1/5
שבועות הלב- אל מהשכל תורה
drashotforyou. blogspot. com/2015/05/blog-post_44. html
הלב אל מהשכל תורה
(בשכל) "ְוָיַדְעָּתַהּיֹום (ד, לט): .")דברים (בלב ַוֲהֵׁשֹבָתֶאלְלָבֶבָך
ל, יא (דברים נצבים ישראל-בפרשת כל באזני משה מכריז: יד) רָאֹנִכי "ִּכיַהִּמְצָוהַהֹּזאתֲאֶׁש ְמַצְּוָךַהּיֹוםֹלאִנְפֵלאתִהואִמְּמָךְוֹלאְרֹחָקהִהוא: ֹלאַבָּׁשַמִים ִהואֵלאֹמרִמי ַיֲעֶלהָּלנּוַהָּׁשַמְיָמהְוִיָּקֶחָהָּלנּוְוַיְׁשִמֵענּוֹאָתּה ְוַנֲעֶׂשָּנה: ְוֹלאֵמֵעֶברַלָּיםִהואֵלאֹמרִמיַיֲעָברָלנּוֶאלֵעֶברַהָּים
. [1]"ַלֲעֹׂשתֹוְָּבִפיָךּוִבְלָבְבְוִיָּקֶחָהָּלנּוְוַיְׁשִמֵענּוֹאָתּהְוַנֲעֶׂשָּנה: ִּכיָקרֹובֵאֶליָךַהָּדָבר ְמֹאד
! שהמרחק אומר היה המוסר מגדולי אחד ללב השכל בין הוא גדול הכי
אומר הלב אבל לעשות צריך מה יודע …השכל אחר משהו לך
לי אומר יצרי גם אבל לי אומר! יוצרי
והרצון הרגש בין מלחמה יש לפעמים מה רגע שיחשוב השכל את להביא צריך ואז בלב ששניהם
! לעשות
, אויבך; וראית, שביו: ושבית בידך אלוהיך, ה' ונתנו (כא, י על-דברים למלחמה, תצא "כי אשת-יד): בשביה,
, ראשה, אל-יפת והבאתה, לאישה: לך ולקחת בה, וחשקת את-תואר וגילחה, ביתך ועשתה-תוך אימה, את-את ובכתה בביתך, וישבה מעליה, שבייה שמלת את והסירה ואת-ציפורניה: ימים-אביה ירח
ושילחתה בה, חפצת לא אם והיה לאישה: לך, והיתה ובעלתה, אליה, תבוא כן ומכור-ואחר לנפשה,
לא-לא בכסף, עיניתה-תמכרנה, אשר תחת בה, ."תתעמר
הרע: רש״י יצר כנגד אלא תורה דברה "לא."
שהרגת ואחרי הקרב שבסערת ידעה! התורה ולה לך מה לך שאומר שכל לשום תקשיב לא אתה והכל
2/5
ללב השכל את לך מורידה התורה! ! ! אז
כשהיא ועכשיו כאן אותה שתיקח במקום כמו ולבושה זמינה והיא אותה יהרוג לא שהאויב כדי התקשטה
לבנונית, בטן רקדנית על אותה תעמיס אומרת התורה והישרדות, הרג של ביצרים שטוף וכשאתה הנגמ״ש, אז אותך תהרוג לא אשתך ואם אותה, תכניס שלך, לבית אותה קח הגבול, את אותה תעביר את לה תגזור גם קוצני אבטיח כמו תיראה שהיא ואחרי שלה, היפה השיער כל את לה תגלח שהיא הבניה
אותה רואה ורק מהעבודה חוזר אתה שלם חודש אח״כ בציפורניים… עשתה ומגג׳דרת ובוכה יושבת בסכנת לא כבר והיא שלה, המשפחה על ווילי יא אימא יא וצורחת אתה איך להיזכר מתחילה היא נפשות
כבר והיא שלה ובאחים שלה בהורים וירית שנכנסת זה אתה עכשיו פיתוי… מבטי לך זורקת בדיוק לא
אותה? ! ? רוצה
השכל בין הזה העצום הפער את יש? ! ? למה ללב
האוזניים רואות, העיניים הולכות, הרגליים מגופו: אחר בחלק מונח באדם שיש כח.'כל היכן וכו שומעות
זוכר? האדם
יכול שאדם באדם מקומות שני שישנם לדעת: צריך האחד הזכרון- תאי נמצאים בו שכלו, . והשני - לזכור
דוגמאות וניתן. בלבו, מוחשי באופן הדברים את להבין בכדי
אוהב הוא כי ילדיו ואת אשתו את זוכר אדם דבר בלב. אותם הדבר אם זוכר. ממילא הוא אוהב שאדם
הזכרון בתאי גם נמצא הוא ממילא. האדם בלב נמצא שבמוחו-
שאנחנו הזכרון רוב שלנו. החיים על נתבונן בלב- או במוח? מונח הוא היכן זוכרים,
הרעב, של הבסיסית מהתחושה מגיע הזכרון בוקר? ארוחת לאכול הזכרון מהיכן שעליו זוכר הוא כי לא
לאכול כדי הזכרון כח את להפעיל צורך אין. לאכול.
אלו האדם, של היומיום בחיי ונראה נתבונן דברים ואלו מהלב, מהתחושה, שמגיע לזכרון שייכים דברים
מהמוח? מגיעים
הוא לזכרון זקוק לא הוא. אוהב, הוא כי זוכר הוא רעב, הוא כי זוכר האדם חיות עצם שהוא דבר מוח- של
החיים מציאות שהם מחמת הדברים את. זוכר שלו
המבחן שנגמר אחרי ואפילו כלום, יזכור לא הוא מבחן לעבור שרוצה מי אבל כי- בחומר, להיזכר ירצה לא
שהזכרון מכך נובע זה כל המבחן. לחץ של הסיוט את לו מזכיר, הוא במוח אלא בלב אצלו נמצא לא הזה
ממנו חיצוני הוא. ממילא
לחיות, יכול הוא משותק אדם של המוח אם חיצוני. הוא והמוח באדם הפנימי האיבר הוא הלב מוגדר- הוא
מת- הוא! משותק אדם של הלב אם אבל רוצח. כהלכות חייב אותו שירצח ומי ההלכה פי על כחי
שלמד התורה את זוכר אדם? איך
לא" בלבו, הזכורה תורה זו כי מדוע? . ממנו חלק נעשית שהתורה הזוכה אדם יש מעי- בתוך "תורתך
חכמה" הרבה ראה."ולבי שהעיד כמו במוחו, ע״ה המלך: שלמה
3/5
כשרוני, פשוט שהוא אדם ישנו זאת, לעומת באוניברסיטה לומד היה רח״ל אם ולהבדיל, זכרון, של כח עם
אחר. חומר גם זוכר היה חקוק התורה דברי שזכרון כלל להיות חייב לא אבל כאן, אלא שם לא שהוא ב״ה
. בלבו
מבוקר ילמד אם אפילו הלב, את טיהר שלא. אדם מעצמיו עצם איננה היא במוחו, נמצאת תורתו ערב, עד
לטהרו לבו, על שעבד אדם משא״כ לי ברא טהור ל״לב זוכה והוא בתוכו שקיימות ראויות הלא מהמדות
התורה "אלקים בבחינת- והיא ממנו עצם היא שהתורה זוכה הוא ואז לבו, בתוך לשכון יכולה הקדושה
ממנו חלק שמו, על נקראת היא ולילה", יומם יהגה."ובתורתו
להיות לבו את להכין עצמו על האדם אינו. עבודת אם בקרבו התורה ואור הקדושה אור לקבלת כלי
מחשבתו את משקיע אלא לבו על עובד אינו והקב״ה תורה תלמוד מצות לו יש שבודאי אף בלימוד, רק וגם בריה כל שכר מקפח אבל- התורה קדושת עצם את נפלאות סגולות ועוד ואיסורים, מעבירות אותו יציל
עדיין! הוא לקבל זכה לא
לא נאמר, בתורתך" לבי "פתח ובקשתנו יתכן התפילה, את מנסחים היינו אנחנו אם מוחי". "פתח
למוח שנזכה היתה בלב לשכון צריכה היא במוח, רק לשכון צריכה לא הקדושה התורה אבל גדול.
! האדם
"ַעלֵּכןֵאיןַהּתֹוֶעֶלת (הקדמה): ישרים מסילת יֹוֵצאִמןַהְּקִריָאהּבֹוַּפַעםֶאָחת, ִּכיְכָבר ַהִּנְלָקחִמֶּזהַהֵּסֶפר יםַאַחרְקִריָאתֹוֶׁשֹּלא רֶׁשֹּלאִיְמָצאַהּקֹוֵראְּבִׂשְכלֹוִחּדּוִׁש ֶאְפָׁש ָהיּוּבֹוִלְפֵניְקִריָאתֹוֶאָּלאְמָעט. ֲאָבלַהּתֹוֶעֶלת
יֹוֵצאִמןַהֲחָזָרה לֹוַהְּדָבִריםָהֵאֶּלהַהִּנְׁשָּכִחיםִמְּבֵני ָעָליוְוַהַהְתָמָדה, ִּכיִיָּזְכרּו יםֶאלִלּבֹו ָהָאָדםְּבֶטַבע, ְוָיִׂש
הּואִמְתַעֵּלםִמֶּמָּנה ר."חֹוָבתֹוֲאֶׁש
חידושים בשכלו הקורא ימצא ""שלא אל- "וישים כן? היכן אבל חידושים, ימצא לא הוא בֵׂשֶכל קריאתו אחר
"לבו בלב- תהיה הזכירה! ממנה התעלם אשר חובתו
את- פותח המלך מתנה, למלך שהביא אדם כמו הריהו ונקיונה טהרתה העבודה, תמימות לו שחסרה אדם
ומתועבת. נמאסת אלא כלום, שם שאין רק ולא כלום שם שאין ומגלה עם. העטיפה הצלחות את לקח הוא
זוהי למלך. מתנה והביאם והתפו״א, העוף עצמות של! השאריות ומתועבת נמאסת מתנה
? למה
ה׳ְוָכל כח, ט""ִּכיָכלְלָבבֹותּדֹוֵרׁש א' הימים (דברי.) הּואֵמִבין בֹות ֵיֶצרַמֲחָׁש
אך חייו, ימי כל בוראו את לעבוד אדם יכול אותי "ולא הכתוב אמר שעליו יראה מעלה של דין לבית כשיגיע
בי יגעת כי יעקב, .'קראת מה זה לא ב הבאת א', ממך ביקשתי הדברים: כוונת כב). מג, (ישעיה ישראל"
! שביקשתי
מצוות, תפילה, חייו. ימי כל מעשים עושה אדם לו שמגיע בטוח והוא דמיטב, מילי כל ושאר טובים מעשים
עדן גן מרובה, שכר כך. על
האמת? מה
4/5
לב, בהם שיש מעשים מאיתנו דורש הקב״ה ערך- כמעט אין אלו חלקים שני בלעדי מוח. בהם שיש
! למעשים
שיביא הקטן מבנה מבקשת אמא לעצמנו: נצייר מים בלי כוס לה מביא הילד לשתות. מים בבקשה לה אפשר ואי מים, ביקשת הרי ומסביר: ולא כוס עם מים ביקשתי אבל נכון, לו: אומרת כוס. בלי מים להביא
כוס עם מים. בלי! כוס לעשות מה לי אין מים בלי
בתוכם שיש מעשים מאיתנו מבקש הקב״ה הלב והלב הטהורה המחשבה טהור. ולב טהורה מחשבה
בבחינת הם והמעשים המים, בחינת הם. הטהור כלי
הגיע? הקדוש שכשהבעש״ט התבטא מקוריץ פנחס ר' הכוונה מה גוסס. של בבחינה היה העולם לעולם,
מאוד הרבה ב״ה היתה הבעש״ט. בזמן פנימית חיּות חסרה היתה אבל קיום, הרבה עשיה,
לבין שכל עם תורה הלומד אדם בין ההבדל? מה לב עם תורה הלומד אדם
באגרת הרמב״ן לקיימו תוכל."אשר דברי ידועים דבר בו יש אם למדת באשר תחפש הספר, מן "כשתקום
רק הלב או השכל זאת, בודק? מי הבא לתוספות להמשיך רוצה השכל בודק, לא. השכל זה הוא הלב, נראית באמת שלי שמע הקריאת האם שמע, קריאת הלכות למדתי לבדוק: ? שמתחיל בשו״ע שכתוב כמו
כן אם עושה? אני כך האם לומד שהוא סעיף כל בודק הוא לא? ! אולי לשנות עלי – לא אם מאוד, טוב –
לאפשרות שיגיע באופן הגמרא את ללמוד האדם על מתחיל הוא למעשה. הלכה בה הנאמר את לקיים
ומהשו״ע בשו״ע, ההלכה עד מגיע מהגמרא, כלי להיות להתחיל הוא יכול אז, או שלו. המעשיים לחיים
אמיתית ה'. לעבודת ולומד הקיום. שורש זה – לעשות מנת על לומד שהלימוד בצורה לחשוב להתרגל פירושו לעשות מנת על
שלי היומיומית למציאות. מגיע
העולם כולם. כנגד תורה שתלמוד אנו יודעים אבל בה. תלוי קיומו וכל התורה על מושתת כולו מדה תיקון על עמו ומדברים לאדם כשבאים יתאמץ- לא ממילא צדדי, דבר שזה הוא סבור כלשהי
לתקנה. רבות
בעל, נופל הוא- לתקנו. ממהר כך כל לא הבית כאשר בבית, דומה, הדבר למה משל מהקיר קטן מסמר כולל שאין שישי ליום ממתין כמה בצד תעמוד התמונה בבית. בעיה אין מסמר כשנפל כי הזמנים'. ל׳בין או
וכשיהיה. ימים, למקום יחזירוה זמן
מיסודות שאחד אדם לבן מודיעים אם אבל ל׳בין בענין הטיפול את לדחות יכול לא אדם רעוע, הבנין
ארבעה בעוד שיחול [2]! הזמנים' להתמוטט יכול שהבנין כבד חשש קיים חודשים,
מתייחסים אם העצמית, לעבודה להתייחס כשבאים שניתן הרי נופל, או שמתנדנד בקיר כמסמר לכך דברים יש העיקר, לא זה כי העבודה, את לדחות הכלי שזה היסוד, שזה כשמבינים אבל יותר. חשובים
להשתמט ניתן שלא הרי הכל נבנה גביו שעל תורה- שתלמוד אמרו חז״ל 'הרי בטענה: זו מעבודה
כולם …'כנגד
5/5
משום ודווקא כולם כנגד תורה שתלמוד ודאי היא- העבודה תכלית הרי כי עצמו, על לעבוד עליו כך
שהוא התורה אור את לקבל כלי לו. שיהיה ערב עד מבוקר לומד
מבין מאיתנו אחד כל דומה, הדבר למה משל ידיו על שורה רעה רוח ידים, נוטל ואינו בבוקר הקם שאדם ללמוד וכשיבוא יום, אותו כל בבוקר אחת הלכה קיימתי שלא בגלל וכי יהודי: אותו יאמר טמא! יהיה תורה
שאני התורה! כל כן אכן היא: התשובה אחרת? ! נראית היום כל במשך לומד
כביכול, צדדית עשה מצות בביטול רק מדובר לא כי התורה ללימוד קשר לכך שאין לטעון אולי יכל שאז
טמא, שהוא במצב נמצא הוא כאן אבל. שלו. בקרבו להיקלט יכולה איננה הקדושה שהתורה והרי
מעסק נפרד בלתי חלק היא עצמו עם האדם. עבודת הקדושה התורה
התורה את ניקח לא אם לחיים אחר פתרון אין נחבר בפועל, מציאותיים לחיים אותה ונהפוך הקדושה
בנין נבנה מעשית, לנקודה עצמנו את לי ברא טהור "לב בבחינת תהיה שלנו ה' עבודת ואז לב, של
בקרבי חדש נכון ורוח."אלקים
[2][1]
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה