הכעס מידת
1 ד פרק לרמב״ם פרקים. שמונה
דע רבנו משה והאחרונים, הראשונים אדון, השלום, עליו
ממעלות במעלה הקצוות משני אחד אל שנטה היה חטאו
באומרו הכעס, אל נטה כאשר הסבלנות, והיא: המידות,
כמוהו איש שיהיה עליו ה' דקדק המורים". נא "שמעו
. הכעס בו ראוי שאין במקום ישראל קהל בפני, כועס
2 דבריו כל בנחת לדבר תמיד תנהג י: הרמב״ן. איגרת
לכ. הכעס מן ינצל ובזה עת, בכל אדם ל
מִבְשָרֶּך רָעָה וְהַּעֲבֵר מִלִבֶּךָ כַּעַּס ָהָסֵר
כב נדרים בבלי 3.
אמר ירמיה רבי הכועס כל: ומוסיף תלמודו משכח
: שנאמר טיפשות בְחֵיק כַּעַּס כִי לִכְעוֹס חֲך בְרו תְבַּהֵל ָאַּל
אמר: יצחק בר נחמן. רב ח יָנו ַּכְסִילִים מרובין עונותיו
פָשַּׁע. רַּב חֵמָה בַּעַּל ו מָדוֹן יְגָרֶּה אַּף אִישׁ שנאמר: מזכיותיו
4. כוכבים עבודת עובד כאילו הכועס: כל. רמב״ם
התניא ספר 5.
האדם של כעסו שבעת לפי בינה, ליודעי מובן והטעם
האמונה. ממנו נסתלקה שם ה שמאת מאמין היה אילו כי
כלל. בכעס היה לא לו, זאת היתה שהוא אדם שבן ואף
ומתחייב ממונו, מזיק או מכהו או מקללו בחירה בעל
על כן פי על אף בחירתו, לרוע שמים ובדיני אדם בדיני
וה השמים, מן נגזר כבר הניזק למקום. שלוחים רבה ולא
ב אפילו אלא עוד, לו מקל או שמכהו ממש, זו שעה
ה כח בו מתלבש שם ית פיו ורוח, . ומקיימו המחייהו ברך
טז פרק ב שמואל 6.
הַּמֵת הַּכֶּלֶּב יְקַּלֵל לָמָה הַּמֶּלֶּךְ אֶּל יָה צְרו בֶּן אֲבִישַּׁי וַּיֹאמֶּר
הַּמֶּלֶּך? אֲדֹנִי אֶּת ְהַּזֶּה רֹאשׁו! אֶּת וְאָסִירָה נָא ָאֶּעְבְרֹה וַּיֹאמֶּר
יְקַּלֵל, כֹה צְרֻיָה? בְנֵי וְלָכֶּם לִי מַּה ְהַּמֶּלֶּך: לו אָמַּר ה' ֹכִי
, דָוִד אֶּת קַּלֵל. כֵן עָשִיתָ עַּ ו מַּד יֹאמַּר מִי ו
קלד א קבצים שמונה קוק הרב 7.
את בכעס הוייתנו. עומק בכל לשנא אנחנו צריכים הכעס
הכעס את לשנא ם צריכי אנחנו ומיושב, מתון אבל גדול,
היתרונות כל את ופוסל הדעת, את המערבב הרתחני,
איזו אנו כשרואים והציבורי. היחידי האדם, של הגדולים
לנו הרי בכעס, דבריה את תמיד מדברת מפלגה או כתה
את למלא במה תוכן לה שאין דעת, לה שאין סימן,
אלא באמת, עצמה על כועסת והיא שבה, הריקניות
של הארס את להטיל אותה ומכריח בא שהאיגואיזם
מרום עד שבאו העליונים, החכמים אחרים. על כעסה
מעטר ואמת וחסד תמיד, הם רצון מלאי והחסד, הצדק
היום כל. אותם
הכעס מידת
1 ד פרק לרמב״ם פרקים. שמונה
דע רבנו משה והאחרונים, הראשונים אדון, השלום, עליו
ממעלות במעלה ת הקצוו משני אחד אל שנטה היה חטאו
באומרו הכעס, אל נטה כאשר הסבלנות, והיא: המידות,
כמוהו איש שיהיה עליו ה' דקדק המורים". נא "שמעו
. הכעס בו ראוי שאין במקום ישראל, קהל בפני כועס
2 דבריו כל בנחת לדבר תמיד תנהג י: הרמב״ן. איגרת
לכ. הכעס מן ינצל ובזה עת, בכל אדם ל
מִבְשָרֶּך רָעָה וְהַּעֲבֵר מִלָבֶּךָ כַּעַּס הָסֵר ִ
כב נדרים בבלי 3.
אמר ירמיה רבי הכועס כל: ומוסיף תלמודו משכח
: שנאמר טיפשות בְחֵיק כַּעַּס כִי לִכְעוֹס חֲךָ בְרו תְבַּהֵל אַּל
אמר: יצחק בר נחמן. רב ח יָנו ַּכְסִילִים מרובין עונותיו
פָשַּׁע. רַּב חֵמָה בַּעַּל ו מָדוֹן יְגָרֶּה אַּף אִישׁ שנאמר: מזכיותיו
4. כוכבים עבודת עובד כאילו הכועס: כל. רמב״ם
התניא ספר 5.
האדם של כעסו שבעת לפי בינה, ליודעי מובן והטעם
האמונה. ממנו נסתלקה שם ה שמאת מאמין היה אילו כי
כלל. בכעס היה לא לו, זאת היתה שהוא אדם שבן ואף
ומתחייב ממונו, מזיק או מכהו או מקללו ירה בח בעל
על כן פי על אף בחירתו, לרוע שמים ובדיני אדם בדיני
וה השמים, מן נגזר כבר הניזק למקום. שלוחים רבה ולא
, לו מקל או שמכהו ממש, זו בשעה אפילו אלא עוד
ה כח בו מתלבש שם ית פיו ורוח, . ומקיימו המחייהו ברך
טז פרק ב שמואל 6.
הַּמֵת הַּכֶּלֶּב יְקַּלֵל לָמָה הַּמֶּלֶּךְ אֶּל יָה צְרו בֶּן אֲבִישַּׁי מֶּר וַּיֹא
הַּמֶּלֶּך? אֲדֹנִי אֶּת ְהַּזֶּה רֹאשׁו! אֶּת וְאָסִירָה נָא ָאֶּעְבְרֹה וַּיֹאמֶּר
יְקַּלֵל, כֹה צְרֻיָה? בְנֵי וְלָכֶּם לִי מַּה ְהַּמֶּלֶּך: לו אָמַּר ה' ֹכִי
, דָוִד אֶּת קַּלֵל. כֵן עָשִיתָ עַּ ו מַּד יֹאמַּר מִי ו
קלד א קבצים שמונה קוק הרב 7.
את בכעס הוייתנו. עומק בכל לשנא אנחנו צריכים הכעס
הכעס את לשנא צריכים אנחנו ומיושב, מתון אבל גדול,
היתרונות כל את ופוסל הדעת, את המערבב הרתחני,
איזו אנו כשרואים והציבורי. היחידי האדם, של הגדולים
לנו הרי בכעס, דבריה את תמיד מדברת מפלגה או כתה
את למלא במה תוכן לה שאין, דעת לה שאין סימן,
אלא באמת, עצמה על כועסת והיא שבה, הריקניות
של הארס את להטיל אותה ומכריח בא שהאיגואיזם
מרום עד שבאו העליונים, החכמים אחרים. על כעסה
מעטר ואמת וחסד תמיד, הם רצון מלאי והחסד, הצדק
היום כל. אותם
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה