לסוכה מחוץ אכילה דהלכתא- אליבא
: הקדמה בהכנת רב זמן להשקיע נוהגים רבים למאוד. עד היא חביבה מצווה סוכה מצוות הסוכה
רק ולא הניתן, ככל בסוכה להיות משתדלים עצמו הסוכות ובחג ובקישוטה, בה ולישון לאכול
שמחויבים. כפי
: שאלה
צהרים ארוחת לאכול מותר האם מחוץ? לסוכה
האם שוטר בפעילות משטרתית מחוץ מאכילה להימנע להשתדל צריך? לסוכה
הדין מקור א. לד- פסוקים כג פרק ויקרא: מב
השביעי לחדש יום עשר בחמשה לאמר ישראל בני אל דבר לאמר: משה אל ה‘ וידבר חג הזה
בישראל האזרח כל ימים שבעת תשבו בסכת לה‘… ימים שבעת הסכות בסכת: ישבו
ט משנה ב פרק סוכה: משנה
עראי וביתו קבע סוכתו עושה אדם הימים שבעת. כל
ב עמוד כח דף סוכה בבלי: תלמוד
כלים לו היו כיצד? עראי. וביתו קבע סוכתו עושה אדם הימים שבעת כל רבנן תנו מעלן נאים
הני מנא בסוכה. ומטייל ושותה אוכל לסוכה. מעלן נאות מצעות לסוכה, ’תשבו רבנן דתנו ‘מילי?
– תדורו. כעין
א סעיף תרלט סימן חיים אורח ערוך: שולחן
שבעת כל בסוכה ודר ומטייל) ושותה(וישן אוכל שיהיה בסוכה, ישיבה מצות כיצד בין הימים,
שבעת וכל השנה. ימות בשאר בביתו דר שהוא כדרך בלילה, בין ביום את אדם עושה ימים
ומצעות הנאים כלים כיצד? קבע. סוכתו ואת עראי ביתו כגון שתיה, וכלי בסוכה. הנאות,
האכילה) אכילה(לאחר כלי אבל בסוכה. וכוסות, אשישות לסוכה חוץ וקערות, קדירות כגון. ,
סוכה היתה ואם בסוכה. המנורה, הסוכה). תשרף שלא לסוכה(כדי חוץ מניחה קטנה, : הגה
כדי בסוכה, בזוי תשמיש שום יעשה ואל עליו בזויות מצות יהיו. שלא
כיום המקובלת הדירה צורת את המאפיינות נוספות הנהגות, אלו בסוכה לנהוג? נכון
נכון מצבים באלו מצבים ובאלו בסוכה, ישבו זה עם זה המשוחחים שאנשים טוב
לה מחוץ? שישוחחו
בסוכה אכילה חובת ב. לסוכה מחוץ לאכול שמותר עראי אכילת מהי מבררת: הגמרא
א עמוד כו דף סוכה בבלי: תלמוד
תלת או תרתי יוסף: רב אמר עראי? אכילת וכמה לסוכה. חוץ עראי אכילת אוכלים ביעי( מאכל
סגי סגיאין זימנין והא אביי: ליה אמר ביצים). שלש או שתיים בשיעור והוה בהכי לאיניש ליה
לסוכה מחוץ אכילה דהלכתא- אליבא
באכילה שבע אדם רבות פעמים קבע(והרי סעודת ליה סעודת זאת הרי כן, ואם כזאת,
לסוכה) מחוץ האסורה קבע אביי אמר אלא: ? לכלה( ועייל רב בי בר כדטעים מועטת, אכילה
. ללימודו) שיוצא קודם חכם תלמיד לאכול שרגיל כפי
זאת שמסביר כפי כביצה, הוא לסוכה מחוץ המותרת האכילה שיעור למעשה, : הרא“ש
יג סימן ב פרק סוכה: רא“ש
כדטעים כביצה, והיינו לכלה, ועייל רב בי בר כדטעים אביי אמר עראי אכילת וכמה אחת בבת
כביצה מחזיק הבליעה ובית פיו, . מלא
שם הרא“ש כתב בסוכה, המחייבים המאכל למיני: בנוגע
שם: רא“ש
חוץ פירות מלאכול נזהר היה מאיר ורבינו סוכה… בעי לא פירי אבל פת, ודוקא ומיהו לסוכה…
עצמו כשקובע היינו סוכה בעי פירי אי דאפילו התם דמוכח נראה ואשמועינן פירות, לאכילת
עראי באכילת אבל דפת עראי כאכילת הוי דידהו דקבע עראי יין ושתיית דאסר. מאן ליכא דפירי
. היא
חוץ דברים ושאר וגבינה בשר אבל סוכה בעי לא פירי דוקא כתב ז“ל פרץ וה“ר בעי מפירי
שחייב הסעודות מספר השלים(את ’אם בשמעתין כדאמרינן סוכה, החג ימי כל במהלך לאכול
בשר היינו תרגימא ומיני יצא‘, תרגימא במיני בסוכה) שמע השלמה בהו ומדמהניא בו, וכיוצא
פרק ובתוספתא ע“כ. סוכה… בעי מינה מברך תרגימא מיני לפניו ’הביאו תניא מברכין כיצד
מזונות מיני בורא ‘עליהן ואפשר המינים, מחמשת שעשוי מאכל היינו תרגימא דמיני ומשמע
חשוב שהוא וגם ולגבינה, לבשר סוכה להצריך תרגימא ממיני ראיה ואין וגבינה, מבשר יותר
אין דפת עראי מאכילת חשיב ולא עליהן, סעודה לקבוע. דרך
מחוץ גבינה או בשר אכילת לגבי הראשונים בין המחלוקת נקודת מהי
? לסוכה
ב סעיף תרלט סימן חיים אורח ערוך: שולחן
לסוכה חוץ ישנים ואין בלילה, בין ביום בין שבעה, כל בסוכה וישנים ושותים אוכלים שינת אפילו
עראי אכילת וכמה לסוכה. חוץ עראי אכילת לאכול מותר אבל, עראי; ומותר מפת. כביצה
עלייהו) קבע פירות(ואפילו ולאכול ויין מים לשתות חוץ ישתה ולא עצמו על שיחמיר ומי לסוכה.
משובח זה הרי מים, אפילו לסוכה. חוץ חשיב עליו קובע אם מינים, מחמשת העשוי ותבשיל
סוכה וצריך. קבע
טו ס“ק תרלט סימן ברורה: משנה
חוץ וגבינה ודגים בשר מלאכול להחמיר דנכון אחרונים כמה דהסכימו עוד ודע ודוקא לסוכה.
כלל להחמיר אין בקביעות שלא אבל. בקביעות,
הסוכה מן הפטורים ג. א עמוד כו דף סוכה בבלי: תלמוד
דרכים הולכי בלילה. וחייבין ביום הסוכה מן פטורין ביום דרכים הולכי רבנן: תנו פטורין בלילה
מן פטורין ובלילה ביום דרכים הולכי ביום. וחייבין בלילה הסוכה מן בלילה ובין ביום בין. הסוכה
הונא רב בר ורבה חסדא דרב הא כי בלילה ובין ביום בין פטורין מצוה לדבר הולכין עיילי הוו כי
עולים דסורא(כשהיו ארקתא גנו הוו גלותא ריש לבי דרגלא בשבתא הסוכות חג של בשבוע
לסוכה מחוץ אכילה דהלכתא- אליבא
בסוכה) ולא סורא העיר של הנהר שפת על ישנים היו בבל, גולת ראש של לביתו אנן אמרי
מהסוכה). הפטורים מצוה שלוחי אנחנו ופטורין(אמרו: אנן מצוה שלוחי העיר שומרי רבנן: תנו
העיר שומרי בלילה. וחייבין ביום הסוכה מן פטורין ביום וחייבין בלילה הסוכה מן פטורין בלילה
פטורין בלילה ובין ביום בין העיר שומרי ביום. רבא בלילה…דאמר ובין ביום בין הסוכה מן
הסוכה מן פטור. מצטער
א עמוד כו דף סוכה: תוספות
ביום- דרכים הולכי בביתו שאדם שכשם תדורו‘, כעין מ‘תשבו נפקא(נלמד) זה כל נמנע אינו
כעין מ‘תשבו היינו הסוכה, מן לעיל דפטרו מצטער וכן לדרך, מלצאת דר אדם דאין תדורו‘,
שמצטער. במקום
הסוכה מן הפטורים לסוגיית משותף עיקרון ישנו האם התוספות, דברי לאור
לסוכה מחוץ עראי אכילת? וסוגיית
הנ“ל בגמרא המובאים הסוכה, מן הפטורים דיני את להלכה פסק ערוך. השולחן כך על הוסיף
בלבד ביום דרכים הולכי לגבי: הרמ“א,
ח סעיף תרמ סימן חיים אורח ערוך שולחן על הרמ“א: הגהת
שלא אף לדרכו, לילך יוכל סוכה מוצאים אינם אם אבל סוכה, למצוא כשיוכלו ודוקא בה ישבו
ואף ביתו, משום דרכו מניח שאינו השנה ימות כשאר לילה, ולא יום לא רק הולך שאינו פי על
וההולכים דירה. שם לו לעשות דאין בלילה, אף פטור ביום, ואין חובותיהם, לתבוע לכפרים
לשוב עצמן על יחמירו הכפרים, באותן סוכה להם גב על ואף בסוכה, לאכול לילה בכל לבתיהם
תבא המחמיר מקום מכל להקל דיש ברכה. עליו
מה ס“ק תרמ סימן ברורה: משנה
אבל המחמיר, רק מלאכול להמתין צריך אין מדינא לכפר, מכפר בהולך זה וכל בכפר בשוהא
סוכה לעשות מדינא חייב ימים, ארבעה או שלשה. אחד
בסוכה ’לישב ברכת המחייבת בסוכה ישיבה ‘ד. כשאוכל רק או בסוכה‘, ’לישב מברכים לסוכה כניסה כל על האם נחלקו הראשונים: בסוכה
תרלט סימן חיים אורח: טור
לבקרו חבירו בסוכת הנכנס ואפילו בה, שנכנס ופעם פעם בכל הסוכה על מברכין לומר צריך
ומברכין חוזרין הראשון ביום עליה שבירך פי על שאף ופעם, פעם בכל הגאונים כתבו כך, עליה,
שעיקר כיון פירש ור“ת ופעם. פעם בכל לברך שצריך היא הסוכה בתוך עושה שאדם קביעות
כל ופוטר האכילה על מברך האכילה, שהרי מהאכילה, חמורה שהיא השינה אפילו הדברים
ואין לה חוצה עראי אוכלין השאר פוטרת עיקר שהאכילה כיון הכי אפילו לה, חוצה עראי. ישנין
ח סעיף תרלט סימן חיים אורח ערוך: שולחן
נהוג). אכילה(והכי בשעת אלא הסוכה על מברכים שאין נהגו
מו ס“ק תרלט סימן ברורה: משנה
אם ואפילו אכילה. בשעת אלא מברכים שאינם הפוסקים כדעת העולם כל מנהג בסוכה יושבים
שמברכים דברכה ליה דסבירא מברכים, אינם שעה אכילה קודם היא האכילה על כך אחר
והטיול השינה פוטרת והיא העיקר, שהיא הכל פוטרת לה טפלים שכולם. והלימוד
לסוכה מחוץ אכילה דהלכתא- אליבא
הפוסקים דעת גם לצאת הדבר דנכון האחרונים, וכתבו ברכה בלי כך לישב ולא, הראשונים,
דבר על יברך הכנסת מבית בבואו תיכף כן ועל יותר מעט ממנו ויאכל מינים מחמשה שהוא
יברך ולא בסוכה, לישב ויברך מכביצה אכילה בשעת כך. אחר
האם ברורה, המשנה דברי לאור לאכול כלל לו יתאפשר שלא אדם בסוכה
לאכול בלא לסוכה כניסתו בעת בסוכה‘ ’לישב יברך יום, ? באותו
למעשה הלכה ה. פת או דגן ממיני תבשיל אכילת ואף פירות, ואכילת מים כשתיית עראי אכילת א. הקטן בשיעור
מ60 סעודה מלקבוע להחמיר נכון אך לסוכה, מחוץ מותרת סמ“ק, מחוץ וכד‘ ודגים בשר על
מחוץ דבר שום ולשתות לאכול שלא והמחמיר לסוכה, משובח זה הרי. לסוכה
. ב שוטרים הסוכה מן ופטורים במצוה כעוסקים משטרתית, נחשבים בפעילות העוסקים אף
מתאפשרת ואינה בטרחה כרוכה בה הישיבה אך להם מזומנת הסוכה אם. בקלות
כ60 של בשיעור פת של אכילה לפני רק בסוכה‘ ’לישב לברך הספרדים מנהג ג. - של או סמ“ק,
קביעות בשיעור מאורז) חוץ מזונות, תבשיל גם זה מזונות(ובכלל מיני. סעודה
בשיעור60 מזונות אכילת על גם לברך נוהגים האשכנזים ד. סמ“ק(והמדקדקים משתדלים
ברכה). ללא בסוכה ישבו שלא כדי באכילה בסוכה ישיבתם את לשלב
אל שנכנסים פעם כל בסוכה‘ ’לישב לברך הגר“א ותלמידי תימן יוצאי מנהג ה. . הסוכה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה