18: 54
מאוהבי הצילני
בן בלעם אתו ענה ומה מואב מלך בלק יעץ מה נא זכר עמי בהפטרה אותנו מזהיר מיכה הנביא הרשע. בלעם על לומדים אנו השבוע: בפרשת "
ודור דור ובכל לישראל, קמו רבים אויבים בלעם? מעשה את דווקא לנו ולהזכיר לצוות מיכה הנביא ראה מה להבין, יש ולכאורה ". בעור בלעם את ופוגשים שה הפר את לקרוא ניגשים אנו כאשר מתעצמת זו שאלה מיוחדת? זיכרון במצוות בלעם 'זכה' ומדוע לכלותנו, עלינו עומדים בפה כך להכריז נדע שכולנו הלואי אלוקי". ה' פי את לעבור אוכל לא וזהב כסף ביתו מלוא בלק לי יתן "אם גדולה. שמים יראת בה שיש כדמות
ה פי את להמרות נסכים לא שבעולם הון כל שתמורת!'מלא,
אמרו אשר חז״ל דברי את נזכיר דמותו, להבנת פתח לפתוח: כדי של כוונתם אין אם גם. הארמי לבן הוא רשעתיים, כושן הוא בעור, "הו״א אליעזר את בשמחה מקבל הוא טוב. אדם היה לכאורה לבן גם ביניהם. משווה קו שיש אותנו מלמדים שהם בודאי לבן, הוא עצמו שבעור חז״ל
מאוד באמירה פותחים אנו פסח של ההגדה את הפלא, למרבה זאת, בכל אך לפרנסתו. דואג ואף יעקב עם בנותיו את מחתן כראוי, ומארחו
: קשה " בפתח בחר ההגדה בעל!". הכל את לעקור ביקש לבן ואילו הזכרים על אלא גזר לא פרעה שאילו לעשות? הארמי לבן ביקש מה ולמד צא למה זאת וכל מעשיו. לעו? מת כקטנים הסדר, ליל של הנושא שהוא פרעה, של מעשיו את ולהציג לבן, את דווקא לנו להזכיר דבריו
אשר שמים, ויראי אוהבים כידידים, חוץ כלפי עצמם את להציג יודעים שהם הוא, שלהם המשותף המכנה יתרו, ובין לבן שבין היא, התשובה
את להזכיר נתחיל ש לפני ההגדה, בעל לנו אומר לנו. להרע כיצד הוא אותם שמניע מה כל בפועל אך ישראל, נגד או ה' רצון נגד יעשו לא בוודאי
המראים הנסתרים, מאויבינו יותר, ועוד, גם אלא להיזהר, עלינו הגלויים מאויבינו רק שלא לדורות וללמוד לדעת עלינו פרעה, של, מעשיו
למה ה'! ברוך בוא לו: ואמר בחום אליו חייך בכך הצליח ומשלא ממונו, את וליטול אליעזר את להרוג תכנן המדרש, לפי לבן, כאוהבים. עצמם מבין כאשר אפשרית. דרך בכל אותו מרמה כמובן ואח״כ חינם?" ועבדתני אתה אחי "הכי לו אמר בתחילה יעקב: עם נהג וכך בחוץ…". תעמוד
ם ובשירי בשמחה ואשלחך לי, ולא-הגדת אותי; ותגנוב לברוח, נחבאת "למה המתפלא האוהב', 'הסבא לבן, מגיע ובורח, המצב את היטב יעקב
ובכינור."בתוף
של בקללתם חפץ ה' שאין מבין שאינו כאילו ישראל. עם את לקלל רצונו כל בפנימיותו אך שמים, יראת של אמירות מביע בצביעותו, בלעם, גם
לך– לי רוצה שאדם 'בדרך של בהנהגה איתו הולך אשר ה', את בתמימות ושואל ממשיך מבין', 'איננו האתון ממעשה הרמז את ואף ישראל, ע״י בשיטים ישראל את להחטיא לבלק עצה נותן לקלל, מצליח הוא שאין להבין בלעם משנוכח לברכות. קללותיו את והופך אותו', מוליכין בה המשפט את להם שיאמרו עד ישראל, בני עם ידידות קשרי לפתח מואב בנות על כיצד מדויקת הדרכה בלעם נתן המדרש, לפי ושם, מואב. בנות
"ל אנ מה אותנו? ! שונאים ואתם אתכם, אוהבין ו ביותר החמורות לתועבות אותם יפתו כך ומתוך.",
הדו- את מסמלים ובלעם, לבן לנו ודאגתם חיבוקם פיהם, ע״י אך ישראל, על חרב הרימו לא לעולם שניהם אלינו. ביחסם והצביעות פרצופיות
מכך– פחות לא אך הגלויים, ישראל משונאי להיזהר לדעת ם צריכי אנו היום גם הרשע. מפרעה פחות לא לנו, להרע זממו – ישראל. מידידי מסוכן נשק כלי היא הידידות גם ושלום. צדק של ערכים ומהם מלחמה, מוסר מהו ללמדנו ומתיימרים בטובתנו, רק שרוצים ידידים. אותם
מהם– להיבדל ולא העמים אל אותנו לקרב בלעם של עצתו גם השקטה 'השואה ההתבולות, סכנת עם הזה, היום,'עצם עד בעכרינו עומדת
בעור. בן בלעם אתו ענה ומה מואב מלך בלק יעץ מה נא זכר הנביא דברי את ונפנים נא נזכור בדורנו. חווים אנו: אותה
20: 33
באש שרופה שאלי
חיפש הוא רב זמן במשך והשתמד. נּודה פה, שבעל ובתורה רבותיו בדברי כפר מפריז, יחיאל י רב של תלמידו שהיה דנין, ניקולס השיג לאומות, ובשנאה בנצרות כפירה בדברי מלא התלמוד כי התריע שבו לאפיפיור, מכתבו היהודית. בקהילה לנקום הדרך את
נציגי בפני הטיח הוא הבבלי. לתלמוד פומבי שפט מ התשיעי, לואי צרפת, מלך ערך האפיפיור בהוראת מטרתו. את רבה במידה להיאסר דינו שאחת כפירה בספר מדובר כי האשמה את מקוצי, משה ורבי יחיאל רבי ובראשם. היהודים,
ה”ד בתמוז ט’ חוקת, פרשת ערב שישי, ביום מראש. שנקבעה הדין הכרעת את כמובן, שינו, לא היהודים נציגי של הנגד טענות
( 17. 6. 1244,) ומאתיים מאלף ביותר מלאים קרונות וארבעה עשרים נוטרדם, מכנסיית הרחק לא פריז, של המרכזית לכיכר נאספו
את למעשה וסימלה צרפת, יהדות של הרוחניים אוצרותיה את שכילתה האש בערה יממות שתי והמדרשים. התלמוד של יד כתבי
זו במדינה והישיבות התורה עולם של. שקיעתו
באב בתשעה אשכנז בקהילות היום עד הנאמרת באש”, שרופה “שאלי קינתו את מרוטנברג המהר”ם כתב. ת, הלהבו לנוכח בלבבות. נותרה התורה אש, בערו הספרים
פרשת קודש שבת ערב עלון. תמוז, י״א בלק 'מס424
פְּעֹור פרופסור
בלעם נוכח שכאשר מסופר בפרשתנו את להכשיל בלק ל ויעץ אחרת, לדרך עבר בקללותיו, ישראל את לנצח מצליח איננו כי להבין
ה שכן בזנות, ישראל הן– ב לפגוע ומשיצליח יעקב', אוהליך טובו 'מה ישראל, של הרוחני הכח יסוד הן המשפחה וטהרת צניעות הרי
בעל של והמאוסה השפלה זרה לעבודה אותם דירדרה שאף בזנות, ישראל ונכשלו התקיימה, עצתו אכן בישראל. לפגוע שיוכלו
. פעור
פעור בעל של המשיכה סוד מה מאוס? כדבר נחשבת היתה זרה עבודה עובדי בקרב שאף זו, שפלה זרה לעבודה ישראל נפלו? כיצד
מה כל עושים לא ומתי. למה כמה, אסור, ומה מותר מה חוקים, לו שיש הוא דתי פולחן לכל המשותף כי חרל״פ הרב מסביר מגבוה. לי ונקבע המוכתב, והסדר החוק לפי אלא שרוצים,
בעל של זרה בעבודה לקחו הזו הנטייה ואת הגבלה, או חוק לשום כפוף להיות לא מוסכמה, כל לשבור נטייה קיימת באדם אבל
בלי ולחרות לחופש סגדו פעור בבעל אחד. ומאף דבר משום להתבייש צריך לא אתה מותר. הכל כאן לאידאולוגיה. ו והפכ פעור שאני במה גאה אני ראוי. ומה מכובד מה לי תגיד לא אתה, גבולות. שלי, ב׳אמת' לעין בושה בלי זאת ואעשה צרכיי, בהטלת ואף
. כל
חוקים– של עול כל ביטול המוחלט, לחופש הסגידה אך הגדולה, כנסת י אנש מזמן בטל בר כ זרה דעבודה יצרא אמנם, לצערנו
במילים אותה ואומרים ובעניבה, בחליפה אותה מלבישים הזו, המאוסה הנטייה את מכסים שלפעמים אלא קיים. עדיין
'גבוהה להשכלה במוסדות פרופסורים אותה משמיעים ואף וגבוהות, .'מלומדות להתבלבל אסור: אך מכוסה זו נטייה כאשר גם
סירחון אותו הוא והסירחון פעור. בעל בדיוק זה מאחוריה שעומד מה כל גבוהות, ובמילים נימוסים. בצעיפי
אין נתבלבל: שלא לנו, ולהזכיר להשמיענו כדי פעור, בית מול נקבר שהוא יודעים כן אנו אך נודע, לא משה של קבורתו מקום אמנם
משה תורת או פעו. ר, בעל או אחרת: דרך
הלכות גילוח הזקן
בכל בתער הזקן את לגלח אסור לסנטר– מתחת בגרון כולל כולו, זקן ה הגרוגרת של הפיקה מקום. עד
השימוש לגבי דווקא הוא שהאיסור כתוב לא בתורה (שהרי במכונה להשתמש מותר בכלל אם בהלכה גדול דיון יש, גילוח במכונת גילוח באמצעות הזקן את שמשחית דבר בכל אלא.)בתער,
למעשה: הלכה ביותר הטוב זקן לפחות להשאיר בלבד תספורת במכונת ישתמש הזקן לקצר שרוצה מי ר, ו קצ גילוח במכונת. ולא
. חלק נשאר העור אם אפילו איסור– חשש מכל ינצל ובזה, השיער את המסירה משחה ידי על כן שיעשה ראוי זאת בכל מי, שמתגלח שדינו חפץ יד על אותם שהסיר נמצא נשרו, שלא שערות ונשארו שבמידה משום חד, חפץ ידי על המשחה את לגרד לא להקפיד יש (רק
)כתער, וח גיל במכונת ומשתמש במידה מדובר ש כלומר ), הנ״ל (מהרשימה צומת מכון ידי על המאושר גילוח מכונת דגם לקנות להקפיד חייב להבים שני ידי על נעשה שהחיתוך ונמצא הרשת, בעזרת חותכת שהסכין (דהיינו מספריים בצורת חיתוך ידי על הפועלת.)במכונה
מלהדק להימנע אוי ר מאושר מדגם במכונה משתמש כאשר גם כן, , כמו לעור המכונה. את
19: 31
חול בימי תפילות זמני
06: 10. (קרבנות) שחרית -
30 19: -. מנחה
20: 10 -. ערבית
שישי יום
19: 00 - וערבית שבת קבלת השירים, שיר. מנחה,
שבת יום
07: 30 שחרית. –
13: 15 – גדולה. מנחה
17: 45 ש שיעור - י הרב ל לתלמידי אברהם תלמידי בין מה בנושא רט, קב ע'
בלעם.'
18: 45 - חמו אלדד ר' מפי תורה דברי עם שלישית וסעודה. מנחה
20: 20, שבת למוצאי מזמורים -. הלבנה וברכת ערבית תפילת
ודה מסע בן הכהן יעקב
שרביט זוהרה בר מרם ע מחה בר דהן אליהו
מכלוף קסלסי רחל בר אזולאי אסתר בר יחיאל יולזרי אסתר בר אליעזר
מויאל מרים בר יחיא ארביב זמדורה בר עמוס עבדלחאק חביבה בר מכלוף
קלרה בר בסט בן שלמה
מימון ליזה בן יצחק
דהן סולטנה בת קמי
זוהרה בר וזן ס טובול סימון בן זוהרה בת אליס סימון בן אליס בת יהודית
עבדלחאק אסתר בת תמר
אביכזר חנה בת סעידה
סעדון בן מזל מסעודה ישי בן מיכל בת אפרת יפעת
רוחמה בת שלוש בן שמחה
חנה בת מזל
הגשם ירד מי בזכות בצורת שנת יש כאשר המסורת, לפי רב. זמן גשמים ירדו לא בה אחת לעיר פעם הגיע התלמוד, מן המפורסם האמורא רב,
. גשם שיוריד העולם לבורא בתחנונים להעתיר כדי הכנסת בית אל מתכנסת הקהילה וכל צום יום הרבנים קובעים
כפי וצמו הקהילה חברי כל שמעו. מלהופיע בושש הגשם אבל שתו. ולא אכלו לא רב, שקבע
. לילדים תורה המלמד כמורה לפרנסתו שעבד פשוט יהודי נבחר וכחזן משותפת, לתפילה כולם התכנסו
. חזקה רוח לנשב פתאום החלה הרוח!" "משיב למילים בתפילה החזן כשהגיע
. גשם לרדת החל הגשם!" "מוריד ואמר המשיך כשהוא
אתה אותם הטובים המעשים "מהם לדעת. ביקש הוא שלך?" הסוד "מה התפילה. לאחר המורה עם לדבר ביקש המופתע רב? לתפילותיך האלוקים שמע בזכותם מקיים,
" ממנו גובה ולא לכיתתי אותו מקבל אני עניים, בן תלמיד אליי מגיע "וכאשר בפשטות. המורה השיב תורה" ילדים מלמד אני
לימוד" שכר עבורי, . יחס. לאותו זוכים העשירים ובני העניים בני
תלמיד רואה שאני פעם ובכל בדגים, מלאה בריכה בבית לי יש תורה. ילמדו שלי שהתלמידים כוחי בכל משתדל אני לכך, בנוסף
בדגים אותו משחד אני בלימודיו, מתרשל." אלינו מצטרף שהוא עד
מידי. באופן נענתה שתפילתו זכה הוא פשוט, מורה אותו של התורה ולימוד החסד מעשי בזכות כי רב הבין
) תענית מסכת (ע״פ
" יעקב אוהליך טובו "מה
בעיון התורה בלימוד חשקה שנפשם לבחורים ישיבה השואה, שלפני בליטא ישראל מגדולי וסרמן, אלחנן רבי הקים. בברנוביץ'
תרומות שירימו נדיבים דלתי על להתדפק צא יו אלחנן רבי היה שתיים ולא אחת ולא מאוד עד גרוע היה בישיבה הכספי המצב
הבחורים. של מחייתם למען כסף
השנייה העולמית המלחמה פרצה האונייה על בשהותו הישיבה, למען יְהּודֶיהָ את להתרים כדי לארה״ב יצא אף הפעמים. באחת
נעקד לליטא. ושב הספינה את נוטש א ל שקברניט הודיע אלחנן רבי אבל חייו. את לסכן ולא בארה״ב להישאר בו הפצירו מקורביו
תש״א. תמוז בי״א התשיעי" "הפורט במבצר ה' קידוש על
יום זה שהיה מכיון הישיבה. למען להתרימו פרנק פייבל שרגא ר' הנודע הגביר של ביתו אל וסרמן אלחנן רבי הגיע בסיפורנו,
מהדלת להיכנס החליט ולכן נאים בשטיחים המרובד הגביר של ביתו את הבוציות במגפיו ללכלך אלחנן רבי חשש גשום,
רגילה הינה הרצפה שם המטבח, כניסת האחורית, רב. קושי בלא מים עם לנקות וניתן
בוכה הוא מדוע אלחנן לרבי הסביר לא הוא בבכי. פרץ ופשוט שם עומד הישיבה ראש את לראות נחרד הדלת את שפתח. הגביר
הראשית לכניסה יחזור עקביו. על ייסוב הישיבה שראש בקשה של לשון בכל מבקש "אני בהכנעה: ביקש נשנק בקול זאת תחת
הבית". לסלון גדול בכבוד אכניסו ומשם
המגפיים! עם פנים: לשתי משתמעת שאינה בצורה הגביר הבהיר הלכלוך, על שחס אלחנן רבי של המהססות פניו למראה
ראש של נקישתו נשמעה ומשאך הדלת מאחורי פייבל שרגא ר' עמד שם הראשית, הכניסה לדלת שב עקביו, על סב אלחנן רבי
הישיבה– בהדרת בפניו פתח הטרקלין. את כבוד
מהמעמד נבוך וכולו השטיחים את הכתימו מגפיו הספות, על נטף במים הספוג מעילו מקומו, על התיישב הישיבה שראש. לאחר
להסביר: והחל פייבל שרגא ר' התיישב
" תלמיד בעל עם להתחתן תשאפנה בנותיי ששלוש עז רצוני אבל תורה, שילמדו לבנים זכיתי לא לי. בנות ששלוש לך ידוע רבי,
בארמוני. כנסיכות חיות והן הדחק, מתוך באים תורה- שחיי אלא תורה. של באהלה עצמו שממית חכם
" בדחקות כרוך הדבר אם גם הכל, לעשות שווה למענו תורה. הינו בעולם ביותר החשוב שהדבר בהן להחדיר ימי כל. השתדלתי
הגביר התורה". ללימוד ישווה לא שבעולם הון כל שכן האחורית- המטבח דלת דרך היום כשנכנסתם "רבי, אוויר, ושאף נעצר
בסכנה! עמד בנותיי חינוך
" עולה לא התורה שכבוד בטעות מסיקות היו הן השטיחים, את ללכלך לא כדי המטבח מדלת נכנס הרבי את רואות הן חלילה אם
מלוכלכות מגפיים עם שתיכנסו במפגיע דרשתי לכן כזה. גע ר של אחת חוויה עם יתמודד לא שלי החינוך כל יקר… שטיח על בערכו
מים. נוטף ומעיל
" מתורתנו יותר חשוב שאין יפנימו בנותיי "אם נוצצות, כשעיניו הגביר סיים מזה", שיצא הכספי והנזק הלכלוך הוא כדאי
וכבודה!" הקדושה
איסר רבי ישראל: מגדולי היו מחתניו ושניים פרנק פייבל שרגא ר' זכה אפשטיין. מרדכי משה ורבי מלצר זלמן
? . . עימם או איתם
בלעם אל ויבואו וידברו אלקים 'אליי…ויאמר ה ידבר כאשר דבר אתכם והשבתי הלילה פה לינו אליהם ויאמר בלק. דברי אליו
העם את תאור לא עימהם. תלך לא בלעם אל כשורה? שלא נהג והיכן בלעם של חטאו בעצם מהו השאלה נשאלת הוא. ברוך כי
" ה ידבר כאשר דבר אתכם והשבתי הלילה פה "לינו מיד להם, ענה בלק הצעת עם לבלעם בלק שרי כשבאו בתחילה שהרי וכאשר
כאשר. גם להצעתם סירב 'הוא העם את תאר לא עמהם תלך 'לא לו 'אמר ה להם השיב י יה השנ בפעם שבו שאינה בלשון
משתמעת "אם לו 'שאמר ה פי למוצא המתין "ושוב ה פי את לעבר אוכל לא וזהב כסף ביתו מלא בלק לי יתן "אם פנים לשתי
האנשים באו לך לקרא " אתם לך קום לו' לשטן 'בדרך ה 'מלאך ניצב 'ומדוע הוא הולך 'כי אלוהים אף חרה מדוע "כ. א עשה וכך
למנוע במטרה מטרת: אם היא לשאול שיש נוספת שאלה? ההליכה את ממנו ממנו למנוע בכדי הי י תה המלאך א" ההליכה את כ
לבסוף מדוע עם "לך המלאך לו אישר " האנשים?
על עונה לכאורה רש״י במילים זו שאלה, ,'כלומר אותו מוליכין לילך רוצה שאדם: בדרך ' למרות ללכת בלעם התעקש שכ״כ כיון
המלאך אזהרת לכן ללכת לו אישרו תשובה ולכאורה בה. לטעות שרצה בדרך זו יל עשויה שהרי הקודמת הקושיא את גם ישב
בפעם 'ואילו עמהם תלך 'לא לו נאמר בראשונה באה כשהמשלחת השנ לשינוי ההסבר 'ולכאורה אתם לך 'קום לו נאמר י יה
בעצם 'וזה אותו מוליכין לילך רוצה שאדם 'בדרך במאמר טמון ההוראה היה יהיה כן שאם אלא ולקלל. ללכת שהשתוקק חטאו
הזה והטעם המאמר את י רש" הזכיר לא מדוע קשה הפעם על כבר השנ שדיבר י יה ' ה? עם
פירושם 'כי 'את 'למילה 'עם המילה בין להבחין! יש אחת מילה של לשוני דקדוק ע״פ זאת מיישב זצ״ל מווילנא הגאון ומשמעותם ' בתורה נאמר. כאשר לחלוטין שונה להליכה היא 'המשמעות איתם לך 'קום 'או האנשים את לך לאו אך בלבד בצוות
" האנשים עם "לך נאמר כאשר, אך זהה למטרה דוקא אחד כאיש אחת בעצה איתם שהולך "משמע בלק שרי עם בלעם "וילך או
לפי אחד. בלב 'שענה ה פי את, שאל לקלל בהצעה האנשים אליו כשבאו בתחילה השאלות. את להסביר ניתן זה תלך "לא לו
בצורה השניה בפעם אליו באו אלו. לכן קללה 'לצורך 'עמהם תלך, אל "כלומר העם את תאר,'לא עמהם מח ו "י ע לו והציעו כמת
" ונכבדים שרים נא אל, "כלומר אעשה אלי תאמר אשר וכל מאד אכבדך כבד 'כי 'אלי מהלך תמנע 'והוא 'איתם שיבוא צריך לא
וע״כ לקלל שישתכנע היא שהמטרה לו הבהירו אמנם! הם שיבוא, העיקר לקלל להתחייב, , כמובן לו אכפת שלא מיד להם השיב
לא הוא לקלל אבל וזהב וכסף כבוד ולקבל ללכת 'אם גם כי יוכל בלק לי יתן."ולכן 'ה פי את לעבר אוכל לא וזהב כסף ביתו מלא
"אם "ה הקב לו הורה השניה בפעם אדבר אשר הדבר את 'ואך 'אתם לך קום האנשים באו לך לקרא, לך "כלומר תעשה אתו אליך
עליו וציווה קללה 'למטרת 'עמהם לא 'אך 'איתם אשר את רק שיאמר אבל ה.' אליו יאמר בבקר בלעם 'ויקם והנה בבוקר למחרת
ויחבש 'אלא ה כציווי פעל לא!'בלעם מואב שרי עם וילך אתנו את פלא לא, לכן לקלל במטרה מואב 'שרי 'עם בהתלהבות הלך
הוא אם המלאך את בלעם שאל כאשר.'אמנם הוא הולך כי אלהים אף 'ויחר כי איפוה," 'האנשים 'עם "לך לו ענה לחזור חייב
, "כלומר תדבר אתו אליך אדבר אשר הדבר, את "אפס אך בעצתם עמם, לך היינו מלאך אלא לקלל תוכל לא תרצה אם גם רע
ללכת המלאך לו אישר מדוע רש״י התקשה וע״כ אמן. יענה כרחו בעל משיב, וע״כ קללה לצורך לילך רוצה שאדם 'בדרך רש״י
לעיל.'כי אותו מול י כין אף לו אושר כעת אבל כבוד לצורך סתם ללכת לו הותר. קללה לצורך
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה