בס״ד ערב יום הכיפורים התשפ״ז
*מהלכות יום הכיפורים*
*רקע*
יום כיפור הוא יום טוב לישראל שבו נמחלים עוונותיהם של ישראל. ונוהגים בו איסור מלאכה כמו בשבת. הצום שצמים בו כדי להידמות למלאכים.
*ערב יום כיפור*
*אכילה ושתיה* - מצווה לאכול ולשתות בערב יום כיפור (יש אומרים שזו מצווה מהתורה), גם כדי שיהיה כח לצום וגם מפני שזה נחשב במקום סעודת החג שלא עושים ביום כיפור. וגם להראות שמחה על מחילת העוונות (רבנו יונה, שערי תשובה).
*פיוס בין אדם לחברו*
כיוון שיום כיפור מכפר רק על עבירות שבין אדם לבוראו, ועבירות שבין אדם לחברו אין נמחלים עד שיפייס את חברו, נהגו לבקש מחילה אחד מהשני.
*כפרות*
נוהגים לטבול במקווה, וכן לעשות כפרות או על ידי שחיטת תרנגולות או על ידי צדקה ואומרים את הנוסח שהתרנגול או הצדקה יהיו לכפרה עבורינו.
*וידוי*
בתפילת מנחה של ערב יום כיפור אומרים בסוף התפילה את נוסח הוידוי. עשר פעמים אומרים את הוידוי במהלך תפילות החג. ועיקר התשובה זה הוידוי להזכיר בפה את החטאים ולהתחרט עליהם בלב שלם, ולקבל להבא שלא לחטוא.
*הדלקת נרות*
מקבלים קדושת יום הכיפורים מבעוד יום (כמה דקות לפני השקיעה), ובנוסח הברכה אומרים: להדליק נר של יום הכיפורים.
(כניסת הצום בערד - 18: 19).
*כבוד היום*
לכבוד יום כיפור נוהגים ללבוש בגדים מכובדים לבנים, וכן נוהגים לשים מפה על השולחן. ובעדות אשכנז נהגו הגברים ללבוש קיטל (בגד לבן עליון), גם כי זה מזכיר את המתים וכדי לעורר להכנעה ותשובה, וגם כדי להידמות למלאכים שהם נקיים וטהורים.
*מצוות העינוי*
ביום כיפור אסור מהתורה לאכול ולשתות ואפילו כלשהו ואפילו טיפת מים (השיעורים נאמרו רק לחולים שיש להם חשש פיקוח נפש), וכן נאסרו שאר העינויים: איסור רחיצה, איסור סיכה (התבשמות), איסור נעילת הסנדל (נעלי עור) ואיסור תשמיש המיטה (יחסי אישות).
לגבי *איסור רחיצה* - אסור גם לשטוף את הפה. בבוקר שנוטלים ידיים לטהרה מותר ליטול עד סוף פרקי אצבעות, וכן לאחר שיוצאים מבית הכסא. כל האיסור משום תענוג, לכן להעביר לכלוך מותר (כגון מי שניקה צואת תינוק וכדומה).
לגבי *איסור סיכה* - כל האיסור משום תענוג, ואם יש צורך רפואי מותר.
ולגבי *איסור נעילת הסנדל* - האיסור לנעול נעלי עור, ונחלקו הפוסקים לגבי סנדלי שורש ונעלי קרוקס וכדומה, שמצד אחד אינם נעלי עור ומצד שני הם מאד נוחים והולכים איתם כל השנה. והמסקנה שרצוי ועדיף ללכת עם נעלי בד כדי שיורגש העינוי, אך אין איסור ללכת עם מנעלים אלו שאינם נעלי עור.
*מעוברות ומניקות*
כיוון שהצום הוא מהתורה נשים בהיריון וכן נשים מניקות צמות כרגיל, ורק אם יש להם סחרחורות וחשש לסכנה, יכולות לאכול, שכן פיקוח נפש דוחה את כל מצוות התורה.
*חולים*
*חולה שאין בו סכנה* - צם כרגיל.
*וחולה שיש לו סכנה* וצריך לאכול ולשתות - אם אפשר כדי למעט באיסור, *מאכילים אותו בשיעורים*, היינו פחות מ־30 סמ״ק, וממתינים בין אכילה לאכילה כ־9 דקות, ובשעת הדחק אם צריך ימתין רק 4 דקות או אפילו 2 דקות. ובשתיה בשעת הדחק מספיק להמתין אפילו דקה. כל זה בזמן שאפשר לחולה לאכול בשיעורים, אך אם הוא זקוק לאכול ולשתות יותר - כמובן שמאכילים אותו כרגיל משום פיקוח נפש.
*קטנים*
ילדים קטנים מעל גיל 9 בין בנים ובין בנות - מתחילים מדין חינוך לצום לשעות (להתרגל לצום עד השעה 10-12 ביום). ומגיל אחת עשרה - צמים יום שלם, ומי שחלש יכול לצום רק שעות. ומגיל בר מצווה (13) ובת מצווה (12) חייבים לצום יום שלם.
*ילדים פחות מגיל 9* - פטורים לגמרי מהצום, ומותר אם צריך לרחוץ אותם ולהאכיל אותם וכו'.
ואם רוצים לצום - יש שאמרו שאסור להם לצום כלל, אך יש אומרים שאם רוצים, יכולים לצום לכמה שעות, רק ישגיחו עליהם שיצומו לפי יכולתם ולא יותר.
*תפילות יום הכיפורים*
*תפילת ערבית וכל נדרי*
פותחים את תפילת ערבית בנוסח ׳כל נדרי׳ שמשמעותו התרת נדרים גם כלפי העבר וגם להבא, וכשם שאנו משתחררים מהנדרים כן נשתחרר מכבלי החטאים.
*קריאת שמע ו׳ברוך שם׳* - מיוחדת קריאת שמע של יום הכיפורים, שבכל השנה נוהגים לומר את הפסוק ׳שמע ישראל ה׳ אלוקינו ה׳ אחד׳ בקול רם, ואת המשפט ׳ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד׳ בלחש, ואילו ביום כיפור אומרים גם את המשפט *׳ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד׳* בקול רם. והסיבה שכל השנה כבוד ה׳ מכוסה, ואילו ביום כיפור מתגלה כבוד ה׳ בעולם.
*תפילת מוסף וסדר העבודה*
בתפילת מוסף בחזרה אנו קוראים את תיאור סדר עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים בבית המקדש, איך היה נכנס לקודש הקודשים ומקטיר קטורת וזורק מדם הקרבנות ומכפר על עם ישראל. וכן משתחווים 4 פעמים (למנהג אשכנזים - ב׳עלינו לשבח׳ ועוד 3 פעמים בסדר העבודה. ולמנהג ספרדים 4 פעמים בסדר העבודה). ההשתחוואה היא ביטוי לביטול המוחלט כלפי הקב״ה.
*תפילת נעילה והשופר*
ביום כיפור מוסיפים בסוף הצום תפילה מיוחדת שנקראת *נעילה*, שהיא לפני נעילת שערי שמים שהיו פתוחים כל עשרת הימים מראש השנה, ובפרט ביום הכיפורים, הזמן המיוחד לתפילה למחילה ולסליחה. ומכיוון שזה זמן החתימה אומרים בנוסח התפילה חתימה במקום כתיבה, כגון: *׳וחתמנו* בספר החיים׳, *׳וחתום* לחיים טובים כל בני בריתך׳ וכו׳, וכך גם ב׳אבינו מלכנו׳, במקום ׳כתבנו׳ אומרים: *חתמנו* בספר חיים טובים׳.
בסוף התפילה בצאת היום מקבלים עול מלכות שמים ב׳שמע ישראל׳ והצהרת ׳ה׳ הוא האלוקים׳ 7 פעמים, ותוקעים בשופר (בערד - 18: 59), שזה מרמז על הסתלקות השכינה וחזרתה למקורה.
*מוצאי יום כיפור*
צאת הצום בערד - 19: 13
*הבדלה*
לאחר תפילת ערבית עושים הבדלה, ומברכים 3 ברכות על היין, על הנר וברכת המבדיל.
*נר ששבת*
בשונה מכל שבת שמברכים על נר שמדליקים עכשיו, במוצאי יום כיפור מברכים על *נר ששבת* - היינו נר שדלק כל יום הכיפורים (ומראש מייעדים לכך נר שידלק כל החג עד מוצאי החג ויברכו עליו). ואפשר לברך גם על נר שהדליקו מהנר ששבת.
במוצאי יום כיפור נוהגים לומר קידוש לבנה, וסועדים סעודה בשמחה שאנו מאמינים שהתקבלה תשובתנו. וכן נוהגים להתחיל לעסוק בבניית הסוכה כדי לצאת ממצוה למצוה.
נזכה לשנה טובה וגמר חתימה טובה לנו ולכל עם ישראל.
נשלח על ידי: אברהם
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה