פרשת חיד״א בהעלותך - תשפ״ג נחלים אורות
בְתוֹכֵך וְשָכַנְתִי לְעָם לִי וְהָיּו הַהּוא בַּיוֹם ה' אֶל רַבִים גוֹיִם ְוְנִלְוּו
אֵלָיִך שְלָחַנִי צְבָאוֹת ה' כִי ְוְיָדַעַתְ
בהעלותך הפטרת שלל צוארי
המשיח" לימות גרים מקבלים במשז״ל״אין אפשר דאיסורי פי״ג הרמב״ם וכתב
מתגיירים הרבה גרים היו ואעפ״כ ושלמה דוד בימי גרים קבלו לא דב״ד ביאה
הדיוטות, בפני ושלמה דוד בימי אחר אותם דוחין לא להם חוששין הגדול ב״ד והיו
שת עד אותם מקרבין ולא שטבלו עכ״ל. אחריתם ראה
יתגיירו המשיח ת לימו גרים מקבלין דאין דהגם רבים" גוים הנביא״ונלוו ידבר וכה
דעה", הארץ שיתקיים״ומלאה קודם הדיוטות בפני ביום רבים גוים ונלוו וז״ש
ההוא - יחכמו שהכל קודם המשיח, שיתגלה תכף לראות ימחו לא הגדול וב״ד
אחרית ם בכל כי לעם לי והיו מודיע ואני עלית ואת ומ״מ. יתגיירו ונפשם לבם
נבואתי כי תכיר זה כשיתקיים אליך שלחני צבאות ה' כי וידעת בתוכך. ושכנתי
. אמת הקדש" אדמת על חלקו יהודה את ה' הכתוב״ונחל וסיים לרמוז אפשר
לגרים," ולא לכם אתן בספרי״אותו במ״ש משה משאת והרב י' סימן א״ח בראשונות
יש אך עממין ז' בנחלת להם אין לעתיד אפילו דהגרים ם והסכי בהא וטרי שקיל
באורך, שם עיין בזה והאריך וקדמוני וקניזי קני בארץ להם דת אש שהרב וזכורני
הסכים היום בסדר מח״ל לכבוש שעתידין ממה הוא הגרים שנוטלים דמה. ע״ש
לעם, לי והיו הגרים על דקאמר והשתא אדמת על יהיה חלקם דישראל אומר גמר
בירושלם עוד ובחר בח״ל. רק הקדש אדמת על יטלו לא שהגרים כלומר קדש ה
מהרימ״ט במ״ש אפשר שמיני פ' בדרשותיו כחצר היו ושני א' בבית וירושלם דהמקדש
, ולע נשואין שם ואין דידה לבוא תיד וכו אש לחומת לה ויהיה ה' ירושלם 'בונה
נשואין. ויהיו דידיה, בחצר נחשב ויהיה ביר עוד ובחר רמז וזה יתירה. חיבה ושלים
שהכונה קום תוסיף לא נפלה ע״פ הקדוש בזהר במ״ש וכו' ושמחי רני אפשר א״נ
יבא יכול כב בכבודו הוא ברוך הקדוש אלא גליות, כשאר מעצמה קום תוסיף לא
גדול. כבוד וזהו להקימה בא הנני כי הכבוד על ושמחי עצמה הגאולה על רני וז״ש
גליות, כשאר מעצמך תקומי ולא להקימך משיחו אותיות ושמחי לרמוז ואפ'
יבטלנו. משיחו כי השט״ן גימטריא והוא צדקנו משיח שיבא
פרשת חיד״א בהעלותך - תשפ״ג נחלים אורות
בְתוֹכֵך וְשָכַנְתִי לְעָם לִי וְהָיּו הַהּוא בַּיוֹם ה' אֶל רַבִים גוֹיִם ְוְנִלְוּו
אֵלָיִך שְלָחַנִי צְבָאוֹת ה' כִי ְוְיָדַעַתְ
בהעלותך הפטרת שלל צוארי
המשיח" לימות גרים מקבלים במשז״ל״אין אפשר דאיסורי פי״ג הרמב״ם וכתב
מתגיירים הרבה גרים היו ואעפ״כ ושלמה דוד בימי גרים קבלו לא דב״ד ביאה
הדיוטות, בפני ושלמה דוד בימי אחר אותם דוחין לא להם חוששין הגדול ב״ד והיו
שת עד אותם מקרבין ולא שטבלו עכ״ל. אחריתם ראה
יתגיירו המשיח ת לימו גרים מקבלין דאין דהגם רבים" גוים הנביא״ונלוו ידבר וכה
דעה", הארץ שיתקיים״ומלאה קודם הדיוטות בפני ביום רבים גוים ונלוו וז״ש
ההוא - יחכמו שהכל קודם המשיח, שיתגלה תכף לראות ימחו לא הגדול וב״ד
אחרית ם בכל כי לעם לי והיו מודיע ואני עלית ואת ומ״מ. יתגיירו ונפשם לבם
נבואתי כי תכיר זה כשיתקיים אליך שלחני צבאות ה' כי וידעת בתוכך. ושכנתי
. אמת הקדש" אדמת על חלקו יהודה את ה' הכתוב״ונחל וסיים לרמוז אפשר
לגרים," ולא לכם אתן בספרי״אותו במ״ש משה משאת והרב י' סימן א״ח בראשונות
יש אך עממין ז' בנחלת להם אין לעתיד אפילו דהגרים ם והסכי בהא וטרי שקיל
באורך, שם עיין בזה והאריך וקדמוני וקניזי קני בארץ להם דת אש שהרב וזכורני
הסכים היום בסדר מח״ל לכבוש שעתידין ממה הוא הגרים שנוטלים דמה. ע״ש
לעם, לי והיו הגרים על דקאמר והשתא אדמת על יהיה חלקם דישראל אומר גמר
בירושלם עוד ובחר בח״ל. רק הקדש אדמת על יטלו לא שהגרים כלומר קדש ה
מהרימ״ט במ״ש אפשר שמיני פ' בדרשותיו כחצר היו ושני א' בבית וירושלם דהמקדש
, ולע נשואין שם ואין דידה לבוא תיד וכו אש לחומת לה ויהיה ה' ירושלם 'בונה
נשואין. ויהיו דידיה, בחצר נחשב ויהיה ביר עוד ובחר רמז וזה יתירה. חיבה ושלים
שהכונה קום תוסיף לא נפלה ע״פ הקדוש בזהר במ״ש וכו' ושמחי רני אפשר א״נ
יבא יכול כב בכבודו הוא ברוך הקדוש אלא גליות, כשאר מעצמה קום תוסיף לא
גדול. כבוד וזהו להקימה בא הנני כי הכבוד על ושמחי עצמה הגאולה על רני וז״ש
גליות, כשאר מעצמך תקומי ולא להקימך משיחו אותיות ושמחי לרמוז ואפ'
יבטלנו. משיחו כי השט״ן גימטריא והוא צדקנו משיח שיבא
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה