1/3
לשבועות והכנה נשא פרשת הרע- מיצר מצילה התורה
drashotforyou. blogspot. com/2014/05/blog-post_3607. html
"ַּדֵּברֶאלְּבֵניִיְׂשָרֵאל (ו, ב): ."'במדבר הִּכיַיְפִלאִלְנֹּדרֶנֶדרָנִזירְלַהִּזיר אֹוִאָּׁש ְוָאַמְרָּתֲאֵלֶהםִאיׁש ַלה
הוריו ואשתו למנוח שמתגלה המלאך על מסופר השבת בהפטרת נזיר יהיה שבנם להם ומבשר שמשון של
של אמו על מצווה הוא פלשתים. מיד ישראל את ויושיע של אביו בטהרה. ולהזהר יין לשתות לא שמשון
לו עונה והמלאך לשמו המלאך את שואל שמשון פלאי!''והוא לשמי תשאל זה ''למה שלמלאכים בעל כותב אריה נשלח''''שאגת המלאך והנה, שליחותם פי על נקראים רק משלהם שמות אין
אותם להזהיר ואשתו למנוח כתוב ובנזירות שמשון, הולדת לקראת לנהוג צריכים שהיו נזירות, עסקי על אישה או.'איש בנזירות הפלאה עניני על להזהיר נשלח הוא כי פלאי ששמו המלאך השיב לכן, יפליא' כי
פלאי זה? מה, האבן אדם בני רוב כי מסביר עזרא הנזיר של במעשהו וחידוש פלא שיש לציין בא ''יפליא'' שהמילה
. הולכים נזירות עצמו על מקבל והוא ליבם תאוות אחרי
קשה וזה פלא זה התאוות על שלהתגבר? ! ? רואים לזה זוכים איך מאוד? ! ?
אם בני, ישמעאל, ר' דבי "תנא (ל:): המדרש לבית משכהו הוא- אבן אם קידושין גמ' זה מנוול בך פגע מתפוצץ, הוא ברזל ואם נימוח, נימוח הוא אבן אם סלע, יפוצץ וכפטיש ה' נאם כאש דברי כה הלא שנאמר
צמא כל הוי."שנאמר מים שחקו אבנים ואומר למים, לכו
כראוי. התורה עסק ע״י (ד, לב החיים:)נפש עליון" אור שפעת ולהשפיע להאציל העליון. שרשה מעורר הוא
ורשפיה כולם. העולמות על וקדושה שגרם והזוהמות הטומאות כל ולכלות לגרש נורא שלהבת אש רשפי
להתקדש העולמות בכל במעשיו הפגמים וכל בחבירו. א' יחד להתקשר העליונה בקדושה עוד ולהאיר הקלקולים וכל מתמלאים מתרבה העליון ואור יתירתא וחדותא והשמחה מתבנים. ההריסות וכל נתקנים
העולמות. בכל בשרשו אלא נתקן אינו דבר שכל ידוע כי 'וגם א מאות הוא נשמתו של העליון שורש מישראל א' וכל העליון.
פגמי כל לכן הקדושה. . מהתורה כראוי בה העסק ע״י בתו״הק בשרשם ונמתקים נתקנים החוטאת הנפש
פלאים ותרו ח״ו משורשה הנפש נכרתה כבר אם שאף נפש. משיבת וכמש״ה בעמקי תמימה ה' תורת ומשיבה ממסגרים ומוציאה מקימה היא בא שעוסק התו״הק ח״ו. הרע מצולות כבתחילה להתקשר אותה
התו״הק אור …וביתרון יתברך בתורתו ודבוק קשור שהאדם עוד וכל בכל ומשמרתו אליו תאיר היא אף תמיד. ישגה ובאהבתה היצר ברשת יפול שלא ועניניו דרכיו למען אמרתך צפנת בלבי אפי תמניא במזמור תהלים ובמדרש ח״ו…
יצ״הר אין לך אחטא לא ובתד״א בו. נוגע ולא בו שולט הרע יצר אין בלבו שהתורה ומי התורה אל שולט
2/3
סא״ז ממנו מעבירין לבו על ד״ת הנותן כל רשב״י אמר דר״נ ובאבות רפט״ז הרהורי קשים. דברים עשרה זנות. הרהורי הרע. יצר הרהורי שטות. הרהורי חרב. הרהורי עבירה. עבודת הרהורי רעה. אשה הרהורי
ומלבשתו בטלים. דברים הרהורי ודם. בשר עול הרהורי. כוכבים. נכונה מדה וכל פניו על ה' ויראת ענוה
העולם הנאות בעניני יצרו מפתויי מתיירא. ואינו יענו יחפוץ אשר לכל בידו מסור יצרו …כי ותענוגותיו תבלין תורה לו בראתי יצ״הר בראתי בני הוא ברוך הקדוש אמר אין בתורה עוסקין אתם אם ל:) (קידושין
אין ואם שאת תטיב אם הלא שנאמר בידו נמסרים אתם שנאמר בידו נמסרים אתם בתורה עוסקין אתם
רובץ חטאת. לפתח בס' זצוק״ל הלוצאטו החסיד כתב תורה לו בראתי הרע יצר בראתי הנ״ל ז״ל במאמרם ישרים מסילת בענין שכמו תבלין. במדה והכל ועשבים. סמנים מיני מכמ' ממוזג תבלין להחולה נותן שהרופא הגוף רפואת
ומשקל יעשה שהוא החולה ע״ד יעלה האם להרופא. הידועה החולי לענין הנצרך כפי עצום בדקדוק לו יבין. ולא פתי מי בידו שתעלה כפי אחרים ועשבים מסמנים ממוזג אחר תבלין חוליו לרפאות הרופא הלא ועשבים סמנים איזה היודע הוא והעשבים. הסמנים טבעי ויודע חוליו ענין היודע. הוא חוליו לטבע הנצרכים
להמלט בנפשכם תדמו אל ית״ש. הוא אומר כן ומשקלם. מדתם ושיעור בתחבולות ועניניו היצר מפתויי שבראתי אנכי הלא דמיוניכם כפי לעצמכם. תבחרו אשר וענינים זה נגד בראתי ואנכי ענינו. ויודע היצ״הר
בתלמוד העסק שלבד."ותדעו תבלין …תורה לזה אחרת תחבולה שום אין תורה.
סוטה פרשת נסמכה "למה (סג.): ברכות גמ' תרומות לו שיש כל לך לומר ומעשרות? תרומות לפרשת
סוף לכהן נותנן ואינו."ומעשרות אשתו ע״י לכהן נצרך זה ברוחניות כלשהי בעיה לו שיש מי העומר: ! מלא ביתו בני על ישפיע ישר
. פרשת השבועות חג לאחר השנים ברוב נקראת נשא
מדרש שיש הטעם זצ״ל הרי״מ לחידושי הזכות בספר "איתא ז'): נשא, צדיק (פרי מלובלין הכהן צדוק ר'
הקדוש הזוהר וגם הכמות בגודל רבה משאר יותר זו בפרשה דייקא רבה האדרא היינו האיכות, בגודל רוב פי שעל משום הפרשיות. השפעה בא לזה תורתינו מתן זמן שבועות אחר נשא פרשת תמיד קוראים
בשבת תורה בדברי."גדולה זה
הרע מהיצר ביתו בני את לחסן שרוצה מי לימוד חשיבות את להבין ביתו בני ועל עצמו על לעבוד יכול
ילדיו את יגדל וכך. התורה החיים למלחמת חזק נשק כלי ועם מחוסנים,
מעט השם: סיפור את שתישא החדשה לישיבה הפינה אבן הנחת הטקס עת זה השתתפו אשר האנשים
לבתיהם להתפזר החלו פוניבז'"."ישיבת אחדים לנו "יאמר ושאלוהו: זצ״ל כהנמן שלמה יוסף רבי הישיבה מייסד אל נגשו מהם לכבודו מנין רבנו:
אחזקתה את וכמובן ישיבה, בניית עול עצמו על להעמיס והלהט "? העוז זמן לאורך השוטפת
: דמעות לאיטו מספר כשהחל הרב, של החכמות בעיניו נקוו,"ראשית בשנים לא ואף אלו בימים ולא היום, היתה לא זו לישיבה הפינה אבן הנחת לכם, אומר כל אלו כמה רבות, שנים לפני אלא לישיבה, הפינה אבן את היום שיצק הלהט לבעור החל כולם אזני שנים. עשרות
קולחים שהחלו הרב של הנרגשים לדבריו להקשיב כאפרכסת: נכרו מפיו בילדותנו שבליטא "קול" בעיירה לנפול והמט הקטן בבית יחדיו שגדלו אחים חמישה היינו העניות הרחוקה,
מהקירות הדלות, ניבטה פינה ומכל מיצרים, ללא שלטון בו שלטה הדלים מהבגדים המקולפים, מיוחד. באור קרנו הפנים אך הריק… והמזווה והמטולאים, כיסה הורינו בנו שהחדירו התורה ללימוד החשק
בחיינו כלשהו היעדר כל. על ערב זוג היו בביתנו קרה? מה כמרקחה, הדלה הערב ארוחת הייתה במיוחד. מושלג בחורף אחד, מגפיים
הוא ורק הוא שמחר טען מהאחים אחד וכל בלבד, אחד גשם ומעיל אחד, – שיהיה מה יהיה – "חייב" כי בלט טען הגדול האח תורה. בתלמוד להיות שלא יאוש סוגיית בגמרא, חדשה סוגיה מתחילים "מחר
3/3
אהיה שלא היתכן מדעת, אכן הסוגיה?" תחילת על החשוב הלימוד את מחר שאפסיד היתכן בחיידר?
של. טענות ממש אני מסכת מחר מתחילים אנחנו הן בעוז: טענתי אני וגם במשפחה השני הייתי – הרב אומר – חדשה שבכתתו טען ממני הקטן אחי שאפסיד? היתכן סנהדרין, מסכת – המשניות בלימוד פרשת את מחר ילמדו
נוכח?" אהיה שלא היתכן וכו', פעלו תמים "הצור האזינו כבדות בטענות הם אף הקטנים אחי שני וכך
אותיות לימוד על ואפילו נח, פרשת על. משקל הקטן של הגן בכיתת מחר שיתחילו חדשות כל מתוך וכך יחד, עמנו לבכות אלא מענה היה לא ולאמא חזק, כה בלהט טענותיו את טען אחד הבכי
ולמד ולמד בפינתו שהתכנס אבא של המתנגן קולו כשברקע כולנו. נרדמנו באמצע לבית נלך קום חמודי, "קום הגדול: אחי את העירה אמא בערך, ארבע בשעה הלילה, המדרש אתה ואף הלומדים ראשוני בו נמצאים וכבר התנור בוער שם תורה, לתלמוד הצמוד כל הן אליהם תצטרף
נא הזדרז לחיידר, להגיע כן גם צריכים "! אחיך וכך ונעול במעיל עטוף כשהוא מאדם, שוממים ברחובות המקפיאה, השלגים בסופת אמא אותו הוליכה
באש יוקד בוער, ליבה אך לרגליה, מנוקבות ונעלים לעורה, דקיק מעיל – והיא במגפיים, לאחר קודש. את חלצה שם המדרש, לבית הגיעו הכבד בשלג מבוססים שעה כחצי של הליכה את והפשיטה מגפיו,
הביתה בחזרה דרכה את והחלה. מעילו, . כך, תורה בתלמוד הבנים כל היו בבוקר שמונה עד. ובצהרים בבית כולם שוב היו בערב שש, עד חזרה המסע –, לאחר כשהיתה פעם מידי אך גבוה, ובחום קשה בהצטננות ימים מספר במיטה אמנו שכבה מכן מתעוררת
לרגע אף מתחרטת אינני לי, הקשיבו "ילדי, ושוב: שוב לנו אומרת היתה כדאי היה הכל שעשיתי! מה על
ילמדו שבני כדי בחיידר, אחד יום להפסיד לא "! כדי תורה: מעיני ואמר משרעפיו עתה ננער מפוניבז' הרב אך כלל, בהם שחשו ללא דמעות זלגו השומעים כל בקול
ללמוד שיוכלו כדי כדאי הכל לישיבה, הפינה אבן הונחה שעה, באותה "?"אז, הבנתם תורה.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה