מעמדו הרוחני וההלכתי של בעל התשובה - סיכום

– התשובה של וההלכתי הרוחני מעמדה סיכום תמציתי │ טבדי בנימין הרב

תיחה– פ אַחַת בִכְפִיפָּה דָּרִים ועונשים תשובה? האם דרך התשובה של הרוחני וייעודה תפקידה את להבין יש

ל- לתשובה" "חזרה שבין ביחס התבוננות, (כרת התורה ""עונשי

בית מיתות מלקות. )דין,

מכות מסכת ב יג ב, בכלל אינו דין בית מיתות "חייבי כי נאמר שני נותנים אנו שאין משום היא לכך הסיבה ארבעים" מלקות לחייבי שביחס נאמר סוגיה באותה רשעיות"). ("שתי עונשים

לגמרי, הפוך הדין כריתות כרת מעונש להיפטר שיכולים שכיוון

הם הרי אבסלוטי, אינו הכרת עונש כן ועל בתשובה, חזרה ידי על

עונש לבטל בתשובה החזרה בכוח שאין מוכח זו מסוגיה. לוקים דין בית מיתת רק אלא מטה, של מעלה של ב. בי״ד מיתה

התוספות כב יבמות ב, לעונש ביחס אף נכון שהדבר כתבו

מלקות– וכן תשובה" שעשה פי על אף דמחייב משכח "מלקות

לנידוי. ביחס היא והעונש" התשובה "דילמת היטב ניכרת ממנה נוספת סוגיה

'בהל הרמב״ם הנידחת. עיר יית סוג לעיר לשלוח שיש ו ד, ע״ז

הנדחת "ואם למוטב ולהחזירם להזהירם חכמים תלמידי שני

תשובה– ועשו חזרו ישראל בהם נלחמים ולא (ובמידה מוטב"

חורמה )מלחמת רמב״ם ה מדברי. נראה לכאורה מועלת כי

העונש את למתק! התשובה אלא הרמב״ם! בדברי שמח ואף הראב״ד, הבין כך לכאורה

מצא שלא שחתם – ומעשה התראה אחר מועלת ""תשובה של העונש מעמד את לשנות יכולה תשובה אין לכאורה פירוש:

עבירה1. ועשה הותרה שהוא אחר החוטא דבר הוא העונשים את למתק התשובה מצוות של יכולתה אי

עוז המגדל על ב לשאול שהיטיב וכפי מפליא – שם אני "תמה בנים שובו כתיב והרי שבעולם דבר כל אחר תועיל לא למה

החשובה לשאלתו בביאורים נתעסק לקמן. שובבים"

הי התשובה מהותי שבאופן לפיהם היישובים ורק מעונש לפטור ורה אמ תה

חיצ מסיבות ונ פוטרת אינה יות

ביהודה נודע בשו״ת ביאר לה או״ח עקרוני שבאופן שאף היינו אכן אם מקום מכל הדין, מן לפטור היתה אמורה התשובה שכל והיינו לעולם. בי״ד מיתת דין מתקיים היה לא כך פוסקים

היה לא הספק ומחמת בתשובה, חזר שהוא לטעון היה יכול אדם מועילה התשובה שאין הכתוב גזירת כן על בבי״ד. אדם. נהרג זוכר "עין בספרו החיד״א כתב שונה מעט אך דומה."באופן ולדעת בטנו חדרי לרדת יכולים אינם דין "שבית אחר לדבריו לדברי בניגוד העונש. למתק יכולת בידינו אין לבו" מצפונות

הנו״ב שהלה לפנינו וידוע גלוי אם כי נראה, החיד״א מדברי

יתייתר– העונש אכן תשובה עשה לדבר אפשר אי שבפועל אלא שחזר בהירות ואין עוד כל ולכן נביא, ע״י אלא וידוע גלוי להיות

ולא וטא כח הראשונה חזקתו על אותו מעמידים אנו בתשובה

תשובה. כבעל של העקרונית הקביעה על חולק שהוא נראה החיד״א מדברי בבי״ד אופן בשום מתקבלת התשובה שאין גזיה״כ שיש הנוב״י

מטה. של עני המנחת קושיית ותשובתו

בספ זיצנהיים ר״ד והנה על מקשה עני מנחת ר הנוב״י טענת

לא שהתשובה ה הסיב כל שלהם ההסבר לפי הלא והחיד״א:

1 תלמידי שני שילוח מטרת ולדבריו הראב״ד עם עקרונית הסכים לא (שם) משנה הכסף באנשי להתרות כדי (ולא בלבד העיר אנשי בפני כיבושין דברי שיאמרו כדי היא חכמים

מהעונש. התשובה עקב פטרם לא הרמב״ם שאף ונמצא בעונש), ולחייבם העיר מא (ג, הנבוכים במורה דבריו פי על היא הרמב״ם שיטת בפירוש ואמיתית נוספת )דרך בשעה להורגם שיש פירוש: עונש", "מיתת ולא כופרים" "מיתת היא הנידחת עיר שמיתת נמצא הרע ואין בתשובה, שבו כאשר וממילא הרע, שנאת ומשום בעולם קיים שהחטא

את למגדף הדבר דומה ע״ז). כעובדי רק (אלא ידחת הנ כעיר אותם מענישים איננו בפנינו קילל שהלה שיודע ואף השומע, מפי השומע ולא בגדיו את לקרוע חייב השומע שרק, השם התשובה בו ורק ייחודי הוא הנידחת עיר דין זה לפירוש הקללה. במקום נוכח היה לא

התורה מצוות לשאר ממנו נלמוד לא כן ועל הדינים, את. ממתקת

פו הי בי״ד מעונש טרת בגלל א כמה עד לבחון כלים לנו שאין

אפילו גזיה״כ גרר הדבר שלנוב״י [אלא וכנה מתית א התשובה ספק ששי מקום בכל אלא גזיה״כ אין ולחיד״א תשובה, ודאי על מצאנו בהלכה והנה הראשונה]. רשעותו חזקת על אותו מעמידים

בתש ששב נחשב אדם אימתי כללים לעדות כשרות ן לעניי ובה

תהליך מתי להגדיר יודעים שאנו יותא ממילא עני. ינים ועוד כ״תשובה מבחינתנו מוגדר."מסויים כן אם טענת על קשה

הנ בו והחיד״א "י גם וממילא, מי מדוע לדוכתא קושיא הדרא

חזרה– שכשרותו ברמה בתשובה ששב בבי״ד עונש, יקבל עדיין

עצמו את תיקן הוא? הלא אורחותיו שינה שאדם ברגע כך: הדברים את ביאר עני המנחת

לצדקות– מרשעות הוא כשר כבר אמרה התורה שכן לעדות. העוון אין מקום ומכל רשע. אינו עתה והרי עד", רשע תשת "אל

דין בבית עונש שיקבל עד ל. גמרי לו מתכפר רשע יש דרגות: שלוש בעצם שיש נראה עני המנחת של מדבריו

יש לעשות. גם סול שפ אינו ששוב אוחותיו ששינה רשע ""רשע

ב תשת "אל אמרה שהתורה עדות לעניין ולכן לה, המי מובן מלא

עד– "רשע הוא לע צדיק ונקרא כשר בעל של דרגה ויש. זה ניין בבי״ד עונשו את קיבל שגם מי שהוא גמור, . תשובה

עונש יש איך השאלה נפלה ממילא בי״ד בתשובה ששב, למי

ע המנחת שיטת לפי כאמור שכן נשלמת התשובה אין אה״נ י מ

מטה של בי״ד ידי על. אלא ה שיטת מבי״ט

בק ו אלוקים בית בספר המבי״ט גם הולך עני המנחת בעל של זה

פ״ב2 התשובה שער, רחבה יותר בצורה בעניין נגע שהוא אלא

ו מדוי ש קת. – מחטאיו בתשובה ששב שמי מקובלנו לכאורה כן

אין מז כיר וסמוך בזקנותו שב ואפילו כלום. מעוונותיו לו ם י עוונותיו נמחלו. למיתתו, העונשים בתוספות הצורך מה כן ואם וקרבנות שלמטה בי״ד בעונשי וכן כפרה חלוקי בד' שמוזכרים

.'וכו את להפוך כדי בו די תשובה הרהור שאה״נ המבי״ט עונה וע״ז

שיסלח כדי, מהחטא להזדכך גם צורך יש אמנם לצדיק. האדם ע״י עצמו החטא סילוק שיש והיינו חטאו. על לאדם ויש

בי״ד עונשי מטרת וזו, . ייסורים ע״י החטא מהשפעות הזדככות וכו– וקרבנות שמים עונשי 'וכן החטא מהשפעות זיכוך הוא הכל

החטא ע. צם ביטול ולא

הדין קבלת שהיא נקודה, בעוד נוגע בדבריו המבי״ט ה והנ גם כולל התשובה מהרהור שחלק והיינו ברצון. והייסורים כך החטא גודל וכפי העונש. את לקבל ומוכנות הדין הצדקת

גופא ובזה העונש את לקבל גם מוכן להיות צריך האדם שב הוא במוכנות הצורך כן הריחוק כגודל שכן ה', לפני עבד להיות

גדולה יותר עול. לקבלת שכפי עולה עצמו המבי״ט מדברי

ייסורים– לקבל המוכנות בפועל בהם הצורך התבטלות, גם כך

אדם אתה לזכך הייסורים. היא מטרת כל שכן ביחס מקום ומכל

מטה– של בי״ד לעונשי לזכך שנועדה הייסורים מסדרת חלק הם

האדם. את המבי״ט מוסיף עוד כאשר יותר נצרכים בי״ד שעונשי שיש

שרויה– השכינה שאז סנהדרין או מקדש הח ולכן טא באותו

חמו מעמד משום והן יותר, מזוככים ת שהלבבו מצד [הן יותר ר

עזה יותר בצורה, ]ה לקדוש עורף הפניית החטא במעשה ששי וקרבנות בי״ד מיתת כמו מוחשיים. יותר בעונשים צורך. ויש

קלים יותר החטאים. ובזה״ז

2 הבי״ד– פסק על משפיעה לא התשובה מדוע בשאלה שדנו האחרונים כל על להתפלא יש

ולא במפור בכל שעוסק הללו המבי״ט ע״ד העירו ש

הסבר ה ו המהר״ל של ראשון

ל ביחס מטה של בי״ד על השפעה לתשובה אין מדוע שאלה ב נתן ושם פ״ב. התשובה נתיב במהר״ל התייחסות 'מצאנו מטה של בי״ד בין להבדל נוגעת היא הרא' התשובה תשובות. לשאר התשובה בין ההבדל היא שניה ותשובה שלמעלה. לב״ד

. המצוות בעל בגינה הסיבה המהר״ל לשיטת הראשונה לתשובה: ביחס הפרדת מעיקרון נובעת כנו על עומד התשובה בעל של עונשו

הרשויות– מעלה לשל מטה של ב״ד. בין של שבי״ד והיינו

טה מ של בי״ד לעומת שבאדם. לרע והן לטוב הן התייחס מעלה שבית הוא הדבר שביאור ונראה הרעים. למעשיו רק, שמתייחס

הדין מעלה של דין האדם מעשי, ל ש הרוחני הערך כלפי מכוון

עצמם בפני המעשים. ולא של שבבי״ד שכתב הרמב״ם וכלשון

ג תשובה: (רמב״ם והעוונות" הזכויות,"מניין את בודקים מעלה

)ב מצוות אמר ולא כנגד שהיא מצווה שיש שם וכ״כ בירות. עו דעות אל של דעתו ע״פ נמדד והכל ההיפך וכן עבירות. כמה

מעלה של שבי״ד והיינו העומד רוחני משקל של מערכת עושה הרבה מחמת משתנה וזה האדם, מעשי וביסוד מאחורי

. פרמטרים

לחלק מהותו באופן להתייחס יכול לא מטה של בי״ד זאת מת לעו אל של בדעתו רק להישקל במהותו יכול הוא שכן הזה הנסתר להתייחס הוא מטה של בי״ד של שתפקידו ברור וממילא דעות, של בבי״ד קבילה אינה התשובה רק לא לכן המעשה. לעולם רק ביחס הכף את להכריע היו שיכולים טובים, מעשים גם אלא מטה בי״ד שכן מטה. של בבי״ד בשיקול נלקח לא כ״ז האדם. לחטאי

לתת הזה. העולם את לסדר רק מכוון מטה של לקיום מסגרת

העבירות על עונש ול. תת המצוות והתשובה שהמצוות שהסיבה מסביר המהר״ל חיים בדרך עם האדם את מאחרים שהם היא מעלה של בי״ד ע״י מתקבלות

"שוחד– והיינו האדם. את דן הקב״ה אין ועי״ז הבורא שהוא עצמו את ממרכז האדם הקב״ה עם התאחדות שע״י והיינו אחד".

החומריות התאוות מאשר יותר "גבוה" שהוא יותר פנימי ם במקו

– כל ן שכ גופא מהקב״ה שלו ההתרחקות את מתקן ובזה. הוא וריחוק לקרבה הנוגעות כויות וז עוונות הן המצוות העבירות

. מהקב״ה ואילו קרבה של שפע עוד מוסיפות הן שהמצוות אלא

, עצמו החטא של הריחוק את ושוללת מתקנת גם היא התשובה

. ע״ש אלא לה' וקרבה לריחוק מתייחס לא מטה של בי״ד כאמור

המעשה. לעולם מספר בעוד מתברר מעלה של לבי״ד מטה של בי״ד בין היחס

מהר״ל בדברי: מקומות

. א בסו״מ דנים מטה של בי״ד שהוא לפני ז״א סופו, שם על

עוסק מטה של בי״ד שכן מיתה, ופה שס עבירה עשה עוד

יהיו קלקולים איזה אנושיות הערכות וע״פ עוה״ז, תיקון ב שם הוא "באשר שדנים,"מעלה של בי״ד לעומת בעתיד. הרוחנית. האובייקטיבית המציאות פי על והיינו

האדם את דן מטה של בי״ד ב. על לשמור יש אז שכן י״ג, מגיל

, ומחשבה שכל עם נעשים המעשים זה מגיל שכן הארצי, הסדר

חלקית בשכליות די באדם, "ילדותיות יש שעדיין "ולמרות של

ידיעות אין [שכן הערכה של בצורה האדם את לדון די כ י״ג גיל מהתפקיד כחלק הערכה זה הכל אלא מטה של בבי״ד מולטות

העוה״ז את. ]לתקן בי" עשרים מגיל רק מענישים מעלה של, ד

ואובייקטיבי מוחלט רצון דורשים ה, ם שכן, שכליות

סרה. ושהילדותיות לעומת מצוות. ה על וכופין הסדר על שומרים מטה של בי״ד ג. שכן החופשית, הבחירה מגיעה ממנו מעלה של בי״ד זאת

האדם רצון של הערך אלא הסדר שמירת לא הוא עניינו

לרע טוב בין בחירה שתהיה חייבת ולכן בבורא, . ודבקותו התשובה את מקבל אינו מטה של שבי״ד ברור זה כל, לאור

ל כ של מהותם שכן הטובים. המעשים את מקבל שאינו כמו מתעסק לא כלל בי״ד ואילו רוחניים, ערכים שקלול הוא אלו

ותיקונו המעשה עולם עם אלא רוחניים עניינים. עם

המהר״ל של השני הסברו

לבי״ד מטה של בי״ד בין חילק המהר״ל (הנ״ל הראשון )ביישובו בין מחלק המהר״ל השני ב ביישו זאת לעומת מעלה. של

ל התשובה תורה מכות: בירושלמי חז״ל לדברי מציין המהר״ל.

תרדף חטאים אמרה עונשו מה חוטא לחכמה "שאלו שאלו רעה, שאלו תמות, היא החוטאת הנפש אמרה עונשו מה חוטא לנבואה

ויתכפר אשם יביא אמרה עונשו מה חוטא, לתורה להקב״ה שאלו

אמר עונשו מה חוטא ויתכפר". תשובה יעשה

לאור לעומת הקב״ה, של חידוש היא "תשובה" שה עולה זאת חלק אינה שהתשובה מכאן לומד המהר״ל התורה. של ה״קרבן" היא שהתשובה מסביר המהר״ל הרגיל. במובן התורה ממסגרת את מקבל והקב״ה לבוראו שב שהעולם מיוחד, אלוהי תהליך

במצוות עוסק לא הוא. מאד רחב הוא זה תהליך אליו. העולם ה. אל לשוב המציאות כל בהתרוממות אלא 'ועבירות, זה בהקשר

הרמח של החלוקה את לציין "ראוי להנהגת המשפט הנהגת בין ל

. הייחוד ועונש שכר וממילא ו״רע", "טוב" היא המשפט, הנהגת הייחוד בעולם זאת לעומת ועוונות. זכויות ועבירות, מצוות

מת החסד גלה מיוחדת הנהגה זו לטוב. הופך הרע וכל האלוקי טוב רק יש וממילא לטוב, הרע את להפוך שיודע הקב״ה של

לנו המוכר מהטוב והן לנו המוכר מהרע הן גדול שהוא. אלוקי וקרבה באהבה בקב״ה לדבוק האדם של היכולת היא, התשובה

ייכות ש מכל גבוהה מדרגה לאותה שייכות איזו לאדם שיש. עד

לז הופך שבאדם ה״רע" גם זו משהו מקבל שהאדם והיינו, וכ יות

הייחוד. הנהגת מאותה כך וכנה עמוקה יותר שהתשובה ככל שקדמה עליונה אלוהית הנהגה מאותה הארה מקבל האדם

מהתורה יותר אפילו והיא. לעולם

שבעוה״ז– מובן ממילא למעשים מתייחסים היו אם אפילו ביחס שלהם הרוחני המשקל את ומשקללים האדם של הטובים

והעוונות– לחטאים בזה נשקלת היתה לא התשובה, מקום מכל מע היא התשובה ושייכות התשובה מדרגת שכן התורה הנהגת ל

הרגילה הקב״ה. ביד אלא כח אין ולזה, "חוקי מצד לדבריו מלובלין, הכהן צדוק ר' כתב דומים דברים התשובה אך העולם. את לקיים וכדי העונשים ניתנו הבריאה"

חוקים לאותם מעל עומדת לעולם, . שקדמה

קכח כהן המשפט קוק הראי״ה דברי את תואמת זו גישה פרטית, מצווה אינה מעלתה מפני דווקא שהתשובה היא אלא להסברו להגיע שאי״צ מסביר גם הוא ושם ויקרה. סגולהעליונה לנוב״י שכן לתשובה, נזקק שלמטה בי״ד אין מדוע הנוב״י של להבין אפשר אלא אליו. להגיע צריך ולא טכני, הסבר זה

זאת לאור ביניהם. לחבר שייך ולא שונות יות מהו בשני שמדובר למצוות ניתקים הלאוים שכל לומר שייך שלא מסביר הרב המצוות שמעל במעלה אלא במצווה, מדובר לא שכן. התשובה, שדוחה תשובה גדולה על המפרשים קושיית את ליישב יש וכך שאה״נ והיישוב ל״ת. דוחה עשה כל הלא ע״ז שהקשו ל״ת,

אלא עשה אינה תשובה הל״ת נדחה שמכוחה אחרת. מהות

התשוב באורות קוק הרב דברי וכן א יד, ה רק איננה שתשובה המידות לתיקון ביחס ביטוי לידי לבוא צריכה אלא לעוונות ביחס באים גמורים "צדיקים ידה ועל דיים, גדולים שאינם והמחשבות

תשובה בעלי."להיות…

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות