הנהגה בהסכמת העם?
**1. דברים פרק יז, יד-טו**
כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי: שום תשים עליך מלך אשר יבחר ה' אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא:
**2. שמואל א פרק טז**
ויאמר ה' אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך.
ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח ה' אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה: ורוח ה' סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת ה': ויאמר שאול אל עבדיו ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי: ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי. . ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נשא כלים:
**3. תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יד עמוד א**
אמרה לו: וכי דנין דיני נפשות בלילה? — אמר לה: מורד במלכות הוא, ולא צריך למידייניה. — אמרה לו: עדיין שאול קיים, ולא יצא טבעך בעולם. — אמר לה: וברוך טעמך וברוכה את אשר כלתני [היום הזה] מבוא בדמים.
**4. תלמוד ירושלמי הוריות פ״ג ה״ב**
רב חונא אמר כל אותן ששה חדשים שהיה דוד בורח מפני אבשלום בנו בשעירה היה מתכפר כהדיוט.
**5. גבורת ארי מסכת יומא דף כב עמוד ב**
ואפשר שממשיחת דוד ואילך לא היה לשאול דין מלך, כדאמרינן בפרק ג׳ דמגילה דאמר דוד על נבל מורד במלכות הוא ולא צריך למידייניה, ואפילו אביגיל שהשיבה לדוד עדיין שאול קיים ולא יצא טבעך בעולם — לאו למימרא דלא היה לדוד דין מלך בעוד שאול קיים, אלא מלתא בעלמא קאמר ליה, דכיון דלא יצא טבעך בעולם ועדיין אין הכל יודעין שאתה נמשח כבר למלך, ואם תהרוג את נבל יאמרו עליך שאתה רוצח.
**6. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כ עמוד ב**
אמר רב יהודה אמר שמואל: כל האמור בפרשת מלך — מלך מותר בו. רב אמר: לא נאמרה פרשה זו אלא לאיים עליהם, שנאמר שום תשים עליך מלך — שתהא אימתו עליך.
**7. תוספות מסכת סנהדרין דף כ עמוד ב**
תימה למה נענש אחאב על נבות כיון שלא רצה למכור לו כרמו. אי נמי דפרשת המלך לא נאמרה רק על המלך שנמלך על כל ישראל ויהודה ומאת המקום, ואחאב לא מלך על יהודה וגם לא מלך מאת המקום.
**8. שו״ת הרשב״א סימן תמה**
ותדע ד[יואב] לאו מורד במלכות הוה, שהרי לא מרד בדוד, אלא שנטה אחרי אדוניה להמליכו אחרי מות דוד, ושלמה עדין לא מלך, והמורד בו לאו מורד במלכות הוה באותה שעה. וגדולה מזו אמרה לו אביגיל לדוד, עדין שאול קים ולא יצא טבעך בעולם, והודה לה, כדכתיב וברוך טעמך וברוכה את.
**9. רמב״ם הלכות מלכים פרק ג הלכה ח**
כל המורד במלך ישראל יש למלך רשות להרגו, אפילו גזר על אחד משאר העם שילך למקום פלוני ולא הלך או שלא יצא מביתו ויצא חייב מיתה.
**10. רדב״ז שם**
והאי מלך היינו שהומלך על פי נביא או שהסכימו עליו כל ישראל. אבל אם קם איש אחד ומלך על ישראל בחזקה אין ישראל חייבין לשמוע אליו והממרה את פיו לא נקרא מורד במלכות.
**11. תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף לו עמוד א**
דאמר רבי שמואל בר אבא אמר רבי יוחנן: ישבו רבותינו ובדקו על שמן שלא פשט איסורו ברוב ישראל, וסמכו רבותינו על דברי רשב״ג ועל דברי רבי אלעזר בר צדוק, שהיו אומרים: אין גוזרין גזירה על הצבור אא״כ רוב צבור יכולין לעמוד בה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה