הפרשיות– סדר על קוק הרב במשנת שבועי שיעור 'פ וילך נצבים טבדי בנימין │הרב תשפ״ג
מצוות וחלקיה התשובה
שבקשות וקשה שבקלות קלה
1 התשובה לאורות הקדמה.
מרוכזים הם בה רק רעיונותי וכל התשובה, דבר על לדבר אותי דוחפת חזקה ורוח פנימית, מלחמה נלחם אני כמה. זה
בנויות עליה ובחיים, בתורה גדול היותר החלק את תופסת היא התשובה מצד שהיא ה' מצות היא והציבוריות, האישיות התקוות כל הפועל אל עדיין יצאה שלא שבקשות, קשה היא הרי אחר ומצד תשובה, כבר הוא תשובה הרהור שהרי שבקלות, קלה אחד
ובחיים בעולם. במילואה
2 הכיפורים יום תפילות / הנוראים הימים תפילות / האיתנים לירח הראי״ה מאורות.
חטא' ד׳על א״ב פי על המסודר הכפורים, יום וידוי בפתיחת,
הקדמ: ה בתור אומרים אנו
כל חופש אתה חי, כל סתרי ותעלומות עולם רזי יודע "אתה מנגד נסתר ואין ממך נעלם דבר אין ולב, כליות ובוחן בטן חדרי
שתסלח ינו אבות ואלהי אלהינו ד' מלפניך רצון יהי ובכן עיניך,
וכו. חטואתינו" על 'לנו
מעין להיות מתיחסים בזה, האמורים השבחים אין ולכאורה
זו פתיחה של היסוד טעם את לבאר אנו וצריכים, י, לוידו פתיחה הגדול המפתח שהוא הכפורים, יום של הוידוי בראשית ביחוד
ישראל בית לכל תשובה שערי. של
שלשה הם הלא התשובה שיסודות שמאחר הדברים, , ונראים החטא של העזיבה ׀ והשני העבר, על החרטה ׀ האחד והם:
׀ והשלישי בהווה, החזקה תו בהסכמ ורצונו לבבו בפנימיות
לכסלה עוד לשוב שלא להבא, על הקב. לה
כל הם נוחים הללו הדברים שלשת הנראה, לפי אמנם, וכאשר, הוצרכה למה מתפלאים שאנחנו עד נגמרת, התשובה ובהם כך, היא נפלאת לא הזאת המצוה "כי התשובה: על להודיענו תורה
היא רחוקה ולא "ממך אבל ולמה, , מאד הדבר אליך קרוב "כ״י,
"לא לבאר כך כל הוצרכה, היא לים מעבר "ולא היא", "בשמים
ביחוד. התשובה מצות על זו לפרשה הקדמונים פרשוה כאשר
התשובה שבאמת, נשקיף, בדברים, כשנעמיק, אבל, כל עם
קלותה שאינ, של הללו, קרים העי שלשת אם כי מאתנו דורשת ה
- וקבלה עזיבה חרטה, ד חסדי לולא מאד, כבדה באמת 'היא עליון חסד של הזאת הקולא ידי שעל עד לפנינו, אותה, שהקל מאד "קרוב אלא לים", מעבר ולא בשמים "לא באמת, נעשית
לעשותה ובלבבנו."בפינו
מעיקרי אחד בכל ו שישנ הכבדות צד את לאחת אחת ונבאר ין ענ כל נעשה שלכאורה עד במלואם, לקיימם התשובה
האדם של מיכלתו למעלה. התשובה
והנה אחרי החטא, על להתחרט הוא קל דבר לכאורה, , החרטה ד. את עזבו ומר רע וכי דרכ׳ו, רע את לבו על שם שהאדם
כל גדולה, כך כל להיות ראויה היא שהחרטה נתבונן כאשר אבל הכעור ושל הגריעות, של העומק לפי חודרת כך וכל עמוקה, כך עולם מתקיים ד' שבדבר ומאחר כולל, שהחטא וההפסד התורה אור קדושת בכח במאמרו, נחתכים חי כל וחיי ומלואו,
עולמים כל אדון שחקק חוקים שהם בעולם, המאיר והמצוה,
ד פי את וממרה העובר כן, ואם,'בעולמו; גרעון נותן הוא הרי ואם כולם, החיים זיו את ומאבד העולמים, כל הדר את ומשחית חרטתו היתה מכונם על הדברים את להשיב יכול האדם היה להיות ראויה והיתה החטא, עומק כל את ומקיפה שלמה באמת
המציאות מן החטא של רשמו את עו. קרת
יוכל ומי אלהינו, לד' הנסתרות הלא אבל רזי את עדו מבל לדעת
עומק של הציור את להבין כדי עד, חי כל נפש וסתרי העולם החטא על לבוא הדרושה. החרטה,
את לבאר עתה ונבוא להסיר ההווה על הולכת שהיא, העזיבה הנה ותשוקתו. מנטיתו עמו, מקשורו מהחטא, רצונו את, לגמרי וחדרי נפשו בעומק הגנוז את בעצמו לדעת יכול היה האדם אם עקא דא אבל, מוחלטה. עזיבה החטא את לעזוב יכול היה, לבו בסתר גנוז שהוא מה ואל בעצמו, להבחין יכול האדם שאין את גם מלואה בכל לקיים יוכל לא כן על וכליותיו, לבו חדרי
לבדו ד' רק כי ההווה, לצד אשר העזיבה של, התכונה "אתה
. ולב כליות ובוחן בטן חדרי כל החופש "הוא
והיא התשובה, חותם האחרון, להיסוד כן גם נבוא: מזה ו לו שאפשר מה כל את יודע היה האדם אם. להבא על הקבלה דעת ועל דעתו על אותו המעבירים החיים מנסיונות להפגש אבל במלואו, להבא על הקבלה יסוד את לקיים יכול היה קונו, החיים למאורעות ביחס הם סומין בחזקת אדם בני כאשר
העת החקוי גם כן אם ידים, של ביכלתו אין הקבלה של האמתי
ממך נעלם דבר "אין אשר הוא לבדו ד' רק כי כהוגן, לקיים אדם
. עיניך מנגד נסתר "ואין
של מכוחו למעלה באים הם התשובה עיקרי שלשת וכאשר לנו והעידה התשובה, אל אותנו התורה קראה זה כל ועם האדם,
מזה אנו יודעים ׀ מאד אלינו הדבר קרוב ש קלותה, על כן גם עיקרי כל את עלינו מעלה שהוא עד עלינו, גדולים הם ד' שחסדי הוא ברוך הגדולה דעתו על עלינו מקבלים שאנו, התשובה
נפשנו בתוך וציירנו ורם, בבר הללו הענינים כל את השגנו כאילו
לאמ. תתם
התשובה, וד יס שהוא הגדול, הוידוי לפני מקדימים אנחנו כן על הזה הגדול המאמר את גדול, לאור מאפלה אותנו המוציאה הדברים ומסירות התשובה יסודי שלשת על דבריו את הנושא
הוא ברוך המקום. לדעת
הפרשיות– סדר על קוק הרב במשנת שבועי שיעור 'פ וילך נצבים טבדי בנימין │הרב תשפ״ג
3 קלה / א כרך / הראיה אגרות.
תרס״ח אייר ז' ת״ו, יפו עה״ק. ב״ה,
הרב ויקירא רבא גברא ידי״נ מר ד לכבו טב מריבון רב, שלו'
וגנוזות בנגלות וגדוש, מלא תפארת, כליל אורה, , עוטה הגאון שליט״א יעקב מוהר״ר כקש״ת טהורה, , ד' ויראת בתורה עמוס לנו עז עיר לו למושב אוה וכעת והגלילות, דרבנד אבד״ק
רבנן כדאמרו בכפילא רב. ושלו' תובב״א עיה״ק. ירושלים פירושו עם היקר המחזור בצירוף שליט״א, ידי״נ מר ימין יקרת לבבי רחב ומה קבלתי. לבבי לשמחת יעקב", "אהלי הנפלא
ורינה, בגילה להתפאר… כתר״ה ידי מעשי את לראות ואשר מאד קטנתי היקר, ביאורו על בהסכמה לבא כתה״ר ממני דרש על מעידים ויקרים, חביבים כולם קדשו דברי כי זו, ממדה התורה מקצעות בכל הרחבה ידיעתו ועל אומרם, לבב, טהרת המגיע השבח את לשבח כחי מה אנשים, ושפל הצעיר ואנכי
החשמל וכעין הבזק כמראה וזוהר אור המפיקים כאלה, לכתבים
נפש. . כל ותאות עינים. לחמדת כעת לי א״א הטרדא מפני אמנם הערות. איזה בזה מליט הנני להודיעני נא יואיל ידי״נ בחפץ יהי' ואם ד״ק, כל על, לעבור אשלח קמא קמא עברי, מדי השי״ת יזמין אשר הזמן, ובהמשך
הטהור. . כחפצו בהם לעשות ויוכל כתר״ה, . לידי שפרשתי מה מהציג אמנע לא עולם". רזי יודע "אתה א'. ו' ד'
, חטא "על לוידוי בהקדמה ג״כ מובא שהוא זה, בנוסח "לע״ד
וידוי מענין כ״כ אינו. ולכאורה חרטה בשע״ת, הר״י כד' שלשה, הם תשובה עקרי דבאמת אלא
על בלה וק בהוה, והרצון מהמחשבה החטא ועזיבת העבר, על הוא וידוי שמצות נראה תשובה ה' בריש הרמב״ם ולפ״ד להבא, וכלשון והקבלה, העזיבה החרטה של הענינים אלו שיאמר נזכר לא בבבלי אמנם יומא, שלהי בירושלמי ג״כ שהוא הוידוי כ״א לחלקיהם התשובה עניני שיאמר הוא וידוי מצות שבכלל
ב פ״ז ביומא כדאמרי' חטאנו", אנחנו '"אבל וידוי עיקר ש״מ הקדמונים של התפילות במטבע מצינו לא וע״כ הוא, האי כ״א וקבלה, עזיבה חרטה פרטי מפורש ישראל לכל הקבוע ונראה חטאנו", אנחנו ל״אבל הרחבה ענין שהוא החטא הזכרת
בכלל ולא שבמחשבה בה תשו בכלל הם הבבלי ע״פ דהפרטים
וידוי. מצות
הענינים אלו שיאמר. צריך ש הרמב״ם, פסק למה צ״ע ולפי״ז הוא ברמב״ם וכן דבירו' לציבור, יחיד בין שחילק י״ל ואולי דילמא ובושת תזכרי למען ב' י״ב בברכות וכדאמרי' יחיד, לשון החטא בהזכרת ציבור גבי להקל יש דה״נ וי״ל שאני, ציבור בוידויו התשובה פרטי לפרש ג״כ שצריך מיחיד, יותר, בעלמא
כמה התלמודים בין במחלוקת לאפושי לא ש לן שפיר והכי
וי״ל. . דאפשר בוידוי. התשובה דרכי שלשת כל כאן רמוז ומ״מ החרטה דהנה מה לפי דומה דאינה בשע״ת הר״י כתב כבר האדם בעיני קשה ג״כ דינר הפסד שהרי בעיניו, גדול שהחטא בענין הונו כל שאבד למי חרטתו דומה אינו ומ״מ ע״ז ומתחרט
א״כ הקב״ה, ממ״ה מלך בת כבודה היקרה שמה הנ וק״ו רע, החטא כמה האדם ידע אם כ״א כדינה גמורה חרטה שתהי' א״א בסדרי למעלה הם עולים החטא פגמי באמת וכאשר פוגם, צורת אמתת ע״כ סביך, בחד דחד כולם, והנשמות העולמות
יודע לבדו שהוא ב״ה, בראשית ליוצר כ״א גלויה אינה החרטה
ותעל עולם רזי של החיים שפע היכן עד ויודע, חי כל סתרי ומות עמוקה שתהי' ראוי פיהם ועל החטאים סתימת ע״י נפגם חי, כל
החרטה. העזיבה ולענין כי בעצמו, לבבו את לדעת האדם יוכל לא כן אותה ידע לא המחשבה בעל שאפילו נעלמות מחשבות, ישנן
, תתא בה ואתגלי הצד מן התעוררות ע״י מתגלה היא ולפעמים
צריך ולב כליות ובוחן בטן חדרי כל חופש האדם יוצר אמנם ב״ה העליונה דעתו על העזיבה ענין. שיהי'
אם גם החטא בפני לעמוד לקבל צריד הלא להבא הקבלה ולענין יהי מ״מ בנפש, הרע כח את ומעוררות מזיקות סבות 'יזדמנו
יד העת הכח הוא גדול כמה האדם ידע ואיך בפרץ, לעמוד גיבור
נעלם דבר "אין אשר תעלומות יודע אלא נסיון, בתור עליו לבא
כל וע״פ העתידות, כל יודע אתה, עיניך מנגד נסתר ואין "ממך על הקבלה תבא העליונה בידיעה החקוקים העתידים האופנים עליו "יעיד ענין וזהו החטא. מן ולהמנע יצרו על להתגבר להבא
וכללו בהר״מ. האמור תעלומות" יודע תוכני ג' ברמיזה כאן
ידי לצאת התשובה בדיבור. הנאמר בוידוי גם הירושלמי
4 הכפורים יום תפלת / ב חלק / ראיה עולת.
חדרי כל חופש אתה חי, כל סתרי ותעלומות עולם רזי יודע אתה
מנגד נסתר ואין ממך נעלם דבר אין ולב, כליות ובוחן בטן
וכו שתסלח או״א ד' מלפניך יהי.'רצון ובכן עיניך. הידועים התשובה עיקרי, שלשה החרטה בעבר החטא, מן
עצמו על הקבלה החטא, את יותר עושה שאינו במעשה העזיבה להשלמתם הם צריכים להבא, החטא את לעשות שלא במחשבה
ורחב. ות גדולות ידיעות פרטי
החרטה גדל את היטב שיבין ע״י כ״א לתכליתה להגיע אפשר אי כמה נודע ליראיו ד' ומסוד הרע. מעשהו ע״י שבא הקלקול מה וכל עליונים, עולמות קץ מרום עד נוגעים האדם עניני
תגדל כה החטא של הקלקול ערך את יותר תקיף שידיעתו
ע״ה המלך ודוד בינה אחר תשובה נקבעה כן על החרטה. התחנן הדין עומק יודע ומי תודיעני. חכמה בסתום התשובה: במזמור
צורה וצר היוצר בעולמו השליט העלי. ון לא אם החטא בקלקולי
לעזיבה אין והנה החטא, את לגמרי ממחשבתו גם שיעזוב צריך נטהר שכבר שידמה ויש הלב, עמקי לדעת ברוח שליט האדם
איזו בפני לעמוד ל יוכ ולא בידו חלאתו עדיין ובאמת מעון, סגופים ד' בסוד הבאים תקנו כן על אליו. שתבא התעוררות עומק יטהר אלה שבפעולות חכמתם בקדושת שראו ופשע לעון
הפרשיות– סדר על קוק הרב במשנת שבועי שיעור 'פ וילך נצבים טבדי בנימין │הרב תשפ״ג
שעשה ית' ד' לא ם א באנוש הרוח דרך לדעת יוכל ומי הנפש.
הזאת הנפש. לנו
הקבלה עליו יאכף שאם מצביו, פרטי כל על ענינה להבא
וצריך קדשו, משמרת על בכ״ז יעמוד ומה וכד הכבוד או ההכרח זה וגם מהותם. ולהכיר העתידות סבות גלגולי פרטי לזה לדעת הדורות קורא יודע הוא ית' השם כ״א ודם בשר מעיני נעלם
התשובה שעיקרי כיון לתשובה, נקוה ואיכה מראש. נעלמים
דעתנו מקוצר בהכרח. ממנו שע״י מבקשים ואנו כמרובה, המועט את מקבל השי״ת אמנם
העזיבה החרטה ידים בשפלות שהן אע״פ שלנו, , והקבלה ענינים מכירים היינו שאילו העליון, לדעת מחשבתנו תצטרף בכל התשובה בשעת בנו ונקבעים מצטיירים היו בשלמותם אלה
: אמתתם קלקולינו ערך אמתת את יודע, , עולם רזי יודע אתה אנו שאין חי, כל י סתר ותעלומות להתחרט, לנו ראוי כמה ועד
אתה בחרטתנו, חובתנו ידי לצאת מגיעים בטן חדרי כל חופש לנו ראוי וכמה העוון, חלאת בנו שנשארה ויודע הפנימיים,
, לעזוב עומק לכל מגיעים אנו שאין ויודע, ולב כליות ובוחן
אך העזיבה, נסיונות של סבות מגלגולי, ממך נעלם דבר אין
נסיונות של עיניך, מנגד נסתר ין וא ולבא, להתגלגל שיכולים שאנו כיון אבל ח״ו, בהם עמוד נוכל שלא במציאות, שמוכנים מלפניך רצון יהי יכלתנו, כפי ומקבלים, עוזבים מתחרטים תשובה למדת להגיע בטובך ותעזרנו ותכפר ותמחל שתסלח
לפניך. שלמה
גו את להבין הקושי החטא לד
5. אמרתי כטל תזל לקחי, כמטר יערוף ט- / תשובה לשבת דרשות / האיתנים לירח הראי״ה מאורות
מזיד שוגג, נגד פשעתי" עויתי, "חטאתי, דקיי״ל מה לפי הוידוי, סדר מרד ב לו, )(יומא הוא אם מזיד ליחש יתכן יך א לבאר וצריך.
גדולים היותר לצדיקים ואפילו ישר. אל לכל נקבע והנוסח שקרים, דובר והוי שוגג, רק באמת עומק שלפי לו הסביר ז״ל והרמב״ם שקרים, דובר משום הוידוי סדר להגיד רצה לא גדול שאחד הרמב״ם בימי מעשה היה וכבר
ליחש אפשר איך אבל בכללות, הוידוי ענין על תשובה זהו אמנם להתודות. אדם יצטרך שלא אפשר אי לקונו, האדם וחובת הדין מזיד עון בת״ח מחזיקים שאין מפ. ורש האריז״ל ובדברי במזיד, העוה שלא שיודע בשעה מזיד עון לעצמו
על וחלילה חס שנחשד כשר אדם הוא מי, מרד ׀- "פשעתי" קשה והיותר מרד.
אחר זכה" ב״תפילה הרב התקין ויפה להכעיס והעוונות החטאים בכל נתכוונתי שלא לפניך וידוע "גלוי למיניהם, החטאים שפרט
"פשעתי כן גם שכולל הוידוי נ."וסח כפי שם מיד שמסמיך המאמר עם זאת התנצלות מתאימה אינה מאד מה אבל אותך", חז״ל כדברי אדם מבני המכוסים מדברים שהוא לעומקו לרדת אפשר אי הדין עומק אמנם לענין דרך יש כן על. ב נד, )(פסחים
של וביחש שוגג, הוא אם מזיד של ביחש גם וידוי צריך ועון חטא שלכל התשובה מרד הפנימית התשובה תשתלם אז רק כן, גם
שבו המרד מצד וגם שבו, המזיד מ. צד השוגג, דהיינו קל, היותר החטא את מכיר בהיותו האמיתית
היתה מה חשבון לבא צריך כן על החטא. מצד לאדם החסר כל את להשלים פנים כל על בשתשתדל אם כי בשלימותה אינה התשובה מקדים הקב״ה שאמנם ההוא, החסרון מילוי עם התשובה רעיון את להתאים וצריך כשרונו, כפי אחד כל החטא לא אם מעלתו
)(שם לרוגז רחמים הוא בחיים, בחירי שהאדם זמן כל אבל ברחמים, האדם את ודן התשובה ע״י הרחמים מדת עליו להחיל צריך רפואת והקדים בדרך חטאים שהורה השי״ת רחמי לולא להיות ראוי הדבר היה איך ברעיונו מסודרת להיות צריכה כן על עצמה,
. התשובה החטאים שורש הוא שקלקולם והאהבה ביראה בעומק הטיפול
6. ראש של מוסף תפלת / ב חלק / ראיה עולת השנה
תכן משום ללבנה, ונמשלים ללבנה מונים ישראל יעקב. לאלהי משפט הוא לישראל חק כי חגנו, ליום בכסה שופר בחודש תקעו הם חדשים וראשי לישראל. הוא טוב סימן הלבנה מילוי וכן כמותה. להתחדש עתידים שהם בה, ומתגלה ניכר שהוא ההתחדשות
אורה ובהתחדשות פניה בהתכסות מתחדשת. אז שהלבנה כמו מתחדשות ישראל של ם שנפשותיה לישראל, כפרה זמן החטאים למעשי התשובה תיקון כי והעזיבה החרטה של, התשובה בגדרי הוא בקום- אם חטא, כל אבל להבא. והקבלה או ועשה
ואהבתו ה' יראת במעוט סבה לו יש בשב-ואל-תעשה, המדות לקלקול הגורם בנפש, חלי היא הרי, בה ואה היראה של זו והתמעטות, הוא זה וריפוי עצמם, החטאים פרטי שהם תולדותיו, תיקון לפני מוכרח הוא זה חלי של שריפויו עברות, לגופי וגורמות חוזרות שהן
חד כברי' הנפש התחדשות ע״י בא לכך והקבועים הנת. ונים בזמנים שה
כי- מפורטים דברים בו שאין שופר ההתחדשות, בזמן בחודש, תקעו כן, על כנגד בחסד תקיעה ויראה, אהבה וקובע מגלה מעורר אם
קודש חרדת ע״י הנפש ברגשות ה. מדות את ומיטיב יראה, כנגד בגבורה ותרועה אהבה, שהוא המשפט, יום להיות אפשר ולפיכך חגנו, ליום קבוע היא זו שבהתחדשות הכתמים שהתכסות בו, מתכסה שהחודש בכסה,
שקבע יעקב, לאלהי ומשפט לישראל הוא חוק כן וכיסויה בחידושה ללבנה וזמן חוק שנתן כמו כי חגנו, יום הכללי הכפרה ן בזמ שהן הטובות, והמדות והיראה האהבה את לחזק מקודם עוסקים שאנו ואחרי והתכסותם. בהתחדשותם הכפרה זמן את ולעמו לבניו
לטובה עלינו הבאים התשובה בימי הפרטי החשבון. לזמן אנו באים החטאים, לביטול הנכונות הסיבות
הפרשיות– סדר על קוק הרב במשנת שבועי שיעור 'פ וילך נצבים טבדי בנימין │הרב תשפ״ג
להבא של התיקון על היא התשובה עיקר
7. ט1 / ומעשיות רוחניות תשובה ארחות יג- פרק / התשובה אורות
מיד יבא אם כי העבר, דבר על מעכב לעיקר כך כל ישים לא ובתחלה להבא. של התיקון על מונח להיות לעולם צריך התשובה יסוד
מעשיו את לתקן, אמת ב עסוק בהיותו אבל לפניו: קשים ד' וקרבת התשובה דרכי ויהיו רבות מניעות ימצא העבר בתיקון לעסוק
העבר תקנת על כן גם השמים מן יעזרוהו שאז מובטח. הדבר
8. ו / ומעשיות רוחניות תשובה ארחות יג- פרק / התשובה אורות
שכל וכן מתעלה, כשהיא שבהכרתו הרוחנית העליה אותה לפי אחת בבת שו יתקד הפנימיים וכחותיו חושיו שכל רוצה, כשהאדם דרך על לצעוד רצונו את לחזק יוכל ולא מעמד שוב לנפשו ימצא לא מוחלט, בתקון וישתלמו מיד יתישרו המעשיים הפגמים
בתחלה לה, מוכה ס תהיה המעשית והתשובה התורה, אור הגברת ההכרה, עלית היא בו שהכל העיקר אלא האמתית. השלמות אשר עד ועלה הלך ילך וכה כבד, שתקונם בדברים גם החוג יתרחב ואח״כ להתקן, הנח שבעבר בדברים ואח״כ שלהבא, בדברים
אותו תובעת בקרבו שנשמתו הפנימית המדרגה אותה ע״פ הרוחנית מצעידתו דבר משום יזוז אל אבל הכל: את לתקן. יזכה
9 י / א כרך / הראיה אגרות.
בעוה״ר אחד ס״ת שנפל ל״ע, סבה, ע״י היה וזה הק'. ארון לעשות צויתי שם שבהיותי ע״ד שי', בעש״ב האב״ד לי כתב מזימל
ע״כ צפופים. עומדים וסה״ת מהכיל, קטן שהאה״ק מפני הי' הדבר שסבת והתבוננתי ס״ח, הכנסת או הוצאת בשעת ארה״ק, מה מובן תוה״ק. של לכבודה ויפה גדול ארה״ק לעשות להתנדב המכשול, הגורמת הסבה להסיר התשובה, עיקר תהי' שזאת צויתי
עכ״פ כי לטובה, ג״ז (ובדורנו ביופי המורגשות למצות קרובה ההמון דעת לל ובכ אצלם, מתקבלים ב״ה שהיו דבורי, ע״י כי הדבר, לכבוד שתוכנה פעולה כל עכ״ז עיקר הטפל את שעושים אף בעוה״ר, מלב הנשכחות המצות וחבת השי״ת עבודת ענין עי״ז יזכירו
, שי מו״ח גאון דרבה באתרי' שלי)'ט״א הדר״ג דמר כנדון ח״ו חיוביות מצות ממש שדוחה במקום זולת בעיני, היא יקרה שמים אך כונתי. שהי' מכפי יותר ונאה, מהודר שונים בפתוחים ארוה״ק לעשות בע״מ ושכרו בחשק, והתנדבו עי״ז הרבה התעוררו עכ״פ היופי בהתבטל פן לחוש מקום הי' גם מצוה, של אחר דבר לשום הכסף יתקבץ לא הדבר שבבטול ידעתי כי מזה, מלבטלם חששתי
החשק, ל יתבט, מהתענית עקרי יותר אצלי הי' זה ודבר למכשול, באמת הקרוב הקטן הארה״ק ח״ו וישאר קולא נהגתי (ומטע״ז
למש״כ דמי, מעלי תשובה הוי בפועל המעוות בתיקון כולם שעוסקים כיון לדעתי לגמרי׳כי בטלתי, שלא אף בהתעני', הרבה בימים והנה. תשובתם על הרבה מורה להם המופקרות תאות מכל שפר)ישתם מפני ר״ל, מומרים כתשובת להחמיר שלא בתה״ד הייתי באשר לזה, אותי גם ולהזמין קודש בהדרת להכניסו רצונם כי עדנה, הוכנס לא אך פתוחיו, כל עם הלז, ארה״ק נגמר האלה
צורות בו עשה לארה״ק, אומן ה שעשה הכנפים, של בהפתוחים כי שי', האב״ד הרב לי כתב אך זו. למצוה ומעוררם המתחיל ב״ה
שגדולי מה נודע וכבר אריות, ביחוד בולטים, בע״ח
11 תיקון / הראיה מדות.
. ב ד ויקיים תדיר. בו יתעסק אל לתקן בידו שאין ומה מתיקונו, יתרשל ואל בזה שיחשוב הוא טוב לתקן יכול שהאדם מה אגה בלב
ויתקיים מגעת, שידו כמה עד רוממה, שכלית בבהירות עולם, של ובתיקונו נפשו בתיקון ויעסוק, מדעתו יסיחנה איש
11 רנ עמ' ח״ג הקודש אורות.
שטוב יש בתורה הדעת ובהרחבת בשמחה, בעבודה להתאמץ כדי שמים לשם כן שעושים מה זה ידי ועל, העוונות את לשכח בגדר כביכול כן גם הקב״ה אצל הם נעשים מדה, כנגד מדה ממילא, , במעשיו ה' ושמחת אור ולהוסיף העולם את לשפר וחכמה,
הטהורות והמחשבות הטובות וכל המצוות וכל והקודש, בהטוב נכפל הזכרון וכח. עגל ה מעשה זה תשכחנה אלה גם שכחה, לפניך טוב זכרון כפול, בזכרון. מתנוצצים
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה