הדפסה יתרו
יתרו מגיע ורואה את משה נובל מהבוקר עד הערב. לפי פשט המקראות, וכך דעת הרמב״ן ורבים אחרים — יתרו מגיע לפני מתן תורה. אם כן צריך לשאול שאלה פשוטה: מה זה ״כי יבוא העם לדרוש א-להים״? מה יש לדרוש כשאין עדיין תורה? לשון משה היא ״וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱ-לֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו״. לדעת רש״י זה בסדר — אבל מה יאמרו האחרים ופשט הכתובים?
יש גמרא מדהימה במסכת בבא מציעא (ל.) לדעה שיתרו הגיע לפני נתינת התורה והמצוות: ״תני רב יוסף ׳והודעת להם׳ זה בית חייהם (מלאכה ופרנסה), ׳את הדרך׳ זו גמילות חסדים, ׳ילכו׳ זה ביקור חולים, ׳בה׳ זו קבורה, ׳ואת המעשה אשר יעשון׳ זו לפנים משורת הדין״.
מדהים. משה לא לימד שולחן ערוך משנה ברורה, כי לא היה. הוא לימד אותם הנהגות חברה וציבור בין איש ובין רעהו. מוקד העיסוק של העם שיצא ממצרים הוא — גמילות חסדים, ביקור חולים ועזרה לזולת. איך מכנה את זה משה? ״לדרוש א-להים״. כשאת דואגת לארוחות לשכנה שילדה, או לבת דודה שעוברת טיפולי פוריות — את דורשת את ה׳, לא פחות מזה.
אתה שואל את הרב על המזלג של הצ׳ונט שנפל לרביולי גבינה, אך האם אתה מגיע לשאול על הלכות חסד, ביקור חולים וניחום אבלים?
אפשר לדבר על עשרת הדיברות בהמון דרשות, אבל פרשת יתרו מלמדת אותנו שבמקביל להלכות שבת, ברכות וכשרות יש הלכות דרישת א-להים בגמילות חסד, עזרה לאחר ורגישות בין איש לאשתו ובני ביתו, חבריו וזולתו.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה