או נצחי היגיון - הזמן תמורות בריסק לשושלת מצרים חכמי בין
אבוקרט אבינדב הרב
מדוד דודך מה והערכה, הגות דברי
( סולובייצ׳יק הלוי דוב יוסף הרב 1993 - 1903, פילוסוף ישיבה, ראש של הרוחניים וממנהיגיה המזרחי, ותנועת הדתית הציונות מראשי דתי,
) הברית בארצות האורתודוקסית היהדות
- סיני זה זצ״ל סולובייצ׳יק הרב )ה״ב אר של הרבנים לועידת תשל״ה בתמוז שניתנה (הרצאה שתלמוד מכיוון גדול, חכם תלמיד להיות יוכל לא לעולם גאוה בעל שאדם הענוה, מדת חשיבות את רבות פעמים הדגישו חז״ל
העליון- עם להפגש פירושו תורה מאליו מובן העולם, בורא את, מוגבל הבלתי את פוגשת מוגבלת כשבריה שמו. ית' על-כל להתבטלות להכנעה, מביאה ענוה ענוה. רוח להוליד חייבת זו. שפגישה שמו יתברך כל על העליון בפני מבטלים אנו? מה
אנו ראשית, האיש של "ההגיון או הביזנסמן", של "ההגיון מכנה שאני מה, היומיומי ההיגיון את האינסוף בפני מבטלים
"האוטיליטרי אדם לבני גורמים שהם והאושר התועלת מידת ע״פ האדם מעשי של מוסריותם את המודדת פילוסופית (=שיט)ה מקבלים ואנו
את סייג ללא ההיגיו ואנו שטחי, המאוד (תועלתני), אוטיליטרי המאוד היומיומי הרצון את מבטלים אנו שנית, . סיני של ן סיני של הרצון אחר, רצון סייג ללא. מקבלים והיה לפרשת שמע פרשת קדמה מה "מפני המשנה: את מסביר כשהוא שמים, מלכות עול קבלת מהי מבאר הרמב״ם כאשר "שהוא תורה ותלמוד ה', ואהבת השם, יחוד יסודותיה: את מונה הוא תחילה". שמים מלכות עול עליו שיקבל שמוע, אם
בו תלוי שהכל הגדול "העיקר ללמוד שאסור הסיבה וזו שמים. מלכות עול קבלת פירושו תורה שתלמוד מכאן. ב א שמע )(קריאת עול קבלת של התבטלות, של אקט מהווה תורה שתלמוד מכיוון דרבנן. לקדיש הסיבה זו התורה. ברכת לברך בלי תורה
. מצוות עול וקבלת שמים מלכות
• תורנית והבנה חשיבה בדרך רק להשגה האמת ניתנת תורה בתלמוד אכן לאמת. ורק לאמת לחתור עלינו ראשית,
רק להגלות ניתנת האמת לדור. מדור הלאה והנמסרת למשה הנתונה המתודה פי על, מבפנים ייחודית, הלכתית ידע לא שהרשב״א דבר, המצאתי לומר האחרונים. גדולי ראשונים, חז״ל, המסורה חכמי שורות אל: בהצטרפות " להצטרף כדי מגוחך. זה חדשה" לחלוטין שהיא התורה לפרשנות גישה המצאתי ממנו; מושג לו היה לא מוילנא ושהגאון
לשפוט אין מבחוץ. שאולים הסברים ע״י התורה חוקי את להסביר מלנסות, מנע י לה עליך המסורה, חכמי לשורות חילונית ערכים שיטת של מידה אמות."י עפ תורה של ומשפטים חוקים להעריך
•, שנית רגשית להיכנע לנו אסור בפני נכנע נחיתות מתסביך הסובל נחיתות. תסביך לפתח נחותים, להרגיש לנו אסור
אידיאולוגית או פוליטית מודרנית סיסמה של החולף. הקסם אלא להתפשר שלא ודאי להתפשר שלא רק שלא אומר אני
רג להיכנע שלא אפילו - שאי אסור נחות. להרגיש לא שית, שחשוב שמים, מלכות עול עליו שקיבל מי של דעתו על יעלה פעם
בפני לא להתנצל זקוקה היהדות אין לדעתי, חילונית מודרנית פילוסופיה של כיוון עם במשהו אפילו פעולה. לשתף
שלנו במסורת גאים. להיות עלינו הדתי. הסובייקטיביזם של מודרניים נציגים בפני ולא המודרנית שה הא י
•, שלישית חולפים לערכים הנצחית ההלכתית הנורמה את להתאים לנסות שאין לומר צורך אין (=בעלת נירוטית חברה של
שלנו החברה היא כזו ואכן. , חמורים נפשיים בתסביכים שמקורן באישיות מהפרעות סובלת חולנית, )עצבנות
• את ולהעריץ ואהבה כבוד לרחוש מאתנו דורשת תורה לתלמוד זהה אקט שהינה שמים מלכות עול קבלת רביעית,
ראשונים- או אמוראים תנאים, אלה שיהיו בין. המסורה חכמי של דבריהם בלתי התבטאות הסופית. הסמכות הם
ח ג הרמב״ם)(תשובה כותב וכך בכפירה. גובלת חז״ל, כלפי אחראית והמכחיש תושבע״פ והיא בפירושה הכופר "וכן:
בתורה כופר ובייתוס… צדוק כגון."מגידיה מדוע צדוקי. הוא שבע״פ התורה של והאמינות האמת את ששולל מי כל 'כופרים של הקטגוריה שתחת משום המסורה? חכמי של סמכותם את ששולל מי כלומר מגידיה", "והמכחיש הוסיף
תושבע״פ- של באמתתה המודים אלה אפילו אלא ספק, אין בזה תושבע״פ, השוללים אלה רק לא מסווגים בתורה' אבל התנהגותם אופיים, בתכונות מומים בחז״ל, חסרונות מוצאים הם ז״ל. מחכמינו מי של האישיות את, מבקרים על השפעה להם אין באמת ליצלן. רחמנא קדומות דעות להם מיחסים או העולם, על השקפתם שלהם, הפילוסופיה
ואת דופי, ללא שהיא שלמותם את מכחיש שהוא כיוון כופר הוא כזה אדם ככופרים. תם או לראות צריך ובכ״ז ההלכה,
אמת דוברי בתור. אמינותם
ה גם אלא ההלכות, רק לא חשוב: מאוד דבר להוסיף לי הרשו חֲזָקֹות ניתנות לא התורה, בדיני פיהם על לדון הנהיגו שחז״ל
. לערעור חֲז ב גם אלא בהלכות רק לא יד, תשלחו אל קֹות ה כי, חֲזָקֹות התנהגות תבניות על נשענות אינן חז״ל דיברו עליהן
קבועים אונטולוגיים עקרונות על אלא משתנות, חולפות, פסיכולוגיות (אונטולוגיה = של חלק אותו המטפיזיקה של במהות הדן
. מעל כשמים ניתנת. להשתנות שאינה המטפיזית, האנושית האישיות מעמקי בעצם מושרשים, )ההוויות לשנות תתחילו אם
מחדש להעריך או חֲזָקֹות גפרור ניקח פשוט אולי להתפלסף במקום היהדות. את תחריבו עליהן מתבססות רבות שהלכות
. . בעיות יהיו לא אז ישראל בית את! ונשרוף
- מתקבלת היתה זו הצעה אילו. מיניה לקידושין רבנן "אפקעינהו של הכלל את להפעיל עוד״שהומלץ לי, נאמר מקוה ואני
תתקבל- שלא בגט עצמה את "וקונה האומרת המשנה את למחוק נוכל בגט. צורך יותר אין "אז א (קידושין א) יהיה רב כל. ה״רביניקל גם בו ישתמש שלא מדוע לישראל? לרה״ר דוקא תוגבל למה קיימת, כזו זכות אם קידושין. להפקיע בכחו
הכל את להרוס רוצים, אתם הראשית? מה? נות לרב בנוסף אסמבלי" אתם מצפים האם אתכם: וגלוי פתוח להיות רוצה אני
במקום (ח״ו) יבואו ובהו תהו כאלה בתנאים המסורה את להמשיך אתם חושבים האם אורתודוקסים, כרבנים? לשרוד
התורה.
עומדים אנו אלי. מועברות שלכם רבות בעיות, בעיותיכם את אני יודע מורכבים. מאד הם המודרניים שהחיים לכך ער אני
- מחרידות בעיות מול מרגישים בכלל. החברה של ובעיות בקהילה; במשפחה, בעיות כלכליות, פוליטיות, תרבותיות, חברתיות,
ון ההמ בו… מתקדמים שאנו לזה מנוגד לכוון אחר כח באמצעות במהירות נע שהוא הזרם, נגד אנו שוחים כאילו לפעמים אנו או רפורמיסטית בפילוסופיה מונח שהפתרון חושבים אתם אם אך אדיר, אתגר מול עומדים אנו אותנו. נטש הגדול ברובו
מרה טעות טועים אתם ההלכה של חיצונית. בפרשנות
ש רא ולא הראשי הרב לא לאל, זאת לשים יכול לא איש הממזר- מעמד למשל לפותרן. ניתן לא רבות שבעיות מאליו ברור "ראיתי כך: על אמר המדרש כבר טרגי. מאד זה השם". בקהל ממזר יבא "לא בחומש: פסוק זה לביטול. ניתן לא זה הגולה.
א ד רבה העשוקים)(קהלת דמעת "את: להלכה דיסידנטים)(=מתנגדים ליהודים נאמר אנחנו אם דתית. מציאות מציאות, זו אבל
לשתף תנסו אם אך אותנו. יעריכו הם אבל אכזריים; שאנו גמישים; לא שאנחנו דו יגי הם בעיניהם; חן נמצא לא עמדתנו" "זו
פעולה- איתם את תפסידו ספק ללא אך אהבתם, את תקבלו לא שלנו המחנה מתוך יועלו הלכתיים סרק רעיונות אם גם
נכנעים אנחנו שמים. מלכות עול קבלת זאת משה. תורת זאת לעשות? נוכל מה! הערכתם.
טרגי כמה משנה ולא איש לאשת להתיר נוכל לא נפש. מסירות הקרבה חיי הרואית, גבורה חיי לחיות ליהודי קוראת התורה. טרגיים מאוד הם המקרים ולעתם גיורת. לשאת לכהן להתיר נוכל לא גט. בלי מחדש להינשא המקרה. יהיה לעשות נוכל? מה
הע לרצון נכנעים אנחנו בגיורת! אסור כהן ההלכה: זאת ליון- על- לבעיות רגישה איננה שההלכה לומר אך לעד. שמו ית', כל
את יש להלכה אך היחיד, של וגם הקהילה של גם לצרכים נענית ההלכה מוחלט שקר זהו אנשים, של לצרכים נענית. אינה
שלה. המסלול ועקרונות קריטריונים לה יש משלה, לאתגרים היענות של תבניות לה יש מסוימת, קבועה במהירות נעה היא
. משלה
מדעי מקצוע (=שיטה, דיסציפלינה מהוה היא הלכה הלומדים לאלה מוגחך. זה ליצלן, רחמנא מאובן, כעל ההלכה על )לדבר
בתוך הם החידושים ההלכה. מהות עצם בוודאי הם חידושים אבל, לשינויים מתנגדים אנחנו לאדם. שניתנה דינמית, חיה, הן אלה ההלכה. של רציונליזציה או ההלכה, של היסטוריזציה פסיכולוגיזציה, לעשות יכול אינך החוץ. מן ולא המערכת
ההיסטוריה, ה, הפסיכולוגי של הכלים כל הקב״ה, מאת שהיא לתורה מגיע כשזה עולם! של בונו י. ר החוץ מן מיובאות. זרות,
האוטיליטרי והמוסר מגויסים ולקחת מקורי, יצירתי, להיות מוזמן האנושי היצור ההלכה! של סמכותה עצם את לקעקע כדי
- מלבב במחקר חלק האינסופיים מרחביה את ונחקור הבה ההלכה, של הגמישות אי על להתלונן במקום מבחוץ. ולא, מבפנים
. ומלבבת מטהרת גואלת ממשות התורה בתל. מוד ונמצא תורה, תלמוד על נתענג
sense להכניסCommon אורתודוקסיות, בקהילות, בסיסי, באופן מכל- פרשנות. . ככלי - תורה-שבעל מקום, ניתנת לא פה
sense עםCommon מזוהה להיות לה יש יחודית; גישה לה יש עצמה; של מתודולוגיה לה יש 'חכמה זוהי 'דעת'. עם!',
ש נבדלת צורה לעצמה נבדלת 'סכמטה' משלה, קטגוריות לה יש ניתוח; ל תורה-שבעל- ביסודה, . של במתודה משתמשת פה
- תורה-שבעל הוראת של המתודה ואת תורה-שבעל-פה, מהי שמכיר מי כל זאת יודע 'המשגה'. שעוצבה המיוחדת השיטה פה.
החת״ם- ידי על מסחררים לגבהים זו שיטה פיתח שבעצם מבריסק חיים ורבי ה״נתיבות" ה״קצות", איגר, עקיבא ורבי סופר 'בשר ממשיגים אנו 'סוכה', מגדירים אנחנו ההלכה. את מופשטת הגדרה להגדיר היכולת נעוצה שביסודה ה׳למדנות' היא
בתורה מושג כל מגדירים אנו עצמה התורה של דרכה פי על 'תערובות' מגדירים אנו …בחלב',
הם למה יודע אני אמפירית', 'הלכה ההלכה', קפאון 'הפשרת משמעות', בעלת 'הלכה על ים מדבר אנשים שומע אני …כאשר בעיית עם משה אל נגשו הם כאשר וחסידיו קרח של בדעתם שהיה מה בדיוק במוחם להם יש שלהם. הז׳רגון בכל מתכוונים
- 'הגיון של פרשנות גישת רצו הם תכלת. שכולה הטלית הכשרה לקבל ללמוד, סבלנות להם היתה לא פשוט להלכה. בריא'
מה להלכה, לעולל רצו הם הלמדנות. מוסד נגד מרדו הם. ההלכה של המיוחדים ובהגיון במתודולוגיה ולהתמחות נכונה ועדת ניצח, משה כמובן יומיומיות. פשוטות ודעות נדושות אמירות גדוש שטחי, ללימוד הפיכתה לפיזיקה עשה שאריסטו
המסורה משה. של האזוטרי הממשיג הגיונו לאור הלכה לומדים עודנו אנו אמת". ותורתו אמת ה "מש לבסוף: הודתה קרח לעולם תימשך אפריורית וקונסטרוקציה הלכתיים, חשיבה ומבני מתודות "…של
י א לב תעלומות שו״ת [ ד ( חזן בכור אליהו רבי 1908 - 1848,)אב" רבה טריפולי, של הראשי רבה בירושלים, ד ]יה אלכסנדר של הראשי
טו א לב תעלומות שו״ת
(הר ו אה״ע דבש ומצור ( שמעון בן אהרן רפאל ב 1928 - 1847 ) מצרים נהר הספר מחבר קהיר, של הראשי,)רבה לא ג גנוזה חמדה שו״ת
( שלוש חיים דוד (הרב 1920-2016 ) נתניה של הראשי רבה,)
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה