יום חמישי, 2 ביולי 2026

מכשיר איתור מבוסס בלוטות', Air Tag (1) - תשפ''ו

מכשיר איתור מבוסס בלוטות' בשבת

**שאלה: **

כדי לא לאבד את החפצים שלי, אני מצמיד להם מכשיר קטן שאפשר לאתר אותו דרך אפליקציה בטלפון הנייד. למי שיש iPhone מדובר במכשיר Air Tag ולאנדרואיד Smart Tag. האם מותר להסתובב עם תיקים או עם צרור מפתחות שהמכשיר הזה מחובר אליהם?

**תשובה: **

כדי לענות על שאלה זו צריך להבין מעט איך המכשיר פועל. מכשיר זה אינו מבוסס על GPS, אלא על תקשורת בלוטות' עם מכשירים ניידים אחרים באזור. כאשר המכשיר נמצא בריחוק מקום מהמכשיר המקורי, הוא שולח אותות בלוטות' שנקלטים על ידי מכשירי טלפון ניידים באזור שלו (מאותה חברה של הטלפון המקורי), וכך ניתן לאתר את מיקום המכשיר.

לאחר הקדמה טכנית קצרה זו, עלינו לבחון את ההיבטים השונים ששאלה זו תלויה בהם:

האם יש בעיה מצד השימוש בחשמל ויצירת התנאים לשידור הבלוטות' מהמכשיר לטלפונים ניידים?

האם יש איסור ״מוקצה״ בטלטול מחזיק מפתוח או תיק עם המכשירים האלה?

האם יש בעיה של ״הכנה מקודש לחול״? הרי לצפות במיקום המכשיר יהיה אפשר רק במוצאי שבת.

האם יש בעיה של הנאה מחילול שבת? הרי המכשיר משדר בעזרת מכשירי בלוטות' הנמצאים באזורו — לכאורה דבר זה מתאפשר בזכות חילול שבת של אנשים אחרים המסתובבים עם הנייד בשבת.

**נפתח בשאלת החשמל: **

כידוע יש מחלוקת אם חשמל בשבת הוא איסור תורה או איסור דרבנן. בכל אופן, גם המחמירים הרואים בחשמל איסור תורה מבינים שמדובר באיסור ״בונה״ או ״מכה בפטיש״. אמנם, המייחסים לחשמל איסור דאורייתא מתייחסים בדרך כלל לתוצאה של מכשיר שמתחיל לפעול ממצב כבוי לדלוק, או לעצם סגירת המעגל החשמלי.

במקרה שלנו, לפי מה שלמדתי מה-AI, נראה שכאשר המכשיר מתרחק מהטלפון הנייד הראשוני, יש בו רכיב שמזהה שהטלפון כבר לא לידו, ובעקבות זאת המכשיר מתחיל לשדר אותות בלוטות' קצרים ומחזוריים (לא באופן רציף, כדי לחסוך בסוללה). כאשר הוא מתחיל לשדר את האותות, נסגר תת-מעגל חשמלי.

כלל לא ברור שחיבור של ״תת-מעגל״ בתוך מכשיר גדול יותר שבעצם פועל נחשב כאיסור תורה לפי איזו שהיא שיטה. כך, למשל, כותב במפורש הגר״א וייס (שסבור שמעיקר הדין יש איסור דאורייתא בחשמל, אך כאן מודה שאין איסור כזה). כמו כן, חשוב לציין שפוסקים רבים ומרכזיים נטו להבין שכל איסור חשמל הוא מדרבנן בלבד.

אמנם, גם איסור דרבנן הוא איסור. אלא שכאן יש כמה סיבות להקל:

אין כאן פעולה ישירה, אלא על ידי ההתרחקות המכשיר מתנתק מהמקור, ובעקבות זאת כאילו ״מעצמו״ מתחיל לפעול. יש מקום להבין שפעולה זו נחשבת ״גרמא״ ולא מלאכה ישירה של האדם. אמנם, אנחנו מחמירים בגרמא גם באיסורי דרבנן, אך וודאי שזה מיקל את הדין.

יש פוסקים שהורו שכאשר האדם הולך כרגיל ואינו מוסיף כל פעולה עבור תוצאת המלאכה, אין כל איסור בדבר (כפי שראינו בעבר לגבי ההיתר, במצבים מסוימים, לענוד שעון חכם בשבת). כאן האדם יוצא כדרכו מן הבית, וממילא מתרחשים שינויים חשמליים. התנהלות כזאת, לפי פוסקים אלה, אינה נחשבת כמלאכה כלל.

סגירת מעגלים חשמליים זעירים שאינם מורגשים כלל אינה נחשבת למלאכה.

אם כן, לפי האמור עד כה, נראה שאין כל איסור מצד הפעילות החשמלית המתרחשת במקרה שלנו. אמנם, יש לציין שעל אף מסקנתו שאין בסגירת מעגלים זעירים איסור כלל, הגר״א וייס ממליץ להימנע מכך אלא אם כן מדובר בשעת הדחק. ברור מדבריו שלדעתו מדובר בהידור וחומרא ולא מעיקר הדין.

בע״ה בפעם הבאה נמשיך ונעסוק בשאלות הנוספות שהעלנו בעניין זה.


נשלח על ידי: Netanel Buchs
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

צדקה ושמיטה כיסוד לגדולת ישראל

**ייחודיות מחשבת הצדקה בישראל** * מה הקשר בין מצוות הצדקה לעוצמתה הכלכלית של מדינת ישראל? * ואיך כל זה קשור לתהליך הגאולה? בסוף ...