1/4
השבועות חג החג- מעלת
drashotforyou. blogspot. com/2016/06/blog-post_53. html
החג מעלת
בכל שיטפל זצ״ל סאלם נתן רבי מהגה״צ פטירתו לפני ביקש זי״ע, הלוי ידיד יוסף רבי הגאון ענייני מרבי ביקש רק לב, בחפץ לכך נתן רבי הסכים לו. שערך מסויים סדר לפי: קבורתו, בקשות שתי יוסף בשמים. בדינו נעשה מה לו ויספר בחלום יבוא פטירתו לאחר כי שיפקד- עליו שיתפלל האחת והשניה-
והרופאים בנים חשוך נתן רבי היה כי קיימא, של בזרע ידיד- יוסף רבי לכל ונעתר. ממנו התייאשו והמתין התבקש, אשר ככל נתן רבי קיים פטירתו, לאחר. ואכן, שסוכם כפי בחלום, יוסף רבי את לראות נתן רבי עלה בא. לא ועדיין אנא- ועתה, ימים מספר עברו ממני- שבקשת מה קיימתי אני ואמר: קברו על
כפי ממך שבקשתי מה אתה. קיים בינינו שעשינו התנאי מדרשו לבית נכנס כי סאלם, נתן רבי חולם אחד שבת בליל והנה, ועוסק שיושב ורואהו ידיד, יוסף רבי של
וידו ספרים, של ערימות מוקף כדרכו, בתורה את ונישק נתן רבי ניגש חיותו. כבחיים תורה חידושי כותבת
לשאול רשות וביקש ידו, כעת- זה איך האמת, בעולם כבר נמצא הרב כבוד הרי לו: אמר בחיוב. ונענה ענה כאן! נמצא נתן רבי המשיך הזה? בעולם משכנם לבקר רשות להם יש צדיקים כי ידעת לא יוסף: רבי לו מעלה, של דין בית לפני הביאוהו כי יוסף, רבי לו ענה למעלה. הדין אתו עבר איך ושאל: סדר את בדקו ושם
תפילה באשמורת, לימוד חצות, תיקון היה: יומו סדר כי ומצאו יומו, מועטת- אכילה, שחרית פת בנץ, לבית הולך הצהריים אחר הפסק, ללא היום כל לימוד הולך שהיה כך תורה, שיעורי למסור כך ואחר הדין,
ללא בקדושה היום כל חיל אל מחיל צדיקים (עם מעלה, של דין בבית עמו לדקדק החלו ואז הפסק. השערה), כחוט מדקדקים שעה של תורה ביטול בזה והיה השולחן, על מעייפות התנמנם אחד יום כי ומצאו
לגיהנום. שיכניסהו הממונה, המלאך ביד מסרוהו לכן. קלה, והנה כך על לכפר לגיהנום להכנס דנוהו השלישי. בשער וכן השני בשער וכן שם, להיכנס הניחוהו לא אחד לשער הגיעו כאשר יוסף רבי שאל
לו ענה דינו. את לגמור לגיהנום אותו מכניסים לא מדוע המלאך, את לשער הגיעו כאשר המלאך, ספרי באו שני בשער השער, את וסגרו הש״ס מסכתות באו. הראשון שלישי בשער וכן וסגרו הפוסקים
לגן להכניסו ופסקו הדין, בית אל המלאכים. החזירוהו עדן מיוחדת חשיבות יש לתורה כי לך, דע בחלום. יוסף רבי לו, אמר האדם על מגן תורה לימוד כי בשמים,
הנשמה את מטהר שבה. והאור לרבי והראה יאיר" ״חוות ספר ולקח זקוף יוסף רבי עמד בו שיש אחד נייר יש הספר בתוך כי בחלומו נתן
את להעביר רוצה אתה אם ואמר: כתם, הנייר- יקרע. הכתם הנייר את לקרוע בלי הכתם את שמעבירים ניקוי חומרי יש …אבל
, כך הנשמה את ומטהר הכתמים כל את מעביר התורה. לימוד
2/4
שיזכה עליו יתפלל כי נתן רבי ממנו שביקש השניה הבקשה ועל אכן- כי יוסף רבי לו ענה קיימא של לזרע
הגאון אל הלך נתן, רבי וייקץ ייפקד. נתן רבי זכה ואכן אמת. החלום כי ואישר פתיה יהודה רבי המקובל
נולד הימים. שלתקופת הקודש עיר בירושלים ישיבה ראש כיום המכהן יחידו, בנו לו
אדירה עוצמה יש! לתורה
בשנה גבוה הכי היום זה שבועות! ! ! לכן
אלקיך ה' לפני ״ושמחת השבועות חג על טז, יא) ראה פר' (דברים בתורה כתוב ועבדך ובתך ובנך אתה
שם״ שמו לשכן אלקיך ה' יבחר אשר במקום וכו'. ואמתך
וכך בחיריק), (ב במקום ונקרא: ננקד ״במקום״ המילים את סופר: החתם לפני ״ושמחת הפסוק: את נפרש
אלקיך ה' לפני לשמוח מצוה יש השבועות בחג אלקיך״ ה' אדם- כל ויכול הק', התורה ושמחת בעמלות
היהודי ואפילו ונשגבות, רמות למדריגות להגיע למעלת להגיע יכולים ואמתך עבדך כמו ביותר הפשוט יסוד צדיק של הדור צדיק של, הנביאות ה׳״ בחר אשר ״במקום שאתה- מה במקום הכוונה וזה עולם,
ה' בחר אשר השנה כל יודע בכח זו לדרגה להגיע אדם כל יכול הדור, כצדיק עולם יסוד הצדיק את
קדוש לילה! קדושת שבנביאים כגדול זה ונשגב
בבתי סרק אילני שתולים המנהג לכן כדי בהלכה, כמובא השבועות בחג הכנסת בשער ולהודיע לרמז
ועוסק שמתנהג שבפשוטים הפשוט אפילו ואחד, אחד שכל רבים, בת ימות כל במשך סרק בענייני
ולהגיע זה, גדול ביום גבוה גבוה להתעלות יכול! ! ! השנה, שבנביאים״ ״גדול למעלת
דרב בריה מר פסחים: במסכת מספרת שהגמרא מה את והסביר ימות כל במשך בתענית יושב היה הונא
השנה הכיפורים יום וערב מעצרת. חוץ
בעי 'אי ד״ה מט: ברכות (בגמרא תענית- היה התוס השנה׳מסביר כל בתענית יושב שהיה שמה אכיל'),
! חלום
זה כי התענה בשבתות שאפילו מכאן משמע א״כ, סופר, החתם שאל דווקא מדוע אז חלום, תענית היה
התענה לא? בשבועות
שהגמרא חיים״ ״תורת בספר שמובא מה פי על החת״ס הסביר אלא שיש שאחד ברכות במסכת אומרת
שהכהנים בשעה כהנים״ ב׳׳ברכת שיעמוד רע חלום לו מה חיים״ ה״תורת ומסביר כפיהם. פורשים הוא רע, מחלום הפחד כל שהרי אלא בדבר? הטעם ולכן בנבואה, משישים אחד הוא שחלום מחשש, מה ידוע אבל יתממש, הוא שמא החשש כמו השכינה השראת יש כהנים שבברכת הק' בזוהר שכתוב
כשמברכים ולכן נבואה, של. מצב בנבואה משישים אחד רק שהוא החלום את מבטלים הם הכהנים בחג התענה לא הונא דרב בריה מר מדוע מסביר הוא זה פי ועל היו שלו התעניות כל הרי כי השבועות,
שבעצרת אמרנו והרי חלום, תענית בגלל, כאמור, שבנביאים״ כגדול כמוהו שבישראל הגרוע ״אפילו
להתענות אז צריך היה לא הוא …וממילא החלום את מבטלת הנבואה כח כהנים בברכת כמו כי
מעלת גודל את במקצת ונראה נבין! …ומכאן זה קדוש יום והשגת
לפני ישראל אשריכם עקיבא ר' ״אמר המפורסמת: המשנה את פירש זי״ע ישראל הדברי בעל הרה״ק מי
אתכם״ מטהר ומי מטהרים. אתם
3/4
מי״ ״לפני דהיינו, ״מי״- גימ' שהוא החמישים, יום קודם להיות- ומבקשים עצמכם את מטהרים אתם היינו אתכם- מטהר בלבד אני אבל לטהר…! הבא, בבחינת, ״ומי״ אתכם״- ״מטהר החמישים מיום
היורדת עליונה וקדושה השפעה! …ע״י ואחד אחד לכל היום באותו מלמעלה
הקרבנות בכל אידי, ר׳ בשם משרשיא ר׳ אמר ה״ח): פ״ד (ר׳׳ה בירושלמי כתוב עיזים (״שעיר חטא, כתיב
״שעיר רק בו (נאמר חטא, כתיב אין ובעצרת וגו׳), לחטאת״ )אחד - להם אמר עליכם״ לכפר אחד עיזים
אני מעלה תורה עול עליכם שקבלתם מכיון. הקב״ה, מימיכם חטאתם לא כאילו עליכם
צח:): התורה לימוד מעלת בעוצם מפליג הקדוש, הזוהר צז (אמור "…ַּכדָמֵטיְלַהאי-: וז״ל שבועות בליל. ֵליְלָיא, ִלְבֵעיֵליּהְלִמְלֵעיְּבאֹוַרְייָתא, ּוְלִאְתַחְּבָרא ָּבה, ּוְלַנְטָראַּדְכיּוִעָּלָאה, ְּדָמֵטיָעֵליּהְּבַההּואֵליְלָיא, ְוִאְתְּדֵכי ְואֹוִליְפָנא, ְּדאֹוַרְייָתאְּדָבֵעיֵליּהְלִמְלֵעיְּבַהאי אֹוַרְייָתאְדְּבַעלֶּפה, ְּבִגיןְּדִיְתְּדכּוןַּכֲחָדא, ִמַּמּבּוָעא ֵליְלָיא, ְּדַנֲחָלא
יּתֹוָרהֶׁשִּבְכָּתב, ְוִיְתַחֵּבר יֹוָמא, ֵליֵת ֲעִמיָקא. ְלָבַתר, ְּבַהאי ָּבּה, ְוִיְׁשַּתְכחּוןַּכֲחָדאְּבִזּוּוָגאַחדְלֵעיָּלא. ְּכֵדין.'ַמְכִריֵזי ר רּוִחיֲאֶׁש אֹוָתםָאַמרְיָי' נט)ַוֲאִניֹזאתְּבִריִתי (ישעיה ָעֵליּהְוַאְמֵרי, רַׂשְמִּתיְּבִפיָךְוגֹו ָעֶליָךּוְדָבַריֲאֶׁש
, ְוַעלָּדא, ֲחִסיֵדיַקְדָמֵאיָלאֲהוֹוָנְייֵמיְּבַהאי יְלַאֲחָסָנאְירּוָתא ֵליְלָיא, ַוֲהוּוָלָעאןְּבאֹוַרְייָתא, ְוַאְמֵרי, ֵניֵת א ַקִּדיָׁש
, ָלן, ְוִלְבָנן, ִּבְתֵריןָעְלִמין. ְוַההּואֵליְלָיאְּכֶנֶסתִיְׂשָרֵאל ִאְתַעְּטָראָעַלְייהּו, ְוַאְתָייאְלִאְזַּדְּווָגאֵּביּהְּבַמְלָּכא
. ְוַתְרַווְייהּו ִמְתַעְּטֵריַעלֵריַׁשְייהּו, ְּדִאיּנּוןְּדַזָּכאןְלָהִכי י ַרִּביִׁשְמעֹוןָהִכיָאַמר, ְּבַׁשֲעָתאְּדִמְתַּכְנֵׁש יֵטיַּכָּלה, יְלַתְּקָנאַּתְכִׁש ַחְבַרָּייאְּבַהאיֵליְלָיאְלַגֵּביּה, ֵניֵת ְּבִגין יָטָהא, ְוִתקּוָנָהא, ְלַגֵּביַמְלָּכא ְּדִתְׁשְּתַכחְלָמָחרְּבַתְכִׁש חּוָלֵקיהֹוןְּדַחְבַרָּייא, ַּכדִיְתַּבעַמְלָּכא ַּכְדָקאָיאּות. ַזָּכָאה
ְלַמְטרֹוִניָתא, יָטָהא, ְוַאְנִהירִעְטָרָהא, ְוַׁשִּויִּתּקּוָנָהא. ְוֵלית ַמאןַּתִּקיןַּתְכִׁש ָלָךְּבָעְלָמא, ַמאןְּדָיַדעְלַתְּקָנא
יֵטיַּכָּלה, ֶאָּלאַחְבַרָּייא, . ַּתְכִׁש י חּוָלֵקיהֹוןְּבָעְלָמאֵּדיןּוְבָעְלָמאְּדָאֵת ַזָּכָאה יָטָהא ָּתאֲחֵזי, ַחְבַרָּייאְמַתְּקֵניְּבַהאיֵליְלָיאַּתְכִׁש ְלַכָּלה, ּוְמַעְּטֵריָלּהְּבִעְטָרָהא, ְלַגֵּביַמְלָּכא. ּוַמאןַמְתִקיןֵליּה
, ְלַמְלָּכא, ְּבַהאיֵליְלָיא, ְלִאְׁשַּתְּכָחאָּבּהְּבַכָּלה, ְלִאְזַּדְּווָגא אֲעִמיָקאְּדָכלַנֲהִרין ָּבּהְּבַמְטרֹוִניָתא. ַנֲהָראַקִּדיָׁש ִאיָּמאִעָּלָאה. ג)ְצֶאיָנהּוְרֶאיָנהְּבנֹותִצּיֹוןַּבֶּמֶלְך השירים (שיר הּואִדְכִתיב, ֲהָדא ְׁשֹלֹמהְוגֹו'. ְלָבַתרְּדַאְתִקיַנת
…ֵליּהְלַמְלָּכא, ְוַאְעְּטַרתֵליּה, ַאְתַיית ְלַדְּכָאהָלּהְלַמְטרֹוִניָתא, ּוְלִאיּנּוןְּדִמְׁשַּתְּכֵחיַּגָּבּה אּוַמְטרֹוִניָתא, ְוַחְבַרָּייא, , ַּכְךַמְלָּכאַקִּדיָׁש ְּכַהאיַּגְווָנא. ְוִאיָמאִעָּלָאהִּדְמַּתְקַנתֹּכָּלא. ִאְׁשְּתַכחְּדַמְלָּכא ִעָּלָאה
ין ּוַמְטרֹוִניָתא, ְוַחְבַרָּייא, ָמדֹוֵריהֹוןַּכֲחָדא, ְוָלאִמְתָּפְרִׁש טו)ְיָי׳ִמיָיגּור (תהלים הּואִדְכִתיב, ְלָעְלִמין. ֲהָדא, ְּבָאֳהֶלָךְוגֹו', הּואּפֹוֵעלֶצֶדק. ֶאָּלא, ִאֵּליןִאיּנּון הֹוֵלְךָּתִמיםּופֹוֵעלֶצֶדק. ַמאן יָטָהא ִּדְמַּתְקֵניְלַמְטרֹוִניָתאְּבַתְכִׁש
."ִּבְלבּוָׁשָהא, ְּבִעְטָרָהא. ְוָכל ַחד, ּפֹוֵעלֶצֶדקִאְקֵרי
…ְּכֶׁשַּמִּגיַעַלַּלְיָלהַהֶּזהָצִריְך תרגום: לֹוַלֲעֹסקַּבּתֹוָרה, ּוְלִהְתַחֵּברִעָּמּה, ְוִלְׁשֹמרָטֳהָרהֶעְליֹוָנהֶׁשַּמִּגיָעה ָעָליו[
. ְּבאֹותֹוַהַּלְיָלה, ְוִנְטָהר. ּתֹוָרהֶׁשְּבַעלֶּפה, ְּכֵדיֶׁשִּיָּטֲהרּוְכֶאָחדִמַּמְעַיןַהַּנַחל לֹוַלֲעֹסקַּבַּלְיָלה ֶהָעֹמק-ְוָלַמְדנּו, ֶׁשַהּתֹוָרהֶׁשָּצִריְך ַהֶּזה
ַאַחרָּכְךַּבּיֹוםַהֶּזהָּתֹבאּתֹוָרהֶׁשִּבְכָתב, ְוִיְתַחֵּברִעָּמּה, ְוִיָּמְצאּוְכֶאָחדְּבִזּוּוגֶאָחדְלַמְעָלה. ָאזַמְכִריִזיםָעָליו
.'ְואֹוְמִרים: רָעֶליְךּוְדָבַרי רּוִחיֲאֶׁש ה' אֹוָתםָאַמר נט)ַוֲאִניֹּזאתְּבִריִתי (ישעיה רַׂשְמִּתיְּבִפיְךְוגֹו ֲאֶׁש ְוַעלֵּכןֲחִסיִדיםָהִראׁשֹוִניםֹלאָהיּוְיֵׁשִניםַּבַּלְיָלה ה עֹוְסִקיםַּבּתֹוָרהְואֹוְמִרים: ָנִביאֶאתַהְיֻרָּׁש ַהֶּזה, ְוָהיּו ה, ְַהְּקדֹוָׁש עֹוָלמֹות. ְואֹותֹוַהַּלְיָלהִמְתַעֶּטֶרתְּכֶנֶסת ָלנּוּוְלָבֵנינּוִּבְׁשֵני ִיְׂשָרֵאלֲעֵליֶהם, ּוָבָאהְלִהְזַּדֵּוגִעםַהֶּמֶל
. ּוְׁשֵניֶהםִמְתַעְּטִרים אֹוָתםֶׁשּזֹוִכיםָלֶזה ל םֶׁש ַעלֹראָׁש ַרִּביִׁשְמעֹוןָּכְךָאַמר, ְּבָׁשָעהֶׁשִּמְתַּכְּנִסים יֵטיַהַּכָּלה, ַהֲחֵבִריםַּבַּלְיָלהַהֶּזהֵאָליו, ָנבאְלַתֵּקןֶאתַּתְכִׁש ְּכֵדי
יֶטיָהּוְבִתּקּוֶניָהֶאלַהֶּמֶלְךָּכָראּוי. ֶׁשִּתָּמֵצאְלָמָחרְּבַתְכִׁש לַהֲחֵבִריםְּכֶׁשְּיַבֵּקׁשַהֶּמֶלְךֶאת ַאְׁשֵריֶחְלָקםֶׁש ַהְּגִביָרה, ִמי םֶאתִּתּקּוֶניָה. ְוֵאין יֶטיָהְוֵהִאירֶאתָהֲעֶטֶרתֶׁשָּלּהְוָׂש ִתֵּקןַּתְכִׁש ְלְךָּבעֹוָלםִמיֶׁשּיֹוֵדַעְלַתֵּקןֶאת
יֵטיַהַּכָּלה, ֶאָּלאַהֲחֵבִרים. . ַּתְכִׁש ַאְׁשֵריֶחְלָקםָּבעֹוָלםַהֶּזהּוָבעֹוָלםַהָּבא ֹּבאְרֵאה, ַהֲחֵבִריםְמַתְּקִניםַּבַּלְיָלהַהֶּזהֶאת אֹוָתּהָּבֲעָטָרהֶׁשָּלּהֶאלַהֶּמֶלְך. יִטיםַלַּכָּלה, ּוְמַעְּטִרים ַהַּתְכִׁש ּוִמי
, ַמְתִקיןַלֶּמֶלְךַּבַּלְיָלהַהֶּזהְלִהָּמֵצאִעםַהַּכָּלה, ְלִהְזַּדֵּוג לָּכלַהְּנָהרֹותְ ִעםַהְּגִביָרה? ַהָּנָהרַהָּקדֹוׁשֶהָעֹמקֶׁש
ָהֵאםָהֶעְליֹוָנה. ג)ְצֶאיָנהּוְרֶאיָנהְּבנֹותִצּיֹוןַּבֶּמֶלְךְׁשֹלֹמה (שיר ֶזהּוֶׁשָּכתּוב ְוגֹו'. ַאַחרֶׁשִהְתִקיָנהֶאתַהֶּמֶל
אֹותֹו, ִהיאָּבָאהְלַטֵהר …ְוִעְּטָרה אֹוָתםֶׁשִּנְמָצִאיםִעָּמּה ֶאתַהְּגִביָרהְוֶאת
4/4
ָּכָךַהֶּמֶלְךַהָּקדֹוׁשְוַהְּגִביָרהְוַהֲחֵבִריםְּכמֹו ֶזה, ְוָהֵאםָהֶעְליֹוָנהֶׁשְּמַתֶּקֶנתֶאתַהֹּכל. ִנְמָצאֶׁשַהֶּמֶלְךָהֶעְליֹון ְוַהְּגִביָרהְוַהֲחֵבִרים, ְמדֹוָרםְּכֶאָחד, ְוֵאיןִנְפָרִדיםְלעֹוָלִמים. ֶזהּו הֹוֵלְךָּתִמים ה׳ִמיָיגּורְּבָאֳהֶלְךְוגֹו', ֶׁשָּכתּוב, ּוֹפֵעלֶצֶדק. ִמי יֶטיָה, הּואֹּפֵעלֶצֶדק? ֶאָּלאֵאּלּוֶׁשְּמַתְּקִניםֶאתַהְּגִביָרהִעםַּתְכִׁש יָה, ּוָבֲעָטָרהֶׁשָּלּה. ְוָכל ִּבְלבּוֶׁש
. ]ֶאָחדִנְקָראּפֹוֵעלֶצֶדק
מובטח בתורה עוסק והיה ועיקר כלל ישן לא שבלילה מי שכל "דע ז״ל האר״י ערוך בשולחן לו: מובא
נזק שום לו יארע ולא שנתו."שישלים
בעניין מאוד הפליג חי' איש ה׳בן בעל מרן (במדבר וז״ל הלילה בזה הלימוד כל ללמוד "ויזהרו ה״ג): ובהתלהבות רבה ובשמחה גדול בחשק הלילה זאת של הלימוד סדר הלילה לזאת המתוקן הלמוד כי הלב,
וטהרה. קדושה האדם לנפש וממשיך למעלה, גדול פרי עושה בעינים המשמר על לישב כארי ויתגבר רבנו כי כלל, יתנמנם ולא השינה, את לדחות פקוחות הלילה בזאת השינה בעניין מאוד החמיר ז״ל האר״י
רבא הושענא מליל."יותר
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה