ערבית תפילת זמן סוף לכתא- דה אליבא
: הקדמה
מצווה שנאמר ובלילה בבוקר שמע קריאת לקרוא התורה מן ' עלינו מקבלים אנחנו. ובקומך ובשכב׳ך להיגרר ולא החטא, מן להישמר לנו מסייעת שמיים, מלכות עול קבלת מצוות. ועול שמים מלכות עול
אחר ה רצון נגד ותענוגיו, העולם.'הבלי
האם: שאלה ע שהיה אדם סוק לאחר ערבית להתפלל יוכל הלילה, כל במשך
השחר? עלות
ערבית של שמע קריאת זמן סוף. א התנאים ערבית של שמע קריאת זמן הוא מתי עד במשנה: נחלקו
משנה א משנה א פרק: ברכות
מאימתי עד אומרים וחכמים אליעזר, ר' דברי הראשונה האשמורה סוף עד בערבית… שמע את קורין
עד אומר גמליאל רבן חצות, בניו( שבאו מעשה השחר. עמוד שיעלה ) חצות אחרי גמליאל, רבן של
את קרינו לא לו אמרו חתונה) (של המשתה מבית חייבין השחר עמוד עלה לא אם להם אמר, שמע עד מצותן חצות, עד חכמים שאמרו מה כל אלא בלבד זו ולא לקרות. אתם שיעלה אם השחר… עמוד
העבירה מן האדם את להרחיק כדי חצות, עד חכמים אמרו למה. כן
שבין המחלוקת יסוד את מבאר "י רש: התנאים
א עמוד ג דף ברכות:"י רש
לאו - היא אליעזר רבי … דרבי חצות, עד ואמרי עליה, רבנן ופליגי הראשונה, האשמורה סוף עד דקאמר
- 'בשכבך דריש 'אליעזר ורבנן מאוחר, וזה קודם זה לשכב, הולכים אדם שבני שכיבה, התחלת זמן
ו שעש אלא הלילה, כל דהיינו שכיבה, זמן כל דרשי- סייג ליה לית גמליאל ורבן חצות, עד ואמרו לדבר
סייג. ההוא
הגמרא לחצות עד שמע קריאת את חכמים הגבילו מדוע: מפרטת
תלמוד א, ב עמודים ד דף ברכות: בבלי
ואוכל לביתי אלך ואומר: בערב השדה מן בא אדם יהא שלא כדי לדבריהם, סייג עשו חכמים: כדתניא ואיש קימעא ואשתה קימעא ן ישן ונמצא שינה וחוטפתו ואתפלל. שמע קריאת אקרא כך ואחר קימעא,
אבל( הלילה; כל חצות) עד סייג חכמים שעשו כיוון אדם אם הכנסת, לבית נכנס בערב, השדה מן בא
לקרות( רגיל מקרא) ) לשנות(משנה רגיל ואם קורא, (, שונה קריאת זמן וכשמגיע ) שמע קריאת וקורא
ומברך. פתו ואוכל ומתפלל שמע
❖? התנאים משיטות אחת לכל ערבית של שמע קריאת זמן סוף מתי
❖ המחלוקת יסוד מהו ביניהם?
תלמוד ב עמוד ח דף ברכות: בבלי
רבן גמליאל כרבן הלכה שמואל: אמר יהודה רב אמר וכו'. אומר. גמליאל
פרק ברכות "ש רא ט: סימן
רבן ) גמליאל כרבן הלכה שמואל אמר יהודה רב (אמר השחר עמוד שיעלה עד אומר. גמליאל צריך ואין,
עד ולהרחיק להחמיר חצות דרבן עליה פליגי לא חכמים דהא דברים, לשאר כמו שמע קריאת לגבי
מן האדם את להרחיק כדי בסייג אלא גמליאל אין מקום מכל להרחיק. מצריך לא גמליאל ורבן, העבירה שינה יחטפנו שלא ויתפלל שיקרא עד לשתות ולא לאכול. לו
ערבית תפילת זמן סוף לכתא- דה אליבא
ט הלכה א פרק שמע קריאת:"ם רמב
אי וקרא ואיחר עבר ואם הלילה, חצי עד הכוכבים יציאת משעת מצותה בלילה, שמע קריאת זמן זהו
הפשיעה מן אדם להרחיק כדי אלא. ות חצ עד אמרו שלא חובתו, ידי יצא השחר עמוד עלה שלא, עד
בביאור יוסף הבית כתב זו, שיטה פי על גמליאל, כרבן הלכה שפסקה הגמרא: דברי
בית ב, ג סעיפים רלה סימן חיים אורח: יוסף
ומשמע ) בגמרא(ח, ב דאיפסיקא דהא מפרשים, שהם לאפוקי( היינו גמליאל, כרבן הלכה להוציא) מרבי
אשמורת עד דאמר אליעזר מן האדם את להרחיק כדי חצות עד חכמים דאמרו במאי אבל הראשונה,
) כמותם כוותייהו(הלכה הלכה העבירה דיחיד, ורבים כרבים. הלכה
הבית הכוכבים בצאת מיד שמע קריאת לקרוא יש לכתחילה גמליאל לרבן שאף וכותב, ממשיך יוסף
זמנה לסוף להמתין: ולא
המשך הנ״ל יוסף: הבית
, ומיהו דהא תדע הכוכבים, בצאת מיד לקרותה צריך דלכתחלה מודו כולהו גמליאל רבן בין חכמים בין
) ע״ב לקמן(ד אמרינן שלא כדי השדה מן כשיבוא שאפילו לומר ורצה וכו', בערב השדה מן בא אדם יהא
עונת עדיין הגיע שלא כיון לומר לו אין זמנה קודם זמן לו יש אלא תחלה, ואשתה אוכל שמע קריאת
יבוא שמא חששו זמנה קודם כשיבוא דאפילו דחזינן וכיון וכו', לשנות או לקרות לידי והצריכוהו פשיעה
הכוכבים ביציאת מיד לקרותה לכתחלה צריך הכל דלדברי שמעינן מיד, שיתפלל כדי לשנות או. לקרות
❖ כל של טעמו? מה שמע קריאת זמן סוף מהו במחלוקת הראשונים הכריעו כיצד מהם? אחד
השולחן להלכה פסק: ערוך
שולחן ג סעיף רלה סימן חיים אורח: ערוך
לכתחלה וקרא ואיחר עבר ואם הלילה; חצי עד וזמנה הכוכבים, בצאת מיד שמע קריאת לקרות צריך
יצא השחר עמוד עלה שלא, עד חובתו. ידי
משנה כז ס״ק שם ערוך השולחן על: ברורה
עד - הלילה חצי לידי לבוא שלא מחצות, ביותר שמע בקריאת להתאחר שאסור גדרו דרבנן פירוש
עובר מקרי מתאחר, ואם מכשול, שלא אלא מתאחר, אם איסורא ליכא חצות עד אבל חכמים, דברי על
זריז. נקרא
המקילים על לסמוך יוכל דחק, שבמקום כתבו האחרונים: , אולם
ביאור הלילה חצי עד וזמנה ד״ה הנ״ל: ך ערו השולחן על הלכה
המחבר כחכמים לן קיימא דלא ליה דסבירא והרא״ש הרשב״א כדעת ודלא הרמב״ם… כדעת סתם
יש ובאמת חצות… עד סייג דעשו הנ״ל והסמ״ג הרמב״ם בשיטת דקיימי הראשונים גדולי כמה …עוד
הם יחידאי לאו והרשב״א הרא״ש שגם מצאתי …אמנם, מכל בשיטת קיימי דרבוותא רובא, מקום דיכול אפשר גוונא וכהאי לאחרים תורה מלמד שהוא כגון הדחק ובמקום ערוך… השולחן על לסמוך
חצות אחרי עד לאחר הרא״ש. שיטת
השחר עלות לאחר שמע קריאת אמירת ב. א עמוד ט ב, עמוד ח דף ברכות בבלי: תלמוד
עקיבא רבי משום אומר יוחי בן שמעון: רבי אחת ביום, פעמים שתי שמע קריאת קורא שאדם פעמים
אמר לילה… של ואחת יום של אחת חובתו, ידי בהן ויוצא החמה, הנץ לאחר ואחת החמה הנץ קודם כרבי הלכה לוי: בן יהושע רבי אמר חנינא ברבי אחא רבי אתא כי עקיבא… רבי משום שאמר שמעון
ערבית תפילת זמן סוף לכתא- דה אליבא
אלא איתמר בפירוש לאו לוי, בן יהושע רבי אמר חנינא רבי ב אחא דרבי הא אמר: יוסף בר יצחק רב
איתמר( מכללא שפסק) הלכה מתוך דיוק סמך רקעל בשמו נאמר דרבנן( זוגא דההוא. תלמידי זוג
חכמים) דבריה( בהלולא דאשתכור ) בנו חתונת בשמחת שהשתכרו לקמיה אתו לוי, בן יהושע דרבי
הדחק בשעת עליו לסמוך שמעון. בי ר הוא כדאי אמר: לוי, בן יהושע דרבי
הגמרא על: רש״י
דאשתכור- השחר עמוד לאחר עד ונרדמו. וישנו
הדחק בשעת רק הוא השחר עלות אחר שמע קריאת לקרוא הגמרא של ההיתר שכל מבאר, : הרשב״א
ולענין ד״ה הנ״ל הגמרא על הרשב״א: חידושי
כדאי לוי בן יהושע רבי וכדאמר דוקא, הדחק עת ובש עקיבא כרבי לילה בשל לן קיימא הלכה פסק ולענין
דגנו( אינשי ואיכא הואיל ממש, להנץ סמוך ואפילו הדחק, בשעת עליו לסמוך שמעון רבי הוא ישנם
) זמן באתו שישנים אנשים סמוך דוקא ולאו נמי, בפושע ואפילו לא, ונשתהה במזיד שעבר במי אבל,
אסור השחר עמוד שעלה לאחר כל אלא. להנץ
❖ השחר? עלות לאחר אף שמע קריאת לקרוא דחק בשעת שהתירו הטעם מה
ערוך השולחן פסק: וכן
ערוך שולחן ד סעיף רלה סימן חיים: אורח
אם אלא חובתו ידי יצא לא החמה הנץ קודם השחר, עמוד שעלה אחר ערבית של שמע קריאת הקורא
בהן וכיוצא. חולה או שכור כגון אנוס, היה כן
השחר עלות לאחר שמע קריאת ברכות אמירת ג.
הנ״ל א עמוד ט ברכות גמרא: המשך
. השכיבנו יאמר שלא ובלבד זירא: רבי אמר
זירא רבי דברי את ביארו: התוספות
הנ״ל הגמרא על: תוספות
השכיבנו- יאמר שלא ובלבד … מצי( דלא קאמר ולכך הנץ… אקודם דקאי מקוצי, השר ופירש ) יכול לא
הנץ קודם אפילו השחר עמוד כבר שעלה כיון הוא שכיבה. זמן דלאו השכיבנו, למימר
יאמר ברכות שאר אך יאמר, לא: שכיבנו' 'ה ברכת שדווקא מחדד, המרדכי
ב רמז א פרק ברכות: מרדכי
מזכירין שהרי הברכות, כל עם יאמר ערבים' 'מעריב אבל יאמר, לא 'השכיבנו' דוקא כתב, ראבי״ה…
לקמן כדאיתא. ביום לילה ומדת בלילה יום מדת
❖ השחר? עלות 'לאחר 'השכיבנו ברכת יאמר שלא הטעם מה
❖ 'השכיבנו מברכת שמע קריאת ברכות שאר של ד?'ינם שונה מדוע
הנ״ל ד סעיף ערוך שולחן: המשך
) השחר עלות לאחר שמע (קריאת שקרא ואנוס זמן אינו השחר עמוד שעלה דכיון השכיבנו, יאמר לא
שכיבה( שמע קריאת י שלפנ שנים דהיינו הברכות, שאר אבל הגה: . לשכב) הולכים אדם שבני זמן אינו אומר השכיבנו, עד ואמונה אמת. וברכת
ערבית תפילת זמן סוף לכתא- דה אליבא
השחר עלות לאחר ערבית של עשרה שמונה תפילת ד. זו בשעה ערבית של עמידה תפילת להתפלל רשאי האם האחרונים: נחלקו
לד ס״ק הנ״ל ערוך השולחן על ברורה: משנה
אומר- השכיבנו עד שעלה ומכיון לילה, בשביל רק נתקנה ערבית דתפלת יתפלל, לא עשרה …שמונה
. דבר לכל הוא יום השחר עמוד
זו בשעה עמידה תפילת להתפלל שרשאי כתב השולחן ערוך: אמנם,
יט סעיף רלה סימן חיים אורח השולחן: ערוך
יאמר לא השחר, עמוד שעלה לאחר שמע קריאת והקורא המעריב אבל אז, שכיבה זמן דאינו השכיבנו
עשרה שמונה שמתפלל שכן וכל אומר, ישראל גאל עד ואמת. ואמונה עולם ואהבת ערבים
תפילתו תהא להתפלל רשאי אינו שאם תפילתו קודם יתנה להתפלל הרוצה שלמעשה כתב, יוסף ילקוט
: נדבה
ג סעיף רלה סימן יוסף: ילקוט
חולה או אנוס שהיה, מי עם שמע קריאת יקרא השחר, עלה וכבר לילה, בעוד ערבית התפלל ולא
הן עכשיו ערבית להתפלל יכול אני 'אם יתנה: שיתפלל וקודם 'השכיבנו'. ברכת יאמר לא אבל ברכותיה, יום באותו שחרית ויתפלל נדבה'. תפלת תהיה לאו ואם מתפלל. הריני תשלומין, דרך והן חובה, דרך
שתים שחרית יתפלל שגג, או טעה אבל גמור, באונס. ה ז וכל הנץ. אחר
למעשה הלכה ה. השחר עלות עד יקראנה חצות עד קראה לא הלילה, בחצות ערבית של שמע קריאת זמן סוף. א.
׳ה ברכת ברכותיה(מלבד עם לקרותה רשאי השחר, עלות עד שמע קריאת קרא ולא הנאנס ב. ) שכיבנו׳
החמה הנץ. עד
על להתפלל ניתן ולמעשה השחר, עלות לאחר עמידה תפילת להתפלל רשאי אם אחרונים נחלקו ג.
תפילתו תהא רשאי, אינו שאם תנאי. נדבה
עד שחרית של שמע קריאת את ידחה השחר, עלות לאחר ערבית של שמע קריאת לקרוא הנאנס ד.
במקום מקום ומכל החמה, הנץ לאחר. הנץ קודם אף לקרותה רשאי דחק
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה