בס״ד
מעלת הזוהר וספר מאיר רבי
א. עקיבא רבי של תלמידיו מחמשת מאיר רבי
סב דף במות ב״ע עד מגבת עקיבא לרבי לו היו תלמידים זוגים אלף עשר שנים אמרו. אנטיפרס שבא עד שמם העולם והיה לזה זה כבוד נהגו שלא מפני אחד בפרק מתו וכולן בן אלעזר ורבי שמעון ורבי יוסי ור׳ יהודה ור׳ ר״מ להם ושנאה שבדרום רבותינו אצל ר״ע תורה העמידו הם והם שמוע.
י״א האר רז״ל מאמרי שער שבת מסכת לו היו כ״כ מזוקק עקיבא רבי ולהיותו תלמידים ה׳ ור ע״ה הסנדלר יוחנן ר׳ שבהם והקטן מאיר ר׳ שבהם הגדול ישראל רבני בשמא בדיק היה ולכן עליו מוכיח ושמו בתורתו העולם מאיר שהיה הוא כן כשמו מאיר ותורה מצוה נר כי בו נתקיים אור הרי והא׳ נ״ר הם והרי נ׳ הם מאיר של והיה המ׳ והנה.
אור בתורתו ירצה כו׳ כתוב מצאו מאיר ר׳ של תורתו ב באומרם חז״ל כוונו (ע״ב) ולזה לחדש… יכול זולתו שאין מה הזה החדוש מצאו ובחכמתו העצומה.
ב. פסח, באייר בי״ד מאיר רבי הילולת את מציינים
באייר לי״ד נקבעה מאיר רבי הילולת בטבריה הייתה המסורת כך. לזכרו נר ידליק עולה שלא מי וגם לקברו אז לעלות ונהגו שני.
אומרים יש בספר שהוא ממדרש מקור לכך מביא זצ״ל משאש יוסף רבי ו פטירתו יום שזהו שכתבו – יש יד מכתב אורות ״טל בהכרח זה שאין עולים שהיו שבדרך אלא פטירתו יום באייר – בח״י רשב״י של להילולא (הרב מאיר לרבי שני בפסח עולים כבר היו בעומר ל״ג שתי את הביא זצ״ל אליהו מרדכי והרב) קכט צדיקים שפתי סלמאן רבי אביו בשם מו. צפי. הגישות.
ג. הנס בעל מאיר רבי כינויו
לוה א״ביקש בו ע״ב יח זרה עבודה במסכת הסיפור פי על – הנס בעל מאיר רבי כינויו ענני. ״דמאיר
ד. מחכמי אחד אינו מדוע הזוהר ספר ר
1. בזה אין הש״ס ולעומת חכמים מעט יש בזוהר שכן קושיה כלל כלל הובאו שבו החכמים.
2. שליט״א – אליהו שמואל הרב בשם מעלתו גודל מצד שתורתו ומאירה גדולה היתה ולהופיע להתלבש יכלה וטרם דעתו על עומדים חבריו ואין אור כותנות.
ה. מאיר רבי גדולת
1. ע יג דף ירובין ב״ע העולם והיה שאמר מי לפני וידוע גלוי חנינא בר אחא רבי אמר ו בדור שאין טמא טהור על פנים לו ומראה טהור טמא על אומר שהוא דעתו סוף על לעמוד כמותו מאיר רבי של ו חביריו יכלו שלא כמותו הלכה קבעו לא מה ומפני פנים לו ומראה.
התשפ״ו באייר בי״ג המערבי בכותל עימו בפגישה אלי עדס יעקב הרב תשובת 1 ולומר מעל גודל מצד שזה כרח ה אין תו בשר״י םג םנמאש ףיסוהל ןתינו גדול מאוד היה בוודאי רשב״י ו והנסתר הפנים תורת זה הזוהר של עניינו שהרי בדבר ותלמידיו מרשב״י הם הזוהר דברי ורוב יותר מבוגר היה מאיר רבי אך עקיבא רבי תלמידי היו מאיר רבי וגם דבר ועל חז״ל דברי על מבוסס 2 ושם הראשון דאדם עילאה זיהרא בשרשי עוסק לו הקדמה הגלגולים בשער האר״י מאיר רבי אחר… ״שרש״ מביא בשם אלא האמיתי בשמו נקרא אינו שהוא לכך קשור שהדבר גם ייתכן ש ףיסוהל ןתינו.
״מאיר״
עיני מאיר שהוא מאיר רבי שמו נקרא ולמה שמו נהוראי רבי אלא שמו מאיר רבי לא תנא רב אלא שמו נהוראי ולא בהלכה 3 חכמים שמו 4 נחמיה י שמו ערך בן אלעזר רבי לה ואמרי בהלכה חכמים עיני שמנהיר נהוראי שמו נקרא ולמה.
שבת של סידורו ספר ראשון חלק השביעי השורש – (טו א) ענף הדברים בביאור פי רוש והסודות שבו האור את להם גילה תלמידיו עם שלמד והלכה הלכה שבכל והיחודים אל עצמם מתדבקין והיו בתורה הגנוז הגדול האור את לקבל ג״כ שהגיעו עד מן האש והיה למטה עד הגדול האור את ממשיכין שהיו עד נפלא בדביקות העליון אור אשר הגדול ה׳ מראה את ממש בעיניהם רואין שהיו עד סביבותיהם מלהטת השמים.
אשר תלמידיו בכל ר״מ פעל וזה ראו שכך עיני אשרי הנ״ל הכהן ר״י מאמר כדרך עשה היחודים ואור והנוראים הנפלאים הסודות להם רמז הלכה בדבר עמו שהתעסקו בעת ההלכה ע״י הלזה הנפלא אור בעיניהם שיראו עיניהם מאיר להיות שזכה עד שבתור בהלכה חכמים עיני מאיר שהיה וזה.
של בנו רבי לקבלו ים זוכ שאנו עד ומתלבש הולך מאיר רבי של שהאור לדעת צריך הגלגולים שער מאיר רבי מנשמת ניצוץ היה האר״י כתבי של העורך ויטאל חיים.
לח הקדמה
3. ע״ב טו חגיגה ״מאחר – תורה לומד מאיר ״רבי זרק קליפתו אכל תוכו.
4. לדברים זוכה לשמה בתורה העוסק שכל מאיר רבי מביא פ״ו אבות במסכת במשנה דברים – אותם את שם ומונה הרבה ללמוד זכה מיוחד באופן מאיר שרבי כלומר דברים ולאותם לשמה.
5. שבת של סידורו ספר ראשון חלק החמישי השורש ב ענף (מ״ר רז״ל רמזו ולזה ב פ׳) בראשית באלף אור כתנות כתוב מצאו מאיר ר׳ של בתורתו תורתו בכח הוא כי נפש מנדר ויצא למעלה כנאמר התורה בדרך רק שיהיו תאוותיו כל הכניס הקדושה התורה אור במקומה להכניס הבהמיות של העור חלק מעליו והפשיט הבהמיות להיות השמימה… מגיע וראשו בבחי׳ הגדול לשמו והתקרבות דביקות לגודל נפשו גם ותתלהב ולזכרך לשמך אם כי שבעולם דבר לשום לחשוק שלא מאיר ר׳ של שבתורתו רמז ע״כ כמבואר אור כן גם נפש בחי׳ הכתנות גם עשה תורתו כח שעם.
6. דף בע״ז בסיפור מאיר רבי אודות האמור בין לקשר – שליט״א עדס יעקב הרב בשם ו״ אותו למצוא וניסו אחריו חפשו שהרומאים ח״י מאיר דרבי לדמותיה חקקו חישמה תודוא רומאה ןיבו לייתיה״ הדין לפרצופא דחזי כל אמרי דרומי אפיתחא ב ע״ צח דף סנהדרין ״אחתפ רגב״א ןכו תכבו״י דקרתא״ אפיתחא יתיב? ״והיכא א – שזכה ברומי שחקוקה מאיר רבי לצורת לרמוז והכוונה רומי״ העיר דרומי/פתח משיח לבחינת שעשה ובניסים אחיו בת שהציל במעשיו.
3 מהרש״א טעמים להם מגלה היה מ״מ כמותו הלכה ואין דעתו סוף על עומדין חבריו היו שלא גם כו׳ בהלכה גמ׳ וק״ל לאמתו אמת איזו הפנים בשני אח״כ להכריע בהלכה עיניהם מאיר היה ובזה הצדדים לשני ופנים.
4 דהרמב״ם אליבא המשנה (בפירוש) ועיקר אחד עניינם נהוראי ורבי מאיר שרבי כלומר הקודם המאמר המשך זהו אחר לחכם כעת שהכוונה שפירשו ויש נחמיה הוא מאיר רבי של שמו החכמים בשמות ע״א יב סוטה היטב ועיין ע״ב יג והוריות שם שהובאו.
נשלח על ידי: משכן שלום מרגלית
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה