בס״ד
פרשת ניצבים
לעילוי נשמת מו״ר אבינו סבינו מאיר בן ג׳ולי
ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך
יונתן- וְיַעֲדֵי יְיָ אֱלָהָכוֹן יַת טִפְּשׁוּת לִבְּכוֹן וְיַת טִפְּשׁוּת לִבָּא דִבְנֵיכוֹן אֲרוּם יְבַטֵל יִצְרָא בִּישָׁא מִן עַלְמָא וְיִבְרֵי יִצְרָא טָבָא
רמבן- כי החמדה והתאוה ערלה ללב, ומול הלב הוא שלא יחמוד ולא יתאוה. וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון, שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות, ולא היה לו ברצונו דבר והפכו…
וזהו בטול יצר הרע ועשות הלב בטבעו מעשהו הראוי, ולכך אמר עוד והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם. וכן נאמר ביחזקאל ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם וגו' ועשיתי את אשר בחקי תלכו. והלב החדש ירמוז לטבעו, והרוח לחפץ ולרצון.
וזהו שאמרו רבותינו והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ - אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה, כי בימי המשיח לא יהיה באדם חפץ, אבל יעשה בטבעו המעשה הראוי, ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה, כי הזכות והחובה תלויים בחפץ.
ישעיה מד- ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה - ולא ישיב - אינו נותן אל לבו לבחון בדבר ואין בו לא דעת ולא תבונה לחשוב… השיבי על לב, מורה ההתבוננות היותר קטן, ולא ישיב אל לבו.
כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא… כי בפיך ובלבבך לעשותו
רש״י- ״לא נפלאת הוא ממך״ - לא מכוסה היא ממך כמו שנאמר כי יפלא ארי יתכסי ותרד פלאים ותרד במטמוניות מכוסה וחבושה בטמון.
בעל הטורים- ובלבבך אברא שמעתא סברא.
רבינו בחיי- כי המצוה הזאת. יאמר זה על התורה, כלשון (דברים ח) כל המצוה אשר אנכי מצוך היום. לא נפלאת היא אין ענינה נסתר ומכוסה שלא תוכל לעשותה, וזהו שאמר לא בשמים היא, שהוא באור ללא נפלאת היא, וכן לא מעבר ליום באור ללא רחוקה היא. והים זה הוא הים הגדול שהוא חשוך והוא מן הנמנע שיהיו בני אדם רשאין ליכנס שם מפני חשכת המים, ואין הכוונה בשאר הימים שבני אדם יכולין להכנס בהם, לפי שכשם שאמר לא בשמים היא והיא מניעה שהרי מן הנמנע שיעלה אדם בשמים, כך מעבר לים הוא מניעה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה