בס״ד
**ברכת האילנות - שבח, הכנה לפסח או כפרה? **
ערב שבת שלום לכל הקוראים היקרים
ה' עליכם חיו!
תקנת חכמים לצאת ביומי דניסן ולברך ברכת האילנות.
אם נתבונן בברכה נשים לב שיש בה שבח על הבריאה של האילנות, אך יש בה גם שבח על הבריות הטובות. ויש לשאול מה עניין שבח הבריות לשבח האילנות? תשובה ע״פ הסוד — שיש בריות המגולגלות בפירות, ועליהם אנו מבקשים את תיקונם. ננסה בס״ד להציע כיוונים נוספים.
מצינו כמה מחלוקות בין הפוסקים והמקובלים בדיני ברכת האילנות:
א. זמן הברכה — ע״פ המקובלים דווקא החל מר״ח ניסן. ע״פ הפוסקים ניתן לברך בתקופת ניסן, לחלק מהדעות כולל אייר (חזו״ע), וי״א שאף בחלק מאדר.
ב. מקום הברכה — ע״פ המקובלים צריך לצאת מהעיר (״היוצא״). ע״פ הפוסקים ניתן לברך בכל מקום.
ג. זמן הברכה — ע״פ המקובלים לא ניתן לברך בשבת משום שמברר ניצוצות (בא״ח). ע״פ רוב הפוסקים מותר ואף רצוי משום ברוב עם.
ישנן מחלוקות נוספות בין הפוסקים לגבי מספר העצים (1 או 2), כשיש פירות על העץ, פירות מורכבים ועוד.
מה יסוד המחלוקת בין הפוסקים למקובלים?
הגדרת הברכה לדעת הפוסקים היא ברכת השבח, ועל כן תלויה בפריחה ולאו דווקא בניסן, ועל כן ניתן בכל מקום ואף בשבת.
הגדרת הברכה לדעת המקובלים היא תקנה מיוחדת שנועדה לפעול התחדשות באדם ובבריאה (בריות טובות), ועל כן היא מסוגלת דווקא בימים שתכונתם התחדשות — וניסן בדווקא. ועל כן יש לצאת מחוץ לעיר למקום שונה וחדש, ועל כן בשבת שהיא זמן שביתה מיצירה אין מקום להתחדשות (ניתן לומר שברוחניות היא זמן של התחדשות, ולכן יש מקובלים המתירים).
יש כיוון נוסף שניתן להציע על פי פרשת שמיני:
רש״י כותב שאהרון מצטווה להביא עגל כדי לכפר על חטא העגל. ושאלו מפרשי רש״י — הלא אין קטיגור נעשה סניגור? המהר״ל תירץ שכשמכפרים על אותו חטא ניתן לכפר במה ששימש את החטא עצמו. הרש״ר הירש באר שלהקרבת הקורבן יש פעולה בנפש של שיעבוד כל הכוחות והכנעתם לקב״ה, וזה תיקון לחטא עבודה זרה שבו השתעבדו לכוחות הטבע ולא השכילו לשעבדם למקורם.
באותו אופן נאמר שברכת האילנות מטרתה התפעלות מכוחות הטבע המתחדשים בתקופת ניסן, ואיתם כל הבריות והנשמות, אך באופן שמקשרים את ההתפעלות למקור הבריאה ב״ה.
שנזכה בשבת מברכין להתחיל להתחדש מתוך חיבור עצום לקב״ה שהבדילנו מן התועים וקרבנו לעבודתו.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה