בס״ד
קהילת רב | אורות נחלים פתח תקווה
שוקרון חנן
**תורת הגמול מול אקראיות**
**״אין חטא בלא מיתה״**
שבת נה, א-ב: אמר רב אמי: אין מיתה בלא חטא ואין יסורין בלא עון. אין מיתה בלא חטא, דכתיב {יחזקאל יח} הנפש החוטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן וגו' תהיה עליו צדקת הצדיק ורשעת הרשע תהיה עליו. אין יסורין בלא עון, דכתיב ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם.
מיתיבי: אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה רבונו של עולם, מה מיתה קנסת על אדם הראשון, והלא משה ואהרן שקיימו כל התורה כולה, א״ל להם מצוה קלה צויתיו ועבר עליה, א״ל ומתו {קהלת ט-ב} מקרה אחד לצדיק ולרשע וגו'.
**מסקנת הסוגיה: **
כי האי תנא, דתניא: ר״ש בן אלעזר אומר אף משה ואהרן בחטאם מתו, שנא {במדבר כ-יב} יען לא האמנתם בי, הא לא האמנתם בי — עדיין לא הגיע זמנכם ליפטר מן העולם.
מיתיבי: ארבעה מתו בעטיו של נחש, ואלו הן: בנימין בן יעקב, ועמרם אבי משה, וישי אבי דוד, וכלאב בן דוד. וכולהו גמרא, לבר מישי אבי דוד דמפרש ביה קרא, דכתיב {שמואל ב יז-כה} ועמשא שם (שר) הצבא תחת אבשלום יואב איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגיל בת נחש אחות צרויה אם יואב, וכי בת נחש הואי? והלא בת ישי הואי? אלא בת מי שמת בעטיו של נחש. ואחיותיהן צרויה. ואביגיל.
מני? אילימא תנא דמלאכי השרת, והא איכא משה ואהרן. אלא ר״ש בן אלעזר הוא, לאו, וש״מ יש מיתה בלא חטא ויש יסורין בלא עון. ותיובתא דרב אמי תיובתא.
---
**האדם הפרטי והחוק הכללי**
ברכות ה: אמר רבא ואיתימא רב חסדא, אם רואה אדם שיסורין באין עליו — יפשפש במעשיו, שנא {איכה ג-מ} נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ה'. פשפש ולא מצא — יתלה בבטול תורה, שנאמר {תהילים צד-יב} אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ואם תלה ולא מצא, בידוע שהם יסורין של אהבה, שנאמר {משלי ג-יב} כי את אשר יאהב ה' יוכיח.
---
**דעת תבונות לרמח״ל: הנהגות ה' בעולם**
עתה נדבר על מה שאנחנו בו, וזה, שמידת משפטו יתברך הוא הישר והמתוקן בכל עניניו. כי לפי שהעולם הזה הוא עולם הזה, זמן עבודת האדם בכל עניניו ותולדותיו, ואין ענינו תלוי רק במידת משפטו ית', וזמן שהכינו האדון ב״ה להראות בו יושר משפטו, אלא מתוקן הזה העולם של יושרו על המשפט הזה בהעשות.
וכמו שכתוב ״נודע ה' משפט עשה״, וכתיב ״ויגבה ה' צבאות״ ״במשפט״, וכתיב (משלי כט, ד) ״מלך במשפט יעמיד ארץ״.
והיינו, שאינו טוב לעולם כלל מה שהקב״ה מניח לרשעים להתהולל ולהרים קרנם, והנה הצדיקים מדוכאים ושטנא נצח, ודאי אין זה טוב לעולם, אלא רע. אבל הוא, הטוב אדרבא הוא, שהקב״ה יעשה משפט ושיכניע את הרשעים וישפיל הגאים וירומם הצדיקים וירים כבודם.
ואמנם, לא רצה ה' על כל פנים להניח עולמו כך, שיהיה תמיד הולך וסוער בשותפות הטוב והרע, אלא מטעם טובו הגדול היה הנהגה אחרת ועצה עמוקה לסבב כל הדברים מתוך הטוב לימצא בהם התיקון השלם השייך לעצמו. ורע.
והנה באמת אם כוונת הקב״ה היה רק לייסר הרשעים, היה העולם נחרב כבר ברם. אך כיון שאין כוונתו אלא להיטיב, ומוסרו ותוכחתו אלא מאהבה, כמו שביארנו, על כן רצה לכונן לעולם קיום מציאות, אפילו בזמן שאין זכות, שהקיום הזה לא ישתנה ולא יתמוטט.
והנה ישתמש לצורך זה ברוממותו ושליטתו, שהוא אינו משועבד לשום חוק, ואין לו שום כפיה, על כן יוכל לקיים את העולם גם. האדם בני שאין הגונים.
---
**הנהגת הייחוד והממשלה**
מלכים ב, יד: וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, לֹא סָר מִכָּל חַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל. בְּשֹׁמְרוֹן אַרְבָּעִים וְאַחַת שָׁנָה.
הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר. כִּי רָאָה ה' אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל מֹרֶה מְאֹד וְאֶפֶס עָצוּר וְאֶפֶס עָזוּב וְאֵין עֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא דִבֶּר ה' לִמְחוֹת אֶת שֵׁם יִשְׂרָאֵל מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם, וַיּוֹשִׁיעֵם בְּיַד יָרָבְעָם בֶּן יוֹאָשׁ.
רמח״ל שם: מידת המשפט היא המתגלית ונראית, ומידת הממשלה היא המתעלמת ומסתתרת לפנים.
---
**דיין האמת**
פסכים נ, א: לא כעולם הזה העולם הבא. העולם הזה — על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא — כולו ברוך הטוב והמטיב.
---
**הטוב והמטיב**
״מה זה יהודי? ״ — שאלה זו אינה מוזרה כפי שזה יכול להיראות. הבה נראה תחילה, מאיזה יצור מיוחד נראה זה. כל שליטי עולם וכל העמים העליבוהו ודיכאוהו וגירשוהו, ורדפהו ורמסהו, שרפו, והטביעו, והוא על אפם ועל חמתם ממשיך לחיות ולהתקיים. לא הצליחו לפתותו בשום פיתויים שבעולם שהציעו לו מדכאיו, שיתכחש לדתו ויטוש את אמונת אבותיו — יהודי הוא.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה