אליבא דהלכתא - זמן הסליחות

דהלכתא– אליבא הסליחות זמן

: הקדמה שכן 'סליחות', ולאמירת בתשובה לחזרה במיוחד מתאימים תשובה ימי ועשרת אלול חודש ימי הכיפורים שביום עד העגל, חטא על ישראל לעם שיסלח ה' לפני משה התחנן אלו בימים

ה לפני ולהתחנן בתשובה 'רר להתעו כדי 'סליחות', אומרים אנו אלו בימים תשובתם. נתקבלה י ישראל. עם ועל עלינו שיחוס המקדש בית ויבנה לציון, שכינתו יחזיר גלויותינו, קבץ ל משיך

אמן בימינו, . במהרה

: שאלה ל מתאפשר שלא מי רשא שחרית, קודם 'סליחות' לומר ו י לאומרן

מנחה תפילת? לפני

א. 'סליחות אמירת 'מנהג נהגו ובמדרשים, בגמרא מקור לו שאין אף הנוראים', ה׳ימים בתקופת 'סליחות' לומר המנהג

הגאונים בימי עוד: בו

יד סימן ד פרק השנה ראש: רא״ש

השנה ראש שבין יומי עשרה בהני תחנונים לומר ישיבות בשתי מנהג צדק, כהן רב לי אמר

הכפורים. ליום

'סליחות בהם שאומרים לימים מנהגים כמה הובאו ובראשונים:'בגאונים

הנ״ל הרא״ש דברי: המשך

ליום השנה ראש (שבין ימים עשרה בהני תחנונים לומר מנהג האי, ורב עמרם רב אומר

(בלבד בלחוד.)הכיפורים)

קלט סימן רש״י: סידור

בהן ועושין הכפורים, ליום השנה ראש שבין ימים עשרת אילו ו), נה, (ישעיה בְהִּמָּצְאֹ֑ו' ה' 'דִּרְשּׁ֥ו

רחמים ומבקשים השחר עמוד לפני הכנסת לבית, ום י בכל ומשכימין בהן, ומתענין תשובה, השנה ראש לפני שבת במוצאי לעמוד. ומנהג

א ענין קיח עמוד חיים) (אורח א חלק יושר: לקט

ימים ג' דצריכין משום שלפניו, ראשון ביום סליחות לעמוד נוהגין ה' ביום השנה ראש כשחל

השנה ראש לפני ימים ג' נמי דהוי ב' ביום עמוד תקשה, (אומנם) מיהו תורה). מתן (כמו, כנה לה בשבת ללמוד אדם כל ונהג לשבת. סמוך שהוא משום ראשון, ביום עומדין לעולם לומר …ויש מחמת וגם בשבת לומדים שהם התורה מצות מחמת שמחים העם כי א', ביום להתחיל טוב לכך

שמחה מתוך אלא עצבות מתוך ולא עצלות מחמת לא שורה השכינה אין ינן ואמר שבת, ענג מצוה של שמחה מתוך להתפלל להתחיל טוב לכן מצוה. . של

תשובה הלכות תחילת גיאת, רי״ץ: הלכות

ואנו אלול, חדש מראש סליחות) לומר (עומדים קיימי פרס ב) (מקומות אתרי דמקצת ושמענו

אלול מתחלת (עומדים) דקיימו כהני. מנהגנו

דהלכתא– אליבא הסליחות זמן

יד ס״ק תקפא סימן חיים אורח החיים: כף

ארבע היו הימים שאותם לפי וכו– ואילך אלול חודש 'מראש יום ים למרום משה שעלה אחרונים ברוך הקדוש נתרצה ביום ובו הכיפורים, ביום כלים ונמצאו רצון ימי והיו שניות לוחות להביא ולסליחה למחילה היום אותו הוקבע ולכך כדברך, סלחתי למשה לו ואמר בשמחה לישראל. הוא

? ם טעמ ומה בזה השונים המנהגים מהם סליחות? אומרים ימים באלו

בדברי שמבואר וכפי רש״י, כסידור נהגו אשכנז ובני גיאת, כרי״ץ נהגו ספרד בני להלכה,

והרמ״א ערוך: השולחן

א סעיף תקפא סימן חיים אורח ערוך: שולחן

הכפורים יום עד ואילך אלול חדש מראש ותחנונים סליחות לומר באשמורת לקום. נוהגים

שחרית התפלה אחר לתקוע מתחילין ואילך חדש מראש …אלא כן אינו אשכנז בני ומנהג, הגה: שני (ביום) השנה ראש חל ואם השנה, ראש שלפני א' ביום סליחות לומר באשמורות ועומדים

שלפניו שבוע ראשון מיום מתחילין אז שלישי, . (או)

א ס״ק הנ״ל ערוך השולחן על ברורה: משנה

ואילך- אלול ותחנונים סליחות אומרים אין גופא חודש בראש. אבל

ב. הדחק בשעת הימים במקצת סליחות אמירת בימי ם לאומר ישתדל יום, בכל סליחות לומר ממנו שנבצר מי שגם שכתבו, דורנו מפוסקי ישנם

תשובה ימי בעשרת הפחות לכל או וחמישי, : שני

מד סימן ג חלק דעת יחוה: שו״ת

חודש בכל קום להשכים להם אפשר ואי אומנותם, שתורתם הישיבות ובחורי שאברכי נראה שהם אלול, חודש של וחמישי בשני לקום יכולים… לימודם, מסדר יתבטלו כך ידי שעל אלול,

לקום יכול אינו ואם ירד… שני וביום סיני להר רבינו משה עלה חמישי שביום ביותר רחמים, ימי חכמים לתלמידי גם שראוי בודאי תשובה ימי בעשרת פנים כל על וחמישי, בשני גם לסליחות

לחוד ותחנונים תפלה וזמן לחוד תורה שזמן ותחנונים, סליחות לומר הצבור עם עצמם. לשתף

 ישיבות ובחורי אברכים לגבי דעת יחוה שו״ת מדברי ד ללמו ניתן האם לדעתך, יום בכל 'סליחות' לומר ומתקשים בפעילות העמוסים חיילים ינהגו? כיצד

ג. ביותר הטוב הזמן הסליחות לאמירת א סעיף תקפא סימן חיים אורח ערוך: שולחן

ותחנונים סליחות לומר באשמורת לקום. נוהגים

א ס״ק ערוך שולחן על אברהם: מגן

באשמורת- עולמות אלף בי״ח שט שהקב״ה, מפני עת והוא הזה בעולם שט הלילה ובסוף

. רצון

הלילה מחצות כבר 'סליחות' לומר שניתן עולה הפוסקים מן: אמנם,

דהלכתא– אליבא הסליחות זמן

קה סימן ב חלק חיים אורח משה אגרות: שו״ת

עד ובכיבושין תחנונים בדברי כנסיות בבתי להתפלל בלילה לקום כולם ונהגו כתב הרמב״ם…

היום שיאור ועד בלילה לקום מדאמר הלילה כל ולא, ת באשמור שהוא ומשמע היום, שיאור הרבה שהוא שמשמע ואף רצון. עת הוא שאז השחר עלות קודם באשמורת רק שייך זה שלשון רצון עת הוא בחצות שגם מטעם מחצות למעט בא שלא מסתבר מקום מכל חצות, אחר

קודם קצר זמן איזה א אל הטירחא מצד בחצות לקום נהגו לא אבל ע״ב, דף מיבמות כדהביא… היו שרובן קצר זמן בעוד לתפלה לקום שהוצרכו משום גדולה טירחא זה שאין היום, שיאור

היום כשהאיר תיכף. מתפללין

ד. היום במהלך סליחות במהלך יאמרן השחר, עלות עד הלילה מחצות 'סליחות' לומר יכול שאינו שמי הפוסקים, כתבו

: היום

מו סימן א חלק דעת יחוה: שו״ת

יכולים שחרית, תפלת לפני באשמורת סליחות לומר להם אפשר אי שאם נראה מקום ומכל

ע״ב צ״ה,)…דף לך לך (פרשת בזוהר שמבואר פי על ואף מנחה, תפלת לפני סליחות לומר ביום מלבד שעה, באותה מתעוררים הדינים וכל הקשה, הדין מדת שולטת מנחה שבשעת לומר שמותר נראה כן פי על אף הרחמים. מדות מתעוררים מנחה בשעת שאדרבה שבת אפים ונפילת מדות וי״ג וידוי אומרים שאנו יום בכל מעשים שהרי מנחה, לפני מדות וי״ג סליחות

ממש בלילה אלא אינו הדינים שליטת שעיקר לומר, צריכים כרחנו ובעל …חה… המנ בתפלת ויש מנחה. תפלת לפני סליחות באלול לומר שנוהגים שמו וחושבי ה' מיראי אנשים ראיתי וכן היא שאז אליהם ערוך אין הבוקר באשמורת שנאמרות שהסליחות אלא שיסמוכו. מה על להם

. מים הרח מדות והתעוררות רצון עת

המנחה תפילת לפני מעט לאומרן ישתדל ביום, 'סליחות' שכשאומר שהורו, : יש

ו הערה א פרק השנה ראש הלכות קודש: מקראי

תפילת לאחר בבוקר מאשר מנחה תפילת לפני סליחות לומר שעדיף אליהו, הגר״מ לי הורה

התפילה וכך לתשובה, האדם את לעורר עניינן שהסליחות משום שחרית, יותר. בכוונה

 בסוף 'סליחות' לאמירת עדיפות ישנה אליהו הרב של טעמו לפי האם לדעתך,

הלילה בחצות אמירתן פני על שחרית, לתפילת סמוך? הלילה

ה. הראשון הלילה בחצי סליחות של הראשון בחצי רחמים של מידות וי״ג סליחות אופן בשום לומר שאין כתבו המקובלים חכמי

נראה שעה באותה רחמים והמבקש בעולם, הדין מידת התגברות זמן שהוא משום ה הליל אברהם המגן כתב וכן בה, ומזלזל: כמתגרה

ה ס״ק תקסה סימן אברהם: מגן

לעולם פנים בשום מדות י״ג ולא סליחות שום לילה חצות קודם לומר אין הכיפורים מביום חוץ

א עמוד ה דף האר״י לרבנו הכוונות שער.)(בשם

הראשון בחצי גם סליחות אמירת להתיר יש ברירה שבדלית שכתבו דורנו מפוסקי יש אמנם,

הלילה: של

דהלכתא– אליבא הסליחות זמן

קה ב: סימן חלק חיים אורח משה אגרות שו״ת

באופן הוא אם אך סליחות… שום לילה חצות קודם לומר ואין שכתב אברהם… המגן ובדבר חצות אחר סליחות לומר לציבור אפשרות שאין באופן הוא (אם ולהלן מחצות אפשר )שאי אין אלו בדברים כי מתחלה, גם שעה הוראת בגדר להתיר יש מסליחות, הצבור אותו ויתבטלו

מגמרא מקור ענין בזה שאין שמסתבר הקבלה, ספרי פי על האחרונים רבותינו מדברי הם אלא ולכן תפלה, כסתם אלא ריקם יחזרו שלא הבטחה שיש מדות י״ג בכח מועילין שאין אלא איסור, לומר יותר טוב לתשובה, התעוררות שום להצבור יהיה שלא סליחות מלומר יתבטלו שלא כדי

ואם שעה… הוראת מתחלה אף הלילה שליש לאחר (שיאמרו הלילה בשליש יכוונו, אפשר משתנות שהמשמרות בשעות להתחנן שטוב ב' סעיף א' בסימן שלהמחבר השני) בשליש דהיינו על לסמוך יש כזה הדחק ובשעת והטור ברכות ריש הרא״ש שיטת והוא אז, רצויה שהתפלה

. ות חצ קודם בערך (דקות) מינוטן וארבעים שעה זה והוי זה…

משה האגרות דברי על חלק יוסף הגר״ע: אולם

מו סימן א חלק דעת יחוה: שו״ת

בתחילת סליחות שהאומר הנ״ל, זכות) מרדכי בן משה (רבי הרמ״ז בשו״ת המבואר לפי אולם ולהמנע תעשה, ואל בשב להשאר נכון שיותר בודאי בנטיעות, מקצץ להיות קרוב הוא הלילה

בכלל סליחות, מאמירת הלילה בתחילת מדות וי״ג סליחות לומר. מאשר

 דעת יחוה ושו״ת משה אגרות שו״ת נחלקו? במה

 שו״ת זאת ביאר כיצד הלילה? של הראשון בחצי מידות י״ג לומר הבעייתיות מה

דעת יחוה שו״ת וכיצד משה? אגרות

 ה׳סליחות אמירת בזמן העדיפויות סדרי מהם זה, בדף שלמדנו מה פי?'על

ו. : למעשה הלכה שחרית תפילת קודם או הלילה חצות לאחר הוא סליחות אמירת זמן. א.

. ב ש מי לו מתאפשר לא מחמת כגון שחרית, תפילת קודם או הלילה חצות לאחר סליחות לומר

בעבודה שעסוק י מבצעית חייל, בפעילות או אמרם לאחר ברירה, בדלית או, הבוקר, במהלך

שיסמ עדיף (ואז היום חצות בחציו ם יאמר לא אך מנחה), לתפילת הסליחות אמירת את וך

הלילה של. הראשון

ו המקלים, דעת על לסמוך רשאי כנ״ל, היום במהלך לאומרם ו באפשרות אין אם ג. ו לאומר

לילה חצות לפני. מכשעתיים

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות