🇮🇱 *מלחמת מדיין: האם יש שבט שפטור מהמלחמה? *
בפרשת מטות התורה מצווה:
> "אֶלֶף לַמַּטֶּה… לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא."
חז״ל נחלקו אם נשלחו 12, 000 או 24, 000, אבל על נקודה אחת אין מחלוקת:
✅ כל השבטים השתתפו.
אפילו שבט לוי, כפי שנלמד מהמילים "לכל מטות ישראל". והמדרש מדגיש: *לרבות שבטו של לוי*!
זו נקודה חשובה. פעמים רבות נטען ששבט לוי פטור ממלחמה. אולם פטור זה שייך רק למלחמות כיבוש ונחלה, מכיוון שללוי אין חלק בארץ. כאן אין זו מלחמת כיבוש, אלא מלחמת מצווה על קדושת ישראל, ולכן גם שבט לוי מתגייס, וכך גם בכל מלחמת מצווה אחרת.
🔹 חשוב לשים לב! לא היה כאן צורך צבאי אמיתי לגייס את כולם. למשל, לשבט מנשה לבדו היו יותר מ־52, 000 לוחמים, כך שמבחינה צבאית ניתן היה להסתפק בשבט אחד, לקחת את ה״שבאבניקים״ ולאפשר לשבט לוי ויששכר ויהודה לשקוד על התורה והמלאכה.
ובכל זאת התורה דורשת: אלף מכל שבט.
מדוע? רש״ר הירש מסביר שהלוחמים היו שלוחי כלל ישראל, ולכן כל שבט חייב להיות מיוצג. והנצי״ב מוסיף שמשה רצה לזכות את כל השבטים במצווה. היש״ר מסביר כדי שלא יתפאר שבט אחד על חברו.
המסר ברור: כשעם ישראל נלחם, האחריות היא של כולם.
📖 יש הטוענים שצריך להשאיר חלק מן העם ללמוד תורה ולהגן בזכות לימודם.
אכן, לדעת רבי ישמעאל היו גם אנשים שנשארו לשמור על הכלים, ויש אף דעה שהיו אלף מכל שבט שיוחדו לתפילה.
אבל דווקא רבי עקיבא חולק וסובר שאין כפילות, ואלו אותם אלף בדיוק. אין כאן כוח עורפי, אלא שיצאו 12, 000 לוחמים בלבד. ומי התפלל? נלענ״ד שלדעתו זה חלק מהתפקיד של יוצאי המלחמה. או שפשוט שכל מי שלא זכה להתגייס באלף — התפלל. ואין צורך בחיל מיוחד לזה.
ולא במקרה זו שיטתו של רבי עקיבא. זהו אותו רבי עקיבא שתמך במרד בר כוכבא, ולדברי הרמב״ם אף היה נושא כליו של בר כוכבא. אצלו, התורה אינה עומדת מנגד כשהעם נלחם, אלא צועדת אל שדה הקרב.
כך גם בפרשתנו: פינחס הכהן אינו נשאר בבית המדרש. הוא יוצא עם הלוחמים, וכלי הקודש וחצוצרות התרועה בידו.
התורה אינה באה להחליף את המעשה, אלא להוביל אותו. כך היה במדיין, וכך הוא היסוד לכל מלחמת מצווה: קדושת התורה וקדושת המעשה נפגשות בשדה הקרב, וכל שבטי ישראל שותפים באחריות.
נשלח על ידי: אליהו טרבלסי
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה