יום רביעי, 8 ביולי 2026

רת והגאונים

שאלה

לגבי זמן יציאת השבת אנו מוצאים כי יש אנשים שמוציאים את השבת בצאת הכוכבים ויש המוציאים אותה כשיטת רבינו תם.

מהי שיטת רבינו תם?

האם יש לחוש לשיטת רבינו תם?

מדוע הנוהגים כשיטת רבינו תם בצאת השבת לא נוהגים כמותו גם בכניסת השבת?

ג׳ הקדמות

לצורך הבנת עניין זה נצרכים אנו לג׳ הקדמות, שאיתן ועל ידם נבין את המושגים שדברו בהם חז״ל.

הגדרות זמן

בזמן חז״ל לא היה שעון ולא דברו במושגים של דקות, שניות וכו׳, ולכן כאשר רצו חז״ל להגדיר שיעור זמן הם דברו במושגים שהיו מוכרים להם, והם בטאו את שיעורי הזמן. ונבאר כמה משיעורים אלו הנצרכים להבנת סוגיא דנן.

כדי הילוך מיל — פירושו שיעור שאדם הולך מיל, והוא שמונה עשרה דקות של ימינו.

כדי הילוך שלושת רבעי מיל — פירושו שלוש עשרה דקות.

כדי הילוך ארבעה מיל — פירושו כדי שיעור שבעים ושתיים דקות.

המעבר בין היום ללילה

בכל מעבר בין יום ללילה ישנם שלושה שלבים.

שקיעת החמה — והוא הזמן שהשמש שוקעת.

בין השמשות — והוא הזמן מהשלב שהשמש שקעה עד לשלב שיצאו הכוכבים.

צאת הכוכבים — והוא לאחר שיצאו כוכבים ברקיע, ואז ודאי כבר לילה.

כולם מודים כי משך הזמן של בין השמשות הוא זמן שאדם הולך בו שלושת רבעי מיל (כשלוש עשרה דקות לערך). אלא שלגבי הגדרת זמן השקיעה וצאת הכוכבים נחלקו הראשונים כפי שיתבאר להלן.

ספק דאורייתא לחומרא

זמן בין השמשות הוא זמן של ספק, שכן לא ברור אם הוא שייך ליום שעבר או ליום החדש שבא. ישנו כלל האומר שכל ספק בהלכה הקשורה לענייני תורה אנו מחמירים בו (בלשון חז״ל: ספק דאורייתא לחומרא), ומכיוון ששמירת השבת היא הלכה שהתורה צוותה עליה אנו מחמירים ואומרים כי זמן בין השמשות בערב שבת שייך ליום הבא, דהיינו ליום השבת, ולכן מהרגע שהגיע זמן בין השמשות למעשה נכנסה השבת.

וכי זמן בין השמשות ביום השבת שייך ליום השבת עצמו ולא ליום הבא, ולכן ביום השבת זמן בין השמשות נקרא שבת.

ולכן בפועל השבת נכנסת לאחר השקיעה לפני תחילת זמן בין השמשות, אך היא יוצאת במוצ״ש לאחר זמן בין השמשות, שאנו מחמירים בזמן זה לעניין שמירת השבת שהיא הלכה מהתורה.

הסתירה בגמרות

המקור המרכזי לשיטת רבינו תם היא הסתירה שישנה בין שתי גמרות בעניין משך הזמן שיש בין השקיעה לצאת הכוכבים.

בגמרא בשבת (לד:) מובא כי הזמן שיש מהשקיעה עד לצאת הכוכבים הוא כדי הילוך שלושת רבעי מיל (כשלוש עשרה דקות).

אך במסכת פסחים (צד.) מובא שהזמן שיש בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים הוא ארבעה מילין (שבעים ושתיים דקות).

הסבר רבינו תם

רבינו תם (בתו״ס שם, ובספר הישר סי׳ רכא ועוד) ישב את הסתירה בין ב׳ גמרות אלו ואמר כי באמת ישנן שתי שקיעות, שקיעה ראשונה ושקיעה שנייה.

השקיעה הראשונה היא מהרגע שהשמש שוקעת ונכנסת לתוך השמיים, והיא מהלכת בעובי השמיים עד שכביכול היא יוצאת מחוץ לאטמוספרה. הזמן של תהליך זה (הנקרא שקיעה ראשונה) הוא בכדי שיעור של שלושה מיל ורבע (58 דקות). לאחר זמן זה מתחיל בין השמשות שהוא במשך כשלוש עשרה דקות, ולאחר מכן ישנה שקיעה שנייה שהשמש נכנסת למעין חלון שנמצא מחוץ לאטמוספרה. יוצא שהזמן שישנו בין השקיעה הראשונה לצאת הכוכבים הוא כדי שבעים ושתיים דקות, שזה שיעור מהלך של ארבע מיל.

ומבאר רבינו תם כי הגמרא בפסחים שאמרה ששיעור הזמן שבין השקיעה לצאת הכוכבים הוא ארבעה מיל דיברה על סך הזמן שבין השקיעה הראשונה לצאת הכוכבים (מהלך שתי השקיעות). ואילו הגמרא בשבת שאמרה כי שיעור הזמן בין השקיעה לצאת הכוכבים הוא כדי הילוך שלושת רבעי מיל דברה על הזמן שיש מאחרי השקיעה הראשונה עד צאת הכוכבים.

ומכיוון שהשבת נכנסת בשקיעה של יום שישי ויוצאת בצאת הכוכבים של יום שבת, נמצינו למדים כי לשיטת רבינו תם השבת נכנסת בסוף השקיעה הראשונה, דהיינו כחמישים ושמונה דקות לאחר שקיעת השמש בים, והשבת יוצאת בצאת הכוכבים, דהיינו לאחר שבעים ושתיים דקות משקיעת החמה בים.


נשלח על ידי: חנניה מלכה
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

צדקה ושמיטה כיסוד לגדולת ישראל

**ייחודיות מחשבת הצדקה בישראל** * מה הקשר בין מצוות הצדקה לעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל? * ואיך כל זה קשור לתהליך הגאולה? בסוף ...