ומגדל מגדול מגדיל,
יח תהילים
**1. נ-נא יח, פרק תהלים**
מַגְדִיל (נ-נא) יְשּועֹות מַלְכֹו וְעֹשֶׂה חֶׂסֶׂד לִמְשִׁיחֹו לְדָוִד וּלְזַרְעֹו עַד עֹולָם: עַל כֵּן אֹודְָך יְֹקֹוָֹק בַּגֹויִם וּלְשִמְָך אֲזַמֵּרָה.
**2. נ-נא כב, פרק ב שמואל**
מִגְדֹול (נ-נא) יְשּועֹות מַלְכֹו וְעֹשֶׂה חֶׂסֶׂד לִמְשִׁיחֹו לְדָוִד וּלְזַרְעֹו עַד עֹולָם: עַל כֵּן אֹודְָך יְֹקֹוָֹק בַּגֹויִם וּלְשִמְָך אֲזַמֵּר.
**3. מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר מזמור יח, ד״ה [לו] יח נא)**
כתוב אחד אומר מגדיל (תהלים יח, נא) וכתוב אחד אומר מגדול (ש״ב = שמואל ב׳ כב, נא), אומר יודן לפי שאין הגאולה באה על אומה אחת בבת אחת, אלא מהו מגדיל, לפי שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל, עכשיו הן שרוין בצרות גדולות, [וכשתבא הגאולה באה שהיא בצרות גדולות, לפיכך היא גדולה, לפיכך משולה הגאולה כשחר, שנאמר אז יבֹקע כשחר אורך (ישעיה נח, ח) והולכת ומתגדלת לפניו].
ולמה נמשלה כשחר, שאין לך אפילה גדולה יותר מאותה שעה הסמוכה לשחר, שכל הבריות היו נלכדין, ואם יעלה גלגל חמה כך ואחר תחלה עולה ומאיר עמוד השחר לעולם, ובאותה שעה גלגל חמה עולה ומאיר ואין הבריות נלכדין, שנאמר [וארח] (ואור) צדיֹקים כאור נוגה (משלי ד, יח). ומהו מגדול, שנעשה להם כמגדל מלך המשיח, וכן הוא אומר מגדל עז שם ה׳ בו ירוץ צדיֹק (משלי יח, י) ונשגב.
**4. אור תורה פרשת נח של״ה**
נחזור לענין, ענין נח מלמעלה למטה, ואז הוא צדיֹק גמור, אברהם אבינו מלמטה למעלה, משה רבינו הלך למעלה והוא ׳איש האלהים׳. ועתה יד. וחילוֹק גדול בין תיבה של ׳נח׳ לתיבה של ׳משה׳. אבאר ענין התיבה על פי הרמזים שכתבתי, ואֹקדים מה שכתב בזהר (ח״ג דף קס״ד ע״ב) שמביא הפסוֹק (משלי יח, י) ׳מגדל עז שם ידו״ד בו ירוץ צדיֹק ונשגב׳, ואומר, שרמוז על התיבה ׳ה׳צדיֹק׳ הוא ׳נח איש צדיֹק׳. ואגב אבאר ענין ׳מגדול׳ ו׳מגדיל׳ של פסוֹק ׳מַגְדִל ישועות מלכו׳ (משלי יח, י).
כתיב ׳מִגְדֹול ישועות מלכו׳ (שמואל ב כב, נא) ובספר תהלים (יח, נא) ונוהגין לומר זה, וכתבו האחרונים (אבודרהם, הל׳ ברכות שער הראשון) שבחול יאמרו ׳מגדיל׳, ובשבת ובראש חודש יאמרו ׳מגדול׳, ונתנו סימן: ׳שבת קרא וחודש קרא׳. שלישי, כמו שמצינו אצל ׳מגדל דוד׳ כמו שנאמר (שיר השירים ד, ד) ׳כמגדל דויד [צוארך] בנוי לתלפיות׳. הרי שלש, ׳מגדול׳, ׳מגדיל׳, ׳מגדל׳…
ועיֹקר ההתעוררות הוא מלמטה למעלה, ואז הוא ׳תמים׳, וכמו שנאמר באברהם אבינו (בראשית יז, א) ׳התהלך לפני והיה תמים׳. אבל מלמעלה למטה, אף שנעשה צדיֹק גמור, מכל מֹקום לא נֹקרא ׳תמים׳, על כן אמר הֹקדוש ברוך הוא לנח (שם ז, א) ׳כי אתך ראיתי צדיֹק לפני׳, ולא כתיב ׳תמים׳, כי נח מצא אבל הֹקדוש ברוך הוא לא מצא אותו ׳תמים׳. ודוד המלך ע״ה לפעמים ׳מזמור לדוד׳ ולפעמים ׳לדוד מזמור׳ (פסחים קיז ע״א; זהר ח״א דף ס״ז ע״א) כמו שכתב לעיל (אות ח).
וזהו סוד ׳מגדול׳ ו׳מגדיל׳, ׳מגדול׳ הוא בית ה׳, מדור השכינה, מתעורר מלמטה למעלה, כן כי החירֹק הוא למטה, ונקודת חולם מסיים כך ואחר למעלה; נקודה ראשונה היא חירֹק תחת ה׳מ״ם׳ למעלה על ׳ו׳. ׳מגדיל׳ מתחיל בפת״ח, רומז על ידו של הֹקדוש ברוך הוא פתוחה, והֹקדוש ברוך הוא הוא למטה, והוא התעוררות מלמעלה למטה, כן כי מסיים בנֹקודת חירֹק בסוף תיבה, והוא פותח למטה. אבל מעלת ׳מגדול׳ על ׳מגדיל׳ שהוא כתובים שהוא רוח הקודש, ו׳מגדול׳ הוא נביאים שהוא מעלה יתירה על כתובים. ושבת וחודש הם זמנים המורים על רוממות ישראל, החודש מורה כי תחדש אור ישראל בסוד ׳אור הלבנה כאור החמה׳ וגו׳ (ישעיה ל, כו) ומכל שכן שבת המורה על קדושת עולם שכולו שבת, על כן קוראין כן בהם ׳מגדול׳.
והנה השם יתברך רמז לנח שיעשה תיבה כמגדל (בראשית ז, א) ׳כי אתך ראיתי צדיֹק׳, והוא ׳איש צדיֹק תמים׳ (כדפירשתי אות יד). אכן התעורר אותו לֹקחת מוסר שמכאן ואילך יהיה הולך משלמות לשלמות כי הוא מגדל, ויֹקויים בו ׳מגדל עז שם ה׳ בו ירוץ צדיֹק ונשגב׳. והאדם נֹקרא מהלך, כי הוא הולך משלמות לשלמות, והמלאכים עומדים נֹקראים, שעומדים במֹקומם. עד שזוכה לידבֹק בין הכתות הֹקדושות האלה, ׳רץ׳ נֹקרא זהו, שהוא צדיק ביותר ובן מעלה, ומגיע למקום שאין שאר יכולין להגיע, ונקראים ערכו מהלכים. זהו שאמר מי שזכה לעלות עד ׳מגדל עז שם ה׳׳, הוא רץ ונשגב מכל, וגדול מעלתו אפילו ממעלת המלאכים, כי דבֹקותו מכסא כבוד ולמעלה.
וזה רמז לו יתברך השם בבנין התיבה, שיהיה מגדול, דהיינו התעוררות מלמטה למעלה עד רום המעלה. ובזה ׳צהר תעשה לתבה׳ (בראשית ו, טז) ותאיר. אבל הֹקדוש ברוך הוא רמז לו שאם לא יהיה התעוררות מלמטה למעלה רֹק, הוא רמז על בחינת ׳מגדיל׳, וסוד ׳ופתח התבה בצדה תשים׳ (בראשית ו, טז) כי ׳תבה׳ זו רומזת על תיבת ׳מגדול׳, כי ׳פירושה גם כן ׳מלה׳, והפתח בצד התיבה הרומזת ל׳מגדיל׳, ירמוז ל׳מגדיל׳, וסוד תיבת ׳מגדיל׳ שבצד ׳מגדול׳ יש פת״ח תחת המ״ם (כדפרישית אות י׳ד).
ונגד אלו הענינים היה דוד לפעמים ׳מגדיל׳ ולפעמים ׳מגדול׳. וענין ׳מגדל דויד [צוארך] בנוי לתלפיות׳ (שיר השירים ד, ד) הוא בית המקדש של מטה, ש(ה)כל [פיות] פונין בו (ברכות ל, א), המכוון נגד בית המקדש שלמעלה (תנחומא, ויֹקהל) ׳ושכנתי בתוכם׳ (שמות כה, ח), ורומז על המֹקדש שלעתיד שיֹקוים ׳ושכנתי בתוכם׳ כדפירשתי, וסוד ׳מגדל׳ הוא חירֹק תחת המ״ם (אות יד-טו). וסוד ׳מגדל דויד׳ הוא ששם הגנוז והנסתר אור סוד הקמץ, והוא ברום המעלה.
וכתיב בדוד (שמואל ב שם) תיקון לקלקול מגדל הפלגה (דור הפלגה), ׳ונעשה לנו שֵּם׳ (בראשית ח, יג), דוד ׳ויעש שֵּם׳.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
