בס״ד
**רצון כימי הפורים — ההיבט של יום תענית אסתר ותפילה**
השנה נבקש להדגיש את ההיבט של יום תענית אסתר ותפילה. כיון שהוא יום שבו נגאלו, צריכים אנו לבקש רחמים שיגאלנו באחרונה כבראשונה. קריאת המגילה והמשתה הם דרך לבקשה ותחנונים (טור תרצג). בדומה למעשי מרדכי ואסתר שהתחננו על עמם ונפשם, כדאי לנצל השנה את עתות הרצון החשובות לתפילה על ניצחון המערכה ושלום החטופים. להלן כמה עתות רצון.
**יום תענית אסתר**
תענית אסתר אינה רק יום היסטורי — יש בה סגולה המתגלה בכל שנה. ונקרא ״תענית אסתר״ כדי לזכור שה׳ יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו כאשר יתענה וישוב אל ד׳ בכל לבבו, כמו שעשה בימים ההם (משנה ברורה תרפו).
יום זה הוא יום המסוגל לתפילות ציבוריות ואישיות. כמו כן, הקדישו במהלך היום זמן קצר לקריאת מזמור כ״ב במסגרת הסליחות הנאמרות בתפילה, ולתפילה אישית.
וְכָל מִי שֶצָּרִיְך רַחֲמִים עַל דָּבָּר אֵיזֶה שֶהּוא צָּרִיְך לְהִתְפַּלֵל, הּוא יֹום זֶה מְסֻגָּל מְאֹד שֶיְקֻבַּל תְפִלָּתֵנּו בִּזְכּות מָרְדְכַי וְאֶסְתֵּר. וְכָל מִי שֶצָּרִיְך רַחֲמִים עַל דָּבָּר אֵיזֶה שֶהּוא צָּרִיְך לְהִתְפַּלֵל, יֹאמַר תְחִלָּה מִזְמֹור כ״ב לְעַצְמֹו פְנַאי, בְיֹום תַּעֲנִית אֶסְתֵר, וְאַחַר כָּך יִשְפֹּך שִיחֹו לִפְנֵי ה׳ בְּסֵפֶר תְהִלִּים ׳אַיֶּלֶת הַשַּחַר׳. וִיבַקֵּש בַּקָּשָתֹו וְיַזְכִּיר זְכּות מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵר, אֲשֶר בִּזְכּותָם יֵעָתֵר לֹו הַקָּדֹוש בָּרּוְך הּוא וְיִפְתַח לֹו שַעֲרֵי רַחֲמִים, וּתְקֻבַּל תְפִלָּתֹו בְרָצֹון.
לָכֵן, כִּי יֹום תַּעֲנִית אֶסְתֵר וְיֹום פּוּרִים הֵם יָמִים שֶל רָצֹון וְאַהֲבָה, טֹוב לְהִתְפַּלֵל בְּיֹום תַּעֲנִית אֶסְתֵר, וְשֹומֵעַ תְּפִלָּה, וִיקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצֹון אֶת תְּפִלָּתֵנּו. אָמֵן (קב הישר צז).
בקהילתנו, בשחרית ובמנחה, בפתיחת ההיכל, נוסיף תפילות על החיילים והחטופים, ונאמר ״אבינו מלכנו״ לאחר תפילת עמידה.
**פורים ליל**
קריאת המגילה מתארת את הנס שאירע לאבותינו, וכשאנו קוראים אותה אנו מעוררים את רחמי שמים כפי שהיה באותם ימים. נשמע את המגילה והברכות בכוונה יתרה וברגש תפילה והודיה.
כִּי יֵּש עֹולָם חָדָש לְמַעְלָה, שֶהּוא קָדֹוש וְנֹורָא מְאֹד. וְאֵין הָעֹולָם אֹותֹו מִתְגַּלֶה לַחּוץ מֵחֲמַת רֹב קְדֻשָּתֹו, כִּי אִם פַּעַם אֶחָד בְּשָנָה. וּצְרִיכִין אָנּו לְעֹורֵר רַחֲמִים, שֶיִּתְגַּלֶה הָעֹולָם הַנִּזְכָּר לְעֵיל לַחּוץ, וְיַשְפִּיעַ וְיָאִיר עַל לִשְמֹועַ מִקְרָא מְגִלָּה בְּלֵב טָהֹור, בְּלֵב שֶל כַּוָּנָה לְהֹוצִיאָהּ. וְזֶהּו כַּוָּנַת הַבְּרָכֹות הַמִּתְאַסְפִים (ראש הָעָם בְּנֵי דְּעַמֵּיּה רֵישֵּיּה), וּבְאֹותֹו אֹור שֶל רַחֲמִים יִפֹּל עֲלֵיהֶם חֲרָדָה וְאֵימָה וְהַכְנָעָה גְּדֹולָה… וְעַל זֶה יַעֲנֶה הַקָּהָל אָמֵן בְּכַוָּנָה גְּדֹולָה. הֶאָרָה גְּדֹולָה לַחּוץ. וִימַהֵר הַקָּדֹוש בָּרּוְך הּוא רַחֲמִים עָלֵינּו לְהֹוצִיאָנּו מֵאֲפֵלָה לְאֹורָה, וְיִזְכֶה לְחַיִּים וָחֶסֶד שֶלֹּא יָבֹואּו יִשְרָאֵל לְשּום מִכְשֹול (קב הישר צ ט).
נוסיף תפילה על החטופים, כולל קריאת שמות החטופים. בקהילתנו, לפני קריאת המגילה, נאמר שלושה פרקי תהלים במקביל בלחש.
**יום הפורים**
שעת משתה היין היא שעה גבוהה בשמים לקבלת תפילות וגזירות טובות (רצון — בגימטריה היין). נסעד, נשתה, נשמח ונתפלל, בכל מקום שבו נהגו לברך זה את זה. ובפרט לבקש ולהתפלל על צרכי הרבים, על ישראל בכלל ובפרט, שיגזור בית דין בשמים טובות על מצב עמנו ביום זה.
שכל אדם המאריך בסעודתו — מן השמים ימלאו שאילתו (מחזור ויטרי תסה).
״וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכּוּת וְתֵעָשׂ״ — בִּלְשֹׁון הַכָּתּוּב שֶׁמִּשְׁתֵּה הַיַּיִן הּוא עֵת רָצֹון לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, כִּי יִנָּתֵן לְךָ כָּל מִשְׁאֲלֹותֶיךָ (שער יששכר ימי ששון נז).
בקהילתנו, במשתה היין, נשיר שירי נשמה והתעוררות. ננגן מפיוטי המזרח העוסקים בגאולת עם ישראל ועל השבויים.
**מִי שֶׁעָנָה לְמָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה — הּוא יַעֲנֵנּוּ! **
הרב אבינדב אבוקרט
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה