הכנה לשבועות הרב ניסים פרץ זצוקל

1/11

לשבועות הכנה זצוק״ל- פרץ ניסים הרב מו״ר

drashotforyou. blogspot. com/2014/06/blog-post. html

לשבועות הכנה זצוק״ל- פרץ ניסים הרב

בשעה סימאי ר' "דרש ואחד אחד לכל השרת מלאכי של ריבוא ששים באו לנשמע נעשה ישראל שהקדימו

קשרו מישראל הענין ע״א). פ״ח נשמע (שבת כנגד ואחד נעשה כנגד אחד כתרים שני לו "נעשה של שזה ספק, אין ובודאי, ז') בודאי כ״ד ונשמע" (שמות ראש לאחר מיד האלה בימים תורה. מתן קודם היה

שלושת לפני המיוחס ביום סיון, , חודש ישראל עם את להכין ללכת משה את ציווה השם ההגבלה, ימי לתת הולך שהוא להם להגיד וקשרו השרת מלאכי ירדו אז כבר ונשמע". "נעשה אמרו הם ואז תורה. להם

. להם נשמע כנגד אחד נעשה, כנגד אחד כתרים,

מי ההכנה. זו אז עצמם את הכינו שאבותינו כמו האמיתית. ההכנה נמצאת הזה במאמר – הכנה שרוצה

ליום השמים, מן תורה יהיה, ולא היה לא כדוגמתו, היה שלא העצום המעמד לאותו הזה, הגדול ירד – המעמד באותו שהיו אבותינו ואבות אבותינו אם לישראל. תורה ונתן הקב״ה ואמרו הכנה, להם היתה מלאכי להם שקשרו כתרים באותם טוב. זה בודאי לנו ונשמע, נעשה הם שאיתם הכתרים היו הם השרת,

בלי האלו, הכתרים בלי התורה. את לקבל. באו תורה לקבל אפשרות להם היתה לא ונשמע", ה״נעשה שהגמרא מה – והראיה צריך היה מיד בעגל, חטאו ושלום חס ראויים, היו לא כשכבר מיד אומרת (שם), "ַוִּיְתַנְּצלּו שנאמר כמו הכתרים. את להם לקחו הכתרים. אותם את להם להוציא ְבֵניִיְׂשָרֵאלֶאתֶעְדָיםֵמַהר

ו ל״ג.)'חֹוֵרב" (שמות

חכמים אמרו גילה מי להן, ואמרה קול בת יצתה לנשמע, נעשה ישראל שהקדימו בשעה בגמרא (שם),

ה׳ַמְלָאָכיו, "ָּבְרכּו דכתיב בו, משתמשין השרת שמלאכי זה, רז לבני יְדָברֹו, ִלְׁשֹמַעְּבקֹול ִּגֹּבֵריֹכַחֹעֵׂש ְּדָברֹו" (תהילים ונשמע. נעשה תמיד אומרים השרת מלאכי והדרִלְׁשֹמַע. י ברישאֹעֵׂש כ'), ק״ג לא זה אצלם

בשמים, אפילו הפתעה היתה לבני? זה רז גילה מי שלהם. המציאות זו חידוש הופתע הקב״ה כביכול נעשה להקדים לבני זה רז גילה מי ישראל. עם של מהתשובה מחייב השכל הזה, בעולם הרי לנשמע? מתמלא אתה יודע, אתה שומע, אתה מבין, אתה שקודם יתכן לא לעשות. הולך אתה ואז – עמוקה מהבנה

זה מה מבין לא אתה דברים לך שיגידו נקרא לא זה – תעשה אתה אם ואפילו תעשה. ואתה זה, ואיך כמו זה בכפיה, זה עשיה. – והדר דברו עושי כח גיבורי לנשמע? נעשה שהקדימו לבני זה רז גילה מי אונס.

. לשמוע דברו בקול

2/11

המלאכים של המשל! מה אדם בני אנחנו אלינו?

על קצת קודם נלמד לא מישראל. לאדם רק יש בחירה פשיטה. בחירה. להם אין – המלאכים המלאכים.

לא, לדומם, יש לקב״ה רק הקודש. חיות אופנים, שרפים, למלאכים, לא חיים, לבעלי לא לצומח, בחירה

הוא השם קדמון, לא העולם ברצון. העולם את ברא השם בחירה. יש ישראל ולעם לכל קדם קדמון, והקב״ה כביכול. בחירה מתוך באהבה, ברצון, נברא העולם קדומים. לאדם בפרט לאדם, גם בחירה נתן בחירה. ואין כמעט לגוי סיני. הר מעמד אחרי מישראל על כועסים שאנו עצמנו על מתפלאים לפעמים אנחנו

להם אין בכלל. שליטה להם אין גויים. זה עושים שהם מה כל ישראל. על שכן כל עצמם, על שליטה להם אין מלמעלה. בהוראה הופך הוא אז מתגייר הוא אם להתגייר. זה לגוי שיש היחידה הבחירה בחירה. מכמעט להיות בני מצוות שבע של בחירה להם יש הרגיל השכל שלפי פי על אף לאדם. – שתיים על בהמה

מקיים והוא מצוות, שבע אותו ציוו וששם סיני הר במעמד שמאמין גוי נשיג איפה אבל נח, מתוך זה את

יהיה כבר הוא אז גוי כזה יש כבר אם גוי? כזה תמצא איפה השם? . רצון טוב יותר יהודי,

גם היהודי, גם בחירה! ! לו אין – בחירה? ! לו אין יהודי להיות? ! יכול זה איך בחירה. לו אין הישראל, הכל – שאנחנו איפה משהו? קובע אתה לך? יש בחירה איזה שמים, בידי הזה) אין העולם בעניני בוחרים (כלומר

בוחרים לא שאנחנו איפה בחירה. לנו רשע או צדיק שמים. מיראת חוץ – שמים בידי הכל הבחירה. שם – לא שאר כל אבל האדם. ביד זה תשובה), הלכות המדע, ספר כאמרינן (רמב״ם, אתה מה – כולם הדברים

אחרי הגוף? אחרי רץ אתה מה העולם? אחרי רץ אתה מה בכלל? ! ! ! קובע כלום זה המדומים? הקנינים יהיה לא הערב, עד מהבוקר תרוץ – כלום! ! ! קובע לא אתה תשע פסיק ותשע תשעים הכל, הכל, יותר. לך

איפה אז שמים. מיראת חוץ – שמים בידי? זה הבחירה

הרצון – בנקודה נמצא הפוך הבחירה רוצה ושלום חס או השם? האדם? רוצה את של אתה האם – אחת

הבחירה לא! זה או רוצה? שהשם מה את רוצה? הוא

השבוע לי, היתה בחור פגשתי באמת, מילים! כאלה מדבר בחור שמעתי לא מעולם בחור. עם פגישה, והקדימו בקיא לא אבל דברים. ועוד ירושלמי, בבלי, בש״ס בקיא הבחור. זה מי הקדמות לי שאומרים כמו יודע. הוא בטח וחצי הש״ס, כל על עבר הוא השם שברוך שאומר אחד יש אז שאלה, איזו אותו שואלים אז לו יש אז בו. בקיא לא עוד שאני מהחצי זה אומר הוא אני בקיא. שבאמת יהודי זה אבל לברוח. איפה תמיד

פחדתי כלום, ולא אותו בחנתי לא אומר הוא תורה, בדברי אומר שאני מילה שכל ראיתי אבל אותי. שיבחן בתוספות זה – שאלתי גמרות! מעתיק הוא – מדבר כשהוא שכן כל מפה. וזה מפה זה וזה, זה דף זבחים אמר, הוא עיר? רב שיעור? מגיד דין? בית אב ישיבה? ראש להיות שלך? השאיפות מה אותו לא פעם אף

השם של שמו מקדש פשוט אני זה, על חשבתי לא פעם אף דברים, כאלה אותי שאלו נתן הוא יתברך,

לא אני לומד. אני זה בשביל לפניו, רוח נחת לעשות צריך ואני. תורה אחרת מטרה שום בשביל לומד

ובפשטות בתמימות שיצאו מילים! ! ! איזה. פששש,

הזמן כל האדם צריך מה בשביל שלך? ! מהחיים רוצה אתה מה מעצמך? ! רוצה אתה מה הרצון. את לחדד

אם רוצה! ! השם מה תחפש – תרצה! ! באת זה את ברצון העולם את ברא הקב״ה רצון! ! יש לעולם? !

אפילו שמים, בידי זה הדברים שאר התפקיד. את גמרת העבודה, את! ! ! גמרת שמים יראת

חוץ שמים בידי הכל – החזק הרצון כפי האדם, של הרצון כפי – העיקרית הנקודה כלומר, שמים, מיראת

, מזכים נבדק ואתה רצון, לך יש ובאמת רצוף, שעות עשרה שמונה ללמוד רוצה אתה ואם אותו. בדבר משתדל אתה רוחני, ענין איזה רוצה באמת אתה אם זה. את לעשות בידך יסייעו על מתפלל ואתה עליו,

רצון לנו יש שבאמת לקב״ה להראות באה ההשתדלות. זה.

3/11

לבני זה רז גילה? מי פועלים הם איך אז בחירה, להם שאין מאחר בו? משתמשים השרת שמלאכי מלאכי של הפעולה של סוג איזה משנה ולא ממלאך, משהו רוצה שהקב״ה ברגע פשוטה. היא השרת מלאך, בריך דקודשא אריכתא יד זה שליחים. זה המלאכים נמוך, יותר מעולם גבוה, יותר מעולם אבל הוא, דשמיא מלכותא אבל מלאכים, בלי הכל לעשות היה יכול השם עצמה. בפני בריה. הם דארעא מלכותא כעין

לו ויש צבא, לו ויש שרים, תת לו ויש שרים לו יש שהמלך רוצה-כמו הקב״ה כך דברו, את שעושים אנשים כשהקב״ה מלאכים. ע״י יהיה שזה לאותה שמתאימה השפעה שולח השם פעולה, איזה יבצע שמלאך רוצה

הזו וכשההשפעה הפעולה, שהקב״ה מה כל את ועושה מפראג הגולם כמו קם המלאך במלאך, מתלבשת

עד בתוכו. שם עושה הוא מה יודע לא המלאך להבין, בלי יותר, ולא פחות לא בדיוק, הכח, כל עם תום,

לאחר חוזר, באור המלאך, דברו. בקול לשמוע – מכן לאחר רק דברו. עושי – כח גיבורי את גמר שהוא אחרי אותו ציווה שהשם מה את להבין המלאך, של ההנאה כביכול הפעולה, – מבצע שהוא אחרי הפעולה.

דברו בקול לשמוע דברו, עושי הבנה. קצת לו. יש

שהדימוי רואים אז שהקדימו השרת למלאכי ישראל עם של הדימוי לבני, זה רז גילה מי ישראל, עם של נעשה עצמו את מרגיש האדם אם יתכן, לא הבחירה. את נוגד זה השכל, כל את נוגד זה לנשמע, שהוא זה גם נעשה. כך ואחר נשמע קודם להבין. בלי דבר יעשה שהוא רוצה, והוא. בוחר, ונעשה נשמע דרגה, שאתה מה אבין אני אם מוכן, אני לי, תסביר ואומר, בא אדם, אם ממוני בכל אברי, רמ״ח בכל אני אומר,

מאד, גבוהה דרגה זו אעשה. אני לבבי בכל הם סיני, הר במעמד ישראל עם אבל ככה. שנהיה הלואי גבוהה יותר הרבה למדרגה התעלו פרושו לנשמע, נעשה הקדימו מלאך! של למדרגה הגיעו הם אדם, מבן

שכשהבינו – דבר. של הקב״ה של רצונו זה התורה שבעצם הבינו התורה, של מעלתה מה רבנו ממשה

וכביכול יכול. כל הוא הקב״ה העולמות. את לברוא בשביל בתורה השתמש הקב״ה אפילו ברוך סוף אין כביכול הקב״ה אבל בכלום. מוגבל לא הוא לתבונתו. חקר אין הוא. דברה מסוים, ברצון עצמו את הגביל לטובת האדם, בני בשביל אדם, בני כלשון תורה שיש מסוים, רצון באיזה עצמו את הגביל הקב״ה העולם,

זה מסגרת, איזה כביכול לו שום אין התורה. ע״פ הכל את ברא ואז הוא. חד וקב״ה אורייתא תורה. נקרא

בריאה, אצילות, שרפים, מלאכים, לא חי, לא צומח, לא דומם, לא לזוז, שיכול, דבר לרוחב עשיה, יצירה, התורה, של הלכה פסקי בלי זז לא כל, מכל בכל הכל בעובי, , לעומק, משנה כתובים, נביאים, התורה, בלי

לנו, אין ומה לנו שיש מה כולה, התורה כל הלכה, הכל סוף! אין היא תורה התורה. את יודע שהשם מה

תורה זה כל מכל. בכל

איזה הבינו, כשהם גנוזה חמדה – להם תודיע לך והודיעם, לך בה, משתעשע היה שהקב״ה גדולה מתנה יש מעלת את והבינו הנותן, מעלת את שהבינו לאחר להם. לתת אותה רוצה ואני גנזי בבית לי מה המתנה,

לקדוש אמרו דבר, של פירושו פירוש? מה נעשה. קודם ונשמע! נעשה אמרו? הם לנו נתת אתה הוא, ברוך

המשמעות אז מלאכים לבחור! שלא בוחרים אנחנו שלא! בחירה, בוחרים אנחנו – ונשמע נעשה של רוצים לא אנחנו רצון, רוצים לא אנחנו לבחור. נעשה שלך! התורה את רוצים אותך! רוצים אנחנו בחירה,

לבני, זה רז גילה מי. ונשמע. מלאך של למדרגה התעלו

– בדבר יש הבנה עוד כל שחטאו. בפרט הזמן. כל נשאר לא זה כזו. למדרגה הגיעו סיני הר במעמד שרק

שנה הגדולה, לאותה המעמד, לאותו מגיעים אנחנו סיני הר מעמד כשמגיע וזמן זמן כל ושנה, לאותה להגיד חייב שצריך, כמו התורה את לקבל עצמו את להכין שרוצה מי."המעלה. ונשמע "נעשה לקב״ה שלא בוחר אני עולם, של ריבונו לו, להגיד זו בחירה. רוצה לא אני רוצה, שאתה מה איתי תעשה לבחור.

מתוך ונשמע! נעשה – ההכנה יום שנקרא גדול, כזה ליום שמגיעים בשעה לפחות הברורה. הידיעה כזה יום השבועות. דעצרתא ביומא יוסף, רב אמר איך הזה! היום גדולה מתנה זה – נפלא כזה יום מעולה,

.)אמר בשוקא (פסחים איכא יוסף כמה גרים דקא יומא האי לא אי אמר תלתא, עגלא לי עבדי ע״ב ס״ח

שיום חושב העולם אדיר יותר יום יש זה. את מרגישים בודאי. נכון. זה הכפורים. יום זה שנה בימי אדיר ובפרט הפשט, פי על בין וכמה. כמה פי השבועות. יום זה הכפורים, יום מאשר שנה. בימי הקבלה פי על

4/11

לאמצע ומגיעים שהולכים שכן כל הלילה, מהתחלת בשבועות, שמגיעים, לאיפה ליום הלילה, לסוף הלילה,

הּוא "יֹוםֶאָחד, היום. כל היום, של, לתפילות זה ז') – י״ד יֹוםְוֹלאָלְיָלה" (זכריה ִיָּוַדעַלה', ֹלא השבועות יום

ושתיה. אכילה בשביל יום לא זה מיוחד. יום זה בלילה. וגם ביום גם אולי לאכול. צריך טוב, יום זה בודאי קצת צריך העבודה, אחרי התפילה, אחרי בבוקר אבל היום. של העבודה בשביל הרפיה קצת לתת לישון,

מיוחד מאד מאד יום. זה

"ַוִּיְתַיְּצבּו חמא בר אבדימי א״ר י״ז), י״ט ְּבַתְחִּתיתָהָהר" (שמות את עליהם הקב״ה שכפה מלמד חסא, בר

התורה מקבלים אתם אם להם, ואמר כגיגית.)ההר ע״א פ״ח קבורתכם (שבת תהא שם לאו ואם מוטב, מה להבין? אפשר איך שיש מהפירושים, חוץ ונשמע? ! נעשה אמרו הרי הם כגיגית? הר עליהם כופה הוא

בדברים כעין יום זה הבחירה. ביטול של יום יום שבועות זה תירוצים. הרבה האלה שיהיה מה הבא. עולם אפילו שכר, שזה הבא בעולם לא אפילו. המשיח בימי לבא, לעתיד שלא נוהג, כמנהגו שעולם המשיח בימי ו״כּוָּלםֵיְדעּו מלכויות שעבוד יהיה מה ל״ג). ל״א אֹוִתיְלִמְּקַטָּנםְוַעדְּגדֹוָלם" (ירמיהו קנ״א נקראים (שבת הם

ש״ֵאיןִליָבֶהם ימים – ע״ב)? ידע כבר אחד כל בחירה. בהם שאין כמעט א'). י״ב ֵחֶפץ" (קוהלת שהבחירה

עצם בבחירה. להשתמש שחבל יבינו כולם המשיח, בימי אז, לבחור. לא זה – שיש חושב שאדם העובדה

שלא לבחור לדעת צריך אדם רע. כבר הוא רע, לעשות אפשרות לו לימי להיות שעתיד מה כעין לבחור.

. במשיח

של ההגדרה לפי בששה נברא העולם להלן). שיוסבר כפי ספירות, עשר הנהגה (של לו יש העולם הזוהר,

למאמרות העולם. נברא מאמרות שבעשרה יודע ודאי אחד כל בראשית. ימי שבעת ושבת, ימים האלה בשבעה נברא העולם כי ספירות, לשבע רק יש גילוי בעצם, אבל ספירות. קוראים הכי הספירות איפה ימים.

ְוַעֵּמְךֻּכָּלם אחד " כל כ״א) – ס' ַצִּדיִקים" (ישיעיהו לצדיקים גנז שהקב״ה האור זה גנוזות, הן –. חשובות?

צריך מאיתנו. ואחד העליונות הספירות שלוש נקרא הוא הזה והאור שנגנז. הזה האור מן קצת לגלות הספירה בחינה שהיא ביותר, והרחוקה הגבוהה חכמה. רחוקה, היותר בינה. זה אלינו קרובה הכי קודשא

"ְוַהָחְכָמה, ֵמַאִין –ָאִּין, הכתר זה עצמו, הוא.)בריך י״ב כ״ח ִּתָּמֵצא"(איוב

אומרים אנחנו איך הבחירה, את לבטל איך להבין זה הדעת, דעת". לאדם חונן "אתה בתפילה להתחבר של ריבונו לו, אומר ואתה אותך, לנסות בחירה לך נתן הוא הקב״ה. , עם כולם רוצה לא בך! בוחר אני עולם,

אני חזק. יותר טוב, יותר זה לבחור. שלא בוחר אני עולם של ריבונו פעלך. והגוף לך הנשמה בבחינת אהיה

רוצה. שאתה לאיפה אותי תוביל, – לעולםָ באתי מה בשביל יודע אני בו. חפץ שאתה ללימוד אותי תכניס

והגוף לך הנשמה ה׳ַּדְרֶּכָך" (תהלים "הֹוֵרִני אלך, בחוקיך אשר את ועשה פעלך, "ַלֲעׂשֹותְרצֹוְנ י״א), כ״ז

.)'ֱאֹלַהיָחָפְצִּתי, ְותֹוָרְתָך ט מ' ְּבתֹוְךֵמָעי" (תהלים

חונן."אתה דבר בכל ובינה. דעת בינה, היא שלנו ההנהגה עיקר בינה". לאנוש ומלמד דעת, לאדם דעת יש

שיש מה בכל הגוף. של ההתחברות ספירות, השבע של ההתחברות ההתחברות, זה דעת הוא לאדם,

ודעת". בינה חכמה מאתך "וחננו מקבל. שהוא (בינה) להבנה. מתחבר חכמה – תוספת עכשיו פה יש הכח מה. כח – חכמ״ה הבחירה. נמצאת פה זה‑חכמה, אד״ם. גימטריא מ״ה שהוא לאדם נתן שהקב״ה

הכח הבחירה, זו חכמה, אע״פ בחירה. יש – בחכמה מתנהג העולם אם הבחירה. זה לאדם שיש שהרמב״ם או בחכמה לרצות אם בחירה, לו יש האדם אבל חכמה, מלא בלב שולטת התאווה שאין אומר

הזה בעולם או בתורה לרצות בתאווה, . לרצות

ודעת" בינה חכמה בינה, חכמה, האר״יֵָמִאְּת אבל רבנו זהֵמִאְּתָך? מה "וחננו באים? הם מאיפה דעת,

שבת) – מנחת ענין דרוש הכוונות, (שער מסביר לא – כך כל נעלם שהוא מכיון הכתר. זה ך' ך'. מאת כתובה, חכמה בפירוש. אותו מזכירים הכתר בחינת זהָאִּין. כתוב. לא כתר אבל כתוב, דעת כתובה, בינה

שחציה ההנהגה זו המשיח בימות כלומר שכר. שזה נאמר כן גם שעליהם המשיח ימות זה שכר. כבר

5/11

(ישעיהו ה', ַּכַּמִיםַלָּיםְמַכִּסים" כש״ָמְלָאהָהָאֶרץֵּדָעהֶאת "ֵאיןִליָבֶהם אשר ימים בחירה, תהיה ט') לא י״א

א י״ב.)'ֵחֶפץ" (קהלת

ישתבח. הקב״ה, לבא לעתיד מעין הבא, עולם במעין בניו את להטעים רוצה המלכים, מלכי מלך של שמו

כתר, של לענין ששיך משהו איזה לנו יש אם במצוות, בלימוד, בתפילה, הארה איזו כשיש הבחינה זו אז

לחנך כדי כמתנה אותה לנו יש ועכשיו במציאות, תהיה היא לבא לעתיד שרק שיש בבחירה אותנו כתרים! כתרי כתר! סופו ועד מתחילתו כולו, לנו. שבועות, לנו משיב והוא הקב״ה את מכתירים אנחנו לשבועות, להכנס רוצים אם אותנו. . ומכתיר בחירה לך אין – חפץ" בהם לי ש״אין ימים כתר, של המושג אבל, אתה, ונשמע". "נעשה בוחר אתה בחירה, לך יש לפני שבועות עוד זה מה האמיתית, ההבנה מתוך

בוחר אתה שמות). הקדמת חכמה (משך לבחור שלא בוחר אתה התורה, זה מה הקב״ה, יבחר שהשם

. בשבילך

כל אומרים אנחנו יֹוֶרּנּוְּבֶדֶרְך – ה' "ִמיֶזהָהִאיׁשְיֵרא אפים בנפילת יום אתם י״ב). כ״ה ִיְבָחר" (תהלים

השיא זה אפים שנפילת יודעים גמר שאדם אחרי השיא. זה הסוד, ע״פ בין הפשט, ע״פ בין התפילה. תפילת עליך מת "אני לקב״ה? אומר הוא מה וחזרה, לחש עשרה שמונה לא אני, שאומרים. כמו הקב״ה",

ה', "ְלָדִוד, ֵאֶליָך קיים. אצלך. הולך אני עכשיו מצידי, כלום. רוצה לא אני א'). (שם א" יֶאָּׂש ַנְפִׁש כזו אחרי רוצה אתה לחיות. רוצה לא אני הקב״ה, זה מה הרגשה כזו אחרי תפילה, שאני רוצה אתה אותי? להחיות

– ה' ירא האיש זה "מי ממך מבקש אני אז אמשיך? יודע לא אני הדרך, את לי יבחר״ּתֹוֶרה בדרך יורנו תבחר לבחור. איך אפילו "יורנו לקב״ה. הבחירה את מוסר אפיים בנפילת אדם כלומר, הדרך. את בשבילי "ויתיצבו בגמרא שנאמר מה על זה את להעמיס אפשר אולי אולי, אז יבחר". בדרך כפה – ההר" בתחתית

סיני הר מעמד זה הבחירה. ביטול כגיגית. הר. עליהם

עצמו על חוזר וזה עם היה מה היסטוריה פה מסבירים לא אנחנו פעם, היה רק לא זה ושנה. שנה כל אבותינו צריך עצמנו. אל אלינו, מדברים אנחנו ונשמע". "נעשה ואמרו וקבלו שקיימו שנשארו האלו בימים

ותשע ארבעים של הכנה שלשבועות צריך האמת לשבועות. להתכונן שאי כשם יותר. ולא פחות לא יום, נקנית שהתורה דברים במ״ח לו חסר אדם אם אפשר, גם קנה. פחות הוא כי תורה פחות לו יש אז בהם,

יש בכולם העומר, ספירת של האלה הימים שמשה האלה המיוחדים ימים שהשלושה בודאי אבל קנין. ואומר לישראל ויורד למרום עולה לנו היה אם אוהו, אותם. מכין ועוד אותם, ומכין להם, אומר ועוד להם, שיכין מישהו בלילה, שלישי יום בשבת, רביעי ביום והנה ככה. תעשה מחר ככה, תעשה היום – אותנו ויהי

"כפה של ההסבר להיות יכול זה אז מאד. מאד גדולה עוצמה בעל יום זה."אור. כגיגית הר עליהם

ההכנה מרוב (כלומר והתבטלות ודבקות התלהבות של למצב בנ״י באו הנעלה, המעמד של ויחודו המרובה

פעם כפיה. מתוך ונשמע" "נעשה שאמרו למצב אותם הביא כביכול אשר מוחלטת, זצוק״ל מו״ר לנו המשיל

מעלת על מרגשת מאד דרשה שנתן גדול לרב הדבר את ומיד הקהל, את מאד והלהיב לישיבה, התרומה

התנדב אחד וכל אותם התרים מכן לאחר נתבקשו כאשר יומים או יום לאחר גבוהים. בסכומים תרומות

האמינו לא התרומה את לשלם נכפה שהדבר בתחושה והיו גבוהים כ״כ סכומים להתנדב שהסכימו

.)עליהם

ערוך בשולחן כל השבועות. חג הוא העומר לספירת חמישים ביום א'), תצ״ד כתוב (או״ח על המפרשים יום באותו בדיוק יוצא זה אז קבוע לוח לנו יש היום מסבירים, ערוך השולחן אם באמת, תרוה. מתן שהיה

אחר, יום לצאת יכול היה הראיה, ע״פ מקדשים היינו חגי כל הוא, ההסבר ההסבר? מה אחרי. לפני, מסוים בתאריך בדיוק בתאריך. תלויים, ישראל בפסח חרות של אור זה אם לאדם. מגיע הקב״ה של אורו

זמן – בסוכות זה אם יום אפילו תאריך לו יש השנה ראש אפילו בו. שיש והענינים ורגל רגל כל שמחתנו, מועדי נקראים החגים כל נפשותיכם". את ועיניתם "בעשור… – הכפורים ה'" (ויקרא מֹוֲעֵדי "ֵאֶּלה ישראל, שכביכול ד'), כ״ג מסוים, ענין לאיזה איתנו מתיחד התוועדות, איתנו עושה איתנו, מתוועד הקב״ה משפיע

6/11

דבר, כזה אין בשבועות – ונשמה. נשמה כל ועל ישראל כללות על הנשמות, על לו אין בתאריך! תלוי לא זה

לא זה הכנה. תאריך. לא תהליך, צריך מתן תאריך! זה העומר, לספירת חמישים יום מסוים. בתאריך תלוי

הוא לכן השבועות. חג זה תורה, כלום עשית לא אם שבתות. השבע כל של חגיגה זה השבועות, חג נקרא מה על – שבתות בשבע והנפש הגוף הכנת של תהליך אין אם לתורה, הכנה אין אם לך? יתנו מה תחגוג?

? לתורה, תורה תקבל איך

היא שהתורה, נכון לתורה גדולה הכי ההכנה הכנה. נעשה שלפחות רוצה הקב״ה אבל מאד, גדולה מתנה נוכל לא ואנחנו המבין, הוא היודע, שהוא ומעלתו, התורה נותן גדולת מבין שאדם מתוך של רצונו מה להבין

בצמצומים שונות, בדרכים ירד שלו הרצון אבל מאיתנו. יתברך הבורא התורה את לנו שנתן עד רבים פה. נמצא הכל שלו. הרצון זה לפנינו ויודעים. מונחת התורה את שנותן מי את יודעים שאנחנו אחרי רק

שכאילו הגדולה, המתנה, את ציצית לך נראה שזה אפילו התורה. בתוך יתברך עצמותו את גנז הקב״ה

תפילין, הבורא עצמו הרוחניות, גשמי, דבר כמו לך נראית התורה האדמה, פרי בורא העץ, פרי בורא

בכל מלובשת. יתברך

. אנכ״י כביכול הקב״ה כלומר א'). ק״ה יהבית (שבת כתיבת נפשי אנא נוטריקון התורה בתוך עצמו את שם

שאני אני מה אומר, הוא אז האלה הדברים את מבין? כשהאדם ביטחון לי אין אמונה? לי אין מה, אבחר? שהוא גדול, אדם משהו, לך אומר גדול כשאדם כשהוא ממך, יותר מבין ממך, יותר קדוש ממך, יותר בשכל

אתה דבר, איזה לעשות לך? אומר אומר אתה מה לך, אומר מי יודע כשאתה אבל אומר, הוא מה מבין לא גדול מבין. הוא – נהיה אתה שלך, הכוחות כל את לוקח מיד אתה ספק? לך יש ככה, לעשות לך אמר הדור

כמו מבין והוא מבין, לא שאתה מבין אתה מבין, לא שאתה לא למה? להבין. בלי ועושה מלאך, טוב יותר

מאלה יותר מבין אתה להיפך, מבין, לא שאתה לא אליו. מתבטל אתה ממך, שהם עצמם את שחושבים

שאנחנו – ההבנה תכלית נדע. שלא שנדע – הידיעה תכלית מבינים. דרכה מבינים. לא שאנחנו מבינים זה לך, שיש גדול הכי הכתר את גם ומבטל מתבטל אתה שרביט את האדם ביד נתן שהקב״ה הבחירה,

שאנחנו לא לבחור. בו משתמש אדם הזהב, שלא בוחרים טובה, הכי בחירה בוחרים אנחנו בוחרים, לא רק בהשם, בוחרים אנחנו לבחור. ל׳כפה לפחות יועילו האלה, וההכנות האלה ההרגשות רוצה. שהוא במה

כגיגית', הר. עליהם השבועות ליום לפחות

ההנהגה אמת, תפילת של בחזרה בכתר שנוגעים הכפורים ביום כמו ולא כתר. בחינת בשבועות היא בפני מוסגר מאמר זה שבת. בכל בכתר. נוגעים במנחה שרק שבת כמו אפילו ולא נעילה. בני איך עצמו,

ומיד לשקיעה, סמוך מנחה מתפללים שבת. של המנחה את מנצלים לא אדם סעודה לעשות הולכים

של מנחה של הזה המושג בכל בכלל השתמשו לא נגמר. הבדלה, שלישית, ברח הזה הדבר שבת. עצומה. עליה זה בשבת תפילה כל בו. להשתמש יודע לא העולם מהעולם. דברי לפי שבת, של במנחה שחרית סעודת ענין דרוש הכוונות, האר״י (שער החטא קודם הראשון אדם לדרגת מגיע האדם דשבת),

שהוא זמן כמה זה עם להשאר יכול והוא יום כמו ולומד, ויושב מוקדם מנחה מתפלל הוא אם רוצה, זה שבת השבועות. לילה לה'", אחד "יום אבל שבועות זה שבוע. כל השבועות של כתרי כתר, כולו ויום,

. כתרים

רבנו כתב דברי אלא לנו אין כרת? של התיקון מה בכרת. התחייב ושלום שחס שמי האר״י בדברים האר״י,

יעשה אפילו כרת, התחייב אדם אם דעתו? את להביע יכול מי כאלה לא (זה תשובות תפילות, תעניות, לו יש – אמר האר״י כרת). לתיקון לו יועיל כל וללמוד אחד, רגע אפילו להרדם לא שלם לילה – אחד תיקון

מתחילת תורה. הלילה עד ללמוד מתישב הוא ערבית אחרי ומיד בזמן, בדיוק ערבית להתפלל הלילה,

זה. הבוקר. כרת תיקון

לא זה, שבועות, שלשבועות הלימוד כלומר, בכלל. מושג לא זה עשר, ולא שניים, ולא אחד, כרת תיקון שננצל כתוב מועד בקריאי תיקן שהחיד״א רצון' וב׳יהי יחוד' שב׳לשם, אע״פ אחד כרת לא זה אבל מכרת,

7/11

ובחדוה באהבה הזה הלימוד בעולם. להיות שיכול הכריתות כל אלא מרננים שיהודים תורה, של וברינה גבוהות, כאלה לדרגות אותם מביא הזה, בלילה להשם וחודר נכנס וביום, הזה, בלילה שיש העצום האור

את הזוהמה, כל את משם מסיר בטן, חדרי מכל החטאים, מכל ממנו שנשאר מה כל את הליכלוך, כל

הכפורים יום כמו לא זה העוונות. הזה בלילה לשגגות, הזדונות ונהפכים מיראה תשובה שזה תשובה של שבועות זה ללימוד מסביב תשובה זה לתורתך", אבינו "השיבנו – תשובה? ואיזה מאהבה,

בעבודת לו להפריע שיכולים הדברים שכל עד מיוחדת, מאד בצורה בהתלהבות, בחשק, התורה, השם

ה םִמְנָחהֲחָדָׁש "ְוִהְקַרְבֶּת חדשה. בריה להיות הופך הוא מתבטלים, שער זה ט״ז). כ״ג ַלה'" (ויקרא אותו זה יום, חמישים החמישים, ח' "ַוְּתַחְּסֵרהּוְּמַעטֵמֱאֹלִקים" (תהלים של השער משה אצל ו') שנאמר

יכול יהודי סיני הר מעמד אחרי סיני. הר מעמד לפני. רבנו הזה הלילה וזה החמישים, לשער גם להגיע

מאמרים הרבה עוד פה יש דבר כזה להגיד לך מנין יאמר, האדם אם הזה. היסוד ע״פ שמתפרשים במדרש

שיהודי זה לבחור? שלא בוחר אני להגיד או להשם, ולהתפלל ולבקש שלו הבחירה את לבטל יכול גמרא

וביטלו הרע היצר על לשלוט יכולים לא ישראל שעם הגדולה כנסת אנשי ראו מפורשת. ל״ב אותו (ערכין ראו זרה. עבודה של הרע היצר את ביטלו בהתחלה ע״ב). רצים כולם בזה, עומד לא העולם אפשר, שאי כמו טעם. אין ארבע. על זרה. העבודה אחרי הוא צרעת? לנו אין עכשיו למה צרעת, לגבי הרמב״ם שאומר

או אחד שכשהיה אומר לעורר צרעת, לו לעשות שייך אז הרע לשון שמדברים ריבוא הששים מכל שנים לשים אותו, לשון באבק כולם מדברים, כולם אם ישמור, השם אבל, בתשובה. שיחזור למחנה מחוץ אות

את להשאיר טוב יותר אז צרעת? נשים למי אז ע״א), קס״ה בתרא הרע (בבא כשראו צרעת. בלי המצב איש זרה, עבודה של הרע ביצר לעמוד אפשר שאי הגדולה כנסת אנשי וככה אותו. וביטלו עמדו – אפשר הרע יצר נתת כלום עולם, של ריבונו לקב״ה, אמרו רק הזה הרע היצר אותם? לזכות בשביל לא בניך, בלב

לנצח אפשרות שום אין אותם, מחייב זה אוהו, אמרו אותו, לבטל שהצליחו וראו אותו. וביטלו עמדו אותו. משהו יש הזדמנות, ביטלו עריות. גילוי של הרע היצר את גם נבטל אולי זרה, לעבודה ונראה סמוך כן גם

אותו והחזירו עינו את סימאו אתו. החזירו ביצה. הטילה לא תרנגולת אפילו. אותו,

שיש רואים אנחנו בוחר אני הגדולה. כנסת אנשי כמו לעשות סתם, לא זה האדם, של התפילה באפשרות

, שלא שאני מה כל עם שלי, הזה הגוף עם הרע, היצר עם אני עלי, תרחם עולם של ריבונו לבחור. מרגיש שום בלי השם, מלאך כמו ללמוד רוצה אני רצה. שאתה מה לעשות יכול לא, אני אינטרס שום ללא מטרה,

יודע אתה בעולם, שמך לקדש לפניך, רוח נחת לעשות ורק אך המילים לעולם. אותי הבאת מה בשביל

המעמד לפני בלבנו לקנן צריכים האלה הדברים האלה, צורה מקבל אתה סיני הר במעמד כי סיני, הר אדם להיות הופך אתה מחדש, נברא אתה. חדשה, תורה של אחר עולם לקבל באמת יכול ואתה אחר,

לך יהיה אבל לבחירה, שתחזור. אפילו קל יותר

את לחדד, כדי בעצמו האר״י מכתבי פה לכם אקריא לא ואוזל הולך שברשותנו שהזמן כיון הדברים, גם אבל החיים' 'כף זה את הביא הלכה. לומדים רק עצמנו את נעשה אנחנו הזוהר. ומכתבי ה׳משנה את מעתיקים פוסקים הרבה היטב', 'באר אברהם', 'מגן הדברים, את מעתיק ברורה' על כפשוטם. הדברים אוכלים בליל שבועות. מיוחד דבר שום אין דגמרא דינא פי ער להיות שצריך כתוב לא לישון. והולכים סעודה

דבר, אותו ערוך השולחן וגם הלילה. כל לא הוא בגמרא. שכתובות מהסוגיות הלכה פסק זה ערוך שולחן

נחתמו שלא דברים מביא לעמוד יכולים לא המפרשים אבל וכו'. מנהגים מביא הרמ״א לפעמים בתלמוד. מנגד את מביאים אם הזוהר. את להביא חייבים אז הזה, ללילה יש מעלה איזה להסביר ולא צריך הזוהר,

רק – מוסמך? מי הזוהר? את לפרש יכול מי הזוהר. של המפרש את. להביא הקדוש האר״י

אמור, ֲחִסיֵדיַקְדָמֵאי פרשת בזוהר איתא מעתיק, החיים' 'כף אז ָלאֲהוֹוָנְייֵמיְּבַהאיֵליְלָיא, ַוֲהוּוָלָעאן, ְּבאֹוַרְייָתא, ְוַאְמֵרי, א, ָלן, ְוִלְבָנן, ִּבְתֵריןָעְלִמין. יְלַאֲחָסָנאְירּוָתאַקִּדיָׁש ֵניֵת שם הפסוק (הזוהר את מביא והוא

הלילה כל תורה שלומד מי על רָעֶליָך, רּוִחיֲאֶׁש – ה' אֹוָתםָאַמר הזה) "ַוֲאִניֹזאתְּבִריִתי רַׂשְמִּתי ּוְדָבַריֲאֶׁש

ְּבִפיָך, ֹלאָימּוׁשּוִמִּפיָךּוִמִּפיַזְרֲעָך עֹוָלם" (ישעיהו ה', ֵמַעָּתהְוַעד ּוִמִּפיֶזַרעַזְרֲעָך, ָאַמר להראות כ״א). נ״ט

8/11

עושה? אתה מה יודע אתה הזה, הלילה של הלימוד –,"לך "מפיך קודם זרעך". ומפי מפיך ימושו "לא מחדיר אתה, לעצמך. העומר ספירת ימי במ״ט כמו תורה קניני לא להיות, הופך אתה התורה, את לעצמך

. לא עולם עד ולבניך לך עצמה התורה את פה יורש אתה תורה, קניני

'כף הזוהר, ובהקדמת אחרי מועד. בקריאי שכתוב מאמר זה קצרה. אחת מילה מעתיק ממש החיים'

מביאים, האדרא וגם זה. את לקרוא שווה לא כבר שבליל שבועות זה הבעיה מאמרים. שני האדרא, אחרי מאמרים שני עוד יקרא שהוא האדרא את גומר. בליל שבועות מי האדרא את שנגמור הלואי

לקרוא צריך האלה, המאמרים שני את קורא לא אדם פעם אף אז הכנה בבחינת האלה בימים אותם בהקדמת והמאמר אמור בפרשת המאמר את לקחת לשבועות. הזוהר לשון מבין, לא שאדם אפילו הזוהר.

האר״י שאפילו סודות הרבה בתוכו מקפל נכנס – הדברים את קורא כשאדם מתבסם, אדם אבל גילה. לא

זה שבועות, מה בראש. לו לשבועות יש עוצמה איזה

גמר החיים' 'כף אז כתבְּדֻכְלהּו הזוהר, מהקדמת מעתיק והוא אמור, מפרשת מילים כמה להעתיק תיקון הזה, הלילה ִּדְמַתְקִניןִּתּקּוָנָהאְּבַהאיֵליְלָיאְוָחָדאןָּבּה, שלומדים אלה כל השכינה. תיקון התורה, יִמין הזהֻּכְלהּוְיהֹוןְרִׁש בלילה אותו נכתוב אנחנו דולר אפלים עשרת שתורם מי ּוְכִתיִביןְּבִסְפָראְדֻדְכָרַנָיא.

ההיכל, פתיחת הישיבה, בתוך אה, מזה, מתפעלים אנשים פששש, הישיבה. של הזיכרון בספר יברכו הזיכרון בספר אותך כותב הקב״ה פה דולר. אלפי עשרת זה מה לא, למה אותי, כל לומד אתה אם לפניו.

להיות הופך אתה נחתם, אתה נכתב, אתה הזה בלילה הלילה, "ַיֲעֹקבֶחֶבל הקב״ה, עם חלק כביכול

. ַנֲחָלתֹו" (דברים לֹוןְּבִׁשְבִעין הּואְמָבֵרְך אְּבִריְך ועוד, ְוקּוְדָׁש ט'). ל״ב ִּבְרָכאןְוִעְּטִריןְּדָעְלָמאִעָּלָאה

כל בקיצור, כלומר זה הזה. מהעולם למעלה למשהו כולם מוליכים שהם רואה בזוהר, קורא שאדם המילים

לא נשפך זה מעין משהו לבא. לעתיד מעין זה הזה. עולם לא זה כתר כתר. זה הזה. עולם לתוך ונזרק

הימים כל כמו לא יום הלילות. כל כמו לילה לא זה שלנו. . העלום

החיים' 'כף, ומביא כלל הזאת בלילה ישן שלא האדם שצריך הזוהר, ע״פ הכל כתב, הכוונות שער שבספר

להיות לדבר, הכנות יעשה שהאדם וצריך אחד. לרגע קלה תנומה אפילו כמימרא, רגע אפילו הלילה כל זה בתורה עוסקים אחד, דבר זה ניעורים ניעור. הוא חמור גם אבל ניעורים. להפסיק לא כלומר, שני. דבר

בלימוד הפה של ודביקות בתורה, המחשבה של הדביקות את אפילו האדם, של האיברים וגם התורה. למצב האדם את להביא יכולה האיברים של התנועה לך מותר הכל הנעלים, את להוריד לעמוד, ירדם. שלא

הזה בלילה שתצליח העיקר לעשות, אל בבית, קפה תשתה בבית, תאכל תורה. תבטל לא רגע שאפילו הכנסת. בבית עצמך את תטריד לא זה חולין. דברי ולדבר לצאת מתפתה אדם ומזונות, ותה קפה כששמים

בשביל, לילה הספרים את לך יש התיקון, את לך יש אדם. שום על להסתכל אפילו בשביל לילה לא שיחות,

הזוהר בהקדמת באורך מוזכר זה שכל ואומר, הפסק. ללא ללמוד. צריך

מוסיף, והאר״י אחד רגע אפילו כלל, הזאת בלילה ישן שלא מי כל כי ודע הכוונות, בשער ואומר חידוש ההיא. בשנה נזק שום לו יארע ולא שנתו שישלים לו מובטח הלילה, כל בתורה עוסק ויהיה ממוני נזק לא בענין תלויה ההיא בשנה האדם חיי שהוראת אלא עוד, ולא בגוף. נזק ולא ודאי – כלל ישן לא אם כי הזה.

וממשיך דבר? כזה להבטיח יכול מי ההיא! בשנה ימות שלא לעסוק המנהג פשט לכן הכוונות, בשער

בזוהר שכתוב מה מתוך השבועות, חג ליל כל. בתורה

הזו ההבטחה, וכל הלילה בסוף לא הלילה. מתחילת העליון הכתר עליהם נמשך הלימוד שע״י מזה נובעת

ואחד אחד לכל הנשמות בתוך ונמשך נארג היום. סוף עד הלילה מתחילת אלא ביום. או האומה מכללות

. הישראלית

9/11

שני יש לסיכום, וגם במחשבה, בדיבור, דבוק להיות – שני דבר הלילה, כל ניעור להיות – האחד דברים,

רוצה לא אני לפעמים הזה! ! בלילה לישון בושה תתביש, אל תעמוד! התורה. בלימוד במעשה להסתכל אפילו מסוגל אדם בן איך להסתכל קשה לי ויהיה שנרדם, מישהו אראה אני שמא כזה בלילה להתנמנם.

! ? להתנמנם

סדר – שלישי, דבר השכינה הזוהר. ְדִאיִהי, בהקדמת לליל שבועות כתוב הלימוד סדר הלימוד. הקדושה הקדושה, ִאְתַּתָּקַנתְלִמְלֵעיְּבאֹוַרְייָתאִמּתֹוָרה התורה ִלְנִביִאיםּוִמְנִביִאיםִלְכתּוִביםּוְבִמְדָרׁשֹותִּדְקָרֵאיּוְבָרֵזי

יָטָהא. ְדָחְכְמָתא. ְּבִגיןְּדִאֵּליןִאּנּוןִּתיּקּוִניןִּדיָלּהְוַתְכִׁש יהֹוןְוִאְתַּתָּקַנת ְוִאיִהיְועּוֵלְמָתָהאָעאַלתְוַקְייַמתַעלֵריֵׁש ְּבהּוְוָחַדתְּבהּוָּכלַההּואֵליְלָיא. ּוְליֹוָמאָאֳחָראָלאָעאַלת חּוָּפָתא. ְוֵכיָון ַלחּוָּפהֶאָּלאַּבֲהַדְייהּו. ְוִאֵּליןִאְקרּוןְּבֵני

הּואָׁשִאילֲעַלְייהּוּוְמָבֵרְך אְּבִריְך קּוְדָׁש. ְּדָעאַלתְלחּוָּפָתא חּוַלְקהֹון לֹוןְּבִעְּטָרָהאְּדַכָּלה. ַזָּכָאה לֹוןּוְמַעֵּטר על שגם לילה מקבלים ואנו הכתר. את להמשיך הוא הזה, הלימוד של הדבר וכל כלה. לו קוראים הפשט פי

הנקודה את הזמן כל מסביר החיים' 'כף הדרך, זה על וכן הכתר. מבחינת קדושה. תוספת הזו

לסיים. רוצה אני הוראות על קבלה היתה וכמה כמה פי יוסף. הבית מרן הוראות את עלינו שקיבלנו ידוע לברכה מחשש אמרינן, מרן נגד סב״ל הפשוטה, והראיה ז״ל. האר״י רבנו א "ֹלאִתָּׂש של לאו זה לבטלה. ה׳ֱאֹלֶקיָך ם ֶאתֵׁש ברכות הרמב״ם (הלכות ו') ע״פ כ' ַלָּׁשְוא" (שמות אחד פוסק אפילו אומרים, אז ט״ו). א'

למה כמותו? ההלכה אולי – מרן על, חולק חי איש אמרינן (בן לא האר״י נגד סב״ל אבל, לספק? להכנס

א'.)'שנה י בראשית

הוראות וקיבלנו בכתבי מאד מתחשבים הפוסקים כל מרן. הוראות שקיבלנו כמו החיד״א עוזנו גאון אבל המילים, אותם את אומרים כולם האחרונים, ואחרוני האחרונים הפוסקים החיד״א. לידי בא כשזה

הזו מהקבלה זזים אדם בני רואה אתה. מעשה,

רבנו אומר יאמר, ולא המנהג ישתקע ל״א), פרק דוד" "לב החיד״א (עיין חכמים תלמידי מקצת שראיתי

כפי ופוסקים בש״ס שבליל שבועות עוסקים ולא בש״ס כתוב לא הזה, שהלילה ושוכחים ליבם. רצון בזוהר. כתוב זה בפוסקים. התכנית גם כתוב הלילה, כל נעור ולהיות ללמוד בזוהר שכתוב המקום ובאותו

של מה תלמד כלום. ולא כתר לא זה בכלל אז כך, אם התכנית? את שתחליף אתה מי הלימודים. שאתה

ניעור, להיות גם פרט, עוד זה הלימוד סדר לזה. שייכות לא ההבטחות כל אבל רוצה, וגם ללמוד, וגם

את הזה ללמוד. התיקון

היה החיד״א זקן היה הוא בעמידה. האדרות שתי בליל שבועות את זקנותו ימי עד לומד נפטר הוא גדול, אבל למות ושלום חס צריך היה הוא לגלות. שיצא בגלל ימים, . באריכות לו התכפר זה אז גלות, עליו קיבל

המשיח. את להביא שרצו יהודים שלושה 'היו חכם ה׳תורת ואת החיד״א את תפס הוא רבם. הוא הרש״ש

למרתף אותם והכניס ביקר איש' ה׳חזון כאשר עליו. ידע לא אחד שאף מקום שלו, המדרש לבית מתחת הזה, במקום דרגות, לכאלו הגיע הרש״ש איך מבין אני עכשיו אמר מרגליות, הרב לשם אותו לקח כאלה את להביא ורצו שלושתם, לשם נכנסו והם נסתר, מיוחד, מקום היה זה יחודים. שמחפשים אנשים המשיח,

תעירו אל גזירה. עליהם ונגזרה המשיח. את בקב״ה, את רק שאתה טוב הכי – האהבה את תעוררו ואל

של רבונו תגיד לבחור. שלא לבחור הבחירה את, תקח טוב הכי זה רוצה, שאתה מה בי תעשה עולם,

אותנו תגאל שתרצה מתי לך, מחכים. אנחנו

נגזר בקיצור אז נפטר הוא מיתה. – הרש״ש עניות. עליו נגזר – חכם' ה׳תורת ככה, שלושתם עליהם בגיל

העולם כל החיד״א, של הגלות בזכות גלות. – והחיד״א ושבע. חמישים עשה עשה? לא הוא מה זכה. לא הוא לאיפה הגדול". "התייר העולם, בכל מהפכה שתי את למד חי', איש ה׳בן אומר החיד״א, אז הגיע?

בליל שבועות. ? האדרות קרה מה מה? גדול. זקן שהיה אפילו ימיו! סוף עד בעמידה! אחת. נספיק הלואי, צריך אתה תעמוד לא אם הלילה. בסוף האדרא? את קוראים מתי כפשוטו, ראשונה, סיבה לעמוד? תרדם

10/11

ההבטחה את מפסיד אתה כבר כמימרא רגע תישן אם אפילו הלילה. את תפסיד ישמור, השם האר״י של

שנתו. שישלים

לו מובטח זה ובמה ויום השנה ראש עד חודשים ארבעה לא זה ששון' ה׳שמן רבנו אומר שנתו? שישלים הכפורים, למצב אותך מביא הזה, ללילה המתוקן הלימוד כלומר, עד שבועות הבא! אלא לדין מעל שאתה

בך שנדבקו המדבקות כל בדין! זוכה אתה הכפורים, ויום השנה ראש, של והעוונות החטאים מחמת והן מתיבש שלהם הדבק ממך. מתרחקות הן האור של מהעוצמה חולי ללא להיות הופך כולך אתה נופלות.

ינזק. לא דבר. שום של הפסד וללא נגע. וללא להרדם לא כדי עומד היה לכן בשלם. שתא ההיא יפוק

ההסבר לא זה אבל תלויה הכתר שהמשכת בגלל עמד. למה עליון טעם שהיה היא האמת העיקרי, ועיקר בעמידה, תלמיד שהוא אפרים רבנו בזמן חיים' עץ ב׳פרי שכתוב כמו האדרא. באמירת נמשך הכתר

רבא! אדרא זה דאורייתא, רזין בזוהר שכתוב שמה התלמידים, עליהם קיבלו המהרח״ו הגדול החכם ואז לפי הפשוט והיהודי חכמתו, לפי והבינוני חכמתו, לפי האדרא את, לומד רגליהם על עומדים וכולם חכמתו,

– הרגל לי כואבת תאמר אם צעירים. מבוגרים, זקנים, ותראה באדרא! תעמוד לרגל? רפואה רוצה אתה הלילה כלומר הרגל. לך תכאב לא השנה. שכל היום גם הלילה, רק ולא יתבטל. פשוט שהאדם צריך הזה

להמשיך יכול לא אני מעלת מילים. בשתי אומר אבל היום. על גם קצת לדבר רציתי שאוזל. הזמן מחמת –, היום כמו למדתי נרדמתי, לא הצלחתי, השם ברוך אוהו, חושב, לפעמים אדם הלילה. מן למעלה אריה

חלב מאכלי לאכול לנוח, מעט צריך היום? כל במיטה שוכב – עושה הוא מה כך אחר ללכת המנהג, כמו

עד נניח חצות, לפני שעה חצי עד פנים כל על שלוש, שעתיים שעה להרדם בשעה עשרה. שתים שעה רבנו אוהו, הלחם. שתי כנגד שהיא סעודה לעשות עשרה שתים כי הזו. הסעודה סוד את גילה הרש״ש תפילות. חמש כמעט לנו יש ובמוסף, בשחרית עוד זה וחזרה לחש מוסף שתיים, זה וחזרה לחש שחרית

כמו הוא המוסף של והכתר שתים, שעשינו מה שכל עוצמה, בעל משהו פה לנו יש אז עצמו. בפני דבר הסדר מליל בחינת זה עוז, וביתר שאת ביתר נעשה של שבועות, הלימוד כולל עד שבועות, "ָאחֹורָוֶקֶדם

זה (מה כל ה'), קל״ט, ַצְרָּתִני" (תהלים שלשבועות הלימוד כולל עד שבועות, הסדר מליל שעשינו, ר״ר) בחינת רבנו אומר הסעודה, עוצמה. עם משהו בפנים. פנים בחינת זה התפילות ואילו אחור, הרש״ש

כתרים, בכתרי נכתרת הנשמה רק אבל ויגע טרח כך כל הגוף, זו מסכנה עלובה אומר הגוף? עם מה ואת הלימוד כל את מדפיס אתה סעודה, לעשות בא כשאתה הרש״ש, של המעלה כל את התפילות, כל מכניס ואתה והיין, הבשר בתוך שלך, הלחם ככר בתוך היום אותו ועשית הגוף את גם –ָלַקְחָּת לגוף אותו

כל את לגוף הכנסת הנשמה. כמו. כתר, העוצמה כל את הלילה, כל שלמדת מה של הויטמינים

בשתים גומר אתה ואז תשיר תורה, דברי תגיד אחת, שעה עד זמן לך ניתן בא הסעודה, את וחצי עשרה

. שירים, – אחת בשעה אבל בסדר, בעצרת, "לכם" שבעינן מודים הכל יומא… האי אלולי זהו מספיק, שבע שעה עד אחת משעה המדרש בית אל ללכת מחדש. המעין אל רוץ אחת בשעה – מנחה כשמתפללים

תחליף שעה כל שעות, שש להשם, חציו יופי, איזה אה, שעות, שש ענין יש זה, את ללמוד ענין יש לימוד, תקח פה שם, לחדש פה, לחדש זה, את ללמוד את להראות שתוכל במה רוצה, שאתה מה פוסקים, ש״ס,

בתורה חידושים בו לחדש. כוחך הקדושה

יעזור יתברך, והשם הכל תזרוק דבר, לשום לב תשים אל אריות, להיות צריכים כולנו הזה, והיום שמהלילה

כזה אין השנה, של המערך בכל אין כזה, יום עוד אין אין, הזה, והיום שהלילה לך תדע יום זה אין, דבר, עוצמה זו המועד, חול פה אין המועד, חול עם ימים שבעה לא זה אחד, הוא אחד "יום אחד, ביום שמרוכזת

יש. עוצמה איזה יודע השם רק לה'". . יוודע מקבלים ואנחנו

"נעשה הוא הביטול להתבטל. צריכים אנחנו הזה היום את לקבל כדי לבחור לבחור, שלא לבחור ונשמע", מה כל לשבועות, מתבטל אני בוחר, שהשם, במה ביום שכתוב, מה כל אלמד אני אעשה. אני רוצה שהשם

11/11

גם לעשות, זה גם כתוב? מה בלילה, יעזור יתברך והשם הכל. עושה אני מוכן, אני זה, גם זה, מתן שבזכות שבועות, את ואוהבים השם את אוהבים שאנחנו כמו לגאולה. השם בעזרת נזכה תורה, בודאי תורתו, חג שיהי כולם. את עולמים, גאולת אותנו יגאל והוא יתברך, השם אצל ישראל אהבת עולה

עצמנו את ולהכין להתבטל צריכים אנחנו אבל תנתן, היא התורה תורה. מתן של חג שמח, כן אמן אליה,

רצון."יהי

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות