בהעלותך
מ תבואו וכי א. לחמה. בארצכם
ב. לעינים לנו והיית
ג. אותנו נושאים? למה
ד. תורה חומשי שבעה
ה. תלונות בקצת רע כך כל? מה
ו. רבינו משה את שבר? מה
ז. מהאישה פרש משה? למה
1. בארצכם מלחמה תבואו וכי
שהיה מסע ישראל. ארץ לכיוון סיני מהר ישראל עם של המסע בתחילת עוסקת בהעלותך פרשת
לקחת11 אמור הנסיעה במזמן סידורו ועל החניה בזמן המחנה סידור על המרובות ה' הנחיות. יום שניתן בסימן פותח בפועל, לדרך ביציאה שעוסק י' פרק זו. ובפרשה הקודמות בפרשות מפורטות
לנסוע- מחנה כל שעליו שידע כדי ישראל לעם בחצוצרות. התרועה
על המרכזי לציווי אגב בדרך אים כמוב שנראים לחצוצרות נוספים שימושים מוסיפה התורה ה שָׁ קְ מִ ף כֶסֶ רֹת חֲצוֹצְ י תֵּ שְ לְָך ה עֲשֵּ לֵּאמֹר: ה מֹשֶ ל אֶ ה' בֵּר וַיְדַ " המחנות מסע בזמן בהן התרועה
ר צֹרֵּ הַ ר צַ הַ ל ע כֶם צְ בְַארְ ה מָׁ לְחָׁ מִ בֹאּו תָׁ כִי וְ חֲנוֹת… מַ הַ ת אֶ ע סַ הּולְמַ עֵּדָׁ הָׁ א רָׁ קְ לְמִ לְָך יּו הָׁ וְ ם אֹתָׁ ה עֲשֶ ַתַ
א- ה' נֵּי לִפְ ם תֶ נִזְכַרְ וְ רֹת חֲצֹצְ בַ ם עֹתֶ וַהֲרֵּ כֶם תְ אֶ אֹיְבֵּיכֶם מֵּ ם תֶ עְ נוֹשַ וְ יכֶם: ֹלהֵּ כֶם תְ חַ מְ שִ יוֹם ּובְ
לְזִכָׁרוֹן לָׁכֶם יּו הָׁ וְ יכֶם לְמֵּ שַ י חֵּ זִבְ ל עַ וְ יכֶם עֹֹלתֵּ ל עַ רֹת חֲצֹצְ בַ ם תֶ עְ קַ יכֶםּותְ שֵּ דְ חָׁ י אשֵּ רָׁ יכֶםּובְ מוֹעֲדֵּ ּובְ
א- נֵּי לִפְ א- ה' אֲנִי יכֶם ֹלהֵּ ציוויים המדבר, לדור רק שנועד לציווי מצרפת התורה ראשון במבט יכֶם:" ֹלהֵּ מדוע חודשים. ובראשי במועדים הקורבנות על ותקיעה מלחמה בזמן בחצוצרות תרועה לדורות
המחנות למסע מזה) זה שונים גם (שהם עניינים שני? לצרף
לא האם ה'? לפני אותנו מזכירה היא כיצד המלחמה? בזמן התרועה תפקיד מה לברר צריך ף בנוס למשה אומר ה' סוף ים קריעת לפני והרי להריע צריך מלחמה בכל האם מלחמה? בזמן להלחם צריך
ויסעו ישראל בני אל דבר אלי תצעק?""מה
ובמועדים במלחמה התקיעות שתי את מצרף המצוות בספר הרמב״ם נט– "מצוה אחת במצווה 'וביום ית' אמרו והוא המועדות, מקרבני קרבן כל הקרבת עם במקדש בחצוצרות לתקוע שצונו היא בחצוצרות היום שמצות אמרו ובבאור בחצצרת', ותקעתם חדשכם ובראשי ובמועדיכם, שמחתכם
בחצוצרות קוע לת מצווים אנחנו וכן ותענית, השנה וראש בספרי זו מצוה משפטי התבארו וכבר הצר על בארצכם מלחמה תבאו 'וכי אמרו והוא ית' השם לפני כשנזעק והצרות הצורך בעתות למרות אחת למצווה אותם הכניס הוא מדוע תמהו הרמב״ם על רבים פרשנים וגו':" אתכם' הצורר
שונות מטרות להם יש שלכאורה שונים אירועים על? שמדובר
היא בחצוצרות והתרועה התקיעה מטרת שעיקר כתבו תקעח) סי (או״ח מגדים והפרי 'הרלב״ג
שלנו הלב כוונת את. לעורר שהכל הכהנים מחשבת של גדול בדיוק צורך יש הקורבן הקרבת בזמן או סמלית איננה בחצוצרות התרועה מטרת מלחמה בזמן גם וכך ברצון, ויתקבל שמים לשם יהיה
למלחמה העם רוח את לעורר רק צרה בעת "וכן נלחמים הם מה על לזכור יבם ל את לעורר אלא
האדם השמים מהמערכת הוא מקרה יאמר שלא בסמוך שכתב כמו נמי והיינו לה', גדול כיוון צריך
רב התעוררות וצריך "חומר
או במקרה הגיעה לא שהמלחמה לנו להזכיר נועדה בחצוצרות שתרועה מסביר והקבלה" ה״כתב
לנצח הזכות חטאנו, בעקבות הגיעה היא אלא שטח עוד על, ט להשתל אוייבנו של רצון בגלל רק המלחמה סיבת את ונתקן לתשובה נתעורר כאשר תגבר. במלחמה במסכת המשנה דברי ידועים ר לוֹמַ לָׁא אֶ ה? מָׁ לְחָׁ מִ רוֹת שוֹבְ אוֹ ה מָׁ לְחָׁ מִ עוֹשוֹת ה משֶ ל שֶ יו יָׁדָׁ כִי "וְ עמלק מלחמת על השנה ראש
ים ר גַבְ תְ מִ יּו הָׁ יִם, מַ שָׁ בַ שֶ ם יהֶ לַאֲבִ ם לִבָׁ ת אֶ ין דִ בְ עְ שַ לָׁהּומְ עְ מַ כְלַפֵּי כְלִים תַ סְ מִ ל אֵּ רָׁ יִשְ יּו שִהָׁ ן זְמַ כָׁל ֶלְָׁך: רק ולכן אין?" אם בקרבנו ה' "היש עמ״י שאילת בעקבות הגיעה המלחמה לִין." נוֹפְ יּו הָׁ לָׁאו ם אִ וְ
עמלק א. ת מנצחים היו זו הסתפקות את תקנו כאשר
לאו- נפתלי ר' עם יצא ישראל עם מדין למלחמת ביציאה שגם מבאר והחוסן" "החיל בספרו הגר עם והזנות פעור בעל חטא בעקבות נגרמה המלחמה שהרי בידו" התרועה וחצוצרות הקודש "וכלי היציאה לפני עוד לתשובה. להתעורר צריך ישראל עם זה חטא לתקן כדי ומדיין, מואב בנות
שנועד אותם" והכתם המדיינים את "צרור פנחס בפרשת מיוחד ציווי ישנו מטות, בפרשת חמה למל לאחר רק אותנו, החטיאו כאשר לנו עשו שהמדיינים הנזק גודל הכרת את ישראל בעם לעורר
התרועה שחצוצרות צורך יש המלחמה זמן כל וגם למלחמה לצאת אפשר לתשובה, ההתעוררות
ולנצח ה' לפני להזכר כך ומתוך נלחמים הם מה לשם לזכור אותם לעורר י כד הלוחמים בידי יהיו
. במלחמה
הקודש שכלי דווקא מעשינו את ולתקן להתפלל בשופר, להריע שאפשר מסביר מוולוז׳ין הנצי״ב
אמיתית לתשובה מתעורר ישראל עם אז רק הצבא, עם ביחד נמצאים מחנה על משגיח שה' ולהבנה מסביב הסתובב כאשר יהושע עשה גם כך לתפילה. להתעורר ישראל לעם גורמת זו בתרועה ישראל.
העם "וירעו ה' ארון עם יריחו."לחומות
לאו- נפתלי ר' שלא סוף ים קריעת לפני ה' ציווי על מוולוז׳ין הנצי״ב דברי את גם מוסיף הגר
הטבע בדרך המתנהלות המלחמות בכל נוהגת בחצוצרות, קוע ולת להתפלל המצווה להתפלל, החרב תאכל וכזה "כזה שהרי לטובה אחד כל על פרטית השגחה שתהיה צורך יש אלו,"במלחמות מקום אין ברורה הישועה גם נס בדרך הכל "אם סוף ים כקריעת גלוי נס שכולה במלחמה אבל
כיוון יריחו, כמלחמת בניסים שמלוות מלחמות ב גם אבל. ישראל לעם גלויה ה' השגחת לתפילה" צורך יש כנגדו" איש "ועלה יריחו בתושבי נלחם עצמו ישראל עם טבעית בדרך הוא שהמשכם מריעים בהם גם לכן ולתפילה לתשובה בהתעוררות כך ומשום הלוחמים על פרטית בהשגחה
. בחצוצרות
החצוצרות תקיעת את הסמיכה שהתורה זה פי על לומר ניתן בחצוצרות לתקיעה המלחמה בזמן הענן את ראה ישראל עם במדבר המחנות במסע אחד. הוא ששורשם אותנו ללמד המחנות למסע
ברורה בצורה ראה ישראל עם ללכת צריך היה שאליו לכיוון מתקדם אותו וראה המחנה, מעל, עולה ההליכה ה', לרצון אם בהת לפעול צריך הוא מתי לו לסמל נועדה בחצוצרה והתרועה ה' השגחת את ה בהשגחת ברורה הכרה של ישראל בלב חותם להטביע נועדה ה' אחרי 'במדבר.
הגיעה שהמלחמה להכרה הצורך את לנו להזכיר נועדה בחצוצרות התרועה מלחמה, בזמן גם כך ה יחוד "על לדעת שני ומצד נפילותיו מכל ישראל עם את ולרומם לתקן הצורך מתוך אחד 'מצד
מלחמה ע״ושה הוא בתפילה לה' ונתקרב לתשובה שנתעורר כדי בחצוצרות להריע צורך יש כך ולשם
ישראל עם המלחמה, בזמן התיקון ומתוך מאויבכם". ונושעתם אלוקיכם ה' לפני "ונזכרתם כך ומתוך
סיומה לאחר גם עליו ה' השגחת את לחיות. ימשיך
****
2 לעינים לנו. והיית
את וסידר המשכן את, בנה התורה את קיבל, שבו סיני הר ליד חונה ישראל שעם שנה כמעט לאחר סדר את יודע כבר. העם לארץ הכניסה לקראת לדרך לצאת מוכן ישראל, עם למשכן מסביב המחנה את יובילו האש ועמוד הענן. עמוד יסעו המשכן כלי וכל הארון ומתי ממוקם שבט כל, היכן הנסיעה
פגיעה. מכל עליו ישמרו הכבוד וענני בהליכה המחנה
עם את לעזוב )רוצה ליתרו הכוונה הדעות רוב (לפי משה חותן רעואל בן חובב הנסיעה לפני רגע בֶר 'דִ ה, כִי לְָׁך נּו בְ טַ הֵּ וְ נּו תָׁ אִ "לְכָׁה להשאר אותו לשכנע מנסה רבינו. משה ארצו אל ולחזור ישראל
נּו אֹתָׁ עֲזֹב תַ נָׁא רַאל. וַיֹאמֶ לְֵּך אֵּ י תִ מוֹלַדְ ל אֶ וְ י צִ לַארְ אֶ ם אִ כִי לְֵּך אֵּ לָׁיוֹלא אֵּ ר. וַיֹאמֶ ל אֵּ רָׁ יִשְ ל עַ טוֹב
כֵּן ל עַ כִי ר בָׁ דְ מִ בַ נּו חֲנֹתֵּ ת עְ ָׁיָׁדַ ' ה יב יֵּיטִ ר אֲשֶ הּוא הַ הַּטוֹב יָׁה הָׁ וְ נּו מָׁ עִ לְֵּך כִי-תֵּ יָׁה הָׁ. וְ לְעֵּינָׁיִם לָׁנּו יִית הָׁ ָׁוְ
במדבר להשאר מיתרו מבקש רבינו שמשה הפשט הבנת את דחו רבים ". פרשנים לְָׁך נּו בְ טַ הֵּ וְ נּו מָׁ עִ
את ומכיר בסביבה חי יתרו, שהרי במדבר בהליכתו ישראל מחנה את שמובילות העיניים להיות כדי צורך ואין השכינה ע״י גלויים בניסים מובל ישראל עם שהרי יתכן לא זה. פרוש במדבר הדרכים
אנושי. דרך במורה
מהווה אתה לעיניים"- לנו "והיית מיתרו משה בקשת את הסבירו נוספים ופרשנים הקדוש האלשיך
למדבר ובא בארצו הנוחות חיי את, עזב גוי שאם ממך ילמד ישראל, עם לחיקוי ומודל דוגמא ' שה אחרי ומצוות תורה בשמירת מחוייבים שהם, וודאי ומצוות תורה עצמו על לקבל כדי והתגייר
תורה. במתן אליהם והתגלה ממצרים אותם, גאל העמים מכל אותם בחר
מקבל ישראל שעם העולם אומות לכל דוגמא יהיה שיתרו רצה רבינו שמשה מסבירים בספרי חז״ל (- מלך של חותנו יתרו "אם לעצמו לומר עלול להתגייר שירצה מי כל לארצו יחזור יתרו, אם גרים
העתידיות ההשלכות על חושב רבינו ". משה אדם בני לשאר וחומר, קל עליו קיבל )לא רבנו משה של לתורה. העולם אומות את לקרב ישראל עם של היכולת על יתרו לעזיבת
לו מבטיח שהוא עד רבינו למשה חשובה כך כל יתרו של השארותו הַּטוֹב יָׁה הָׁ וְ נּו מָׁ עִ לְֵּך, כִי-תֵּ יָׁה הָׁ "וְ
ההוא המיוחד הטוב מהו לנו )מסבירים ברש״י (מובא ". חז״ל לְָׁך נּו בְ טַ וְהֵּ נּו מָׁ 'עִ ה יב יֵּיטִ ר, אֲשֶ הּוא הַ
הארץ את מחלקין ישראל כשהיו אמרו לו הטיבו טובה "מה יקבל יתרו גם שאותו יקבל ישראל שעם
בחלקו בהמ״ק שיבנה מי אמרו מלחלוק והניחוהו אמה ת״ק על אמה ת״ק יריחו של דושנה היה מעיר עלו משה חותן קני ובני שנאמר רכב בן ליונדב יתרו לבני נתנוהו כך ובין כך ובין יטלנו הוא יריחו את למגורים מקבלים. הם המקדש למקום מיוחד חיבור יהיה יתרו 'לבני " וגו התמרים תהיה לא יתרו לבני כך מתוך, אבל המקדש בית של השטח את שיקבל לשבט לנחלה שמיועדת
לדורות. נחלה
, רבינו משה של העליון אורו, כיצד אחד לנושא הפרשה ענייני כל את המחברת, בפיסקה קוק הרב
. משיח של אורו הגדול-, האור ישראל של אורם עם ומתאחד במציאות, מופיע שבכתב תורה אור לפני עוד הראשון אדם של מדרגתו היא הנמוכה החומרית המציאות בתוך העליונה התורה התגלות
. המשיח ע״י בעתיד ותתגלה החטא
ההופעה של המדרגה את בהנהגתו אין, אבל התורה של ביותר העליון הגילוי את מופיע רבינו משה בעשייתה התקשה רבינו, משה החוצה הקודש מתוך, שמאירה המנורה החומרית. המציאות בתוך בהר" תבניתה את ש״הוראה למרות את לגלות רק אלא החוצה להאיר מתפקידו זה שאין, מכיוון
כל את לתקן העם של מהדרישה נובעת בשר העם את להאכיל החצופה הדרישה, וכן העליון אורה "מֵַּאיִן זו דרישה על מזדעק רבינו, משה התורה אור גילוי מתוך תנבע בשר אכילת שגם כך המציאות
מתנבאים ומידד."אלדד נֹאכֵּלָׁה וְ ר שָׁ בָׁ לָׁנּו נָׁה, תְ לֵּאמֹר לַי עָׁ כּו יִבְ, כִי הַזֶּה ם עָׁ הָׁ לְכָׁל ת, לָׁתֵּ ר שָׁ בָׁ לִי, ועל לארץ העם את מכניס ויהושע מת רבינו שמשה כך על היתה נבואתם אחת דעה פי, על במחנה
יהושע דרך דווקא היא המשיח לימות להגיעה. הדרך ומגוג גוג עסקי על נוספת דעה פי, המנהיג
כדי הארץ כיבוש ועד עמלק ממלחמת הטבע בדרך שנלחם, המנהיג בארץ ישראל עם את שיוביל החומרית. המציאות בתוך התורה אור את להופיע
שתמר, כשם משיח של לאורו התורה אור את לחבר כדי נדרשת ישראל עם בתוך הגרים מציאות גם
ממנו מבקש שמשה יתרו גם, כך משיח של אורו ונברא פרץ נולד כך "ומתוך עיניים בפתח "ישבה להרחבת ישראל עם של היכולת את המוסיפים בגרים צורך שיש מבין "משה לעיניים לנו "והיית ישראל. לגבול מעבר גם שתתפשט, הקדושה ארץ אפסי לכל הקדושה
והיית במדבר חנותנו ידעת כן "על ליתרו משה אמירת "את והקבלה "הכתב מסביר דומה בצורה
את שראית,'ומתוך בה האמונה באמיתת להכרה והגעת מדיין כהן שהיית יתרו אתה לעיניים"- לנו
יכנסו הם מכך וכתוצאה לאומות לספר תוכל במדבר החניה בזמן לנו שהיו והגבורות הניסים כל השכינה. כנפי תחת
שמטרת מבין רבינו, משה ישראל ארץ לכיוון התורה קבלת, מקום סיני מהר יוצא ישראל עם כאשר הופעת דרך תגיע זו שלמות בשלמות. התורה הופעת, אלא לארץ כניסה כיבוש רק אינה ההליכה
כל עם החומרית המציאות כל את התורה באור שתרומם, מדרגה העליונה במדרגתו ישראל עם התורה באור המוארים גרים גם צורך יש כך, לשם האנושות כל את ותתקן תאיר כך ומתוך התאוות
ביותר. הרחוקים את גם בה להאיר ויכולים
****
3. אותנו שונאים? למה
אותנו שונאים שהם לאחרים רע עשינו מה חזרה, הזאת נצחית הכמעט השאלה האחרונה בתקופה ערבי ילד אם העולם! כל את מעסיק בישראל כאן שקורה מה נגדינו? העולם כל מדוע כך? כדי עד
בהפגזות– מת אחד העיתנים כל כותרות חריף, גינוי ומוציא מתכנס האו״ם לעזרה צועקות. בעולם
אנטישמיות לנו. רק במלחמות, הורגים שהם האזרחים כמות את סופר לא אחד אף אחרים! לעמים
חלשים שהיינו גם אותנו, שנאו ומשפיעים חזקים שהיו גם והרי נובעת? זו מזוויעה תופעה מהיכן
ישראל בארץ וגם בגלות גם אותנו, שנאו! ועניים
עם נכתבת שהיא מכיון עצמו בפני ספר שהיא הגדירו שחז״ל קטנה ה פרשי עומדת הפרשה במרכז נ. יָך פָׁ מִ יָך נְאֶ שַ מְ וְיָׁנֻסּו אֹיְבֶיָך וְיָׁפֻצּו ה' ה קּומָׁ ה מֹשֶ ר וַיֹאמֶ הָָׁארֹן נְסֹעַ בִ י "וַיְהִ ואחריה. לפניה הפוכה ֶנ
אומרים אנו ובחניה. לדרך ביציאה משה ל ש האמרות ל." אֵּ רָׁ יִשְ בוֹתַאלְפֵּי בְ רִ ה' ה שּובָׁ ר יֹאמַ נֻחֹה ּובְ לפני לנו ברור להיות צריך שתוכנם שמעיד מה התורה ספר של ובהכנסה בהוצאה אלו פסוקים
בתורה לקרוא! שמתחילים
או לה' אוייבים יש וכי שואלים ומיד ושונאיך" "אויבך משה של המיוחד לביטוי לב שמו חז״ל
משנאיך- הם מי תשובתם את מביא רש״י לה'? שונאים " ישראל את השונא שכל ישראל, שונאי אלו סוד יערימו עמך "על הם? ומי ראש" נשאו ומשנאיך שנאמר: העולם. והיה שאמר מי את "שונא
מוגדרים ישראל עם של השונאים ולכן ה' של כעמו ישראל עם את מזהה העולם פג ".)(תהילים לאנושות ה' דבר את מייצגים שא. נחנו מכיוון ישראל את ששונאים הסיבה ה'. כשונאי
ה- בשנת רבינו למשה ה' בין ל״א בפרק שהיה מדיון חז״ל מדייקים גם וכך 40 את מצווה ה' כאשר נֵּי בְ ת מַ נִקְ נְקֹם לֵּאמֹר: ה משֶ ל אֶ ה' בֵּר "וַיְדַ במדיין נקמה למלחמת ישראל עם את להוציא משה
ים אֲנָׁשִ כֶם תְ אִ מֵּ לְצּו חָׁ הֵּ לֵּאמֹר ם עָׁ הָׁ ל אֶ ה משֶ בֵּר וַיְדַ יָך: מֶ עַ ל אֶ ף סֵּ תֵָּא ר יָׁנִיםַאחַ דְ מִ הַ ת אֵּ מֵּ ל אֵּ רָׁ יִשְ נקמת אמר הקב״ה במדין, ה' נקמת "לתת המדרש אומר יָׁן: דְ מִ בְ ה' ת מַ נִקְ ת לָׁתֵּ יָׁן דְ מִ ל עַ יּו וְיִהְ א בָׁ לַצָׁ
אמר אתכם, הזיק ל לי שגרמו מתבקש שלכם דין הקב״ה ליה אמר ה', נקמת אמר ומשה ישראל בני שונאין ולא אחרינו רודפין היו לא במצות כופרים או אלילים עובדי היינו אם העולמים רבון משה:
הנקמה- לנו, שנתת ומצות תורה בשביל אלא אחרינו רודפין אינן ועכשיו אותנו לתת הוי שלך.
מעם אכפת היה לא אחד שאף אותנו מלמד משה ה'". נקמת ה של.'העם היה לא הוא אם שראל י במודע- שלא ובין במודע בין בעולם, ה' הופעת את מייצגים שאנו מכיוון רק כלפינו שנאה יש
העולם. מאומות
פ" מזמור בתהילים הפסוק את המלבי״ם מסביר גם וכך יהמיון- אויביך הנה "כי ג ההומים אלה
ועקר ויתיעצו, עמך, שהם מצד הוא ישראל על סוד שיערימו מה על … הומים, ונגדך אויביך, הם האחדות אמונת על כמו הצפונים, האלהות עניני על צפוניך על הוא מגמתם ותכלית שלהם העצה
מאתם זה לבטל שרוצים להם שנתת והמצות התורה ועל ישראל, על והשגחתך אלהותך קשר ": ועל
אדם אין. ההיסטוריה כל במהלך גדולה כך כל שנאה מעורר ישראל עם מדוע מסביר קוק הרב רוב מזה, יותר עושה. שהוא טעות כל על אותו ומתקנים הזמן, כל הערות לו שמעירים שאוהב הרגשה אצלך יוצר שזה מכיוון ממך מושלם יותר שהוא מישהו ליד להיות לא מעדיפים האנשים
המוסרי- בתחום גם כך טוב. יותר ולהיות להתקדם ציפיה ממך ויש בסדר מספיק לא שאתה אומות
לאור המוסריים חייו עצם להשתנות, אותם מחייב שהוא מכיוון איום ישראל בעם מרגישים עולם ה טובה עין של חיים תחרות, ללא חסד של חיים חיים, של אחר דגם שישנו לאנושות מראים התורה
המידות תיקון עבודת של חיים הזולת, . על
וגם להשתנות, ממנו שדורשים שאוהב עם, לא ובטח אדם, אין נשארת לטובה משתנה הוא אם אותה ולחייב שלו הפראית הנפש עם לזרום לא לו שגרם מי כלפי טינה סמוי, כעס בלב אצלו של כמצפון נתפס ישראל עם האנטישמיות. כל של השורש היא זו שנאה ולהתקדם. להשתנות
לשנות נו ממ תובע שהוא כיוון מתעורר שלו שהמצפון אוהב לא אחד אף חיצוני. מצפון העולם,
יותר מוסרי לאדם ולהפוך. הרגלים
"יש התורה, נתנה שעליו ההר של האמיתי שמו מה בדיון שבת במסכת זו תחושה מגדירים חז״ל ירדה שמשם סיני נקרא ולמה שמו חורב אומרים ויש חורב… שמו נקרא ולמה שמו סיני אומרים
חובות אותו שמלמדים אוהב לא העולם העולם"- לאומות שנאה ש ולכן, מי או שמלמד מי את נא ו
יותר מוסריים לחיים דוגמא, שמהווה הפרטי האדם של התענוגות חיי בהכשרת מרוכזים שלא חיים
עליונים ורצונות ערכים שמבטאים בחיים. אלא
להוכיח הזמן כל מנסה הוא מוסריים, לחיים אפשרות שאין להוכיח ישראל מדינת את מחפש העולם
לא מהעולם תביעתו כך ובעקבות מוסרי, לא בעצמו הוא מוסרי ציבור היות ל שאפשר שטוען שמי
. קיימת
זמני הוא זה מצב! אבל אור של התור בבא "אבל תעלם הזאת השנאה מתי לנו מסביר קוק הרב
יוודע להגלות, העולם אושר את בעולם, משפיעים אנחנו האמיתי העונג של החיים שדרכי לעולם, עכ״פ לכל, השוה דבר זהו ואושר ועונג ערך. כל שלול הוא מבלעדו אשר ערכו, את לו הנותן החיים מכל אנשים עשרה "יחזיקו וע״כ ומחבבים, מכבדים ועונג אושר המשפיע המקור ואת בו, לחשוק
איש בכנף הגויים לשונות (והקב״ה יפנים הוא וכאשר מאושר! להיות רוצה אדם בן כל יהודי". לקיים הוא האמיתי שהאושר העליונה) מנשמתו חלק עם האדם את ברא ה' שהרי יקרה שזה מבטיח צורך לנו ואין האדם, לטובת הן המוסריות התביעות עלינו, עול לא הם המצוות ולכן ה' רצון את
בהן, להלחם שמי מי גם וממילא העולם לאומות גם תתגלה זו מדרגה, . לכבוד ראוי בעולם אותם יצג ומייצג מקדם ישראל שעם מה בכל ויתמכו יעריצו גם אלא אותנו לשנא יפסיקו שהם רק לא. ואז
****
תורה חומשי שבעה 4.
ע חלקים לשני מחולקת פרשתינו לכל ביציאה משה דברי הארון" בנסוע "ויהי פסוקי ע״י קריים י ובסופם שבתחילת תורה בספר כתובים אלו פסוקים מדוע חלקו שבת במסכת חז״ל ובחניה. מסע סימניות הוא ברוך הקדוש לה עשה זו פרשה משה, ויאמר הארן בנסע ויהי רבנן: "תנו הפוכה. נ
רבי מקומה. זה שאין לומר ולמטה, מלמעלה חשוב שספר מפני אלא זה, הוא השם מן לא אומר: שבעה עמודיה חצבה יונתן: רבי אמר נחמן בר שמואל רבי דאמר הא אזלא כמאן עצמו. בפני הוא
- עצמם בפני חומש הם אלו פסוקים ששני רבי שיטת משמעות מה תורה." ספרי שבעה אלו
ומתחילת אלו, פסוקים שני אלו, פסוקים עד מהתחלה חלקים, לשלושה במדבר חומש את המחלק
החומש סיום ועד לארץ? המסע
בניגוד שלנו התורה באמיתות להוכחה היסוד היא זו שחלוקה מסביר הפרשה בתחילת הירש הרש״ר ולתקן להשתפר כיצד האנושות את להדריך שבה אחר ספר כל אחרות! דתות של הספרים לשאר
אין לתקן, צריך מה לומר מנסה הוא בהווה כלות הסת ומתוך ההווה את רק פוגש הוא דרכיה את אמירות בשתי אלינו מופיעה התורה לכך בניגוד העתידית. השלמה המציאות את לראות יכולת. לו הזה בעולם מלאה בצורה השכינה השראת שנגיעה. מכוונת התורה שאליה המושלמת המציאות א.
ביקש "בכך זו. גבוה לרמה שנגיע כדי חיים ה את לרומם כיצד הדרכה ב. קדוש". וגוי כהנים "ממלכת העם את ולעצב לחנך צורך שהיה אלא ה', לעם ישראל יהיה שלמענו האידיאל את להניח הכתוב
שנים- מאות נמשך זה וחינוך הזה, האידיאל לקראת לא ועדיין שנים, אלפי דבר של ולאמיתו
וגם האנושות של והסופי העליון אל האיד על גם לדבר יכולה אלוקית תורה רק בימינו." גם הושלם
ההד על זו למטרה להגיע כיצד בהווה ר. כה
הדרך את לצוות הוסיף ה' העגל חטא לאחר העליונה, המטרה מהי לנו אמר ה' תורה מתן בזמן
היא בנסוע ויהי פרשת במדבר ספר ותחילת ויקרא ספר כל שמות, ספר סיום זו, מטרה אל. שנגיע
ומסובך ארוך מהלך מתחיל עכשיו בפועל. הישום לבין לפעול כיצד ההדרכה ו הציווי בין שחוצצת זו
דרכיו את לאט לאט ולתקן המעשה עולם בתוך לפעול יצטרך ישראל עם שבו ונפילות, עליות עם
העליון לאידיאל ה' הדרכת פי על להגיע, . ע״מ
חומש מדוע ומסביר מש החו חלוקת לעניין רובד עוד מוסיף במדבר לספר בהקדמה מוולוזין הנצי״ב פחות לא משמעותיים נוספים אירועים יש והרי הפקודים" "חומש מקומות בכמה חז״ל ע״י נקרא זה הארץ באי ומפקד מצרים יוצאי מפקד שונים. דורות שני מסמלים המפקדים החומש? . במהלך
בין המעבר את המבדילה היא בנסוע ויהי פרשת דור. לכל שונה רוחנית הנהגה ישנה של ההנהגה שהוא משה לימין שהלך תפארת במדת מתנהגים היו "שבמדבר הארץ. באי לדור מצרים יוצאי דור
ב״ה שמים מלכות השגחת בסתרי הטבע בדרך הלכו ישראל ובארץ הטבע. מהליכות למעלה ". לגמרי
כבוד ענני ואש, ענן עמוד גלויים, ניסים משמעותה מצרים יוצאי על ה' של הגלויה ההשגחה במדבר יום בכל ישראל עם את שליוו ניסים ועוד יום בכל מן מרים, באר הדרך, את. המיישרים מידיית אלוקית תגובה ישנה האדם של מעשה כל על זו, למידה נוספות השלכות גם לכך יש, אבל
לרע או. לטוב הרוחני מצבו פי על מאוהלו במרחק בוקר בכל המן את קיבל ישראל מעם אחד כל
, המדוייק המן ולרשעים ולאסוף, ללכת צריכים היו בינוניים אוהלם, בפתח מונח היה המן הצדיקים
גדולה טרחה להם והיתה גדול במרחק. היה חז" בלשון נקראת זו מידה צלך- "ה' "ל השגחת שלך, הצל
האדם פעולות פי על ומיידית מדוייקת היא. ה' הוא נענש, ומיד ומתאווה מתלונן ישראל עם כאשר
הזה הגבוה הרוחני במתח הזמן כל לחיות מסוגל הוא שבה הגבוהה במדרגה נמצא לא שהוא, ש מרגי המלכות- למידת לעבור מבקש ולכן מוכשרים עצמם מצאו "ולא יותר נסתרת ה' הופעת שבה המידה בקרבם תהיה והשכינה בחוץ לעמוד בחרו כן על הוא, ברוך הקדוש המלכים מלכי מלך בהיכל לעמוד
מלכ."ות במדת
בארץ מלחמותיו רוב את נלחם ישראל עם הטבע, דרך היא לארץ הנכנסים דור על ההשגחה
ומידד אלדד כאשר. אלוקית התערבות בה אין שלרוב העמים שאר כדרך טבעיות כמלחמות מכניס ויהושע מת "משה סנהדרין במסכת הראשונה הדעה פי על אומרים הם במחנה מתנבאים
מי חטא לפני הרבה עוד השניה בשנה נמצאים אנחנו שהרי למשה עונש ל ע כאן מדובר לא, לארץ"
ה- בשנה מריבה 40 יהושע את צריך כך לשם שונה, הנהגה ישנה לארץ שבכניסה מבין ישראל עם.
בן- הטבע בדרך שהתנהלה מלחמה סוף, ים קריעת לאחר מיד עמלק עם להלחם צריך היה כאשר, נון.
ישראל עם ולכן מבקש. ישראל שעם ההנהגה זו שנלחם. זה הוא ויהושע הגבעה על עלה משה מתנגד לא וה' הטבע בדרך הארץ את כובשים כיצד לבדוק מרגלים לשלוח מכן לאחר מיד מבקש
. לכך
התפארת- ממידת המעבר של התהליך תחילת היא הארץ אל הנסיעה והצמודה הגלויה, ההשגחה
הטבע דרך ההשגחה המלכות, . למידת
ישראל עם את להנהיג שראוי יהושע של מידתו זו שהרי בדיעבד, השגחה אינה הטבע ך בדר ההשגחה החיבור מתוך בעצמו הקודש חיי את לבנות ישראל לעם מקום לתת נועדה היא אלא לארץ, בכניסתו להתרומם יצליח ישראל עם ובבחירתו במעשיו האדם תיקון ומתוך החומר, חיי המעשה, לחיי
קדוש וגוי כהנים "ממלכת מלאה שכינה השראת הדרך, בתחילת עוד שסומנ״ה הגבוהה לשאיפה
****
5. תלונות בקצת רע כך כל? מה
ימים שלושה רק הוא המרחק כנען. ארץ לכיוון ללכת מתחיל ישראל עם במדבר שנה כמעט. לאחר
אֹנְנִים תְ כְמִ ם עָׁ הָׁ י "וַיְהִ נענש. ישראל עם שבעקבותיו לתלונה גורמת זו הליכה אבל ה בְָאזְנֵּי ע 'רַ
ל אֶ ה מֹשֶ ל ל פַ וַיִתְ ה מֹשֶ ל אֶ ם עָׁ הָׁ ק עַ וַיִצְ חֲנֶה: מַ הַ צֵּה קְ בִ וַתֹאכַל ה' ש אֵּ ם בָׁ ר עַ בְ וַתִ פוֹ אַ ר וַיִחַ ה' ע מַ ֵּוַיִשְ
שה הראשונה 'פעם ה זו ה'" ש אֵּ ם בָׁ ה עֲרָׁ בָׁ כִי ה עֵּרָׁ בְ תַ הּוא הַ קוֹם מָׁ הַ ם שֵּ א רָׁ וַיִקְ ש: אֵּ הָׁ ע קַ שְ וַתִ ה' לאחר וגם מצרים ביציאת מיד רבות תלונות ישנם שמות בספר תלונה. על ישראל עם את מעניש מארץ הוצאתנו "למה כגון מאוד קשים ביטויים ישראל עם ע״י נאמרו אלו בתלונות סוף, ים קריעת
נה נע גם אלא ישראל, עם את מעניש שלא רק לא ה', ובכולם וכד', במדבר" למות מצרים התלוננו הם מהם מפורש לא אצלנו בתלונה זאת לעומת מהמצרים. והצלה אוכל מים לדרישותיהם,
קשה- בעונש נענשו הם זאת ולמרות תלונתם של הגדולה החומרה מה המחנה. בקצה בוערת? אש
כדי אף" "חרון בביטוי משתמש התנ״ך מתי אותנו מלמד לו) פרק א (חלק נבוכים במורה הרמב״ם
את לתאר לשון תמצא לא הנביאים, ספרי ובכל התורה בכל כשתסתכל שאתה דע, " ה' של כעסו
"אויב שיקרא תמצא ולא לבד, זרה בעבודה אלא "קנאה לשון ולא "כעס", לשון ולא אף", ,""חרון אף וחרה וכו' אחרים אלוהים "ועבדתם אמר: . לבד זרה עבודה עובד אלא "שונא", או "צר", או ה'",
שמדובר האלו הקצרים בפסוקים מצאנו היכן יותר עוד גדלה השאלה הרמב״ם דברי י לפ בכם" ה' התלוננו רק הם אפו"? ל״ויחר שהובילה זרה עבודה …על
מהחטא שחלק אף, חרון נאמר שבו המתאווים חטא על מסביר יוסף) הבית של (דודו קארו יצחק רבי
ישרא עם לכל בשר לתת ה' ביכולת האמינו לא שהם היה ל- עבודה של שורש יש זה אמונה בחוסר
וחומרתו המתלוננים חטא שורש את לבאר ננסה זה לפי. זרה.
כמתאננים- " מסביר רש״י מאחרי לפרוש האיך עלילה מבקשים עלילה, לשון אלא מתאוננים אין
א שהי תואנה ה- באזני רע מבקש': הוא תואנה 'כי ד) יד (שופטים בשמשון אומר הוא וכן 'המקום, ימים שלשה הזה בדרך לבטנו כמה לנו, אוי אמרו: ויקניט. באזניו שתבא שמתכוונים ה', באזני, רעה
אפו- ויחר הדרך: מענוי נחנו שלא לא התורה מיד:" לארץ שתכנסו לטובתכם, מתכוין הייתי אני
ה למ אלא ישראל עם של המדוייק התלונה לתוכן משמעות שאין כיוון התלוננו הם מה על כותבת ן חֹתֵּ יָׁנִי דְ מִ הַ ל עּואֵּ רְ בֶן ב לְחֹבָׁ ה, מֹשֶ ר "וַיֹאמֶ לישראל להיטיב ה' של הרצון למרות מאחוריו. שעומד
ל- אֶ נּו אֲנַחְ ים עִ נֹסְ ה, מֹשֶ טוֹב בֶר דִ ה' כִי לְָׁך, נּו בְ טַ הֵּ וְ נּו תָׁ אִ לְכָׁה לָׁכֶם; ן תֵּ אֶ אֹתוֹ ה', ר רָאמַ אֲשֶ קוֹם מָׁ הַ
ל- עַ ל" אֵּ רָׁ. יִשְ להתלונן רצו רק והם לארץ, העם את מיד ולהכניס טוב להשפיע היה האלוקי הרצון
ה את לעזוב.'כדי
מרוחק מקום המדבר, בתוך יסתדרו הם איך ישראל עם של שהדאגה שלמרות שמסביר הרמב״ן גם
להם שידאג זה הוא שה' להאמין היה ישראל עם על אבל וסבירה הגיונית היא וממים, , מישוב
ולשמ אותם שמלווים העננים עם במדבר ה' אחרי הולכים הם כאשר וח שהיה ה', בעיני רע "והיה ומוכרחין כאנוסים היו והם להם, נתן אשר טובה כל מרוב לבב ובטוב בשמחה אחריו ללכת להם
ענינם על ומתרעמים ". מתאוננים
זרה עבודה עבדו ולא לפסל פיזית השתחוו לא הם אמנם בלב. שקיימת הגישה את מבטא היחס שנועדו הדברים שדווקא מדגיש הירש הרש״ר מחשבותם. על מעידים דבריהם אבל מוחשית, תחושת את שיצרו אלו הם במדבר ישראל עם את שליוו גלויים ניסים אותם שכינה, להשרות
לעם שגרמו אלו הם המחנק, מחובר להיות רצה לא ישראל עם רבו. מבית כתינוק לברוח ישראל
זרה- לעבודה השורש זה להתנתק. רצה הוא רגע. בכל צדדיו, מכל אותו המקיפים בעננים ה' אל לא
ועונש אף חרון מגיע זה על ישראל. עם על הישירה ה' השגחת עם בקשר. להיות
בתהילים ע״ח ממזמור הוא אלו פרושים לכל המקור על שעבר מה כל את מתאר המשורר אסף בו ש אֵּ וְ ר, בָׁ עַ וַיִתְ ה' ע מַ שָׁ לָׁכֵּן, " כותב הוא המתלוננים לחטא מגיע הוא כאשר במדבר. ישראל עם
האש עונש תוֹ." ישּועָׁ בִ חּו, טְ בָׁ וְֹלא ים; בֵּאֹלהִ ינּו, מִ א הֶ כִיֹלא ל אֵּ רָׁ יִשְ בְ לָׁה עָׁ גַם-ַאף, וְ יַעֲקֹב; בְ ה קָׁ נִשְ היתה ישראל בעם סיני, בהר הגדול השכינה וגילוי הניסים כל למרות האמונה! חוסר על הגיעה רוצה שהתורה מכיוון התלונה, היתה מה על במפורש לכתוב חשיבות אין ולכן אמונה. חסרה
התלונה מאחרי שעומדת מהמחשבה נובעת שהחומרה לנו. להדגיש
הם מי חלקו ברש״י, מובאים ודבריהם חז״ל, הערב שהם אומרים יש המחנה. בקצה שנשרפו אלו
הקצינים- שאלו דעה ויש המחנה, של בקצה שנמצאים רב על שאחראי מי שבמחנה. המעולים לבסס שאחראים אלו הם הקצינים. הם ישראל בעם החלקים כל של האמונית והתפיסה החינוך
שכל ה', של המוחלט בטוב נה לאמו ילדנו) את וגם עצמנו (את לחנך עלינו אמיתית. האמונה את החיים את חי העם שהמון רבות פעמים. לטובתנו רק נועדו ישראל לארץ להגיע הקשים הדרכים ההווים החיים סידור רק אינה תפקידה הנהגה אבל והלאומיים, הפרטיים הקשיים את הרגעיים,
שקורים התהליכים על אמוני במבט להתבונן להרגיל אלא יותר, נוחים לחיים. לנו
לארץ לכניסה אותנו להכין שנועדו גדולים קשיים היו ישראל לארץ בדרך הראשונה בגאולה גם היו ציון בשיבת גם זרועה". לא בארץ במדבר אחרי לכתך כלולותיו, אהבת נעוריך חסד לך "זכרתי
של הרוחני למרכז בחזרה אותה ולהפוך לארץ שלנו הקישור את לבסס שנועדו פשוטים לא קשיים שורשי לארץ שלנו הקשר במה לברר לנו לגרום נועדו הקשיים האחרונה בגאולה וגם ישראל. עם
חי הוא שבה לארץ ועם אדם של קשר מכל. יותר
ביצ מיד ישראל בעם להיות צריכה שהיתה האמונה זו לטובה, נועד הכל ובכניסתו סיני מהר אתו י
הכוחות בניית עם הארץ אל אותנו שתוביל בצורה ובסתר בגלוי אותנו, שמוביל זה הוא ה', למדבר, היום– גם וכך ביותר, הנכונה בצורה והדתיים הלאומיים כ את לצמצם לנו אסור ולדחוק ה' של חו ו אמונה- חוסר הוא עלינו ה' השגחת דחיקת עיננו. מול המתרחשים ההיסטוריים מהמאורעות אותו
בהשגחת הכרה אף! לחרון המוביל זרה עבודה שורש המדוייקת בצורה המציאות ובסידור עלינו ה' ההנהגה את עצמו הקושי בזמן מבינים תמיד לא אם גם המושלם, לטוב שתוביל ביותר והמושלמת
מעשיהם- את האדם בני בחירת מתוך זה וכל האלוקית, צריכים אנחנו שבה האמיתית האמונה זו
בימינו גם. להתחזק
****
6. רבינו משה את שבר? מה
ה חסדי כלפי טובה כפיות בו יש וודאי כך, כל חמור נראה אינו המתאווים חטא ראשון, 'במבט מפרופורציות התלונה את מוציאה הבכיה שצורת ווודאי הפסקה, ללא ובוקר בוקר בכל המן בנתינת
של מהמציאות והפוכה נותקת מ נראת שרוצים דבר כל לאכול אפשר בו עדן לגן מצרים הפיכת וגם ומורים חטאים שישנם נראה אבל משנה, יותר קצת לפני עד חווה ישראל שעם הקשה השיעבוד
לחטא רבינו משה תגובת רגיל באוכל האנושי הצורך את להבין מסוגלים גם ואנחנו. יותר, במדבר ישראל עם לחטאי תגובותיו מכל ביותר החמורה התגובה היא. המתאווים
ע״י אקטיבית בצורה פעל או בתפילתו, ישראל עם את הציל רבינו משה בהם מהחטאים ה בשונ להתפטר מהקב״ה מבקש רבינו משה כאן המגיפה, את לעצור כדי קטורת עם אהרון שליחת בעינך חן מצאתי אם הרג נא "הרגני לא ואם העם בהנהגת לו שיעזרו מנהיגים להוסיף או מהתפקיד
לפחות או בהנהגה מחליף מינוי לדרוש רבינו למשה גרמה לבשר התאווה ע מדו ברעתי". אראה ואל לצידו מנהיגים? הוספת
שמשה בזמן רבינו", משה של כוחו ש״תשש חז״ל בשם רש״י דברי את מסביר קוק יהודה צבי הרב מעמד אחרי שנה לעולם, לבשר מיועדים שהם האלוקיים הערכים על ישראל עם עם מדבר רבינו
תורה מתן ישראל עם אותם, שירוממו הרבות המצוות על ושמעו המשכן את הקימו הם שבמהלכה יצא ולא התרומם לא עדיין ישראל שעם מתברר בשר. לאכול ביותר הנמוכה התאווה עם מגיע שלא מדרגה אבל עליונה למדרגה התרוממות היתה המשכן ובניית ה' דברי שמיעת מצרים. מתאוות
כשלונות מכך נגרמים האספסוף למדרגת העליונה ממדרגתו נופל שראל י עם כאשר מעמד. החזיקה
העם חלקי לכל. רבים
חומריות בהנאות מצטמצם עולם שכל אנשים עם נשגבות ומטרות גבוהים ערכים על לדבר קשה
מיידיות גשמיות. וחוויות
להחיל יכולת ה אחד מרכזי ציר סביב הפרשה ענייני כל את מסביר ומפורט ארוך במאמר קוק הרב
זמנה קודם המגיעה עליונה ערכית דרישה המתאווים בחטא רואה קוק הרב החומר בתוך. קדושה
חוצפה של. בצורה
התורה מצד ישראל נשמות את הוא כולל רבינו "משה משיח. למדרגת משה מדרגת בין מחלק הרב
לכל שקודמת ישראל של מחשבתן מצד עצמם, מצד אותם כולל הוא."ומשיח
המשיח על ישעיהו דברי את דורשים חז״ל ולכן לתורה, גם לכל, קדמו ישראל של נשמתם רש שו אחר מצד אבל מהתורה. גבוה הוא שבה ישראל בעם בחינה ישנה רבינו. ממשה גם מכל" "וגבה
רבינו משה למדרגת קרוב רק יהיה הוא התורה התגלות שמצד המשיח על כותב. הרמב״ם
צריכ תורה ולקנות ללמוד פניכם- על יראתו תהיה "למען בושה ים הגודל עם המפגש הבושה" זו
המלך דוד דרך מגיע המשיח זאת לעומת מלאה בצורה ה' דבר וקבלת התבטלות דורש. האלוקי החוצפה היא מואב של מהותם המואביה. מרות. ששורשו במעשיה התביישה לא לוט של בתו שהרי
היא החוצפה יסגא חוצפה דמשיחא "בעקבתא."ן ולכ מאביה שהגיע בנה בשם במפורש ואמרה הנוכחית מהמדרגה יותר גבוהה מדרגה במציאות להופיע. הדרישה
בניגוד עמדה המשיח, ימות דור של בחוצפה ששורשה בשר, לאכול ישראל עם של החצופה הדרישה
פעת הו המשיח- דור למדרגת עכשיו כבר להגיע דרש ישראל רבינו. עם משה של הבושה. למידת במציאות ישראל עם של נשמתם. שורש הרצון היא שורשה בשר לאכול שהדרישה מסביר קוק הרב
החומריים בחיים גם יופיע האלוקי שהקודש אלא אלוקי מן אכילת של קבועים ניסיים לחיים רק, לא
ביותר- בשר. באכילת
מדרגת היא גתו שמדר יודע רבינו משה המשיח, במדרגת הזה העם את להנהיג מסרב רבנו משה
דורש ישראל שעם העליונה להופעה הזמן עדיין הגיע לא. התורה.
אותם לכלוא רבינו ממשה מבקש ויהושע ומגוג" גוג עסקי "על במחנה מתנבאים ומידד אלדד, כאשר
שישנה יודע משה אבל רבינו משה הנהגת דרך שאינה נבואה למנוע מנסה יהושע מסרב. , משה
עתידית עליונה- מדרגה שדרישתו ישראל לעם שתבשר בנבואה צורך ויש הנהגתו פי על שאינה למדרגת שייכת היא אבל בבסיסה נכונה דרישה היא החומריים החיים חלקי בכל הקדושה להופעת
המשיח בימות בשלמות שיופיע ישראל עם. שורש
עם חד בי התורה קדושת הופעת של העליונה האחדות את תבעה במדבר ישראל עם של הקדושה ה ציווי לבין החיים בין חלוקה אין בה עדן בגן ששורשה עליונה אחדות ישראל. חיי טבע.'קדושת
הנשמה מטהרת הנובעים טבעיים חיים אלא חיצוני ציווי אינם. המצוות
לא זו החוצפה, בתוך התורה קדושת את להאיר בכוחו שאין לו ואומר לקב״ה פונה רבינו משה
אלדד את מנבא ה' כאשר העם. את להנהיג יכול הוא אין ישראל עם רישת ד זו אם ולכן מדרגתו הנהגת היא הנכונה הנהגתנו אז עד המשיח, לימות שמורה זו שמדרגה ישראל לעם מודיע הוא ומידד באור תאיר חייו וטבעיות ההנהגות, יתאחדו בהם הימים לקץ לחכות צריך ישראל עם רבינו. משה
מאירה שהמנורה כמו התורה החומריים החיים לכלל יאיר נשמתו טבע גם. כך החוצה הקודש, מתוך עצמם בחיים הקדושה הופעת מתוך אלא תאווה מתוך יהיה לא בשר לאכול. הרצון
****
מהאישה? פרש משה למה 7.
ל-אֹדוֹת, עַ ה מֹשֶ בְ וְַאהֲרֹן יָׁם רְ מִ בֵּר דַ "וַתְ כתבה ורק במשה דברו ואהרון מרים מה לנו סתמה התורה משה לבין בינם להשוואה קשור שלהם ". הדיבור ח לָׁקָׁ ית כֻשִ ה שָׁ: כִי-אִ ח לָׁקָׁ ר אֲשֶ ית כֻשִ הַ ה שָׁ אִ הָׁ
דבריהם את )הסבירו ברש״י (מובאים "חז״ל בֵּר דִ נּו בָׁ גַם הֲֹלא ה' בֶר דִ ה מֹשֶ אְַך-בְ ק הֲרַ רּו "וַיֹאמְ רבינו
אומר נתן? רבי האשה מן משה שפירש מרים יודעת היתה "ומנין עכשיו דווקא לדיבור הרקע ואת צפורה ששמעה "כיון במחנה מתנבאים ומידד "אלדד 'למשה שנא בשעה צפורה בצד היתה מרים בעלי שפירש כדרך מנשותיהן פורשין שיהיו לנבואה נזקקים הם אם אלו של לנשותיהן 'אוי אמרה
" האשה אדות "…על לאהרן והגידה מרים ידעה 'ומשם ממני בנו גם …הלא גירושיה" אודות על -
" דבר ארץ". מדרך פירשנו ולא -
שאר נבואת בין היסודיים ההבדלים את להם ומסביר פתאום ואהרן, מרים משה אל מתגלה הקב״ה כך כדי. עד האמונה 'עיקרי מיג כחלק אותם הכניס שהרמב״ם. הבדלים משה לנבואת הנביאים
נבואת על ולא הנביאים שאר נבואות על רק מדבר שהוא כותב 'הרמב״ם ב חלק נבוכים שבמורה
, כי ברמז ולא במפורש, לא מילה באף אלה בפרקים אתייחס לא רבנו משה לנבואת "ואילו כי משה בסיפוק זולתו ועל משה על 'נאמר 'נביא השם לדעתי, נביא בשם נקרא ]מרע״ה " צדדי =[דמיון
עם שמדבר לאדם אחר שם לנו שאין, מכיוון מהותי שינוי הנביאים משאר שונה שנבואתו למרות
ה.'
היהדות והרי מאשתו לפרוש צריך היה משה, מדוע שאלה מעוררים ואהרן מרים דברי עדיין אבל קדוש מאיש דרישה מצינו, לא קידושין נקראים הנשואין מזה, יותר מהנשואין לפרישה מתנגדת
חלק הם הנשואין כך כדי,)עד אחרות מדתות בשונה (כמובן נשוי נשאר נזיר. גם מאשתו לפרוש יהודה רבי דעת את מביאה יומא במסכת הראשונה שהמשנה האדם של ומשלמותו מהקדושה
תמות אשתו שאם כדי נוספת אישה ומכינים נשוי להיות חייב הקודשים לקודש שנכנס שהכה״ג
נוספת אישה להכין הצורך על חולקים חכמים מיד(אמנם איתה להתחתן שיוכל אשה לו יהיה ח״ו מאשתו? פרש משה מדוע השאלה מתחזקת.)א״כ נשוי להיות שלו החובה על לא אבל
ההנהגה עומס שבגלל היתה המציאות אלא אשתו את גרש לא שמשה שכתבו פרשנים ישנם נכון הבינה לא, מרים מכוון כוונת בכך היתה לא, אבל מאשתו פרש בפועל רבינו משה הציבורית
לגרש צריך היה משה מדוע. א״כ גרושין על מדברים ורש״י חז״ל דברי פשט. אבל ציפורה דברי את ואהרן? למרים הקב״ה מדגיש אותה המיוחדת למדרגתו קשור זה וכיצד ציפורה את
אבל ביוזמתו מאשתו פרש משה שאמנם האמירה ע״י משה מעשה את מחזקים שבת במסכת חז״ל: הוסיף עמו הקב״ה והסכים מדעתו משה עשה 'דברים ג. דתניא זה" מעשה על איתו הסכים הקב״ה
וחומר קל? נשא דריש מאי האשה מן …ופירש הלוחות את, ושבר האשה מן, ופירש מדעתו אחד יום (שמות תורה אמרה זמן להן וקבע אחת שעה אלא עמהן שכינה דברה שלא ישראל ומה אמר בעצמו
קובע ואינו עמי מדברת שכינה ושעה שעה שכל "אני אשה אל תגשו 'אל וגו נכונים )והיו ", יא יט
להם אמור )לך ", כו ה (דברים דכתיב ידו על הקב״ה דהסכים! ומנלן וכמה כמה אחת על זמן לי פה אל ")פה, ח יב (במדבר דאמרי "ואית עמדי עמוד פה "ואתה בתריה "וכתיב לאהליכם לכם שובו בו." אדבר
. מהאישה פרישה מצריכה משה של המיוחדת מדרגתו מדוע מסביר אי״ה עין בפרושו קוק הרב השמים 'ויראת ה קירבת עוצמת את לדמיין לנו (שקשה גדולתם כל עם הנביאים שאר מדרגת המדרגה על מדברים שאנו להבין כדי ישרים מסילת ספר בסיום קצת ללמוד ומספיק הגיעו שאליה מחוברת תהיה )תמיד אליה להגיע בסוף ולזכות קשה לעבוד יכול שאדם ביותר הגבוהה האנושית
הנביא של. ההתעלות בעולם השכינה השראת של הגדולה האבוקה מול כנר והיא אישיותו לפרטיות
תמיד אבל לנבואה שמגיע 'עד ה עבודת במעלות אישיותו את המעלה שלו אישית מעבודה נובעת
,'אבל ה רצון את עושה כולה הפרטית אישיותו שגם, וודאי הפרטית לאישיותו מחובר נשאר הוא
זו. פרטית לאישיות קיום יש
' ה מעבודת רק התחילה לא נבואתו הנביאים שאר מנשואת במהותה שונה רבינו משה נבואת מדרגת בין כלל מגע אין ולכן לישראל תורה לתת כדי 'ברא שה מיוחדת בריאה אלא שלו האישית
קודש. כולו בעולם- השכינה את מופיע כולו, כל הפרטית לאישיותו נבואתו
מתפקיד שונה התורה שתפקיד מכיוון בעולם האלוקית התורה את להופיע כדי נדרשת זו מדרגה ' לה ומתקרבים מתקדשים שדרכם המעשים מהם ישראל עם את מדריכה, התורה הנביאים – חיבור
לחדש אסור לנביאים זאת, לעומת המצוות - אליו להגיע כיצד הדרכה עם העליון האלוקי האור בין חדשה. הדרכה לחדש לא אבל בהתנהגותו תקין לא מה העם את להוכיח יכולים הם מצוות-
שממנה הפרטיות את מסמלת לאשתו הקירבה דווקא מדוע נוספת עמוקה קומה מבאר קוק הרב חזק כך כל הוא ולכן ולנצח לכלל אדם כל של החיבור הוא המין. יצר לפרוש צריך היה רבינו משה במציאות משאיר האדם אותו המהותי הדבר הוא האדם של. הזרע אדם כל של באישיותו ומרכזי לחיי ותוכן משמעות נותן כך ומתוך הדורות להמשך אותו ומחבר מותו אחרי גם חייו את שממשיך
שנולדו לאחר.)גם כולו האנושי למין הקישור המין"- "יצר בשם דווקא נקרא הוא (ולכן אדם כל, בעולם החיים את להגדיל יצרה"- לשבת בראה תוהו "לא של מהותי כוח עוד יש ילדים לאדם האנושות. כלל קיום על ואדם אדם כל של השפעתו את להגדיל
) ימים (שלושה קצר לזמן מהאשה לפרוש צריך היה תורה במתן האלוקי החיים שפע את לקבל כדי של לנצחיות שלו האישיות דרך מחובר להיות אדם כל של הפרטי מהרצון התנתקות שמשמעותם
כמותית הוספת פני על העולם לנצחיות המחבר הרוחני העליון התוכן, והעדפת האנושי המין התורה. לנצח- קבוע חיבור ישנו התורה קבלת לאחר רבינו למשה לנצח. המחברת
'ואתה ה" ציווי מתוך שהבין מכיוון מאשתו לפרוש איתו הסכים והקב״ה מדעתו החליט רבינו משה רגע בכל והמצוות התורה נתינת של הנצחי החיבור את להמשיך הוא "שתפקידו עימדי עמוד פה כל חיבור - לו שניתן העליון התפקיד מול בטלה הפרטית אישיותו של לנצח החיבור וממילא ורגע התורה. של העליון האלוקי לאור הדורות בכל האנושיות
היא האנושות לכל הנכונה. המדרגה בלבד אחד לאדם שנועדה פעמית חד מדרגה היא משה מדרגת ונישואין. קידושין דרך דווקא לנצח ולחיבור לקדושה להגיעה
מה לתפוס, קשה רבינו משה מדרגת גדולת את להבין, קשה שלנו הרגילה האנושית במדרגה במדרגה הבחינו לא אמת בזמן ואהרן מרים גם, אולי אדם לבני האלוקית התורה נתינת משמעות
בצאתכם בדרך למרים 'אלהיך ה עשה אשר את:)זכור, ט" כד (דברים. הציווי משה ולבין בינם השונה שמרים הצרעת עונש זכירת רק לא עניינו לדורות מהתורה מצווה היא הרמב״ן."שלדעת ממצרים
התורה מעלת זכירת כך ומתוך משה של המיוחדת מדרגתו זכירת אלא הרע לשון על קיבלה כולו. העולם של האלוקי לנצח לחיבור חיינו את המרוממת
****
נשלח על ידי: אסף רונס
מתוך קבוצת איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה