
גרסו התוס' מעבודתן שלפנינו הגמ' לשון אבל עבודתן
כ והריטב״א לגמרי, 'משמע חכמים ביד כח דיש די״א מחוור שאינו ומסיים בשוא״ת מה״ת דבר, לעקור כגון ביה״ע של לתמיד דנ״מ לפרש האריך והטו״א
לחשיכה. סמוך עד מלקרות שאיחרו בחנם הבנתו ולפי כגון שניהם לעשות שהות שאין משכחת דבלא״ה האריך
המגילה… למקום היום כל לילך שצריך
דרבנן מגילה אין לה שכחת מ אי דאפי' העיקר אבל ז״ל. הראשונים כמ״ש דאורייתא עבודה דוחה וכן אב בית שבאותו דהכהנים אפ״ל הי' לפע״ד אבל עדיין שמעו לא אם מבטלין זה שביום מעמד אנשי למלאות המגילה שמעו שכבר אחרים והולכין המגילה נקרא שפיר עליהם מוטל דהחיוב כיון רק מקומן
דייק ובהכי מבטלין, ומשפחה דמשפחה הדרש טפי נדחה זמנו א' לכל ולוי' כהונה משפחת של דהקביעות עבודה דאפי' למסקנא מוכח הי' ולפ״ז המגילה, מפני דמשפחה עבודה ביטול דהא דיחיד מת״ת חמור דיחיד
עדיף מ״מ ד״ה בתוס' וכ״מ דיחיד עבודה רק היא: זו
התוספות בדברי הט״ז של המחודשת ההבנה
11 תרפז או״ח יוסף בית.
ובאין מעבודתן שמבטלין הר״ן וכתב
מגילה מקרא לשמוע אע״פ שיש כך ואחר עבודה לעבוד ביום שהות מעבודתן מבטלין הכי אפילו לקראה בצבור מגילה מקרא לשמוע ובאין כך אחר בשיכולים דוקא ומיהו
ודאי הכי לאו הא העבודה להשלים מדאוריי' העבודה מבטלין אין משום
דר מגילה בנן… התוס' דעת הוא וכן מבטלין ד״ה )(ג. שכתבו לשמוע מעבודתן כהנים מבטלין מבטלין אמאי וקשה מגילה מקרא שהות הרבה יש הקריאה אחר והלא דמשהאיר דכיון לומר ויש לעבודה אותה מניחין והן עבודה זמן הוי היום ליה קרי הכי משום הקריאה בשביל
ביטול חר וא מיד עבודתן ויעשו וא״ת לומר ויש לבדם המגילה יקראו כך דהוי משום הצבור עם לקרות דטוב
ניסא. פרסומי טפי
12. ג ב- ס״ק תרפז סימן חיים אורח ט״ז
… משפחה מדכתיב לה וילפינן עדיף דמגילה בגמ' דאמרי' ועבודה מגילה ולענין
מגילה. מקרא לשמוע ובאים עבודתן שמבטלין ולוים כהנים משפחות להביא ומשפחה 'וכ מבטלין אין ודאי הכי לאו הא העבודה להשלים אח״כ בשיכולים דוקא ומיהו הר״ן
דרבנן. מגילה משום מדאורייתא העבודה מפניה לגמרי נדחית בת״ת והתם תורה מתלמוד עדיף מגילה אמרי' דהא זה על וק״ל
א הי אח״כ שילמוד שמה בתשלומין א״א זו בשעה חיוב עליו עכשיו שיש הלימוד דהיינו אמרי דהא הוא וק״ו עבוד' לענין נמי ה״ה המגיל' מפני נדחה ואפ״ה עצמה בפני 'מצוה
מעבודה. . עדיף דת״ת. בגמ' מדרבנן, ומגילה דאורייתא דעבודה הר״ן ומ״ש קבלה דברי שקי״ל קבלה דברי דהיא י״ל
העבודה. תדחה אמרי' שפיר …וע״כ כד״ת וז דכתבו הר״ן כדעת התוס' דדעת כ' "והב״י ל: מגילה לשמוע מעבודתן מבטלין כהנים היום דמשהאיר כיון וי״ל לעבודה הרבה שהות יש הקריאה אחר והלא מבטלין אמאי וק'
עכ״ל. ביטול. ליה קרי הקריאה בשביל אותה מניחין והן העבודה זמן הוה
להר״ן, להסכים מזה הוכחה רואה איני ואני מבטלין שאמר התלמוד לשון על קאי דהתוס'
מעב היום, משהאיר שהוא יום בכל עבודתן בזמן דהיינו ודתן שהות יש הא מקשים וע״ז
היום. כל אח״כ מקרא לפניו ויש שלה שיעור כלות קודם קטנה שעה עד העבודה נעשית דלא מקרי אי אבל עדיף ניסא פרסומי שניהם לקיים שא״א כיון לגמרי העבודה דוחה דמגילה אה״נ מגילה
: כנלע״ד
13 ח ז- סעיף תרפז סימן חיים אורח ן השולח ערוך.
דאורייתא ה מצו שום אין שתיהן לעשות א״א אם אבל שתיהן לעשות שהות בדאיכא אלא מיירי לא זה דכל הרמ״א רבינו וכתב
… מגילה מקרא מפני נדחה לגמרי נדחית ת״ת והרי המגילה מפני נדחית דאורייתא מצוה שום דאין במ״ש גם שחולק מי ויש
אז, ת״ת זמן אין מצוה לעשות וכשצריך ובלילה ביום ת״ת דהרי לגמרי שנדחית לומר שייך לא דת״ת כלל. ול״ק שם ][ט״ז מצות. לעשות יוכל לא לעולם הרי דאל״כ
לשיטתו– הט״ז הערת מגדים הפרי
14 ב עמוד ג דף מגילה מסכת בבלי תלמוד.
מגילה מקרא מגילה- ומקרא עבודה לי: פשיטא רבא: אמר בר יוסי מדרבי, עדיף
חנינא. רבי. בית של, מדסמכו עדיף מגילה מקרא מגילה- ומקרא תורה תלמוד
מצוה- ומת תורה תלמוד להוצאת תורה תלמוד מבטלין מדתניא: עדיף, מצוה מת
כלה ולהכנסת. מת
מולאחתו עדיף, מצוה מת מצוה- ומת עבודה … לומר תלמוד מה ולאחותו? דתניא:
למת. מצוה מיטמא משום עדיף מגילה מקרא עדיף? מינייהו הי מצוה ומת מגילה מקרא רבא: בעי
עדיף- מצוה מת דלמא או ניסא, פרסומי הדר דבעיא בתר הבריות כבוד? משום את שדוחה הבריות כבוד גדול מר: דאמר עדיף. מצוה מת פשטה: שבתורה. ל״ת
15 ג מגילה תוספות. ב,
אלחנן הר״ר הקשה עדיף- מצוה מת למה
מק״ו, ליה תיפוק קרא, לי דחמירא ת״ת ומה
המת, כבוד משום מבטלין לא דקילא עבודה
דרבים תורה למוד ת אפילו דהא שכן. כל המת, כבוד משום מבטלין פ״ב כדאמר
ושם? יז. דכתובות)(דף
וי״ל ומתני, ותני דקרי למאן דה״מ דצריך
- ותני קרי דלא למאן אבל האי, כולי לא
האי. כולי צריך דלא מצוה במת מיירי והכא
דולאחותו. קרא צריך הכי ומשום ותני קרי
16 ב ס״ק תרפז סימן זהב משבצות חיים אורח מגדים פרי.
(השני מת ד״ה תוספות על אמר; גמרא ד״ה ע״ב שם יוסף ])[ראש בחידושינו מבטלין, ד״ה א' ג' מגילה בתוספות ][הט״ז שפירש מה ו מזה: כתבנו
17 ב עמוד ג דף מגילה מסכת יוסף ראש.
כו… דכתובות פ״ב כדאמר מבטלין דרבים כו' דחמירי ת״ת מצוה׳כו' מת וד״ה מעבודה עדיף בים דר דת״ת קושייתם וכוונת
ד מאחר וא״כ לעיל, כדמסיק ד לראות ויש מעבודה. כ״ש דרבים מת״ת עדיף מצוה מת מצוה מת שילמדו דרבים מת״ת עדיף
קרא. וצריך מנלן, לגמרי נדחית עבודה משא״כ אח״כ, קשה א״כ - אי״ה שם בפריי ויבואר ב' אות בתרפ״ז הט״ז כמ״ש ולילה יומם והגית מקרי לגמרי נדחית דת״ת סברי דתוס' וכ״ת
לגמרי, עבודה מבטלין שהות באין אפילו והא אח״כ, עבודה לעבוד שהות ביש מבטלין ד״ה ע״א מ״ש של סמכו מכאן דאל״כ
לגמרי. הרגע בזו נדחה יהא ות״ת לגמרי נדחית אין דעבודה ק״ו ליכא והא מק״ו רבי בית ד״ה שפירש שם לט״ז סעד לכאורה וזו
דמשה להם דהוקשה כאן, יע״ש. השחר איר
שו״ת מ ראיה להט״ז הדשן תרומת
18 רסו סימן הדשן תרומת.
… מפניו נדחה מגילה שמקרא דבר לך שאין מ״ג וס הרמב״ם כתב וכן מלשון קורא. ואח״כ תחילה קוברו בו שהפוגע בלבד, מצוה מת אלא אותו עושה ואח״כ תחילה קורא המצות כל דבשאר בהדיא משמע. זה מגילה קריאת מפני נידחית דהאי ולומר לדחוק באנו אם ואפילו
לקיים זמן לו יש אם ספיקא דאיכא היכא ר״ל דקאמרי אז שניהם, משום תחילה לקרותו שצריך המצות מכל עדיפא מגילה מקרא אבל יעשנה. אחריו המצוה שוב לעשות יכול ואם ניסא, פרסומי דתדיר משום במילה יקדים שניהם לקיים בידו שוודאי היכי כל לעולם משמע והכי במוקדם. כמו במאוחר לעולם איכא ניסא ופרסומי הוא,
מ״מ ע״ש. וחנוכה דר״ח הפטרה גבי דליקין מ במה פ' באשירי חילק קבוע וזמנה הואיל מילה לגבי תדירה חשיבא נמי מגילה דמקרא נראה
שנה. . . בכל הוא עיקר דלעיל וסמ״ג הרמב״ם מדברי. והראייה
19 ט סעיף תרפז סימן חיים אורח השולחן ערוך.
מקרא לשתיהן שהות יש אם מגילה ומקרא מילה שהות כשאין אבל ניסא פרסומי משום קודם מגילה
דרבנן][פר״ח מגילה דוחה דאורייתא מילה לשתיהן אבל
רס״ו הדשן][סי' תרומת בעל שהות דביש להיפך כתב
קודמת מילה דמילה משום קודמת מגילה שהות ובאין
ראשונה. כדיעה והעיקר למחר][כנה״ג. להיות יכול
וגם … ע״ש כן מסיק במסקנתו הדשן התרומת ובאין
שהות, יש אם בספק רק כלל כתב לא שהות וודאי ובזה
מילה ד וודאי מגילה מפני ספק מילת דוחין דאין הוא כן
מגילה, משא״כ למחר גם יש שהות ליכא בוודאי אבל
קודמ מילה ודו״ק. ע״ש בשמיני מצותה דעיקר ת
21 ה ס״ק תרפז סימן אברהם מגן.
שהות. בדאיכ' צידד רס״ו סי' בת״ה אבל ומגיל' מילה וה״ה יקרא שהות וכשאין המילה יקדים שהות דכשיש איפכא לומר
תרצ״ג. עססי' [כ״ה] בתשיעי למול דיכול הטעם ונ״ל המגילה,
21 ה ס״ק תרפז סימן אברהם אשל חיים אורח מגדים פרי.
מילה שהות דבאין לן קיימא ולהלכה מ״א. עיין בדאיכא.
ב דעיקרה קודם, לקמן. מצוה למת דמי ולא שמיני,
הרמב״ם שיטת סביב הדיון
22. וחנוכה מגילה הלכות רמב״ם א א,
וגרים ונשים אנשים בקריאתה חייבים והכל נביאים, תקנת שהיא ידועים והדברים סופרים, מדברי עשה מצות בזמנה המגילה קריאת לקרותה הקטנים את ומחנכין משוחררים, , ועבדים, מגילה מקרא לשמוע ובאין עבודתן מבטלין בעבודתן כהנים ואפילו מבטלים וכן
מ לשאר וחומר קל מגילה מקרא לשמוע תורה תלמוד, מגילה מקרא מפני נדחין שכולן תורה של צות מקרא שנדחה דבר לך ואין
קורא. כך ואחר תחלה קוברו בו שהפוגע קוברין לו שאין מצוה ממת חוץ מפניו מגילה
23 ב אות תרפז סימן חיים אורח יוסף בית.
… ישראל ד״ה (ב: הר״ן )וכתב דוקא ומיהו הכי לאו הא העבודה להשלים כך אחר בשיכולים משום מדאורייתא העבודה מבטלין אין ודאי
דרבנן. מגילה ז״ל המזרחי אליה מהר״ר וכתב דברי על ע״ד) כג מגילה הל' לסמ״ג (בביאורו
פ״א לה (מגי הרמב״ם מדברי גם נראה וכן הר״ן: קוברין לו שאין מצוה ממת חוץ שכתב ה״א) דמשמע קורא כך ואחר בתחלה קוברו בו שהפוגע ואחר כן לא דאם לא לא ואי אין שהות איכא אי
עכ״ל. לי למה קורא כך
שמה סבור שהרמב״ם כיון דבריו פירוש וכך עדיף מצוה מת מגילה ומקרא מצוה דמת שאמרו
מגילה מקרא שתתבטל לא אבל קדימה לענין הוא דכשאמרו הדין הוא כן אם מצוה מת מפני ביטול לא מגילה מקרא בשביל מעבודתן מבטלין
קדימה. אלא קאמר ממש
24 תרפז סימן חיים אורח ב״ח.
קורא כך ואחר קוברו מצוה מת שהמוצא עד וכו' ד. בר לך ואין הוא כך
(ה״א. מגילה מהלכות א' בפרק הרמב״ם )לשון דמיירי זה מלשון ומשמע וכן תחלה קורא שהות ליכא הא הקבורה לאחר לקרות שהות בדאיכא
לסמ״ג. בביאוריו הרא״ם כתב עבודתם מבטלין דכהנים הא זה ולפי
לאו דאי העבודה להשלים שהות דאיכא ב נמי היינו מגילה מקרא לשמוע הר״ן כתבו וכן דרבנן מגילה משום דאורייתא העבודה מבטלין אין הכי
יוסף… ובית ערוך בשלחן פסק וכן והרא״ם הר״ן לדעת כתבנו זה כל
( )ס״ב.
לפרש יש אבל רבינו דכתב הא קורא כך ואחר קוברו בדאיכא דוקא דלאו קבורת נמי הקבורה אחר מגילה לקריאת שהות בדליכא אפילו אלא שהות
קודם, מצוה מת קבורת דחי גוונא דבכל דתלמודא מסתמא משמע דהכי
זמן. ואפילו בבזיון כלל מונח יהא שלא מגילה למקרא מצוה מת מועט
כיון תימא דלא לן קמשמע רבותא קורא כך ואחר קוברו מר שאו ורבינו משום להקדים דמצותה מגילה מקרא נקדים שניהם לקיים שהות דאיכא קורא כך ואחר וקוברו קודם מצוה מת אלא דלא לן קמשמע ניסא פרסומי
צ״ע הלכה ולענין לטור) (בביאורו מהרש״ל בשם כתוב ראיתי: וכן
25. מגילה מסכת שדה מרומי א ג,
בסוס״י ז״ל הרמ״א דעת וזהו דמבטלין ס״ל הרמב״ם אבל תרפ״ז. הוי ההוכחה ועיקר כן, גם לגמרי דמשמע בעבודתן, דכהנים מהא בעצמו וזה ויוצא, עבודתו שמניח מגילה דמקרא מפני אלא איסור, הוי שביארנו וכמו לגמרי, מצוה דוחה ל״ד שאילתא שאלה בהעמק בס״ד
ה. 'אות
26 לד- סימן גאון אחאי דרב שאילתות ל ע שאלה העמק. ה אות
ובאין עבודתן מבטלין בעבודתן כהנים ואפי' בזה״ל. וכ' דקדק הרמב״ם באמת אבל נה״ח או עה״ש מלפני עסוקין כבר שהם משמע יתירא בעבודתן ולשון מ״מ. לשמוע
כביטול דומה וזהו מ״מ. לשמוע לבהכ״נ ובאים ויוצאין העבודה את מניחין בעבודה בשעת המקדש מן שיצא כהן ה״ה פ״ב המקדש ביאת ה' הרמב״ם וכמש״כ ממש עבודה כו תמותו פן תצאו לא א״מ ומפתח שנא' כ״ה בין כה״ג בין מיתה חייב בלבד.'עבודה מוכח כבר מכ״מ ויוצא. עצמו צרכי בשביל כשמניח אלא אינו זו מיתה דחיוב ואע״ג
שהרי העבודה כבוד לבטל חשוב מגילה דמקרא החינוך ספר וע' להניחה שרי בשבילה במעמדם וישראל בדוכנם דלווים הא מגילה בה' הרמב״ם הביא שלא והיינו שמיני. . פ'
כך על שנזהרו עבודתם באמצע כהנים היא הרבותא. דעיקר
למעשה– הלכה מגילה מקרא מפני דאורייתא מצווה ביטול
27. או״ח ערוך שולחן ב סעיף תרפז סימן
דבר לך שאין מגילה, מקרא מפני נדחים שכולם תורה של מצות לשאר וחומר קל מגילה, מקרא לשמוע תורה תלמוד מבטלים
קוברים לו שאין מצוה ממת חוץ מפניו מגילה מקרא שנדחה צרכו (כד,)י קורא ואח״כ תחלה קוברו בו. שהפוגע מיירי לא זה וכל הגה:
אלא )(ט שתיהן)(י לעשות שהות, בדאיכא (ר״ן מגילה מקרא מפני נדחית דאורייתא מצוה שום אין )(יא שתיהן לעשות אפשר אי אם אבל תוספות בשם וב״י מזרחי… )ומהר״א
28. יא ט- ס״ק תרפז סימן ברורה משנה
בדאיכא )(ט - וכו 'שהות קודם מגילה שתיהן לעשות שהות איכא ומגילה מילה לענין וה״ה
ופרמ״ג ניסא][פר״ח פרסומי משום תרצ״ג][ח״א: סימן בסוף וכדלקמן המגילה קודם למול נוהגין והעולם
)(י ההוא… ביום יעשנה לא אם לגמרי דאורייתא המצוה שיתבטל ר״ל - וכו א״א אם 'אבל
מדרבנן. רק הוא מגילה שמקרא מפני - וכו נדחית דאורייתא מצ׳וה שום אין )(יא בט״ז ועיין ג״כ בביאורו והגר״א ניסא פרסומי משום קודם מגילה מקרא דתמיד וב״ח רש״ל בשם שהביא
עי״ש: הכי סובר
29 סקי״ט תרפז סימן או״ח על החיים כף.
תפלת ולפניו היום בסוף עומד ואם
דקריאת ה נרא מגילה, ומקרא מנחה יש אם להקדימה בין קודמת מגילה אי לגמרי לדחותה ובין לשתיהם שהות שתפלת שכן וכל לשתיהם, שהות ליכא
שלום נהר בתשלומין. אפשר: מנחה
31. הגר״א באור ב סעיף תרפז או״ח
כו זה.'וכל הר״ן כ״כ דמ״ש שם היינו כו' עבודתן שמבטלין
העבודה אח״כ להשלים ולין שיכ דאורייתא שהיא כיון. ודבריו
תמוהין שם רבא דבעי הא דא״כ
ומ״מ מגילה מקרא מצוה ][=ומת
'כו, עבודה דוחין דשניהם כיון ר״ל
[מת "מ מ ע״כ הא איתא ואם ות״ת,
לגמרי. עבודה דדוחה עדיף, ]מצוה
31 רפז סימן (ישנות) מהריט״ץ שו״ת.
… נמי מגילה דבמקרא שפירש זלה״ה להר״ן ולהקשות לדברינו ראיה להביא יש ועוד
לעבודה, זמן נשאר אם אלא לגמרי עבודה מידחי לא מצוה מת רבא בעי מאי כן הוא אם
מצוה מת דהא ההכרח מכח ף עדי מצוה דמת תפשוט עדיף, מינייהו הי מגילה ומקרא כן אם לגמרי בכרת שהוא פסח שדוחה כיון זלה״ה רש״י שפירש מולאחותו עבוד' דוחה
לעבודה, שהות יהא לא אפילו לגמרי עבודה ידחה גם דמגילה זלה״ה הר״ן כדברי ואם מאי כן אם לא הכי לא הא אין לעבודה שהות נשאר אם אלא לגמרי עבודה מבטלת אינה
מה מולאחותו לגמרי עבודה דדחי דאמרת כיון עדיף מצוה דמת פשיטא הא רבא בעי לא, הכי לאו הא אין עבודה לעבוד שהות יש אם אלא מגילה דוחה שאינו דברי כפי
צהלון טוב יום הצעיר עיון. . וצריך זלה״ה הר״ן לדברי עצומה קושיא זו הרי ז״ל. הר״ן
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
