אלי מדברת הפרשה בס״ד אליהו בן שלמה הרב אליהו בן אלעזר הרב
פרשת תשפ״ג במדבר
הדגלים — סוד
״אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ״ (במדבר ב, ב)
בספר הזוהר הקדוש (במדבר דף קיח) ובביאורו רבנו בחיי לפסוקינו, האריך והרחיב על סודם של הדגלים וצבעם, ולמעלה בקודש — הם כנגד המרכבה העליונה שבשמים. ארבעת הדגלים המרכזיים שהובאו (דגל יהודה, דגל ראובן, דגל אפרים ודגל דן) הם כנגד המרכבה העליונה בשמים.
המדרש (במדבר רבה ב, ג) מתאר שעם ישראל ראו את המלאכים כשהם עשויים כדגלים, ורצו גם הם שיהיו להם דגלים.
הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ״ל (מדבר שור דרוש ג) מסביר: מדוע יש למלאכים שייכות לדגלים? המלאכים אינם בני בחירה, ואינם יכולים לשנות את העבודה שהטיל ה׳ על כל אחד ואחד, מה שאין כן עם ישראל שיכולים לעבוד את ה׳ ולעשות את שליחותם בעולם במגוון דרכים.
אמנם לכל אחד ואחד מעם ישראל יש את הגוון המיוחד שלו בעבודת ה׳, ורצו ונתאוו לזה להיות כמלאכים — שלכל אחד יהיה דרך אחת לפי שורש נשמתו, שבה יעבוד את ה׳, ועל ידי כך יביא טוב וחיים וברכה לעולם.
ה׳ נענה לעם ישראל חלקית: דהיינו, נתן לישראל את התורה והמצוות המחייבים את כל ישראל באופן שווה, ומצד שני נטע בכל אחד ואחד מישראל רצון להידבק בתורה וללכת בדרכיה, ובדבקות זו יש יחודיות לכל אדם ואדם — יש אדם שמוכשר ללמוד לימודי אגדה, ויש אדם שמוכשר לעיון ולפלפול, ויש שמוכשר לזכירה ובקיאות, ויש שמוכשר לעסוק בתורת הנסתר והקבלה (ראה אורות התורה ט, ו).
האדם צריך להאזין לקול הפנימי שבו, להקשיב לנטיית לבו ולהרגשותיו, ולא להיסחף אחר הזרם או ליפול לחולשת הדעת מתוך השוואות שאינן נכונות לאחרים. ויבין האדם שאין כל האמת מצויה אצלו, וגם דרכם של אנשים אחרים נכונה היא ביחס לדרכו.
החכם יהודה צדקה שאר בשרנו, הגאון ע״ה, ביאר את המדרש הזה כך: עם ישראל זה עתה יצא ממצרים והולך לארץ ישראל, ולבנות לו מדינה עצמאית משלו — הוא זקוק לכמה דברים: 1. לאומץ וגבורה. 2. לכלכלה נבונה. 3. לחירות ולחופש. 4. לצבא של חיילים. 1
ישראל חשבו שאם ישיגו את הדברים אלו, יתכן ועלולים לשקוע לחומריות ובגשמיות, ויפסידו את מעלתם הרוחנית שהגיעו אליה בהר סיני.
אך כאשר ראו את המלאכים — עשויים דגלים דגלים — הבינו שאפשר להשתמש עם הדגלים ולהיות מלאך, האדם לא צריך להיות שקוע בחומר, אלא עליו לקחת את החומר ולרוממו. ולכן על הדגלים האלו נאמר: ״עַל פִּי ה׳ יִסָעוּ וְעַל פִּי ה׳ יַחֲנּוּ״ (במדבר ט, כ) — דהיינו: הכל צריך להיות על פי דבר ה׳ ועל פי התורה והמצוות המנתבים והמיישרים את דרכיו ואורחותיו של האדם.
ודע שתפקיד הדגל אינו רק כלפי פנים — הוא כעין ״תעודת זהות״ של העם: ״כדי שיהיו ניכרים״ — בני ראובן לעצמם, ובני שמעון לעצמם (תנחומא במדבר י). ה׳ אמר: ״לגויים יש דגלים, ואין חביב עלי אלא דיגלו של יעקב״ (תנחומא שם).
ישנם החושבים בטעות שבטלנות, רישול ואי סדר הם סממנים המאפיינים יראת שמים יתירה, כאילו האדם מתעלה מעל החיצוניות והחומריות — אבל באמת ההפך הוא הנכון, ולמדים זאת מזה שהתורה מפרטת ומאריכה בנושא הדגלים. 2
הרב זונדל מסלנט זצ״ל (מייסד תנועת המוסר, ורבו של הרב ישראל מסלנט, שחי לפני למעלה מ-150 שנה) כותב בספר תנועת המוסר שהיה אומר: אי סדר גורם לבלבול הדעת והשכל, ומי שמבולבל ולא מסודר בחייו — יהיה גם מבולבל בעבודת ה׳. והבלבול ואי הסדר אינם מתחילים דווקא מהדברים הגדולים, אלא אף בענינים קטנים ופעוטים כמו הליכה בנעליים שאינם קשורות, וכדומה. 3
ניתן לומר, שבשונה של כל שבט ושבט ופנייתם למרכז — לאוהל מועד — יש בזה קריאת כיוון לדורות:
א. בעם ישראל אין אחידות בתכונות, הפסיפס מרהיב את עין האדם דווקא בשלל הצבעים — טעות לדרוש השתוות בדעות או בתכונות.
ב. הפלורליזם אצלנו ביהדות הוא בדרכים השונות להגיע למטרה האחת — להתקרב לבורא, או להיות אדם טוב יותר. יש מקור אחת, מטרה אחת, רק הדרכים שונות — אני בעד פתיחות, אבל פריצת מסגרות — לא וכלל כלל.
ג. יש אחדות והרמוניה בין המחנות והדגלים, התורה — ארון הברית שבמרכז — הוא המעדן את כולם ומונע קיטוב. 4
---
1 למילה דגל יש שתי משמעויות: קיבוץ אנשים במקום מסויים (רש״י תהילים כ, ו); דבר הנראה למרחוק שמעמידים אותו בראש החיילים הצבא (לרד״ק ספר השורשים ערך דגל).
יש להיזהר מ-סמא״ל, הארוב לאדם להחטיאו, כדי שלא יהיה ראוי לעבוד את ה׳ — הרמוז בראשי תיבות: ״סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד״ (פיתוחי חותם במדבר ה).
2 דגל מחנה יהודה היה בצד דרום, ואיתו שבט יששכר ושבט זבולון. דגל מחנה יהודה הוא בצורת אריה. דגל מחנה ראובן היה בצד דרום, ואיתו שמעון וגד. דגל מחנה ראובן הוא בצורת אדם. דגל מחנה אפרים היה בצד מערב, ואיתו שבט מנשה ושבט בנימין. דגל מחנה אפרים הוא בצורת שור. דגל מחנה דן היה בצד צפון, ואיתו שבט אשר ושבט נפתלי. דגל מחנה דן הוא בצורת נשר.
ראשי התיבות של ארבעת השבטים שהיו בראש הדגל: יְהוּדָה, רְאוּבֵן, אֶפְרַיִם, דָּן — הם כנגד מאמר הפסוק: ״אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה׳״ (תהילים צג, ד). ה׳ קבע את סדר דגלי המשכן שיהיה מכוון בסדר, להורות על גדולת בני ישראל — כשם שבשמים ובשמים שבמרום הוא ״אדיר״, כי בני ישראל הם מרכבה לשכינה כדוגמת מרכבה של מעלה (פיתוחי חותם במדבר).
המעלה שזכו בני ישראל בעקבות הדגלים, גדולה ממעלת בני ישראל בהר סיני — ביאר בספר צרור המור (במדבר א, א).
3 עיין בפנקסי הראי״ה חלק א פנקס ד אות מט, ובאורות הקודש ג עמוד רכא. עיין שם משמואל פרשת ויקהל עמוד רסז, שמונה קבצים קובץ ד פיסקה קד וקובץ ב פיסקה ריג, ועוד ראה בפנקסי הראי״ה פנקס יא, ד ובאגרות ראי״ה א עמוד שנד. כן כתב הרב אהרן קוטלר זצ״ל במשנת רבי אהרן עמוד קצג.
4 עיין בספרו של הגאון הרב יעקב אריאל הי״ו, מאהלי תורה פרשת במדבר (עמוד 14 במהדורת שנת תשע״ט).
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה