האם אבל חייב לשלוח מנות והאם צריכים לשלוח לו

בס״ד

**האם אבל חייב לשלוח מנות והאם צריכים לשלוח לו? **

לע״נ אימי היקרה אסתר בת סוליקה מלכה ז״ל

**בכללי האם יש אבלות בפורים**

**1. רמב״ם הלכות אבל פרק יא הלכה ג**

אין מספידין את המת בחנוכה ובפורים ולא בראשי חדשים, אבל נוהגין בהן כל דברי אבלות.

**2. כסף משנה הלכות אבל פרק יא הלכה ג**

כ״כ המרדכי בשם רבינו גרשום, והטעם משום שלא אמרו שמפסיקין אלא רגלים, והני לא איקרו רגלים.

**3. לחם משנה הלכות אבל פרק יא הלכה ג**

כתב הרב כסף משנה דיש לתמוה על השאלתות, דמאן פלג ליה פורים מחנוכה ור״ח לומר דפורים מבטל האבילות ולא ר״ח וחנוכה. ואין זו קושיא, דכבר פירשו הטעם כמבואר בפסקי הרא״ש, משום דבפורים כתיב ימי משתה ושמחה, מה שאין כן באינך.

**סתירה במר״ן**

**4. שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצו סעיף ד**

כל דברי אבילות נוהגים בחנוכה ופורים.

**5. שולחן ערוך יורה דעה הלכות אבילות סימן תא סעיף ז**

ומ״מ אין אבלות נוהג בו, לא בי״ד ולא בט״ו, אלא דברים שבצינעא נוהג, וחייב לשלוח מנות.

**6. באר הגולה יורה דעה סימן תא ס״ק יז**

יז*. בא״ח סימן [תרצ״ו] ס״ד פסק המחבר שכל דיני אבלות נוהגים בחנוכה ופורים, ובדרישה כתב ליישב דברי המחבר דבא״ח איירי באבלות יום א׳ וכאן בשאר ימים, והש״ך כ׳ שהוא דוחק, ע״ש.

**7. ברכי יוסף אורח חיים סימן תרצו ס״ק י**

ולענין הלכה נקיטינן כמו שפסק מרן בבית יוסף י״ד (סי׳ תא) ובש״ע שם (סע׳ ז) שלא להתאבל, דהלכה כדברי המקל באבל. וכן עלתה הסכמת הרב בית דוד סי׳ תצ״ז. וכן הורינו הלכה למעשה.

**ערוך השולחן אורח חיים סימן תרצו סעיף ז**

ופלא על רבינו הב״י שביו״ד ס״ס ת״א פסק ג״כ כן שאין אבלות נוהג בפורים ולא הביא דיעה אחרת, ובכאן פסק להיפך. [ולכן יש מי שכתב שבכאן הוא טעות הדפוס, וכצ״ל נוהגים בצינעא בפורים. ]

**משלוח מנות מצד האבל**

**8. טור אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצו**

והר״ם מרוטנבורק כתב שאין מבטלין האבילות… וחייב לשלוח מנות.

**9. שולחן ערוך אורח חיים תרצו סעיף ו**

יש מי שאומר שהאבל חייב לשלוח מנות.

**10. ספר חסידים (מרגליות) סימן תשיג**

מי שמת אביו בפורים לשנה הבאה לא יניח מלשלוח מנות, ובאותו פורים ישלח לעניים מעות או בשר. ואם מת לו מת סמוך לפורים, אם ירצה לשלוח לעניים ישלח מעות או בשר, רק לא תפנוקים שהם עשוים לשמחה, וכל דבר שמחה לא ישלח ולא ישלחו לו.

**11. עולת שבת על שולחן ערוך אורח חיים הלכות מגילה ופורים סימן תרצו סעיף ו**

ד שהאבל חייב לשלוח מנות. פירוש אפילו תוך שבעה. מיהו לא ישלח מיני תפנוקים שהם עשוים לשמחה, כן כתב בספר חסידים סימן תשי״ג. ובשלטי גבורים פרק אלו מגלחין [מו״ק יז ע״ב אות ב] בשם ריא״ז כתב דאבל פטור משלוח מנות תוך שבעה, ואחר שבעה ישלח בצנעה לאחד מקרוביו או לאחד מן העניים, ע״כ.

**האם שולחים לאבל משלוח מנות**

**12. אורח חיים תרצו סעיף ו**

הגה: אבל אין שולחין לאבל כל י״ב חדש (מהרי״ל), וכמו שיתבאר בי״ד סי׳ שפ״ה, עיין שם. ואם אין בעיר אלא האבל עם אחר, חייב לשלוח לאבל כדי לקיים לשלוח מנות, אא״כ מחל האבל על מנתו (מהריב״ש).

**13. ביאור הגר״א אורח חיים סימן תרצו סעיף ו**

מדין שאילת שלום שאסור עד י״ב חדש.

**14. ילקוט יוסף קצוש״ע אורח חיים סימן תרצו - דיני הספד ותענית סעיף ז**

אבל הספרדים נוהגים לשלוח מנות אליו כרגיל… ואף שמרן אאמו״ר שליט״א כתב בירחון קול סיני, הלכות פורים, שאין לשלוח מנות לאבל, ונמשכנו אחר דבריו בילקו״י מהדו״ק, מ״מ הדר הוא לכל חסידיו, וכיום הוא מורה ובא כפי המבואר, שהעיקר כמו שפסק מרן ביו״ד (סי׳ תא ס״ז) שאין אבלות בפורים לא בי״ד ולא בט״ו. וכ״כ בברכ״י, ושכן הורה למעשה. ולכן יכולים לשלוח מנות לאבל לשמחת פורים.

**עליה לבית רב**

**15. פסקי תשובות אורח חיים סימן תרצו אות ז**

ולאדם נכבד כרב ומו״צ וכיו״ב שנוהגים לעלות לביתו בכל שנה בריקודים וכלי זמר, אין הוא צריך למנוע בעדם ממנהג זה, כי הרי זה אבילות בפרהסיא. אמנם נכון יהיה אם עוד לפני שיכנסו לבית יעמוד שם אדם ויבקשם לא לזמר בכלי זמר.

ומי שאומנותו לנגן בכלי זמר מותר לו לאחר ל׳ יום לאביו ואמו ואחר ז׳ לשאר קרובים לנגן בכלי זמר לשמח אחרים בשמחת פורים.

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות