בס״ד
**למועד חזיון**
על חזה אשר אמוץ בן ישעיהו ״חזון ו יהודה ירושלים״ — מעשר אחד שהרי חזיון שהוא חזון יש.
(רבה במדרש כמובא שבהם הקשה הוא ואף החזון. הוא נבואה לשונות) מד, ז ״אברם אל ה׳ דבר היה במחזה לאמר״ — נבואה נקראת לשונות עשרה: חזון, הטפה, דבור, אמירה, צווי, משא, משל, מליצה, חידה. ״חזות קשה הוגד לי״ (ישעיה כא) שנאמר כמשמעו — משא אמרי רבנן. ״קשות אתנו הארץ אדוני האיש דבר״ (בראשית מב) שנאמר — דבור אמר יוחנן רבי. ״ממני יכבדו כבד כמשא״ (תהלים לה) שנאמר — חזון אמר אליעזר רבי. שבכולן קשה היא ואיזו?
שנאמר ״ה׳ דבר היה אברם אל במחזה״ (בראשית טו) — ובחזון ובדיבור עמו שנדבר אברם של כחו גדול. ואמרו ישעיהו חזר שחזיון אפוא נמצא, ושניהם בדיבור. הם קשים, אולם הם באים לעורר. ולכך יש להפוך את החזיון שחזה לרעה, לחזיון לטובה — וזאת יוכל להיות בהיפוכו, וממילא יפעל זה. ידע מה הביא לחזון ישעיהו זה, והקושי שבו, ויקח החזיון ויצור חזון והשתוקקות להיפך הדבר. ובמקום ״בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי״, יהיה בבחינת ״שובו בנים שובבים, משובתם ארפא. ״
ואכן לא לחינם נקרא החזון בשבת האחרונה ״מתלתא דפורענותא״, רוצה לומר שאין אחרי זה עוד פורענות ח״ו, אלא התחלה של ז׳ דנחמתא. היינו מכח החזון, החזיון הקשה בו, יתעוררו ליצור חזון לתכלית האמיתית שהיא ״ולדבקה בו. ״ ומיד ידבקו בנחמה שהיא גדולה מן הפורענות ויותר, כפל כפליים — שכן הפורענות בשלושה, והנחמה בשבעה. ויחברו אלו לאלו ״הגר״ לז״ת, ויהיו שלמה — בה שבעת הרועים ושלושת הרועים (האבות הקדושים).
ולכך בא החזיון, החזון, לומר קומו צאי מתוך החשיכה. האחזו בחזון האמיתי אשר יהיה ביחזקאל — בו יקרמו העצמות עור וגידים, ויקומו לחי החיים נצח נצחים, וכל פרט ופרט יחיה אל מול החזון האמיתי שהוא ״ואתם הדבקים בה׳ אלוקיכם חיים כולכם היום״, שזו בחינת החיים היינו הדבקות.
ומתוך בו יעברו לנ״א ימי הכנה, ויגיעו לחודש אלול המכין לתשרי, ויסיימו כ״ב ימי גילויי פורענות ויתעלו בשמחת הקודש. יתקיים ויהיה כנגד נ״א שמערב פסח עד שבועות, ובסיומה ובתחלתה של תורה. ויהיו הימים משולבים בחלוקתם — מ׳ יום מראש ועד יוה״כ, ועד שמחת תורה כ״ב — כנגד זה וזה. כ״ב בחינת אותיות התורה בשתי התחיה וחזון, ומתחברים ומהולים זה בזה — בחינות של חזיון פורענות לחזון, המועד אשר קרא עלי.
אב, אלול, תשרי — ויהפוך החזון לחזיון, ויגלה מהרה הגילוי המוסתר לעת עתה מעיננו. ונחזה בבנין עירנו ומקדשנו מתוך חסד ורחמים.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה