ל נמשלה תורה ומים אש
הצגה
א. שמות יט: ״וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר, וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד; וַיֶּחֱרַד כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת-הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים, מִן-הַמַּחֲנֶה; וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ, מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה׳ בָּאֵשׁ; וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל-הָהָר מְאֹד. ״
ב. דברים ד: ״וַתִּקְרְבוּן וַתַּעַמְדוּן תַּחַת הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ עַד-לֵב הַשָּׁמַיִם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל. ״
ג. שופטים ה: ״ה׳ בְּצֵאתְךָ מִשֵּׂעִיר בְּצַעְדְּךָ מִשְּׂדֵה אֱדוֹם רָעָשָׁה אֶרֶץ גַּם-שָׁמַיִם נָטָפוּ גַּם-עָבִים נָטְפוּ מָיִם. מִפְּנֵי ה׳ זֶה סִינַי מִפְּנֵי ה׳ אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ״
ד. תהילים סח: ״אֱלֹקִים בְּצֵאתְךָ לִפְנֵי עַמֶּךָ בְּצַעְדְּךָ בִישִׁימוֹן סֶלָה. אֶרֶץ רָעָשָׁה אַף-שָׁמַיִם נָטְפוּ מִפְּנֵי אֱלֹקִים זֶה סִינַי מִפְּנֵי אֱלֹקִים אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל. גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹקִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ. ״
ה. ירמיה כג, כט: ״הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָאֵשׁ נְאֻם ה׳. ״
ו. ישעיה נה, א — רד״ק: ״הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. ״ אפשר שהמים — משל לתורה ולחכמה, וכמו שאי אפשר לעולם בלא מים, כך אי אפשר לעולם בלא חכמה. וכמו שהצמא מתאוה למים, כך הנפש החכמה מתאוה לתורה ולחכמה, כמו שנאמר בנבואת עמוס: ״לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה׳. ״
העמקה
ז. מדרש תנחומא (ורשא), פרשת כי תבא, סימן ג: ״שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ״ — נמשלה התורה לשמן, ונמשלה למים, דכתיב ״הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם. ״ מה המים — אין העולם יכול לעמוד בלא הם, ואדם מטהר עצמו בהם — כך אין העולם יכול לעמוד בלא תורה, והתורה מלמדת את האדם היאך יטהר. ומה המים — אין אדם נוטע אילן ולא בונה בית אם אין לו מים — כך אין העולם יכול לעמוד בלא תורה. ומה המים — חיים לכל העולם — כך התורה חיים לעולם. כל מי שאינו יודע לשוט בהם אובד מן העולם — כך כל מי שאינו יודע למצוא דברי תורה אובד מן העולם. ומה המים — נמשכין לכל מקום שירצה — כך התורה משוכה בכל העולם. ומה המים — אין מתקיימים בגרגיות של כסף ולא של זהב אלא של חרס — כך התורה אין מתקיימת בגס הרוח אלא במי שדעתו נמוכה עליו.
ח. תענית, דף ז: אמר רבה בר בר חנה: למה נמשלו דברי תורה כאש? שנאמר (ירמיהו כג, כט): ״הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָאֵשׁ נְאֻם ה׳. ״ לומר לך: מה אש — אינו דולק יחיד, אף דברי תורה — אין מתקיימין ביחידי.
ט. ספרי דברים, פיסקא שמג: ״מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ״ — מגיד שדברי תורה משולים באש. מה אש — נתנה מן השמים, כך דברי תורה נתנו מן השמים, שנאמר: ״אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן-הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם״ (שמות כ, יח). מה אש — חיים לעולם, כך דברי תורה חיים לעולם. מה אש — קרוב לה אדם נכוה, רחוק ממנה צונן — כך דברי תורה, כל זמן שאדם עמל אותו הם חיים לו, פרש מהם ממיתים. מה אש — כל המשתמש בה עושה רושם גופו, כך דברי תורה — כל המשתמש בהם עושה רושם גופו. מה אש — עמלים בה ניכרים בין הבריות, כך תלמידי חכמים ניכרים בהילוכם ובדבורם ובעטיפתם בשוק.
י. בראשית רבה צה, ג: ומהיכן למד אברהם את התורה? אומר: כליותיו שתי נעשו כדים של תורה, והיו נובעות מים.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה