1/6
שבועות התיקון- מעלת
drashotforyou. blogspot. com/2014/05/blog-post_5186. html
התיקון מעלת – שבועות
שבועות, בליל התורה לימוד מעלת בעוצם מפליג הקדוש הזוהר ליליא להאי מאטי "כד צז:): (אמור וז״ל ולאתחברא באורייתא למלעי ליה לבעי ואוליפנא ואתדכי, ליליא בההוא עליה דמטי עלאה דכיו ולנטרא בה למלעי ליה דבעי דאורייתא דנחלא ממבועא כחדא דיתדבק) (ס״א דיתדכון בגין דבע״פ אורייתא ליליא בהאי
עמיקא, ר״ש וכו'. באורייתא לעאן והוו ליליא בהאי ניימי הוו לא קדמאי חסידי דא ועל וכו' בשעתא אמר הכי
חזי תא וכו' כלה תכשיטי לתקנא ניתי לגביה ליליא בהאי חברייא דמתכנשי ליליא בהאי מתקני חברייא
למלכא ליה מתקין ומאן מלכא לגבי בעטרהא לה ומעטרי לכלה תכשיטהא בה לאשתכחא ליליא בהאי
נהרין דכל עמיקא קדישא נהרא במטרוניתא, בה לאזדווגא."…בכלה
ז״ל: האר״י ערוך בשולחן מובא לו מובטח בתורה עוסק והיה ועיקר כלל ישן לא שבלילה מי שכל "דע
ולא שנתו."שישלים נזק שום לו יארע
וז״ל הלילה בזה הלימוד בעניין מאוד הפליג חי איש ה׳בן בעל סדר׳מרן כל ללמוד "ויזהרו ה״ג): (במדבר
ובשמחה גדול בחשק הלילה זאת של הלימוד הלילה לזאת המתוקן הלמוד כי הלב, ובהתלהבות רבה
האדם לנפש וממשיך למעלה, גדול פרי עושה בעינים המשמר על לישב כארי ויתגבר וטהרה. קדושה יתנמנם ולא השינה, את לדחות פקוחות הלילה בזאת השינה בעניין מאוד החמיר ז״ל האר״י רבנו כי כלל,
הושענא מליל."יותר רבא
זצוק״ל פרץ ניסים: הרב
יום זה שנה בימי אדיר שיום חושב העולם אדיר יותר יום יש זה. את מרגישים בודאי. נכון. זה הכפורים. יום מאשר שנה. בימי הקבלה פי על ובפרט הפשט, פי על בין וכמה. כמה פי השבועות. יום זה הכפורים, , לאיפה הלילה, לסוף הלילה, לאמצע ומגיעים שהולכים שכן כל הלילה, מהתחלת בשבועות, שמגיעים ליום
יֹום הּואִיָּוַדעַלה', ֹלא "יֹוםֶאָחד, היום. כל היום, של, לתפילות השבועות יום זה – ז') י״ד (זכריה ְוֹלאָלְיָלה"
זה בלילה. וגם ביום גם אולי לאכול. צריך טוב, יום זה בודאי ושתיה. אכילה בשביל יום לא זה מיוחד. יום של העבודה בשביל הרפיה קצת לתת לישון, קצת צריך העבודה, אחרי התפילה, אחרי בבוקר אבל היום.
מיוחד מאד מאד יום. זה
מלכי מלך של שמו ישתבח. הקב״ה, לבא לעתיד מעין הבא, עולם במעין בניו את להטעים רוצה המלכים,
הארה איזו כשיש הבחינה זו אז כתר, של לענין ששיך משהו איזה לנו יש אם במצוות, בלימוד, בתפילה,
. שרק שיש בבחירה אותנו לחנך כדי כמתנה אותה לנו יש ועכשיו במציאות, תהיה היא לבא לעתיד לנו את מכתירים אנחנו כתרים! כתרי כתר! סופו ועד מתחילתו כולו, שבועות, ומכתיר לנו משיב והוא הקב״ה
2/6
כתר, של המושג לשבועות, להכנס רוצים אם אותנו. לפני אבל, בחירה. לך אין – חפץ" בהם לי ש״אין ימים לך יש עוד שבועות זה מה האמיתית, ההבנה מתוך אתה, ונשמע". "נעשה בוחר אתה בחירה, מה הקב״ה,
בשבילך יבחר שהשם בוחר אתה לבחור. שלא בוחר אתה התורה, . זה
אפים בנפילת יום כל אומרים אנחנו (תהלים יֹוֶרּנּוְּבֶדֶרְךִיְבָחר" – ה' "ִמיֶזהָהִאיׁשְיֵרא אתם י״ב). כ״ה
הפשט, ע״פ בין התפילה. השיא זה אפים שנפילת יודעים גמר שאדם אחרי השיא. זה הסוד, ע״פ בין הוא מה וחזרה, לחש עשרה שמונה תפילת לא אני, שאומרים. כמו הקב״ה", עליך מת "אני לקב״ה? אומר
קיים. כלום. רוצה לא אני א'). א"(שם יֶאָּׂש ה', ַנְפִׁש "ְלָדִוד, ֵאֶליָך כזו אחרי אצלך. הולך אני עכשיו מצידי, הקב״ה, זה מה הרגשה כזו אחרי תפילה, שאני רוצה אתה אותי? להחיות רוצה אתה לחיות. רוצה לא אני
ממך מבקש אני אז אמשיך? יודע לא אני הדרך, את לי יבחר״ּתֹוֶרה בדרך יורנו – ה' ירא האיש זה "מי הבחירה את מוסר אפיים בנפילת אדם כלומר, הדרך. את בשבילי תבחר לבחור. איך אפילו "יורנו לקב״ה. מה על זה את להעמיס אפשר אולי אולי, אז יבחר". בדרך כפה – ההר" בתחתית "ויתיצבו בגמרא שנאמר
הבחירה. ביטול כגיגית. הר. עליהם סיני הר מעמד זה
לא זה ושנה. שנה כל עצמו על חוזר וזה עם היה מה היסטוריה פה מסבירים לא אנחנו פעם, היה רק ואמרו וקבלו שקיימו אבותינו שנשארו האלו בימים צריך עצמנו. אל אלינו, מדברים אנחנו ונשמע". "נעשה
יותר. ולא פחות לא יום, ותשע ארבעים של הכנה צריך שלשבועות האמת לשבועות. להתכונן שאי כשם פחות לו יש אז בהם, נקנית שהתורה דברים במ״ח לו חסר אדם אם אפשר, גם קנה. פחות הוא כי תורה
בודאי אבל קנין. יש בכולם העומר, ספירת של האלה הימים שמשה האלה המיוחדים ימים שהשלושה אומר ועוד להם, ואומר לישראל ויורד למרום עולה לנו היה אם אוהו, אותם. מכין ועוד אותם, ומכין להם, תעשה היום – אותנו שיכין מישהו ויהי בלילה, שלישי יום בשבת, רביעי ביום והנה ככה. תעשה מחר ככה,
בעל יום זה."אור. כגיגית הר עליהם "כפה של ההסבר להיות יכול זה אז מאד. מאד גדולה עוצמה
ביום א'), תצ״ד (או״ח כתוב ערוך בשולחן על המפרשים כל השבועות. חג הוא העומר לספירת חמישים יש היום מסבירים, ערוך השולחן אם באמת, תרוה. מתן שהיה יום באותו בדיוק יוצא זה אז קבוע לוח לנו
מקדשים היינו חגי כל הוא, ההסבר ההסבר? מה אחרי. לפני, אחר, יום לצאת יכול היה הראיה, ע״פ אור זה אם לאדם. מגיע הקב״ה של אורו מסוים בתאריך בדיוק בתאריך. תלויים, ישראל בפסח חרות של
ראש אפילו בו. שיש והענינים ורגל רגל כל שמחתנו, זמן – בסוכות זה אם יום אפילו תאריך לו יש השנה נפשותיכם". את ועיניתם "בעשור… – הכפורים (ויקרא ה'" מֹוֲעֵדי "ֵאֶּלה ישראל, מועדי נקראים החגים כל כ״ג לאיזה איתנו מתיחד התוועדות, איתנו עושה איתנו, מתוועד הקב״ה שכביכול ד'), משפיע מסוים, ענין אין – בשבועות ונשמה. נשמה כל ועל ישראל כללות על הנשמות, על לו אין בתאריך! תלוי לא זה דבר, כזה
לא זה הכנה. תאריך. לא תהליך, צריך תאריך! מתן זה העומר, לספירת חמישים יום מסוים. בתאריך תלוי
הוא לכן השבועות. חג זה תורה, כלום עשית לא אם שבתות. השבע כל של חגיגה זה השבועות, חג נקרא מה על – שבתות בשבע והנפש הגוף הכנת של תהליך אין אם לתורה, הכנה אין אם לך? יתנו מה תחגוג?
? לתורה, תורה תקבל איך
אבל מאד, גדולה מתנה היא שהתורה, נכון לתורה גדולה הכי ההכנה הכנה. נעשה שלפחות רוצה הקב״ה גדולת מבין שאדם מתוך של רצונו מה להבין נוכל לא ואנחנו המבין, הוא היודע, שהוא ומעלתו, התורה נותן
לנו שנתן עד רבים בצמצומים שונות, בדרכים ירד שלו הרצון אבל מאיתנו. יתברך הבורא התורה את מי את יודעים שאנחנו אחרי רק פה. נמצא הכל שלו. הרצון זה לפנינו. מונחת את ויודעים התורה את שנותן
יתברך עצמותו את גנז הקב״ה שכאילו הגדולה, , המתנה תפילין ציצית, לך נראה שזה אפילו התורה. בתוך
האדמה, פרי בורא העץ, פרי בורא יתברך הבורא עצמו הרוחניות, גשמי, דבר כמו לך נראית התורה
בכל. מלובשת
3/6
כתיבת נפשי אנא נוטריקון. אנכ״י התורה בתוך עצמו את שם כביכול הקב״ה כלומר א'). ק״ה (שבת יהבית
? כשהאדם לי אין אמונה? לי אין מה, אבחר? שאני אני מה אומר, הוא אז האלה הדברים את מבין ביטחון ממך, יותר קדוש ממך, יותר בשכל שהוא גדול, אדם משהו, לך אומר גדול כשאדם כשהוא ממך, יותר מבין
כשאתה אבל אומר, הוא מה מבין לא אתה דבר, איזה לעשות לך? אומר אומר אתה מה לך, אומר מי יודע ספק? לך יש ככה, לעשות לך אמר הדור גדול מבין. הוא – נהיה אתה שלך, הכוחות כל את לוקח מיד אתה
שאתה לא למה? להבין. בלי ועושה מלאך, כמו טוב יותר מבין והוא מבין, לא שאתה מבין אתה מבין, לא
שאתה לא אליו. מתבטל אתה ממך, שהם עצמם את שחושבים מאלה יותר מבין אתה להיפך, מבין, לא
– הידיעה תכלית מבינים. דרכה מבינים. לא שאנחנו מבינים שאנחנו – ההבנה תכלית נדע. שלא שנדע מתבטל אתה שרביט את האדם ביד נתן שהקב״ה הבחירה, זה לך, שיש גדול הכי הכתר את גם ומבטל
טובה, הכי בחירה בוחרים אנחנו בוחרים, לא שאנחנו לא לבחור. בו משתמש אדם הזהב, שלא בוחרים וההכנות האלה ההרגשות רוצה. שהוא במה רק בהשם, בוחרים אנחנו לבחור. ל׳כפה לפחות יועילו האלה,
השבועות ליום לפחות כגיגית', הר. עליהם
כתר. בחינת היא בשבועות ההנהגה אמת, תפילת של בחזרה בכתר שנוגעים הכפורים ביום כמו ולא שרק שבת כמו אפילו ולא נעילה. בני איך עצמו, בפני מוסגר מאמר זה שבת. בכל בכתר. נוגעים במנחה
את מנצלים לא אדם סעודה לעשות הולכים ומיד לשקיעה, סמוך מנחה מתפללים שבת. של המנחה
הבדלה, שלישית, ברח הזה הדבר שבת. של מנחה של הזה המושג בכל בכלל השתמשו לא נגמר. העולם מהעולם. דברי לפי שבת, של במנחה עצומה. עליה זה בשבת תפילה כל בו. להשתמש יודע לא אדם לדרגת מגיע האדם דשבת), שחרית סעודת ענין דרוש הכוונות, (שער האר״י החטא קודם הראשון
מנחה מתפלל הוא אם רוצה, שהוא זמן כמה זה עם להשאר יכול והוא יום כמו ולומד, ויושב מוקדם זה שבועות אבל שבוע. כל של השבועות זה שבת השבועות. כתרי כתר, כולו ויום, לילה לה'", אחד "יום
. כתרים
ושלום שחס שמי האר״י רבנו כתב בדברים האר״י, דברי אלא לנו אין כרת? של התיקון מה בכרת. התחייב
יכול מי כאלה לא (זה תשובות תפילות, תעניות, יעשה אפילו כרת, התחייב אדם אם דעתו? את להביע להרדם לא שלם לילה – אחד תיקון לו יש – אמר האר״י כרת). לתיקון לו יועיל כל וללמוד אחד, רגע אפילו
בזמן, בדיוק ערבית להתפלל הלילה, מתחילת תורה. הלילה עד ללמוד מתישב הוא ערבית אחרי ומיד
כרת תיקון זה. הבוקר.
ולא אחד, כרת תיקון לא זה, שבועות, שבועות של הלימוד כלומר, בכלל. מושג לא זה עשר, ולא שניים, שב׳לשם, אע״פ כרת לא זה אבל מכרת, שננצל כתוב מועד בקריאי תיקן שהחיד״א רצון' וב׳יהי יחוד' אחד
תורה, של וברינה ובחדוה באהבה הזה הלימוד בעולם. להיות שיכול הכריתות כל אלא מרננים שיהודים שיש העצום האור גבוהות, כאלה לדרגות אותם מביא הזה, בלילה להשם וחודר נכנס וביום, הזה, בלילה
את הליכלוך, כל את הזוהמה, כל את משם מסיר בטן, חדרי מכל החטאים, מכל ממנו שנשאר מה כל מיראה תשובה שזה הכפורים יום כמו לא זה העוונות. שבועות של הזה בלילה לשגגות, הזדונות ונהפכים – תשובה? ואיזה מאהבה, תשובה, זה בחשק התורה, ללימוד מסביב תשובה זה לתורתך", אבינו "השיבנו
בהתלהבות, הוא מתבטלים, השם בעבודת לו להפריע שיכולים הדברים שכל עד מיוחדת, מאד בצורה, הופך (ויקרא הַלה'" םִמְנָחהֲחָדָׁש "ְוִהְקַרְבֶּת חדשה. בריה להיות יום חמישים החמישים, שער זה ט״ז). כ״ג
של השער אותו. זה רבנו משה אצל שנאמר ו') ח' (תהלים "ַוְּתַחְּסֵרהּוְּמַעטֵמֱאֹלִקים" סיני הר מעמד לפני
וזה החמישים, לשער גם להגיע יכול יהודי סיני הר מעמד. אחרי הזה הלילה
הברכות לכל לזכות יכול אתה! בשבועות שבעולם והתיקונים
הזוהר: בהקדמת "ְדִאיִהי, ִאְתַּתָּקַנתְלִמְלֵעיְּבאֹוַרְייָתאִמּתֹוָרהִלְנִביִאים כתוב ּוִמְנִביִאיםִלְכתּוִביםּוְבִמְדָרׁשֹות
. יָטָהא. ְוִאיִהי ְּבִגיןְּדִאֵּליןִאּנּוןִּתיּקּוִניןִּדיָלּהְוַתְכִׁש ְועּוֵלְמָתָהאָעאַלתְוַקְייַמתַעל[1]ִּדְקָרֵאיּוְבָרֵזיְדָחְכְמָתא
4/6
יהֹוןְוִאְתַּתָּקַנתְּבהּוְוָחַדת ֵריֵׁש ְּבהּוָּכלַההּואֵליְלָיא. ּוְליֹוָמאָאֳחָראָלאָעאַלתַלחּוָּפהֶאָּלא ַּבֲהַדְייהּו. ְוִאֵּלין חּוָּפָתא. ְוֵכיָוןְּדָעאַלת ִאְקרּוןְּבֵני לֹון הּואָׁשִאילֲעַלְייהּוּוְמָבֵרְך אְּבִריְך קּוְדָׁש ְלחּוָּפָתא לֹוןְּבִעְּטָרָהא ּוְמַעֵּטר
חּוַלְקהֹון. ְּדַכָּלה. ַזָּכָאה
(עיין החיד״א רבנו תלמידי מקצת שראיתי יאמר, ולא המנהג ישתקע ל״א), פרק דוד" "לב אומר חכמים
הזה, שהלילה ושוכחים ליבם. רצון כפי ופוסקים בש״ס עוסקים שבועות שבליל ולא בש״ס כתוב לא ללמוד בזוהר שכתוב המקום ובאותו בזוהר. כתוב זה בפוסקים. התכנית גם כתוב הלילה, כל נעור ולהיות
אם התכנית? את שתחליף אתה מי הלימודים. של שאתה מה תלמד כלום. ולא כתר לא זה בכלל אז כך,
שייכות לא ההבטחות כל אבל רוצה, וגם ללמוד, וגם ניעור, להיות גם פרט, עוד זה הלימוד סדר לזה.
הזה התיקון את. ללמוד
שבועות בליל זקנותו ימי עד לומד היה! החיד״א בעמידה האדרות שתי את
מרן של מדרשו בבית השכינה:)סיפור הב״י מצוה נר פרק שבועות מסכת הקדוש (של״ה
איך הלילה, זה מעלת גדולת ולהראות ו. מדביקות אחת רגע נדום לבלתי הוא ברוך הקדוש לפני שחביב
להפסיק רשות יש גם התורה, תקנות ולתקן מעשים ופשפוש מוסר התעוררות דברי לדבר לענין ענין בין
אכתוב ה', , ליראת אלקביץ הלוי שלמה הר״ר המקובל מכתב והועתק לזמנינו, קרוב שאירע מעשה לכם
הכתב נוסח וזה הקודש. רוח עליו והופיע יוסף, בית רבינו של בבית מתחבר: שהיה
נר״ו החסיד הסכמנו כי לכם, דעו ז. ולנדד שבועות ליל נפשינו על לעמוד מהחברים, ועבדיכם עבדו, ואני
ותהלה מעינינו שינה הסדר וזהו נפשכם. ותחי תשמעו אשר רק רגע, הפסקנו לא כי בידינו עלה כן לאל
שתקנתי ג- ) א ב, (בראשית 'ויכלו' עד בראשית מפרשת קרינן תורה, ראשונה ההוא. בלילה וסדרתי מפרשת עוד סידרא. סוף עד א) יט, (שמות השלישי' 'בחדש כך אחר גדול. בקול בנעימה 'ואל משפטים כל אל משה 'ויקרא ואתחנן מפרשת עוד סידרא. סוף עד א) כד, (שם אמר' משה עד א) ה, (דברים ישראל'
הברכה וזאת מפרשת עוד ט). ו, (שם ישראל' 'שמע פרשת, סוף לד (שם ישראל' כל 'לעיני עד משה' 'ויעל
'ויהי (דשבועות) ההפטרה עוד יב). ' א הנביא- לחבקוק 'תפלה והפטרה א), א, (יחזקאל שנה' בשלשים
כך אחר א). ג, (חבקוק כך אחר סח), (שם אלהים' 'יקום ומזמור יט), (תהלים מספרים' 'השמים מזמור, ה׳אלפא מגילת וכל השירים, שיר מגילת כל כך אחר קכ). מפרק (שם השירות בלא קיט), (שם ביתא' רות
לא ובטעם, בניגון ביראה באימה זה וכל הימים. דברי של אחרונים פסוקים כך ואחר ואחר יסופר. כי יאומן
האמת דרך על למדנו כך ואחר זרעים. סדר כל משנה למדנו. כך
ולמדנו המשנה, ללמוד שהתחלנו ובעת ח. החסיד בפי המדבר קול את ונשמע בוראנו זיכנו מסכתות, שתי
גדול קול, נר״ו, הולך והקול רב הנעימות והיה מבינים. ולא שומעים היו השכנים וכל אותיות, בחיתוך וחזק
המורא. מרוב לראות ופניו עיניו לישא באיש רוח היה ולא פנינו, על, ונפלנו עמנו מדבר ההוא והדיבור ידידי המהדרים, מן המהדרים ידידי שמעו ואמר, , והתחיל יולדתכם ואשרי אשריכם לכם, שלום אהובי. אשר הבא, בעולם אשריכם הזה, בעולם אשריכם כמה זה אשר הזה, בלילה לעטרני נפשכם על שמתם
לי, מנחם ואין ראשי עטרת נפלה שנים עטרה החזרתם ועתה אשפתות, חובקת בעפר מושלכת ואני התאמצו ידידי, התחזקו ליושנה. מהיכלא להיות וזכיתם עליה, מבני אתם כי ודעו ועלצו שמחו אהובי, תורתכם וקול, דמלכא, שעלה עד רקיעים וכמה אוירים כמה ובקע הוא, ברוך הקדוש לפני עלה פיכם והבל
ומלאכים שומעים הוא ברוך [והקדוש] (להקדוש) מעלה צבא וכל עמדו, והחיות דממו, ושרפים שתקו, את
. קולכם
האדם, את המייסרת האחת המשנה )והנני (מתעלה הייתם עשרה הייתם ואם אליכם, לדבר באתי
זה כל עם אבל ויותר, יותר [מתעלים] שינה נדדתם אשר ידידי יולדתכם ואשרי ואשריכם נתעליתם
5/6
נתעליתי ידיכם ועל מעיניכם, אתם ואין בישראל, ואם עיר הגדולה, בעיר אשר החברים ידי ועל הזה, הלילה
.'כאותם על 'וסרוחים ב), נז (ברכות במיתה מששים אחד שהוא שינה שן', 'מטות על השוכבים ערסותם
ועלצו ואמצו התחזקו בניי לכן בכם. שמח והוא בידו״ד, נדבקתם ואתם ואילו ביראתי. בתורתי באהבתי רבבות רבי ורוב אלפים אלפי מאלף אחד משערים הייתם נכנסת היתה לא בו, שרויה אני אשר מהצער כי בזוכרכם בפיכם, שחוק ולא בלבכם, שמחה בניי ועלצו ואמצו חזקו לכן בעפר. מושלכת אני בסיבתכם תפסיקו ואל המהדרים, ידידי ברוך הקדוש לפני עריבה ותורתכם עליכם, משוך חסד של חוט כי הלימוד,
עמדו לכן.'הוא. כו כבוד' שם 'ברוך הכיפורים כיום רם בקול ואמרו והעלוני, רגליכם על ידידי בניי
חרצינו וקטרי רגלינו על ועמדנו ט. אל שובו בני, אשריכם ואמר, וחזר נצטוינו. כאשר בקול ואמרנו משתרין,
ואל, לימודכם במעט או ברב להושיע מעצור ואין שוות העתים כל לא כי ישראל, לארץ ועלו רגע, תפסיקו טוב ושמעתם, תאבו 'ואם תאכלו, העליונה הארץ טוב כי כליכם', על תחוס אל.''ועיניכם תאכלו ההיא הארץ
שלום ואתם אפרנסכם, ואני לכם המפרנסת אני כי ועלו, מהרו 'לכן 'ה שלום, לכם אשר וכל שלום, ובתיכם
כו יתן' לעמו.'עוז
ושמעה אלינו, דבר האלה הדברים כל את הבטחות וכמה כמה החכמה, מענייני וכהנה כהנה ורבות אזנינו,
געינו וכולנו גדולות. המתחננת כחולה וקולה בעונותינו, השכינה צרת בשמענו וגם השמחה, מרוב בבכיה
. אלינו, ורעדה בגילה מפומנא גירסא פסק ולא הבוקר אור עד נתחזקנו ואז
כאשר וטבלנו, הלכנו בבקר, ויהי י. נמצאו לא אשר החברים לשלשה מצאנו ושם קודם, ימים שני עשינו וגערנו ההוא, בלילה שמה וסטרו בקרבם לבם וימת עמנו, ה' עשה אשר הטובה כל את להם ונספר בהם
וגעו. פניהם למעלה אמר כאשר והפסדנו, עוד זכינו לא בסבתם יען כנגדם, התחזקנו אנחנו וגם בבכיה, ועם כן. לעשות והסכמנו עשרה, ונהיה ביחד נתחבר השניה הזאת והלילה יתן מי ויאמרו, הראשון שבלילה
לישן, הונח לא ביום וגם כמימריה, רגע אפילו ראינו לא בעינינו שינה אחר נר״ו החסיד דרש דרוש כי מתנינו בעוז שנסנו זה כל ועם שם. וישבנו המנחה, השמחה ומרוב הראשון, כסדר השניה בלילה ועשינו
קרוא עת עד המתינה לא עשרה, שהיינו בחצות ממש שהיה הראשון בלילה כמו חצות עד ולא המשנה,
קוראים שהיינו תיכף רק. הלילה, דופק דודנו קול 'שמע', פרשת אל בהגיענו תורה, משנה של דברות ידידים 'שמעו,'והתחיל, כו ההי״ן' שני העליון עפר בסוד עפר, שוכני ורננו הקיצו המהדרים, מן המהדרים
כמה אותי, המעלים אשריכם ידידי 'אשריכם אמר, כך אחר הנה. אמר חכמה של רבים ודברים וכמה יולדתכם, ואשרי אשריכם הזה בעולם אשריכם שבקדושה, דבר לכל עשרה שאתם נתעליתם תיראו אל אתם כי ודעו ישראל, לכנסת המעלים אתם כי תחתו, אל ומגדופם אנוש, , חרפת כדלעיל כו', עליה' מבני חסד של וחוט ראשיכם, על חופף והכבוד בי, מתדבקים 'ואתם הייתם לעין רשות ניתן ואלמלי עליכם, משוך
חזקו לכן הזה, הבית הסובבת האש, רואים ישראל שמע רם, בקול והעלוני הקשר, תפסיקו ואל ואמצו לעולם מלכותו כבוד שם. וברוך הלימוד לסוד וחזרנו שעה. חצי כמו אחרים ודברים הכיפורים', כיום ועד,
הדיבור חזר הלילה, כחצות כך ואחר יא. הלימוד ענין לשבח וחזר ויותר, שעה שיעור ודיבר שנית, פעם השמע 'ראו, ואמר, ההוא. שנה מאות כמה זה אם לך', ויאמרו זקניך ויגדך אביך 'שאל ככם' מדבר קול עם
או שמעו 'ואיש דרככם, על פקוחות עיניכם תהיינה והלאה מכאן ולכן זכיתם. ואתם הזה, כדבר ראו את לגדולים, עצמכם והחזיקו אני', גבור יאמר 'והחלש חזק', יאמר ולאחיו יעזורו רעהו היכלא מבני אתם כי
תצאו ולא לטרקלין, ליכנס השתדלו לפרוזדור, וזכיתם דמלכא, שער מפתח יצא אשר כי מהפרוזדור, מסברת אני כי וראו בניי הקיצו בראשו. דמו הפרוזדור אל ועתה חיל, לבני והיו התאמצו ידידי, הקיצו אתכם,
של וחוט ועלצו, חזקו. תתלוצצו, ביומו יום מידי עליכם (ה)משוך חסד
אתם כי וראו אותה ומעכו הלאה זרו האדם ויסיר בא, יום הנה כי שכורים, הקיצו העולם, מחמדת שכורים כספו אלילי, את לאל יש כי ישראל, לארץ ועלו הממון, חמדת זהבו אלילי ואת העולם, בהנאת ומאודיו ידכם
6/6
בראשו, דמו אחור ונזור מכם והיוצא והבליו, תבל חמדת בטיט מוטבעים שאתם רק זכיתם אשר את וראו
הזה בענין הרבה והאריך דורות'. מכמה אחרים זכו שלא מה. אתם
תנו אזנכם, הטו לי, שמעו בנים ועתה יב. לב וחסר ערמה, יקח ולא האלה הדברים ישמע פתי מי לבבכם, ועינים עיור מי יקנה, . ולא מאודו ובכל נפשו ובכל לבבו בכל ה' אל לשוב לבו אל יתן ולא בזה, זכות יראה לא
ואחד. ממאה אחד חלק אינו ובקונטריס, פה שדברתי זה כל כי וארץ, שמים אני ומעיד בקונטריס ואפילו סגול/ של ציור ישנו /במקור כזה סגולתא לתיבה תיבה בין תראו ההוא, היה שם כי הוכחה, והוא לפעמים.
ועמי אחי אותו. לכתוב עצמי הרשיתי ולא נעלם, דבר ראו אשר השלמים החברים כי נפשיכם, ותחי שמעו
ביום וגם בקרבם. נתן חדשה רוח זה, כל עשינו אשר את לשבח והפליא החסיד, אל הדיבור חזר השבת,
פעם ואמר האלה, הלילות בשני שנכנסו מאחר מחובייהו, דיסתמרון לחבריא פקוד ושלש, ופעמיים ליכנס ישתדלו לפרוזדור קודם החסיד עמד ואז נקיים. ואנחנו בראשו, דמו החוצה יצא אשר כי לטרקלין, .'אכילת 'אני אמר, כך ואחר ציוה, כאשר בהם והתרה אליהם הוא ודיבר ביחד, כולם וקבצם הבוקר, עבדכם
יום שיהיה מהן, ואחר רבות. תקנות ותקנו ונשמע', 'נעשה ויאמרו, כולם, ויענו החורבן לזכר כולו רביעי שעות, כ״ד כל ויומו לילו יין נשתה ולא בשר נאכל ושלא הולך או אכסניא או מצוה בסעודת יהיה לא אם
רבות וכאלה. בדרך.
עלצו ואמצו חזקו הקיצו אחי, ואתם יג. של ראשון ליל המגיד, מדברי המובן כפי כי וראו יוצרנו, בעבודת או אתם גם, שבועות נזכרתם לא השני ובלילה נזכרתם, וכן ה' את לעבוד נועדתם כן כמו מקצתם או כולכם
לכן אז אליכם, המדבר פי והיה יתן ומי לבבכם, על האלה הדברים כל ושימו נפשכם על עמדו תראו [נזכה] (נזכר) כי אחרונה, במראה הזה בקונטרס שהובטח ממה עיניכם ופקחו ותתמהו, לשבת ואני החסיד
אל ועיניכם לבו אל יתן אחד כל לכן כו'. מלאכים ויבא והחברים, בארץ עיניכם יעצים ולא כליכם. על תחוס ידיכם, לאל ואין תתנחמו פן ההבטחה, ומיעוט העולם חמדת הזמיר 'עת יב) ב, השירים (שיר אמר כבר כי
עיניכם, פקחו שוות, העתים כל ולא הגיע', כמה ראו בקרבי, בוער ולבי יותר, בזה להאריך פנאי לי ואין מה עלי, האל סבב סיבות יתברך מאתו הכוונה והיתה אדע, ולא בער ואני כן, מבואר האנושי לשכל שאין
אלי להראות גבור יאמר 'והחלש לב, על והשיבו והתקוששו התאוששו אתם גם ואתם הזה. הגדול הענין גם כי ודעו ידיכם, תרפו אל חזקו הצלתי נפשי את ואני יעזורו', רעהו את 'ואיש אני' כי הנה החברים קבלו כל וזה עדשים של ואפילו תבשיל שום יאכלו לא באב תשעה בערב חריבה- פת המפסקת ובסעודה היום, על חושו לכן עמהם. רבות וכאלה מים, של, וקיתון חלילה תתנחמו פן והזהרו כבוד, אליו ותנו יוצרכם כבוד בלבבכם יתן אתחנן, שדי ואל שכם לעבדו הקודש אדמת [על] (אל) עמכם להתאחד ויזכני עצמכם, על לחוס
כה אמן. . אחד, הכתב לשון כאן עד אלקוויץ. הלוי שלמה אחיכם לשוני, דברי
אחד כל כן על אלה, כל ראתה עין אשרי שלא שיזהרו וטוב וטהרה. קדושה בתוספת עצמו ויטהר יקדש
לשון בשום הלילה באותו."ידברו הקודש בלשון הכל רק חול,
שמו כבוד דבר על יעזרנו! ! ! וה'
(תצד, לו): כה״ח [1] יפה סי׳ רואה והיה האמת בחכמת עוסק היה שבועות דביום כתב ז״ל "הרמ״ק
ואם."במשנתו. זוהר או רבא האדרא ילמוד הקבלה בחכמת יד לו יש לא
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה