הימים בתשעת אכילת בשר
**הקדמה**
מנהגי האבלות הנוהגים בימי בין המצרים, מטרתם לבטא את הצער הגדול שנטוע בלב העם, עקב חורבן בית המקדש ומקום המקדש. הכותל המערבי וזהותנו יהדותנו מסמלים עבורנו את מקום ישראל. מלחמות הלאומית ועד ימינו: אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני.
---
**א. איסור אכילת בשר ושתיית יין זמן**
**1. משנה מסכת תענית פרק ד משנה ז: **
ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין, לא יאכל בשר ולא ישתה יין. רבן שמעון בן גמליאל אומר: ישנה (ימעט באכילתו הרגילה).
**2. מסכת תענית דף ל עמוד א: **
אמר רב יהודה: משש שעות ולמעלה אלא שנו, אבל משש שעות ולמטה — מותר. ותרוייהו אמר רב יהודה: אלא שנו בסעודה המפסיק בה, אבל בסעודה שאינו מפסיק בה — מותר.
וצריכא: דאי אשמעינן משש שעות ולמטה — הוה אמינא דאי אפילו משש שעות ולמטה בסעודה המפסיק בה, קמשמע לן. ואי אשמעינן משש שעות ולמעלה — הוה אמינא אפילו בסעודה שאינו מפסיק בה, קמשמע לן.
**3. רש״י שם: **
משש שעות ולמטה — כלפי השחר.
המפסיק בה — דשוב אינו אוכל עוד מאותה סעודה.
**4. רמב״ם הלכות תעניות פרק ה הלכה ו: **
תשעה באב להיות בתוכה ולכבס אסור לספר בשבת שחל, ומשיכנס אב ממעטין בשמחה. וכבר נהגו ישראל שלא לאכול בשר בשבת זו (בשבוע זה) ולא ללבוש כלי מגוהץ ולמרחץ עד שיעבור התענית. ויש מקומות שנהגו לבטל השחיטה מראש החדש עד שיעבור התענית.
**5. שו״ת הרשב״א חלק א סימן שו: **
נהגו אבותיכם נוחי נפש איסור לאכול בשר משנכנס אב. ואף על פי שאין כאן מזו וגדולה, מדין התלמוד אפילו בסעודה שבערב הצום שאינו מפסיק בה מותר לאכול בשר ולשתות יין. ואפילו כן — מי שאוכל בשר בכל המקומות שנהגו בו איסור פורץ גדר ראשונים ופורץ גדר דבריהם ישכנו נחש.
**6. טור אורח חיים סימן תקנא: **
מנהג אשכנז: היחידים נמנעים מבשר ויין מי״ז בתמוז ואילך, ומראש חודש ואילך כולם נמנעים. וכן כתב הרמב״ן: יש כדרך כל השנה שאוכלין בשר ושותין, זולת שבת מקומות, שנוהגים שלא לאכול בשר מר״ח עד התענית.
**7. שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנא סעיף ט: **
יש נוהגים שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בשבת זו. ויש שמוסיפין מראש חודש עד התענית, ויש שמוסיפין מי״ז בתמוז.
**8. רמ״א שם: **
ומצניעים מראש חודש ואילך הסכין של שחיטה.
**9. משנה ברורה ס״ק נח שם: **
מר״ח ועד — ור״ח בכלל, וכן המנהג במדינותינו.
**10. ילקוט יוסף מדיני ימי תשעה באב, סעיף כג: **
המנהג פה עיר הקודש ירושלים ת״ו שאין אוכלים בשר מיום ראש חודש אב עד יום עשרה באב, ובראש חודש עצמו מותר לאכול בשר. וכן נהגו, ועד בכלל.
**11. שולחן ערוך המקוצר סימן קג סעיף ח: **
בשאר קהילות ישראל נוהגין שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בתשעת הימים מראש חדש שחל בו תשעה באב ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב. אבל בקהילות תימן לא נתקבל מנהג זה, וזולת בסעודה המפסקת נוהגים כדינא דתלמודא, ואין נמנעים אפילו מאכילת בשר־בהמה. ואז נוהגים להחמיר להימנע אפילו מאכילת בשר עוף, ושתיית יין אסור.
---
**ב. בשר מליח**
**12. מסכת תענית דף ל עמוד א: **
בשר מליח. תנא: ״לא יאכל בשר ולא ישתה יין״ — אבל הוא אוכל בשר מליח ושותה יין מגתו. עד כמה? אמר רב חיננא בר כהנא משמיה דשמואל: בשר — כל זמן שהוא כשלמים. יין מגתו — כל זמן שהוא תוסס.
**13. רש״י שם: **
עד כמה — אלא שהה במלחו, דלא הוי גמור בשר, דלא הוי מליח בשר. כל זמן שהוא כשלמים — שלא אשכחן אכילת שלמים, ולהכי נקט כשלמים, כזמן אכילת שלמים שני ימים ולילה אחד, דאשכחן אכילת שלמים דאקרי בשר, דכתיב (ויקרא ז): ״והנותר מבשר וגו׳״ נפסל אחרי שנים ושלשה ימים, שהטעם.
מגתו — חדש ומתוק, ואינו יין טוב, ומשלשל ומזיק, וישן.
תוסס — רותח.
**14. מרדכי מסכת תענית הלכות תשעה באב רמז תרלט: **
[אפי׳ בסעודה המפסקת] ופסק ראב״י ורשב״ט ומפ רק דמותר לאכול בשר עוף, וראיה דחגיגה (דף ח) גבי ישראל יוצאין ידי חובה בנדרים ונדבות ושמחה — יצאו עופות, שאין בהם שמחה. ומיהו לדידן דנהגינן אסור מראש חודש אפילו בשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס — שמחה בהם אסור.
---
**ג. תבשיל בשרי**
**15. שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנא סעיף י: **
אסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס, ומותר לשתות יין להבדלה ולברכת המזון.
**16. בית יוסף אורח חיים סימן תקנא: **
ואף על פי שיש נמנעים מאכילת בשר משנכנס אב, כי לפי שאין שמחה אלא כתב הכל בו כן — אין להמנע מהתבשיל שנתבשל בו הבשר. והא — דלצעורי נפשיה קא מכוין, איצטער.
**17. שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנא סעיף י: **
מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, יש שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים.
**18. משנה ברורה שם ס״ק סג: **
ודוקא בתבשיל של בשר ואבל לאסור אף תבשיל של בשר רק אם נתבשל בשר. והאידנא נהיגי עלמא — דמותר פשיטא, ויש לתבשיל בשר שנפל: כל בקדרה של בשר, לביטול — פשיטא דשרי.
**19. מאמר מרדכי למועדים ולימים פרק כה סעיף לז: **
אבקת מרק פרווה בטעם בשר, מותרת בתשעת הימים. והוא, כי אינה בשר ממש, אף במקום שמפורסם שישנם מאכלים צמחוניים דמויי בשר, כגון מוצרי סויה כאלו שאינם מאכלים למאכלים שהם בשר באמת.
---
**ד. בשר המותרים באכילה**
**20. הגה על השולחן ערוך אורח חיים סימן תקנא סעיף ט: **
ואין שוחטים בו אם כי לצורך מצוה, כגון לחולה או שבת או מילה או פדיון הבן וכיוצא בו.
**21. משנה ברורה שם ס״ק סא: **
יולדות מ״ז קצת כתב המגן אברהם דנהגו ט׳ ואף דבסימן תקנ״ד קצת חולה אפילו. היינו למנוע מבשר ויין ואילך שלא במקום חולי.
**22. חזון עובדיה ארבע תעניות עמ׳ קצד: **
נראה יש, שגם בנידון שהחולה התרפא מחוליו, אלא שעדין הוא חלש ותשוש, להתיר לו לאכול בשר אף בשבוע שחל בו תשעה באב.
**23. מגן אברהם סימן תקנא ס״ק כח: **
מי שאי אפשר לו לאכול מאכלי חלב וגם אין מקריבין ממנו קרבן — יאכל בשר עוף, שאין שמחה אלא בבשר בהמה.
---
**ה. הגשת בשר בחדר האוכל**
**24. שו״ת יחוה דעת חלק ג סימן לח: **
יש מקום לומר שהמגיש מאכלי בשר ללקוחות יהודים במסעדה שלו, עובר משום ״לפני עור לא תתן מכשול״. ואף על פי שאמרו במסכת עבודה זרה (ו): שאיסור ״לא תתן מכשול לפני עור״ אינו נוהג אלא בתרי עברי דנהרא, כלומר: שאין לאדם כל אפשרות לעבור העבירה אלא על ידי זה שמכשילו — אינו עובר בכך. אבל אם על התורה העובר על האיסור, הרי יש עוד מסעדות אחרות המספקות גם מאכלי בשר לכל דכפין, ו״כאן לא תתן מכשול לפני עור״ משום.
ואם ימנע בעל המסעדה הזה מלספק מאכלי בשר, יהיה לו הפסד מרובה שיעזבוהו הלקוחות שלו וירעו בשדה אחר. הואיל, ועיקר המאכל כשר, יש להקל. ובעצם הדבר, הרבנות הראשית מרשה למסעדות כשרות לספק בשר ללקוחותיהם בימים אלה, שהיום כבר כתב בשו״ת הרי בשמים (חלק א׳ סימן נח) שנהגו על נבלות וטרפות במסעדות לא כשרות. ואף שיש חשש שיבואו לאכול בשר בזה, אם לא כן יש לתלות שהלקוח. ובפרט אם יש להם ״הנח לישראל״, ועל היתר זה יש רבים החולקים. ואם אפשר להגיש בשר עוף, עדיף מ
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה