דהלכתא- אליבא מנחה תפילת זמן תחילת
: הקדמה לר טרודים אנו בו זמן היום, בצהרי היא מנחה תפילת – הזה העולם י בעניינ וב מתמשכת בעשייה
פעולותינו שכל שנזכור כדי להתפלל, אנו צריכים אז ודווקא רוחניים. מעניינים לשכוח לנו לגרום העלולה חיל לעשות כוחות בנו. ונותן כולם את מחייה אשר הקב״ה, אל חיבורינו מכח באות הצבאיות
חיי: שאלה רק מנחה להתפלל ובאפשרותו ם, היו בצהרי מבצעית פעילות ל היוצא ל כלל מנחה יתפלל? ולא פטור הוא שמא או אז יתפלל האם היום, בחצות
היום מחצות מנחה תפילת א.
בברייתא: נאמר
ב עמוד כו דף ברכות מסכת בבלי: תלמוד
שעות( משש גדולה? מנחה היא איזו ) ''זמניות היום) חצות לאחר שעה ולמעלה(חצי ומחצה היא ואיזו,
ולמעלה. ומחצה שעות מתשע קטנה? נחה מ
ב עמוד כח דף יומא מסכת בבלי: תלמוד
מנחה) דאברהם(תפילת צלותיה ספרא: רב אמר כותלי( משחרי מכי המזרחיים שהכתלים זמן
- משחירים היום) חצות יוסף רב אמר: . וניגמר( ניקום מאברהם אנן היום) בחצות כבר שהתפלל. ? . .
- שבת בערב להיות פסחים ערבי חל דתנן: ליה; קשיא קא הא יוסף רב רבא: אמר אלא בשש נשחט
כותלי( משחרי מכי ונשחטיה ומחצה. בשבע וקרב ומחצה ומחצה שש משעה קרב התמיד שקורבן, הרי,
ולמה בית ד כותלי ודילמא קושיא? מאי )! , אברהם של התפילה לזמן בדומה מחצות לשוחטו הקדימו לא
טובא( מכווני דלא משום משחרי, ומחצה בשש המקדש ולכן למעלה וצרים למטה רחבים עשויים היו
) חצות לאחר שעה חצי רק הקריבו דאיצטגנינות אברהם שאני נמי: אי! נמי אי בלבו, היתה: גדולה
הוה בישיבה ויושב דזקן. משום
שם הריטב״א: חידושי
יבא ולא לצמצם יכול בשעות בקי שהיה דאברהם פירוש בלבו. היתה גדולה נות דאצטגני אברהם שאני
) בחצות התפלל להקדים(ולכן, מפני ומחצה, שעות שש עד זמן חכמים להם הרויחו אדם כל שאר אבל
נמי אי לכן. קודם להתפלל יבאו כתלי, משחרי וכי בצמצום היום בחצי להם מתירין אנו שאם שאני
בשעות יטעה ולא באיצטגנינות גדול חכם מדהוה דבר של פירושו בישיבה. , שב ויו דזקן אברהם היה
זמן קודם להקדים יטעה ולא קבוע בישיבה ויושב בתורה. חכם
❖? הדין מעיקר מנחה זמן מתחיל, מתי הגמרא למסקנת
❖ אדם, האם השונים התירוצים, לפי דעתך חווה כבר להתפלל יכול בימינו היום מחצות שמצויים
מדויקים? זמנים ולוחות שעונים
דהלכתא- אליבא מנחה תפילת זמן תחילת
ט הלכה ג פרק כפים ונשיאת תפילה הלכות: רמב״ם
תשלומי והשנייה מנחה תפלת ראשונה שתים מנחה יתפלל היום חצי ועבר שחרית התפלל ולא, טעה
. שחרית
חצות אחר שעה חצי שכוונתו ביאר משנה: הכסף
ט הלכה ג פרק כפים ונשיאת תפילה הלכות משנה: כסף
) שכתב(הרמב״ם ומה דכבר יותר שעה וחצי היום חצי ועבר קאמר: דהכי דוקא, לאו היום, חצי ועבר
היום בחצי דאילו המנחה, זמן הגיע תפלת ראשונה קאמר היכי המנחה זמן הגיע לא עדיין ד כיון? המנחה
כדאמרן ודאי. אלא
לעומת כפשוטו הרמב״ם דברי את ביאר חדש הפרי: , ו
א סעיף רלג סימן חיים אורח חדש: פרי
מתחיל אימתי מנחה תפילת זמן בענין דקדקו שלא בתורה וגדולים לרבים שראיתי לפי באתי, עתה
) ב כו, השחר(ברכות תפילת בפרק ן דאמרינ דהא וסברו ומחצה שעות משש גדולה מנחה היא ואיזו
שם( רש״י מדברי נראה וכן הדין, מעיקר הוא ולמעלה מנחה ד״ה שזמנה דברים של ועיקרן ), גדולה לערוב השמש מתחיל זה מזמן כרחך דעל ז' שעה מתחילת דהיינו ואילך היום מחצות הוא העיקרי לבית
( בא בפרשת החומש בפירוש בהידייא רש״י כתב וכן מבואו, ו) יב, שמות ( אמור ובפרשת ויקרא, כג
ה) השחר( תפילת בפרק אמרו הערבים בין של תמיד כנגד נתקנה המנחה שתפילת וכיון … כו, ברכות
) ב דהיינו ואילך היום מחצות התפלל אם אבל ולמעלה ומחצה שעות משש גדולה מנחה היא ואיזו
ט) תפילה(הלכה מהלכות פ״ג בסוף משנה הכסף וכן דיצא… פשיטא ע שב מתחילת אמה( ) מה על
) דק שתים(לא מנחה יתפלל היום חצי ועבר שחרית התפלל ולא טעה הרמב״ם שכתב מאי ולפום,
) תמיד (קרבן דבתמיד היכי דכי הראיות אלו כל לדחות יש מיהו נכון… על הרמב״ם לשון אתי דכתיבנא
חכמ מגזרת לתפילת הדין הוא ומחצה, שש עד נשחט היה לא ים ודוק תקנוה התמיד שכנגד. מנחה
הסיק וכן ומחצה, בחצות התמיד הקרבת מזמן אלא להתפלל התיר לא חדש הפרי למסקנה כן, אם
יהודה מטה: בספר
א סעיף רלג סימן יהודה: מטה
חדא כתבם ומפי מפיהם אמרו והם וכו' הדבר מן תסור לא מלא מקרא ז״ל ברבותינו הנאמר גדול גזרה
דזמן רבנן, ועל ישראל על היא וכמו לכן. מקודם ולא דוקא ומחצה משש הערבים בין של התמיד שחיטת
קודם להתפלל ירצה אם ובכן דוקא… ומחצה מו' מנחה זמן כן עבר ואם רשאי, אינו זה זמן לא והתפלל
ולהתפלל לחזור וצריך. יצא
אחר מטעם: אברהם המגן כתב לכך בדומה
א ס״ק רלג סימן אברהם: מגן
) חצות לאחר שעה חצי לכן(לפני דקודם משמע כדאיתא שעות ו' אחר זמנה דבאמת גב על ואף יצא, לא
יצא לא בקיאין אנו. דאין כיון מקום מכל כ״ח, דף ביומא
❖? הטעמים בין מינה נפקא יש האם
דהלכתא- אליבא מנחה תפילת זמן תחילת
בדיעבד מחצות המתפלל ב. ברורה המשנה כתב: להלכה,
: ב ס״ק רלג סימן ברורה משנה
מכל חצות, שאחר שעה החצי שנשלם קודם להתפלל אסור דלכתחלה דאף להו דסבירא מאחרונים ויש
שנית יתפלל לא שעה. החצי בזו שהתפלל בדיעבד מקום
בכך הסתפק הציון בשער: אולם,
ו ס״ק רלג סימן הציון: שער
) חצות לאחר שעה מקודם(חצי אסור זה ומשום בקיאין אנו דאין אף ובאמת או התפלל מספק גרע מי,
ומתפלל חוזר דאינו התפלל, לא הוי ומחצה, ו' אמרו והם התפלות זמני חז״ל שקבעו דכיון לדחות, ויש
מתח למעשה עיון וצריך בזמנה. התפלל כלא. לה י
❖ ברורה? המשנה של הספק צדדי מהם
ומתפלל חוזר שאינו פסק החיים: כף
ב אות שם החיים: כף
דרבנן תפלה להו סבירא הפוסקים ורוב להקל, ברכות ספק בדרבנן לן וקיימא בזה, פלוגתא דאיכא כיון והתפלל טעה אם כן, אם התפלה… נוסח ולא התורה מן התפילות מנין אין דאורייתא להסוברים וגם
צריך דאין לומר יש ) חצות (לאחר שביעית שעה מהתחלת מנחה ולהתפלל. לחזור
נדבה בתורת ולהתפלל לחזור רצוי כן: פי על שאף כתב נאה הגר״ח
א הערה א אות י סימן חיים: שנות
לו יש אך ולהתפלל, לחזור לחייבו אין ולפיכך יצא… אם בזה נחלקו ולמעלה שעות מו' התפלל ואם
ברכות שספק פי על ואף וז״ל: יח ס' קח סימן הגר״ז ערוך בשולחן שכתב כמו נדבה בתורת להתפלל
יחזור מוכרע שהדבר מקום כל לפיכך היום כל אדם שיתפלל והלואי הואיל בתפילה, ם מקו מכל להקל, דבר בה לחדש צריך ואין נדבה בתורת. ויתפלל
שאם יתנה זאת ובכל הדין, מן ולהתפלל לחזור שצריך להלכה שהעיקר נקט, יוסף הגר״ד זאת, לעומת
: נדבה תפילתו תהיה חובתו, ידי יצא
ג סעיף: רלג סימן ברורה הלכה
חצי קודם חצות אחר מיד התפלל אם ובדיעבד היום. חצות אחר שעה חצי קודם מנחה להתפלל אסור
חייב אני אם ויאמר: נדבה, של תנאי על יעשה שיתפלל וקודם מכן לאחר ויתפלל יחזור, שעה, להתפלל
נדבה תפלת זו. תפלה תהיה להתפלל חייב איני ואם תפלה, לחובת זו תפלה תהיה
❖, האם השונות שהשיטות לפי באר להתפלל יכול שאינו הדחק בשעת, חצות לאחר שעה מחצי
? בחצות להתפלל לו נתיר
דהלכתא- אליבא מנחה תפילת זמן תחילת
דמי כדיעבד הדחק שעת ג. אפשרות להם תהיה ולא בחצות, רק מנחה להתפלל היכולים חיילים ינהגו כיצד לדון יש המתבאר, לאור
יותר מאוחר? להתפלל
יעקב השבות: כתב
קי סימן ג חלק יעקב שבות: שו״ת
לכתחלה אפילו הדחק בשעת מתירין בדיעבד, שמותר מה. כל להתפלל מותר יהיה האמור, הכלל לפי
אחרת ברירה לו אין. שר כא מחצות הדחק בשעת
יוסף הגר״ד כתב: אולם,
ה אות שם ברורה: הלכה
לאחר להתפלל יוכל שלא ויודע חצות, שאחר שעה חצי בתוך אלא כלל להתפלל יכול אינו שאם לומר יש
שעת שהוא פי על ואף נדבה, של בתנאי ואפילו חצות. שאחר שעה בחצי יתפלל לא כן פי על אף מכן,
הפוסקים רוב דעת נגד בזה להקל אין מקום מכל הדחק, שעה חצי קודם כלל יוצא שאינו להו דסבירא
חצות. שאחר
❖ שהמתפלל הסוברים הפוסקים גם יורו כך האם? בדיעבד חובתו ידי יצא זו בשעה מנחה? מדוע
היום חצות שלאחר השעה חצי חישוב ד. או30 מניות ז בשעות היא זו שעה חצי האם הסתפק ברורה המשנה: דקות
ח ס״ק רלג סימן הציון: שער
איתא בגמרא דהא זמניות, שעות כן גם הוא גדולה למנחה חצות שאחר שעה החצי דאף לי, ונראה
הכי זמניות הוא דשם היכי וכי גדולה, למנחה ומחצה ושש קטנה למנחה ומחצה ט' הדדי, כי תרוויהו שעה חצי דהוסיפו יון כ דלכאורה אף זמניות, הוא גדולה במנחה נמי אנו דאין יטעו שלא כדי הוא בקיאין
- עיון צריך ועדיין שעה, חצי תמיד להיות. צריך
לפי30 שמחשבים כתב מאזוז הגר״מ: דקות
שלו סימן א חלק נאמן: מקור
שלושים או זמנית היא האם גדולה, מנחה להתפלל כדי היום חצות אחר שמוסיפים שעה החצי שאלה:
רגילה שעה בחצי סגי כותלי דמשחרי דלשיעורא תונס… מנהג וכן בלבד, דקות שלושים בה: תשו דקות? . זצ״ל כדורי נסים ר' הרה״ג בלוחות הוא וכן בחורף. בין בקיץ בין
אויערבך הגרש״ז כתב: אולם,
א הלכה יג פרק תפילה שלמה: הליכות
חשבון לפי לחשבו בירושלים ג המנה היום, חצות לאחר שעה חצי שהוא המנחה, תפלת זמן תחלת
זמניות. שעות
❖? קבועה שעה חצי לקבוע הסברא מהי
❖ כיצד לדעתך? זמנית שעה חצי שמחשבים הסוברים כך על ישיבו
למעשה הלכה ה. היום חצות לאחר שעה מחצי אלא הדחק, בשעת אפילו מנחה להתפלל אין. א.
תפילה לו עלתה היום, מחצות התפלל אם בדיעבד. ב.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה