חשמלי חנוכה נר
1. רמב״ם (וכן תרע״ג שו״ע) — כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה, על אף שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה. אחר: הגהּוּמִיהו זַיִת שֶׁמֶׁן הַמֻּּבְחָר, מִן מִצְוָה אוֹרו כִּי שַעֲוָה, שֶׁל בְּנֵרוֹת לְהַדְלִיק אֵלּוּ בִּמְדִינוֹת ֹוְנוֹהֲגִים שֶׁמֶׁן כְּמוֹ צָלוּל, וְאֵין הָאוֹר נִתְלֵית יָפֶה בְּאוֹתָן הַפְּתִילוֹת.
2. ולכאורה נראה שהוא הדין שיוצאים ידי חובה בחנוכיה חשמלית, ובפרט שהיא שו״ת יחוה דעת חלק ד סימן לח. וכן פסק הרה״ג רבי יוסף משאש מאירה יפה, ויש בה הידור למצות נר חנוכה. אולם האמת ניתנה להיאמר, יש טעם נכון לומר בשו״ת מים חיים (סימן רע״ט).
מפני והוא שאין יוצאים ידי חובת מצות הדלקת נרות חנוכה בחנוכיה חשמלית, מפני שאין בחנוכיה חשמלית לא שמן ולא פתילה, והנס שהתרחש במנורת בית המקדש הוא בשמן, שלא היה בו להדליק אלא יום אחד, ונעשה בו נס והדליק שמונה ימים. והמצוה בהדלקת נרות חנוכה כדי להזכיר את הנס, אבל בחנוכיה חשמלית שאין שם שמן כלל, אין בזה זכר לפרסומי ניסא.
וכן אין לה דמיון למנורת בית המקדש, שהרי אין בה שמן ולא פתילה, ואם כן מנורת חשמל אין יוצאים בה ידי חובת הדלקת נרות חנוכה. ונראה שאם אין לו נרות חנוכה הכשרים להדלקה אלא מנורת חשמל בלבד, ידליקנה בלא ברכה, ואם נזדמן לו אחר כך נר חנוכה כשר להדלקה, ידליקנו בברכה.
3. חד בי שמשי חזייה לברתיה דהוות עציבא. אמר לה: בתי, למאי עציבת? אמרה ליה: כלי של חומץ נתחלף לי בכלי של שמן, והדלקתי ממנו אור לשבת. אמר לה: בתי, מאי איכפת לך? מי שאמר לשמן וידלוק, יאמר לחומץ וידלוק. תנא: והיה דולק והולך כל היום כולו עד שהביאו ממנו אור להבדלה.
4. שו״ת הר צבי אורח חיים ב סימן קיד, אות ב
אמרתי גם לענין זה בדין זה של השו״ע שצריך שיעור בשעת ההדלקה, לענין לצאת ידי חובת הדלקת נר חנוכה בנרות של חשמל, דבשעת הדלקתו לאו דמצדו דולק היה, ונמצא שלא היה דולק שם מדליקין דהיו בתחנת הכח. והנה הוכחתי מדברי המג״א (סימן רסג ס״ק יא) לענין הדלקת נר של שבת, וכן יורה שאין המצוה שידליק בידים, אלא שישתדל שיהא נר דלוק בבית.
וכן לשון הרמב״ם (ה', שבת ה, ב) שכתב: ״אחד האנשים ואחד הנשים חייבים להיות בבתיהם נר דלוק בשבת״ — משמע דאין מעשה ההדלקה עיקר המצוה. וא״כ גם על הדלקת נר של שבת של חשמל י״ל דאפילו את״ל דהוי גרמא, מ״מ לא גרע מהדלקת הגוי, וגם יכול לברך, משום דעיקר המצוה היא הנאת האור.
אולם כל זה לא שייך לענין נר חנוכה (המחבר שו״ע תרעה) שאם הדליקה חרש שוטה וקטן לא עשה כלום. עדיין יש לדון למעשה אם לכתחילה יש לברך על זה, דבוודאי לכתחילה יש לברך על התחלת עשיית המצוה, וההדלקה עצמה היא גם חלק מהמצוה ויש מצוה בעשייתה.
והרה״ג אברהם ישראל משה סלמון מחארקוב הגיד לי ששמע מאיש שהגאון רבי יוסף ראזין נשאל על מאור החשמל אם מברכין עליו ״בורא מאורי האש״ במוצאי ש״ק, ואי הדלקת נר של שבת, והורה דשרי לברך עליו במוצאי ש״ק, דהא הוא אש, אבל לא בעש״ק, וזה חשיב לא נר להדליק מדליק.
5. האש מאורי (הגרש״ז) פרק ה ענף ב
נסתפקתי אם אפשר לקיים מצות נר חנוכה במאור האלקטריא. ונראה להקדים עוד ספק אם אפשר לקיים מצוה זו על ידי, שהם עשויים עצים הדלקת. ״ג שהדליקו ומינכר שאין העץ כלה אלא לאחר שיעור חצי שעה להאיר, בכה מצווה. לצורך דמנורה דומיא בעינן מי שבמקדש, פתילה ״י ע הוא האור ה, שמן ות כאן, וה״נ, אף שלא הצריכו חכמים שמן אם כי למצוה, מ״מ בעינן שתהא פתילה השואבת את השמן, ״עכ מה דבר המובחר פ. או דילמא דאף לענין כך דחשיבי כפתילה, כן שאין עצים מה האור, בל א דמנורה דומיא ן בעינ לא אם כי למצוה מן המובחר.
וכעין זה נשאל הגאון שו״ת בית יצחק (לא) ב יו״ד בנ״ח שהשמן דולק בלא פתילה, רק מונח טס קטנה וזכוכית, ולא דמיא למנורה שיהיה בו שמן ופתילה, אם בעינן קנה חלול דק בתוכו, א ל או לעיכובא, והשיב שם דלא בעינן דומיא דמנורה אם כי למצוה מן המובחר ולא.
6. הרב יוסף משאש — נר מצווה יג
ומ״ש עוד שאור האליקטרי הוא בלא ממשות תפישת, גם זה אינו כי בלא חוט נחשת עיקר וא״כ לא תאיר כלל, והוא כמו השמן שלא יאיר בלא פתילה, ודאי והוי כפתילה, ועוד ספר באיזה מצינו דבעינן תליית האור הוא בחוט. ב ממש תפישת, ות שיהיה איך יהיה האור הוא עיקר, והרי האור לפניך! הגע עצמך אם היה השמן יכול להאיר בלא פתילה, האם בעינן פתילה למנורה? ודאי הלא דלא בעינן, וא״כ איך נאסור בשביל חסרון דבר שאינו חובה אפי׳, רק משום דלא אפשר במנורה.
ומ״ש עוד אחר המח״ר שהמנורה היתה נדלקת ע״י אדם, וכאן ע״י מכונה, כי אופן הדלקתו האליקטריס וכבודו לא ידע מכבודו, וכמדומה לי הוא כך: באותו המפתח של נחשת חוטי שני ראשי מחוברים, הכבוי וההדלקה, האחד הוא משוך וקשור עם חוט זרם תמיד המלאים והרחובות והשוקים הכללית, הגדולה מהמכונה ליקטריסיטי, והאחד משוך הוא מהמפתח עד מנורת הבית, וכשמטה האדם את המפתח לצד ההדלקה הוא מחבר חוטי מנורת הבית עם הרחובות הדלוקים ואז נדלקת גם המנורה, והוי ממש חוט המנורה הכבויים עם חוט המנורה, כמדליק פתילה מנר, וכשמטה המפתח לצד הכבוי הוא מפריד, ואז נכבית המנורה ממש חוט הרחוב.
הרי לך מבואר שעיקר ההדלקה והכבוי הם ע״י אדם ״המקיף״ כלצדדין המפתח, ולא ע״י המכונה ממש, ואף שבאמצעות המכונה הקנה הטנט מתחברים החוטים הקבועה עם המפתח, מאחר שהכל נעשה ומדליק, אין דבר, ורק בכח אדם המקיף. וא״כ פשוט וברור דאור החשמל כשר לנר חנוכה, ועליו קרינן ח׳שמל ו׳נ׳ר (ונ״ח) ומצא חן בעיני, משפט הבכור (ה, ו).
7. נר מצוה טו
ואני אומר דפשוט וברור שאם היה אור האלקיטריסי מצוי בזמן המקדש, ודאי היו מדליקין בו המנורה, שאי שנמלא להיות אפשר, משום שאור החשמל היקר הזה הוא מעין דוגמא של גדולים באורים החולין בתינו, שאפי׳ מעלה זית בשמן נדליק בבית אלהינו הקדוש, ולא מואסים אותו בזה״ז, ופשוט שממנו נדליק בבית האחרון שיבנה בב״א.
משום שע״י ההדלקה בשמן זית היה ניכר שהשכינה שורה בישראל ע״י נר המערבי שנותן בה שמן כמדת חברותיה, וממנה היה מדליק ובה היה מסיים, כמ״ש בשבת דף ב״ב ע״ב, ע״ש, ובזה גם היה נעשה נס ע״י נר המערבי, ונותן אורה ממדרגה של עשרה פחות או יותר מאות מחשמ, כמדרגת האלהי השוכן בציון שאין מעצור לה׳ לראות נפלאותיו באופן שירצה.
ומאחר שכן הוא ודאי טוב ודאי לעשות ממנו נרות חנוכה, ויהיו מסודרים ומונחים על מזוזות פתחים, וכל נר במפתח מיוחד או מפתח אחד המכיל תשעה הקפות להדליק כ״א בפני עצמו, וכל זה פשוט וברור לבעל שכל ישר.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה