*יום 13: י״א תמוז*
*ארץ ישראל בפרשת בלק - מדוע רצו לומר את פרשת בלק בקריאת שמע? *
אמר ר' אבהו בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע, *ומפני מה לא קבעוה, משום טורח צבור* (ברכות יב:).
יש להבין: *מהי החשיבות המיוחדת שבפרשת בלק*, עד כדי כך שחכמים רצו לקובעה *כחלק מקריאת שמע* הנאמרת בכל יום?
*ה״ילקוט יוסף״* (פסוקי דזמרה סימן סד) מביא הסבר יפה, על פי המדרש: ״אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ - *איני מבקש ממך אלא לגרשו מן הארץ״. * כלומר, עיקר בקשתו של בלק מבלעם הייתה *שיפעל לכך שעם ישראל לא יזכה להיכנס לארץ ישראל. *
לאורך הדורות היו שביקשו להשמידנו מבחינה גשמית או מבחינה רוחנית, אולם המכנה המשותף לכולם היה הרצון *לפגוע בגילוי האלוקות בעולם*, שכן עצם קיומו של עם ישראל מעיד על מציאותו של הקב״ה ועל הנהגתו.
*מאבק מסוג אחר*
אולם מהמדרש על בלק עולה סוג שלישי של מאבק – *מאבק על ארץ ישראל. * לא איכפת לו מהקיום הגשמי והרוחני של עם ישראל, כל רצונו היה למנוע מהם את הכניסה לארץ.
ויש להבין: *מדוע היה עניין זה כה משמעותי בעיניו? *
בגמרא במסכת שבת (כה:) מבואר שטעם תקנת חכמים *להדליק נר שבת הוא משום שלום בית*. בעלי המוסר ביארו שיש בכך גם רמז עמוק: *האדם מורכב מגוף ונשמה*, שני דברים הנוגדים זה את זה, ולכן יש באדם מלחמה מתמדת בין החומר לרוח. משום כך הרבה לנו הקב״ה תורה ומצוות כדי שנוכל להתגבר על היצר הרע, ולהגביר את הרוח על הגשם.
ישנו הבדל מהותי בין ימות החול לבין השבת. *בימות החול האדם מגביר הרוח על הגשם* על ידי לימוד תורה וקיום המצוות, אבל הגוף לא שותף לעבודת ה', אלא הרוח גובר. מה שאין כן *בשבת, הנשמה יתירה מקדשת את הגוף* ומטהרתו, וגם הגוף מצטרף לנשמה, ושניהם עובדים את ה'.
לפי זה ניתן להבין את דברי חז״ל ש״נר שבת משום שלום בית״. *השבת יוצרת שלום בין הגוף לנשמה*, בין החומר לרוח.
על פי יסוד זה ניתן להבין גם את *נס פתיחת פי האתון*. לכאורה, היה יכול הקב״ה פשוט לגלות לבלעם את המלאך העומד בדרכו. אולם נראה שיש כאן מסר עמוק יותר. *בלעם היה שקוע בעולם החומר והתאווה*, *והאתון באה ללמדו שאפילו החומר עצמו* יכול להפוך לכלי לגילוי רצון ה'. יש שראו רמז לכך במילה ״חמור״, הקשורה ללשון ״חומר״, ללמד שתפקידו של האדם אינו לברוח מן החומר אלא לקדשו.
*הפחד מכניסתם של ישראל לארץ: *
מעתה ניתן להבין גם את התנגדותו העזה של בלק לכניסת ישראל לארץ. *ארץ ישראל היא המקום שבו הקדושה* אינה מוגבלת רק לתחום הרוחני, אלא *חודרת גם לחיי המעשה, * לחקלאות, לכלכלה, לאכילה ולחיי היום־יום, ולכן ניסה למנוע זאת, כי אצלו החומר הוא העיקר, ורצונו היה להתמכר לתאוות הגוף.
לפי זה מובן גם מדוע ביקשו חכמים לקבוע את פרשת בלק בקריאת שמע. פרשה זו אינה עוסקת רק בניסיון לקלל את ישראל, אלא *יש בה רמז על תפקיד עם ישראל בעולם* - לגלות את הקדושה בתוך המציאות הגשמית ולקדש את החומר.
*רעיון זה הטמון משתלב היטב בקריאת שמע. * קבלת עול מלכות שמים אינה מתבטאת רק בעבודת הלב והמחשבה, אלא גם בהפיכת חיי המעשה והחומר לכלים לעבודת ה'.
אליעזר מגן
רב בית הכנסת ׳היכל משה׳ ר״ג
https: //chat. whatsapp. com/CyuqMGqHCoKKqUqkMgJCBR? mode=wwt
נשלח על ידי: קרן מגן
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה