בס״ד
**בתשיעי אוכל הכל**
דרש תשפ״ד — תשובה, שבת תשובה
---
**1. מסכת יומא פא: **
תָּנֵי רַב חִיָּיא בַּר רַב מִדִּיפְּתִי: ״וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁותֵיכֶם בְּתִשְׁעָה״, וְכִי בְּתִשְׁעָה מִתְעַנִּין? וַהֲלֹא בְּעָשׂוֹר מִתְעַנִּין! אֶלָּא לוֹמַר לְךָ: כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה בְּתִשְׁעִי, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִתְעַנָּה תְּשִׁיעִי וַעֲשִׂירִי.
---
**2. שולחן ערוך או״ח תרד: **
מצוה לאכול ולהרבות בסעודה בעיוה״כ.
---
**3. ברכות ח: ה — תעצרו הכל: **
רב חייא בר אביי סבר לאשלומינהו לפרשייתא דכולא שתא במעלי יומא דכפורי. תנא ליה רב מדפתי: כתיב (ויקרא כג, לב): ״וְעִנִּיתֶם״ וכו׳.
---
**4. מגן אברהם או״ח תרד טו: **
יש למעט בלימודו בערב הכיפורים כדי לאכול ולשתות.
למה?
---
**5. יומא פא — רש״י — הכנה: **
כלומר, התקן עצמך בתשעה, שתוכל להתענות בעשרה.
---
**6. שם — ר״ש — מתוך חיבה: **
כלומר, הכינו עצמכם בתשעה לחדש להתחזק באכילה ובשתייה, כדי שתוכלו להתענות למחר, להראות חיבתו של המקום ב״ה לישראל כאדם שיש לו ילד שעשועים, וצוה להאכילו ולהשקותו ערב יום התענית כדי שיוכל לסבול. כך הקדוש ברוך הוא, לא צוה לישראל להתענות אלא יום אחד מכל ימות השנה, לטובתן, לכפר על עוונותם, והזהירם לאכול ולשתות ערב התענית.
---
**7. יבולי שלקט שז — עינוי גדול יותר: **
מפני שאוכל יפה בערב יום הכיפורים, ביום הכיפורים שמתענה, עינויו קשה לו יותר.
---
**8. שולחן ערוך או״ח תרד ה: **
[אין סתירה בדבר…] אלא דצערו מרובה יותר כשאכל מקודם, כוחות חזקים יותר לסבול מההיפוך הפתאומי.
---
**9. רבינו יונה, שערי תשובה ד, ט — יום טוב: **
כי בשאר ימים טובים אנחנו קובעים סעודה לשמחת המצוה, ויגדל וישגא מאד שכר השמחה, כמו שנאמר ״ועתה הנמצאו עמך פה״ לשמחת המצוות, ונאמר ״תחת אשר לא עבדת את ה׳ אלקיך בשמחה ובטוב לבב״, ומפני ראיתי שנתחייבו לקבוע סעודה על הצום שביום הכיפורים, לקבוע סעודה על שמחת המצוה בערב יום הכיפורים.
---
**10. של״ה, תורת אור יומא, קלד — שמחת התשובה: **
ואמנם טעם לזה יתבאר במה שהקשו בזוהר, כי התשובה היא אחת ממצות עשה, ובכל מצות עשה צריך השמחה, וא״כ בתשובה שמחה? היאך, כי עיקרו ההכנעה והדאגה, ואם כן השב בתשובה וכו׳.
---
**11. כתב סופר קי ב — מי שלא צם: **
לאכול בתשיעי, ומסתבר לכאורה דחייב, דנהי דאם יכול לו לקיים — נראה פשוט מן המושכל כן, דמחשב לו כאילו התענה בתשיעי.
---
**12. תורת אמת, ר׳ ליבלה איגר (תרכ״ו): **
אמר: אין שום מצווה לאכול דווקא, חוץ מבערב יום הכיפורים. ובכוונה יש סתירה בין ערב יום הכיפורים לבין יום הכיפורים, להראות שאין לנו השגה מצד יום הכיפורים עצמו, ורק אנו נמשכים אחר רצון ה׳, ולא עצמנו אלא עצמו, להורות שהתכלית היא לא בעינוי עצמו, ועוד להראות שהכל לשמה.
---
**13. ר׳ צדוק הכהן מלובלין, פרי צדיק: **
אכילת ערב יום הכיפורים הוא לתקן כל תענוגי הגוף שיהיה בקדושה… ״למענגא נפשיה במיכלא ומשתיא״.
אך ענין אכילת ערב יום הכיפורים בא לתקן כל אכילות ועינוגי הגוף שיהיה בקדושה, כמו שרק אחר הקלקול החטא הכניס הנחש הנאת הגוף שלא לשם שמיים.
---
**14. עין איה, ברכות א, קג: **
ולזאת תוכן התשובה הוא בשני ענינים: להשיב אבידת רגשותיו הטובות שנפרצו גדריהם, הפרישות מההנאות החומריות ודרכי העולם תועיל לייסר נפשו שיתבונן בדרכי המוסר והעבודה, ביראתו ואהבת ה׳ ית׳.
והשני הוא ההרגל, להתרגל בפועל וללכת בדרך טובים, שלא להמשך אחר תאוותיו שלא כדרך ה׳. וזאת התשובה נשלמת ביחוד דוקא בהיותו עסוק בענייני העולם ותאוותיו החומריות לפי המדה הנאותה.
ובהיותו מתרחק מדרכי העיון וחיי ההתבודדות, ובכל זאת לא תסור ממנו תומתו לפרוש מכל דבר, זאת היא השלמת התשובה כתורה, שתוסיף לתת כח אל התשובה העיונית לרומם מעלתה.
ע״כ עיוה״כ הוא מוכן ומעותד לתשובה, אבל תשובתו היא התשובה המעשית ההרגלית… ע״כ תגמר תשובתו דוקא ע״י אכילה ושתייה והשתתפות בעסקי חומריות. ועם כל זה תהיה הכל כתורה וכמצוה, על כן האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי, כי שבזה הוא מרומם ג״כ את תשובתו שבעשירי, כי אם בהשארה רק עיונית, לא תגיע לתכליתה, אם כי בהצרפה למעשה.
---
**15. בר שור, הרב קוק מד: **
״על כן נצטוינו להקדים לפני העינוי של יום הכיפורים, שנאמר עליו (ישעיהו נח, יג): לִקְדֹשׁ ה׳ מְכֻבָּד, דהיינו שאנו מחזירים בו את הכבוד והקדושה שאבדנו.
אבל כיון שאנו פרושין בכל אותו היום הקדוש מכל עסק חומרי, יוכל הטוען לטעון כי עדיין אין איתנו התשובה השלימה.
על כן אנו מקדימים לאכול ולשתות בערב יום הכיפורים, ולהיות זהירים בעבודת השי״ת ולהיות מוראו ית׳ עלינו שלא להיכשל בשום איסור גם מתוך אכילה ושתייה.
אם כן, בצדק נחשבת אכילת יום זה כאילו התענינו תשיעי ועשירי, כנגד ב׳ חלקי תשובה… ועל זה אמר: ׳יחיינו׳, כי יתן לנו חיים גם בעולם הזה, מצד זה מלמד שאנו עצמנו ללכת בדרך התורה גם בהיותנו עסוקים בענייני הגוף כמו ערב יום הכיפורים. ״
---
**סיכום: **
- הכנה - חיבת ה׳ עלינו - עינוי גדול יותר בצום - שמחת יום טוב - שמחת התשובה - להדגיש ציווי ה׳ בצום - תיקון תאוות הגוף - עיסוק בחומר כחלק מהתשובה
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה