חכמים- שיעורי משקל\ או? נפח שוקרון חנן הרב
1. ד ג טהרות משנה
אֳכָלִין כַּבֵּיצָה הַּנְבֵּלָה מִן וְכַּזַּיִת הַּמֵּת, מִן כַּזַּיִת וְכֵּן, , וְנִתְמַּעֲטּו בַּחַּמָה שֶׁהִנִיחָן
יָבִין ח וְאֵּין טְהוֹרִים, ו אֵּל הֲרֵּי חֵּלֶּׁב, כַּזַּיִת נוֹתָר, כַּזַּיִת ל, ו פִג כַּזַּיִת ֶּׁרֶּׁץ, הַּש מִן ַּוְכָעֲדָשָה
וְטָמֵּא. נוֹתָר ל, ו פִג ם ו מִש עֲלֵּיהֶּׁן ם ו מִש עֲלֵּיהֶּׁם וְחַּיָבִין טְמֵּאִין, , וְנִתְפְחּו בַּגְשָמִים הִנִיחָן
וְטָמֵּא. נוֹתָר ל, ו פִג
1. יז כלים משנה ו משנה גְדוֹלָה מֵּבִיא אוֹמֵּר, דָה יְהו רַּבִי בֵּינוֹנִית. אֶּׁלָא קְטַּנָה וְלֹא גְדוֹלָה לֹא, שֶּׁאָמְרו כַּבֵּיצָה
הַּמָיִם אֶּׁת וְחוֹלֵּק. ם, הַּמַּי לְתוֹךְ וְנוֹתֵּן וֹת, שֶּׁבַּקְטַּנ קְטַּנָה ו ִשֶּׁבַּגְדוֹלוֹת
2. שם הרמב״ם פירוש מרטיבם והמים צומקים, ולפיכך ומייבשתם הגופות לחות מכלָה שהשמש ידוע
בהן הולכין אין השיעורין שכל והוא כלל כאן והשמיעך בגדלם. ומוסיף: ומנפחם
הגודל שיעור אחר אלא מוצקים. . או מחולחלין אם חוששין ואין,
3. א ד נזיר תוספתא יין שתה אם לדעת שרוצה (נזיר מביא עושה? הוא כיצד זית) כ מביא יין, מלא כוס
פטור. לאו, אם חייב בו כיוצא שתה אם ושופע, לתוכו נותן אגורי, זית
ראשונים4. שם המאירי וכן ו ב חלה פיה״מ רמב״ם המדוד דבר שינוי כפי ישתנה במשקל המדה זאת שתכיל מה לשער באנו אם אבל
שוה משקלם כולם הקמח מיני לא ו שוה והחטים השעורים המשקל כובד שאין לפי
שתראה כמו במדה אלא במשקל חלה שיעור לו נתנו ולא אחד ממין שהם אע״פ
מאד. גלוי טעותו ומקום טועה המשקלים בשיעור חלה שיעור והנותן
מרן5. פסיקת תנ״ו סימן חיים אורח יוסף בית ונוקבה בינונית ביצה לוקח אותה מודדין וכך עג) מא ח״ג (נ״ה ירוחם רבינו כתב
בכלי משימין המים ואותן פעמים ושלש ארבעים מים וממלאה שבתוכה מה ומוציא
שכתב הראשון דרך ה כן גם וכתב עכ״ל המדה היא המים אותן המחזיק והכלי
. בקירוב או אחת למדה עולה והכל וכתב רבינו.
6. נג סימן רוכל אבקת שו״ת הצורך, כל במשקל דקדקתם שלא אומר ואני סאה ארבעים שהוא מקוה שיעור כי
ושמנה וששים מאה משקלו שאמי״ש… רוט״ל על לסמוך לנו אין ם מקו ומכל
תקועה, ויתד העיקר היא המדה כי למדה סותר שיהיה במקום המשקל הצעיר נאם
זלה״ה. קארו אפרים בכמוהר״ר יוסף
אחרונים7. ג סעיף נב כלל אדם חכמת ויש קל שבטבע דבר יש כי וההיתר האיסור שישקול משקל פי על לשער ואסור
טריפות. מאכיל משקל ידי על והמתיר כבד שבטבע
8. עובדיה חזון מש״כ ד״ה קיג עמ' סוכות, ושבעה עשרים שהוא דווקא, לאו גרם, שלושים משקל הוא שהכזית שכתבתי, מה
שהפוסקים אחר מקום, מכל במשקל, ולא בנפח, הוא שהשיעור ואף בדיוק. גרם
(סי הדביר הפתח כתב וכן בנפח. להמידה מאד בקירוב הוא המשקל הכל, 'דו מד
לדינא. הסכים וכן במשקל, לשער אחרונים כמה בשם קצ)
9. תרב- עמודים ב, חלק יצחק עין תרז חיוב לענין הן משקל, לפי ולא נפח, לפי הם השיעורין כל הדין שמעיקר פי על אף
מקום מכל הכיפורים. ביום אכילה איסור או מצוה, קיום לענין והן אחרונה, ברכה
כזית שיעור אחרונה ברכה לענין לשער נהגו רבים לבטלה, ברכה איסור מחומר
שיעור דברים שבהרבה פרט וב בנפח, לשער בקיאים הכל שאין כיון במשקל,
שווה. כמעט והנפח המשקל
10. יוסף ילקוט קי קעד או״ח צוש״ע לנו מגלה כלל בדרך והמשקל בנפח, בקיאים הכל שלא אלא בנפח, הוא והשיעור
. בנפח לשער שהעיקר הנפח, על יסמכו בדיוק, בנפח לשער הבקיאים אך הנפח. . על
11. ו ס״ק צט סימן דעה יורה חדש פרי כדי לשקול ירצה ואם יפה, באומד בכמות אלא במשקל כלל לשער אין ולפיכך
באומד הכל איפכא או ההיתר וקלות האיסור כובד לפי הכל מדנא באו לטעות שלא
כלום אינו שזה לגמרי המשקל על לעולם לסמוך לא אבל ונכון, טוב יפה
משקל12 החיים ף כ. סי מן מו ס״ק קסח מצה כזית דהיינו השיעורים כל לשער היראה בעלי אצל פשוט עכשיו המנהג וכן
של ביצים וששה כביצה ואתרוג אחרונה ברכה לשיעור וכזית מרור וכזית בפסח
ביצה חצי וכזית דראה״ם ח״י ביצה חשבון לפי משקל ב כולם וכדומה חצירות עירובי
לשנות. ואין דראהם תשעה
13. ב מסעי חי איש בן רבות נפשות "בורא הן שלש מעין הן אחרונה ברכה אחריו לברך כזית "שיעור
משקין ושאר מים בין יין בין בשתיה אבל באכילה, הוא זה כל דרה״ם שעה ת שהוא
יש אך דרה״ם, ז״ך שהוא רביעית ששותה עד אלא אחרונה ברכה מברכין אין
דלא ואע״ג דרהם בתשעה הוא אחרונה ברכה חיוב במשקין גם להו וסבירא חולקין
לידי בידים צמו ע יביא שלא יזהר שמים ירא להקל ברכות ספק משום הכי לן קימא
ז״ך ישתה או עלמא, לכולי יברך ולא דרהם מתשעה פחות ישתה או אלא זה, ספק
עלמא. לכולי ויברך דרה״ם
14. הערה20 ס״ז פ״א ח״ב ה 'ברכת
מזה ללמוד אין אכן דרהם. ט' הוא מים כזית של שמשקל יוצא כזית למשקל כלל
כבר כי שהוא, אוכל בכל בהערה20 כתבנו נפח שעור הוא כזית, ששעור כרחך ועל
וצ״ע לאוכל. מאוכל משתנה המשקל לשון מסתימת שמשמע מה על איפוא
הבא״ח ט במשקל אותו משערים שהוא אוכל שכל 'הנ״ל ברכה לענין דרהם
לשלשים כזית שעור שמתרגמים בזמננו העולם רוב נוהגים וכן אחרונה. , גרם
במש אוכל וכשאוכלים גרם שלשים קל על נותנים ואין אחרונה, ברכה מברכים
שאם טעות, מנהג והוא לאוכל, אוכל בין לחלק דעתם צריך המים מן כבד האוכל
משלשים יותר לאכול אחרונה. . ברכה לברך כדי. גרם
שכתב ומה שנהגו ע״ב דקצ״ו קצ הדביר)(טימן פתח בספר הללו תורה זקני עולם, מימי
תריסין, בעלי ט מצה ששוקלים פסח בליל מצה כזית 'באכילת ע״ש לכזית. . דרה״ם
בבירור שידעו משום היינו ובדיקה מדידה ע״י במשקל כזית של נפח שיש דרה״ם ט'
הפתה״ד שם וכמ״ש ההיא, המצה של. בפירוש הספרדים שנהגו עבה במצה [ומיירי בשביל לאפות
האחרונים גדולי מ״ש וכן ] שלנו דקות במצות ולא מצוה מצת סעודה קביעות ששעור הספרדים
בכ הבאה מפת אליבא דרה״ם נ״ד משקל הוא יסנין אליבא דרהם וע״ב דהרמב״ם
דרש״י הבאה מפת דוקא היינו, בה רגילים שהיו בישקוג״ו שקורין, בכיסנין וידעו
דרה״ם ח״י שיש ובדיקה מדידה ע״י פת. בכביצה
15. ב- מבוא לציון אור המצוות שיעורי
לעשרים קרוב דהיינו כזית, שיעור ודאי יש מצה גרם מעשרים שבפחות לנו נתברר והדבר כזית. שיעור יש גרם עשר ששה או עשר שבחמשה ופעמים סמ״ק. ותשעה
שמשקלן המצויות מכונה מצות וכשמודדים המצה. , ובעשיית המים בכמות תלוי רואים גרם, ושלשה שלשים ושנים כשלשים זה פי על ו כזית. . כבר יש מצה שבכחצי
פשט שהנה כך כל קושי ללא אחת בבת מצה כזית לבלוע ניתן כיצד. להבין ניתן מהשלימה כזית שיקח שכתב א', סעיף תע״ה בסימן בשו״ע מרן דברי לשון
ביחד זיתים כשני לאכול יכול אינו ואם ביחד, ויאכלם מהפרוסה וכזית העליונה בבת כזית לאכול שיש משמע מצה, אכילת של ואח״כ תחילה המוציא של יאכל
אין לעיל ולהאמור. . אחת שכיון, אחת בבת כך כל לבלוע אפשר כיצד לתמוה
בבת לבולעו קושי אין שוב גרם, מעשרים פחות במשקל הוא מצה שכזית שנתבאר
כן לנהוג להשתדל ויש. אחת.
חללים16 מיעוט. ח ב, עוקצין משנה חָלָל בָהֶּׁן יֵּש אִם שֶּׁהֵּן. בִכְמוֹת מִשְתַּעֲרִין רִיר, בָהֶּׁן יֵּש אִם בְצָלִים, בְנֵּי ו בְצָלִים, עֲלֵּי
חֲלָלָן אֶּׁת. מְמַּעֵּךְ מְמַּעֵּך חָלָל, בָה יֶּׁש אִם שֶׁהִיאְ. בִכְמוֹת מִשְתַּעֶׁרֶׁת סְפוֹגָנִית, פַּת
שֶּׁנִתְפ הָעֵּגֶּׁל בְשַּר. חֲלָלָה אֶּׁת ַּ שֶּׁהֵּן. בִכְמוֹת מִשְתַּעֲרִין שֶּׁנִתְמַּעֵּט, זְקֵּנָה בְשַּר ו ח
17 ג ס״ק רי סימן חיים אורח ברכה יק מחז. שנתפח סופגנין פת נרגשים שבו האוירים שאין עד שהוא כמו ממנו כזית האוכל
אמת. זרע שו״ת כזית אכל לא האמת דלפי מברך אינו
18. ב תפו השולחן ערוך
חללו שימעך מרור, חובת ידי בהם שיצא בירקות מרור זית כ כשמשער ליזהר צריך
אם וכן שביניהם. בהאויר ולא כזית, יהיה עצמן שבהעלים ויראה העלים; שבין
– חלל יש במצה ועשוי רך שהוא רק חלל, כשאין אבל לכזית. מצטרף החלל אין
כספוג– למעכו צריך. אינו
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה