בס״ד
פרשת וארא – בכלל ישראל לעולם לא יפגעו
בפרשתנו מגיעים 7 המכות מתוך 10 המכות על המצרים.
בשתי המכות הראשונות גם החרטומים הצליחו לייצר גם. אך ישנה מכה שבה החרטומים נשברים. מכת כינים: ״וַיַּעֲשׂוּ כֵן הַחַרְטֻמִּים בְּלָטֵיהֶם לְהוֹצִיא אֶת הַכִּנִּים וְלֹא יָכֹלוּ וַתְּהִי הַכִּנָּם בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה. ״
מבאר רש״י: ״להוציא את הכנים - לבראותם ממקום אחר: ולא יכלו - שאין השד שולט על בריה פחותה מכשעורה״.
שאלה: מה משמעות הדבר? למה בפחות משעורה הם לא מצליחים לייצר? מה מיוחד בשיעור כשעורה?
נראה להסביר, ששעורה זה שיעור של דבר בעל ערך. כפי שכתוב במשנה (כלים פרק א משנה ד): ״עצם כשעורה שהוא מטמא במגע ובמשא״. זה השיעור של משהו שהוא בעל ערך.
מתחת לשיעור הזה, הכל מתבטל אל העולם, אל המציאות הכללית.
השדים יכולים לפגוע באדם מסוים, גם ב-1, 400 יהודים, גם ב-6 מיליון יהודים, אבל לא יכולים לפגוע בנשמת ישראל, בכנסת ישראל. למה? כי הכלל הוא טוב.
אפשר לפגוע במקרה אבל לא לפגוע בעצם הדבר.
״כי לא יטוש ה׳ עמו, ונחלתו לא יעזוב״
״כי בשם קדשך נשבעת לו, שלא יכבה נרו לעולם ועד״.
ייתכן שחייל ימות, אבל במהות אי אפשר לפגוע. כי אין שליטה לשדים, לסטרא אחרא.
לפעמים אנשים מתייאשים וטוענים שלא השתנה משהו מהותי, ועשויים לפגוע בנו.
סיפר לי הרב אליאב תורג׳מן:
חבר במילואים שמאלני דן איתי בכל מיני ויכוחים. הוא מהסגנון הפשוט של חוסר התעניינות ביהדות. הוא אמר לי: קבלנו החלטה אני ואשתי לעשות קידוש, לשמור חמץ בפסח, ולציין את החגים.
שאלתי אותו מה קרה לו? והוא ענה: ראיתי סרטון באחת הכתובות שעשו על המחבלים, והם צעקו ״איתבח אל יהוד״. ונזכרתי במה שאמרתם באחת הדרשות בשבת: הם הורגים אותנו כי אנחנו יהודים. עד עכשיו טענתי שהם הורגים אותנו כי אנחנו כובשים אותם.
אבל אחרי ששמעתי זאת, הבנתי שהם הורגים אותנו כי אנחנו יהודים. והחלטתי לעשות מעשה, לתת לילדים שלנו את האפשרות להכיר את העולם הזה שאנחנו יהודים. להפנים את המשמעות של המידע הזה.
זה הסוד של עם ישראל — מבינים בסוף שהם חלק ממשהו גדול.
בימים אלו שעם ישראל מואשם בבית דין בהאג על לא עוול בכפו, כביכול שעשינו טבח עם. זהו אחד השקרים הכי גדולים שיש.
מאשימים אותנו בכל כך הרבה שקרים.
דרום אפריקה — נציגי החמאס בעולם — בטענות שקר: ״ישראל הורגת אזרחים ותינוקות בעזה באופן מכוון והותירה אלפי פלשתינים עם מום, כולל נשים וילדים״.
בזמן שרוסיה הורגת בכל יום באוקראינה מאות ואלפים — העולם שותק. בזמן שהנאצים רצחו בנו — העולם שתק.
אנו שמנסים להציל את למעלה מ-100 החטופים שלנו, ובקושי הורגים בפינצטה, במקום להשמיד שכונות שלימות בעזה — והעולם מתקיף אותנו. כל הזמן.
לפרעה היו תירוצים, וגם לנאצים היו תירוצים. ולאנטישמיות יש תירוצים. תמיד שונאים אותנו. זה לא סוד.
אנחנו יודעים שלא יעזור דבר. ״בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו״. אבל ״הקב״ה מצילנו מידם״.
ויש לשאול: הרי ראינו שלא תמיד ה׳ מציל אותנו? ראינו מה קרה בשמחת תורה, מה קרה בשואה, מה קרה בשעבוד מצרים, בחורבן בית ראשון ובית שני?
וחשבתי לענ״ד לתרץ, שצריך לדקדק במשפט: הגויים ״עומדים עלינו לכלותנו״ — הם עומדים עלינו עם הרגליים שלהם, רוצחים וטובחים. אבל ה׳ מציל אותנו ״מידם״ — מהידיים שלהם. להרוג ולשחוט הם יצליחו, אבל לתפוס אותנו לחלוטין הם לא יצליחו. אנחנו נחמוק מהם ובסוף עם ישראל ינצח.
הדרך להינצל היא ההבנה שאנחנו מעל כל הסיפור הזה. אפשר לטעון על דבר כזה או אחר, אבל המהות שלנו תישאר לנצח — ״נצח ישראל לא ישקר״.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה