שיעור שבועי במשנת הרב קוק על סדר הפרשות - שיעור מספר 32 - במדבר תשפג [תורה במדבר ולאומות העולם]

הפרשיות– סדר על קוק הרב במשנת שבועי שיעור תשפ״ג│ לך לך פ' טבדי בנימין הרב

העולם לאומות התורה וקשר במדבר התורה נתינת

ובחו״ל במדבר התורה נתנה מדוע הקדמונים הסברי

פענח ית רזא, רו

בא״י התורה נתנה שלא מה

פה פתחון יהא שלא, הקדושה, לנו נתנה לא לומר לאומות ועוד וזה לשדהו רץ זה הי' שבא״י

לכן, בטלה התורה והיתה לכרמו כולם שהיו מקום במדבר נתנה לא שאמרו וזה ובטלים פנוים

המן: לאוכלי אלא התורה נתנה

במדבר רא״ש יח כא,

למה להם ניתנה שאלו במדבר תורה נתנה בחלקו שיתנה רוצה שבט כל היה בארץ במדבר מתנה נתן לפי' בה קודם אני ואו'

שהמדבר כשם ד״א. בה שוים הכל שיהיו עול עליו המקבל כך נעבד ולא נזרע לא ד״א ועול מלכות עול ממנו פורקין תורה תורה בני כך ארנון מעלה שהמדבר וכשם

חורין: בני

בחיי רבינו א לז, שמות

אף לכל, הפקר מדבר מה במדבר תורה, נתנה שלא שירצה, מי לכל מופקרים תורה דברי לי נתנה והתורה תורה בן אני אדם: יאמר

, ולאבותי תורה בני היו לא ואבותיך ואתה "תורה ד) לג, (דברים כתיב: לכך גרים, אלא

לכל ב", יעק קהלת מורשה משה לנו צוה והם בתורה עוסקים אפילו ביעקב, המתקהל

גדול. ככהן הן שקולים גרים

יתרו פרשת אברבנאל

ד לסבות אחר במקום ולא סיני במדבר התורה נתנה.'והנה

'הא הכנה שנעשו ונפלאות הנסים מפאת שזכרתי מה היא הגדולות המסות שנעשו קודם נתנה לא ולכך התורה לקבול שתנתן כן גם ראוי היה ולא ובמדבר. הים ועל במצרים ההמה סמוך שיהיה אבל בעיניהם שראו מה ישכחו פן אחריהם רב זמן לצאת השלישי בחדש היה ולזה ההם לנסים תורה מתן וקרוב

סיני למדבר בהגיעם מצרים מארץ ישראל. בני

הב 'הסבה יתרון שיש התבאר כבר כי ההוא המקום הכנת מפני

הזה המקום נורא מה יעקב שאמר כמו מקום זולת במקום השגחה

על אמר רבינו ומשה השמים שער וזה אלהים בית אם כי זה אין

בה אלהיך ה' עיני תמיד אותה דורש אלהיך ה' אשר א״י. ארץ

ומושפע מוכן יותר מקום סיני הר שהיה למשה גלה יתברך והוא

המקומות. . שאר מכל.

הג 'הסבה שתנתן בהכרח היה שהתורה לפי הזמן מפאת היא לא במצרים בהיותם האמנם מאד. ועצום גדול פומבי באותו היה שמשה עד גלולים מלאה להיותה שמה לתתה ראוי היה ה אל כפי אפרוש העיר את כצאתי כמ״ש להתפלל מהעיר 'יוצא שתנתן אלא ישאר לא במצרים התורה לתת ראוי היה שלא ואחר

הנבחרת. הארץ אל בואם אחרי ואם במדבר, אם להם

מפני הארץ אל בואם אחרי לתתה ראוי היה שלא יתברך וראה ושבהיותם שנה ארבעים במדבר שיתעכבו לפניו גלוי שהיה כרמים דרך יפנו ובעבודתה וחלוק בכבוש טרודים יהיו בארץ

על איש סמוך במדבר התורה את להם לתת בחר לכך נחלתו הבתים וצרכי מהמחשבות פנוים בהיותם ממצרים לצאתם

והנחלות…

כבר ם ממצרי צאתם אחרי מיד אליהם נתנה לא למה ואמנם

אמרו: תנחומ' במדרש חז״ל. עליו התעוררו התורה נתנה לא למה שעמד מלך לבן משל שלום בר יהודה רבי אמר ממצרים כשיצאו מיד ואחר החולי מן נפשו שתשוב עד חדשים ג' לו המתין אביו אמר מחליו מומין בהם היו ממצרים כשיצאו כך ללמוד הרב לבית הוליכהו כך

הקדוש אמר השעבוד מרוב שיתרפאו עד חדשים ג' להם המתין ב״ה

ע״כ. התורה את להם תן כך ואחר מהמומין שיתרפאו באמרם ורצו ונתרפאו במצרים להם שהיו הכוזבות האמונות מלבם שיסירו

ובמדבר הים בניסי. מהם

רצה לא שהשי״ת והמתנה הנותן מפאת היא הרביעית והסבה מקום במדבר אלא מושב במקום לעמו התורה לתת הפקר חי כל נפש בידו אשר הארץ ואלוהי השמים אלוהי שהו' להודיע כנפיה תחת לחסות הבאים אדם בני לכל תשלים האלהית והתורה עם אחד יחס יש האומות שלכל הפקר מקום במדבר נתנה ולכך

ההוא. המקום

אמרו: במכילת, זה למדונו 'וכבר בדימוס תורה נתנה במדבר ויחנו

להם אומרים היו ישראל בארץ נתנה לו שא הפקר במקום בפרהסי' ובפרהסי בדימוס במדבר נתנה אלא בה חלק לכם אין העולם 'לאומות

במקו ל הרוצה כל הפקר ם ויקב. . ל יבוא קבל

פתחון לתת שלא כדי בא״י תורה נתנה לא מה ני מפ שם: אמרו ועוד קבלנוה לא לכן בארצנו נתנה שלא לפי שיאמרו העולם לאומות פה

. עלינו אומר זה יהיה שלא השבטים בין מחלוקת להטיל שלא אחר דבר במדבר נתנה לפיכך נתנה בארצי אומר וזה התורה נתנה בארצי

הפקר במקום. בפרהסי' אלו מה לך לומר ובמים ובאש דבר במ תורה נמשלה דברים בג' עולם באי לכל בחנם התורה אף עולם באי לכל. בחנם

כו פרק ישראל תפארת ספר

כי אומרים שהיו יש כי שאמרנו. וכמו טבעיים, שאינם דברים הם שבה המצות כי התורה, עצם על מורה במדבר, התורה שנתנה ומה

וה החלב שאסרה ומה הטבע, לפי התורה הדברים בו גדלים אינם בר המד כי במדבר, התורה נתנה לכך כי אינו, זה ודבר בטבע. דם

הטבעיים. . אמר לכך כי. בר הים כי רקדו. . ההרים ח, כי לומר במדבר, תנה שנ מה עצמו זה ודבר כלל. טבעית התורה אין כי מורה. וזה

טבעי… דת התורה אין אלהיים לדברים מיוחד הוא שהמדבר במדבר. נתנה לכך נימוסית, ואינה שכלית, אלהית היא שהתורה ומפני

ה)(פכ״ב גבורות בחבור וגם למעלה. שהתבאר כמו 'השכליים, א ג, ,)(שמות המדבר אחר הצאן את "וינהג אצל "באריכות, שמוכיח מו וכ

הטבע… לפי אינה והתורה הטבעיים, הדברים בישוב כי בישוב, ולא במדבר, בפרט ראויה היא התורה ולכך מעלה של המדרש. מן

הפרשיות– סדר על קוק הרב במשנת שבועי שיעור תשפ״ג│ לך לך פ' טבדי בנימין הרב

יד אות ב מאמר הכוזרי ספר

וכבר בעבורה, ודניאל ויחזקאל בה, שיעבור כדי אברהם נתנבא הנה בעבורה. או בה אם כי נתנבא לא שנתנבא מי כל החבר: אמר

ראשון בבית נמצאים היו מ היה בהמצאה אשר השכינה בו וראו מהסגולה… לה המוכן כל לנבואה גיע בה במצרים, ירמיה ונבואת

ומרים ואהרן משה נבואת וכן ובעב; ורה,

ל״א) כ״ג יתברך(שמות שאמר כמו סוף, ים מן שהם מפני כנען ארץ מגבול כולם ופארן ני סי ואמנם ים ועד סוף מים גבולך את ושתי

ומדבר הנהר, עד וממדבר פלישתים י״ט) א' בו(דברים הנאמר והוא פארן, מדבר: הוא הדרומי גבולה הוא זה והנורא, הגדול המדבר

הצפוני… גבולה פרת נהר הוא והנהר

קוק הראי״ה הסבר

קכא / תשיעי פרק / ב שבת / איה. עין

א״ל סיני. הר מאי לך שמיע מי כהנא, לרב מרבנן ההוא, א״ל

הר נ בו שנעשו לישראל יסים ליה. מיבעי ניסאי הר. הר אלא

לישראל טוב סימן שנעשה ליה מיב. עי סימנאי הר. מ״ט א״ל,

דמעייני יהושע דרב בריה הונא ורב דר״פ קמיה שכיחת לא

סיני הר מאי תרוייהו דאמרי דר״ה בריה ורבה דר״ח, באגדתא,

עליו. לאו״ה שנאה שירדה הר

קבלתה ע״י ובעולם בישראל שנעשה השינוי את המציין הדבר

לישראל המיוחדת בארץ לא סיני, בהר במדבר דוקא תורה, של

את הרושם התוכן אשר בעוד לכל, הפקר במקום במדבר א "כ

השאיפה והדעה, המחשבה כ״א חמרי דבר שום היה לא האומה

העליונה- האלהית והאורה הקדושה של כי באמת, מורה הוא

לכל דם, הא לכל ומוכרח ראוי ענין הוא תורה של הפנימי תוכנה

האדמה פני על אשר. העמים

את הולם ענין כ״א כאן יש אדם ה מן ומופלא עליון ענין לא

רעה לחיה יחשב מבלעדו אשר. האדם

וכל העליוניות כל גנוזה האדם, לנפש כ״כ השוה הענין ובתוך

תורה של באורה הכמוסים הקודש. אוצרות

ע״כ נבלט לא להיות לישראל המיוחד התוכן זה סיני בהר

ממעל עליון, אלהי באור מוארים להיות הטבע, על שולטים

הניסים ע״י המתבאר הענין שזהו הרגילים, היצירה דרי ס לכל

הפלא על מורות אשר הן הנפלאות לישראל, שנעשו הרבים

זו. פלואה באומה שיש העצום

דוקא מציין סיני הר על ביעודה התורה קבלת של התוכן אין וכן

טוב סימן בתור בישראל רק נמצאת שהיא מיוחדת סגולה איזו

חלק שום בו האדמה פני על אשר ם האד לכל שאין מה מיוחד,

וכשרון. נחלה

נאה מקום יותר היה לא המיוחד התוכן זה בשביל באמת כי

שנראה הקודש, הר ומכון ישראל ארץ כ״א תורה של להופעתה

העמים מכל ישראל נחלת. כמיחד

רק מציין היה וקבלתה תורה של שיסודה כך הדבר היה ואם

לתרעומות מקום שום ה הי, לא בטבע האדם מכל המופלא את

כי לקבלה, רצו ולא מהתורה נתרחקו אשר על אוה״ע על ושנאה

לו. שייכת שאינה מעלה על נתפס אדם אין

תוכן היה במדבר סיני בהר תורה של קבלתה יסוד באמת אבל

משפחות לכל חיים מים מקור הוא תורה של מקורה כי מבליט,

לב בשרירות לכת ל ירצו ולא רשע, מדרכי יסורו אם רק האדם

ולחבל להזיק. להרע,

העמים פגמו האלהי ובצלמו הכללי האדם בתו שדוקא ומתוך

מהר דוקא לאו״ה שנאה ירדה ע״כ התורה, מן בהתרחקם כולם

. סיני

הר האלהים הר יתרומם אשר עד ודגלו, נסו שמו, יסוד וזהו

"ד להם, ורפא ושב תבל יושבי כל על הודו ויראה 'הגבנונים,

בקודש "יני. ס בם

איה עין קכז ט, שבת

עליו העולם לאומות שנאה שירדה סיני, . מדבר אנושי למוסר מקום אין וכאשר העמים כל את עזו בזרע החובק הוא המוסרי. הצד

ד דבר 'לה, כו וההויה החיים משורש יונק בהיותו לא אם בעולם שיתקיים המציאותית, וההויה החיים למטרת ומביא מתקיים טהור

של הקודש בקשר להתקשר העולם אומות כל על העזה התביעה באה תורה, של אורה ע״י מקדם, מראש, אש להבות החוצב הנאמן

ל מלא יחש תמימה. ד' תורת

יכירו סוף כל סוף הרבים הכשלונות שע״י עד החיים, ארחות בכל והכשל הלך ללכת הם מוכרחים תפקידם את ישלימו שלא וכ״ז

שמענו כי עמכם נלך הלך לאמר, יהודי איש בכנף הגויים לשונות מכל אנשים עשרה יחזיקו אשר היום ויגיע עותתם, את וידעו

עמכם אלהים עו וכל, ו ריחוק במצב עומדים הם הרי זו בהירה באורה הוארו לא ד סיני הר. . עליו לאוה״ע שירדה שנאה

הפרשיות– סדר על קוק הרב במשנת שבועי שיעור תשפ״ג│ לך לך פ' טבדי בנימין הרב

רכא / שני פרק / א שבת / איה. עין

ות״ת אלפים ב' לו ומשמשים זוכה בציצית הזהיר כל אר״ל יחזיקו אשר ההמה בימים צבאות ד' אמר כה שנאמר עבדים,

יהודי איש נף בכ והחזיקו הגוים לשונות מכל אנשים עשרה

עמכם נלכה. לאמר

להתפאר הידיעה ונחלתו עמו על הנקרא ישראל אלהי ד', בשם והבולט הגלוי באופן חוץ, כלפי ג״כ ית' במצותיו ולהתהלל כנפי על תורה של מצותיה כל זכרון המקשר ציצית, מצות כיסוד מתהללים שהננו עולם באי לכל עדות שהוא הגלויים, הבגד

- עלינו ד' במצות כמה עד האמיתית הידיעה על לאות הוא על ד' שם את מטביעות שהן המצות כללות קדושת היא כוללת צדדיו לכל האמיתי הישראלי הצביון את יפה לחקק, ישראל, היהדות בכח שיש כמה ועד והליכותיהם, החיים תנאי בכל וקדושו לאש ישראל "אור נוגה באור החיצוני העולם את להאיר

."ללהבה

היא כולו, הכלל כל על להריק היהדות שעתידה הזאת פעה ההש שיש הצביונות שינויי כל שעם עד בפלגותיה, עשירה בודאי הרוחניים המושגים משתנים פיהם שעל ואומה, אומה לכל ישראל כנסת תוכל מ״מ המוסר, תוכן של הפנימיים והרגשות

ומדתה תכונתה לפי ערכה, לפי א. ומה לכל הכל, על להשפיע

ששכינת יעקב, חלק שהוא ב״ה כל היוצר השי״ת שם כח זהו י כ ויותר טוב היותר האור כל כוללת עמו על ורוחו ב״ה כבודו הכללי האור שראוי די ולא צד. לכל מתפשט להיות שראוי נבחר לפי רבים עמים פרטי על המרכזית מנקודה להתפלג הזה

בכל הנמצאת הפרטית ההתחלקות שאפילו אלא שינוייהם, הזמן בהמשך שמתחלקות הטבעיות הנטיות לפי בפ״ע, אומה

ע״ז גם מילואיהם בכל ישראל כנסת, תשפיע

רוחות "כארבע ו ישראל", בני למספר עמים גבולות "יצב

אתכם פרשתי."השמים ממקור הנובעת הזאת, וההשפעה להדרכת ראויה היא כ״א יחידים על רק מושפעת אינה ישראל,

ו, שונות רבות וכתות כנסיות תכליתי וצביון מטרה לה יש. שכ״א

להבין בינה, אחרי הבאה התשובה ע״י הפועל אל יצא וכ״ז ע״י קדשו, בשם להתהלל קרן ולהרים והודם ישראל של מעלתם התבטלות שום בלי וקדושתה, והמצוה התורה ערך גודל הכרת אלה שכל אמיתית בהכרה זמני, זרם ומכל עמים רוח מכל

להתמוטט סופן אדם בן ממחשבות הנובעות ת והמחשבו העצות

לעולם יקום אלהינו ודבר ציץ נ."בל חציר "יבש

הכללית ומעלתה, ערכה רום לפי הציצית השפעת ע״כ כלפיד ציון צדקת אור שיאיר ביום לפעלה כשתצא, והפרטית, עמים להוכח יוכלו שביהדות, צד מכל ופינה, עבר מכל הנה

ברגשי וכבודו ד' באור אושר רב ב מושפעים להיות איך שונים נאמנה באהבה עד, עדי ונפש רוח וברוממות פנימיים, קדושה

נפלא עצמי בעונג אל כבוד ויראת. רוממות

האפשריות הרוחות מארבע שביהדות, הצדדים כל לפי, ע״כ יכיר ולשון עם מכל העמים התפלגות ולפי רבים, גויים ינהרו

את המכיר מישראל א מכ מיוחדת השפעה לקבל שיוכל "כ״א לעדה הראוי' כללית מוסרית הנהגה כדי עד כראוי, יהדותו ערך בכנף הגויים לשונות מכל אנשים עשרה מעשרה, פחותה שאינה מוקירים מושפעים מוקף היהדות מצדדי צד כל והיה יהודי, איש ולשון עם כל של הפרטיות המפלגות מכל ומקדשים, מכבדים

הצד עם המתאימים נעלים יותר ה הגיונים בה ימצא שכ״א אלהים שמענו כי עמכם "נלכה שבנפשו, וקדוש מרום היותר

."עמכם

פד / תשיעי פרק / ב שבת / איה. עין

כל רב", צבא המבשרות אומר יתן "ד דכתיב מאי יוחנן, 'א״ר כח נחלק הגבורה מפי שיצא ודבור בור ד לשונות. לשבעים כולם הצביונות לשינויי כולו, העולם לכל הכללית ההדרכה הקודש בהופעת הוא כלול הכל לפלגותיהם, ולשון עם שבכל

שכינה גילוי של לישראל. תורה במתן בגבורתה שהאירה קדושים חיים אור לקבל חדשה, להארה הוכשר כולו העולם

גלות לפני לזה מוכשר היה שלא מה קדושות, והדרכות ים ועליונ

תמימה. ד' "תורת של העליונה ה״אורה שבכח למדין ונמצינו הגבור ומושל הרודה מעלה, של ה ת ודעת חכמה של ההכרות אוצר של הסגולה היא גנוזה בגויים,

קדושים שינויי לפי רבים לעמים נחלקת להיות הראויה

היא הזאת והסגולה השונים. וכחותיהם יהם הכרות תכונותיהם, התורה הכללת של הכללית ההארה מתוך מתקבצת רק איננה ודיבור דיבור בכל גם וטמונה גנוזה היא כ״א אורה, בכלליות

. בפרטיותו

קודש אוצרות של אורים כחות שהמון אחד, , , אומר '"ד״יתן עם שכל ים, והצבע הגוונים מרובי גדולים נגוהים של זוהר מלאי מואר להיות ולשונו, הכשרתו כפי תוכו אל לקלוט יוכל ולשון

נצח. לתחיית להשיבו החיים, באור הנפלאה הגבורה היא וזאת קדושת באור המוזרחת האלהית החכמה של בהופעתה החיה אדם להחיות שונים וזרמים פלגים המון מתוכה לפלג התורה,

. רב נחלק ה הגבור מפי שיצא ודיבור דיבור כל. לשון לשבעים

קעז ב, קבצים שמונה

מהמקור הרוחניים חייהם לשד את האנושיות והמפלגות העמים כל יונקים איך בעולם החיזיון שיתגלה בזה משה, תורת יפרש משיח

וכל והאקלימיים, המזגיים המיוחדים, יה ענינ וכל תולדותיה, פי על ואומה אומה כל לרוח התוכן יתאים מקום ומכל האחד, היסודי

מאומה חסר יהיה לא הפירוט של שהעו. שר עד שינוייהן, לכל הנפשיות והתכונות האיקונומיים השינויים פרטי מתאגד יהיה והכל

נחלק בורה הג מפי שיצא ודיבור דיבור כל רב, צבא המבשרות אומר יתן ד' איתן. פנימי וביטחון עליונה בידידות אחד, ממקור ויונק

לשונות. לשבעים

הפרשיות– סדר על קוק הרב במשנת שבועי שיעור תשפ״ג│ לך לך פ' טבדי בנימין הרב

ל לגוי תורה ימוד

פט / א כרך / הראיה אגרות

את המפסיד דבר לך שאין יקירי דע התורה, ולימוד נעלים ענינים כהשפעת האנושית, החברה השלמת יסוד כל את שיצליח שחשב ומי לקבלם. ראוי שאינו בהמון קודם התורה, ממוסר אותם שילעיט מה ע״י עולם באי הטובה הכונה לעומק כלל ירד לא לכך, שהוכשרו

לרעך ואהבת של המסוה שתחת והראי', האלקית. "

במות- ערכו כמוך" יכלו שלא אנשים, לשרוף תופת שעניני מפני הוא והכל דופי. שום מוסרם על לדבר בהם למימינים והיא הכשר, צריכים הם הזכים התורה ללמד אסור ע״כ בה, יכשלו פושעים אבל דחיי, סמא

יוצא-מן- יזדמן ואם לנכרי. ד״ת התורה שפעלה הכלל,

ההלכות וכל הכללות, מן דים למ אין להיטיב, עליו ניתנה והרשות הנהוג, הרוב על נאמרו הקבועות מכ״ש שעה, להוראת היתר להורות מובהקים לחכמים ויתר מילתא, מגדר או השם קידוש משום בזה כשיש

ביאורם מקום כאן שאין לזה, הנצרכים. הגדרים

צ / א כרך / הראיה אגרות

איסור מענין שהעירות ומה תורה שאמרה ממה לנכרי, תורה לימוד דורות למדין אין או״ה, שילמדו כדי התורה, דברי את האבנים על לכתוב

. משעה מהתסיסה ומ״ת, מצרים יציאת בעת העולם שהוכשר ההכשר, אותו או״ה בין לאטה נתגלתה שאח״כ שכינה, גילוי ע״י שנעשתה, הגדולה

מה עוזב האנושי ן מהמי כ״כ גדול חלק שיהיה הפועל אל ויצאה היה זה ב״ה, ישראל אלקי ד' שם את להכיר ושב אבותיו, שהורישוהו

נמשך שאינו. מאורע של אורם ע״י דוקא בעולם האור שיחדור היא, הקבועה ההדרכה אבל המתיחסים החיים, סדרי כל עם ועזוז ד' דעת מובן יהי' אז ישראל,

בציבור בין ביחיד בין הגדולה, האמת. לאותה בלא- משפטים ללמד שיצא מי שחשב המחשבה, אותה אבל לאותם עת האמוניים המשפטים שרק גרמה ידעום", בל "ומשפטים עליהם שנאמר המה ואז הציבורי, ביחוד החיים, סדרי לכלל יחש בלא דגלם על נשאו בין לע״ז, קרובים שנעשו בדעה, בין נשתבשו ע״כ להשתבש, מוכרחים

של דגל שנושאים למי כראוי במדותיהם, כלל נזדככו שלא במעשה, טענותיהם לפי בידם וחסד. אהבה

הראוי הזמן קודם העולם אומות על התורה של השלילית ההשפעה

פו / ז קובץ / קבצים. שמונה

הראשון אדם חטא הקדום, חטא של התוכן מאד מורגש תורה, מאור אחדים ניצוצות ערפלים כמה ידי על קלטו אשר האומות, אצל

בחטא טבוע בהיותו האדם, על ופע. ולתו עשות תורה, תלמוד הטוב, המעשה רק מוניות, הא הרגשות בתוכני עיקרי חלק כך כל לוקח התוכן זה אין בישראל, כן שאין מה

אלהיך עם לכת והצנע חסד ואהבת משפ. ט על עמדו שלא ונכרים סיני, הר על עמדו מאז חוה, בצאצאי נחש שהטיל הראשונה הזוהמא פסיקת של המובן מאותו מסתבב זה כל

כלל מורגשה אינה בעצמה שהיא עד, הנפש, בטבעיות החטא במצולות העמוקה הטביעה היא והזוהמא זוהמתם. פסקה לא סיני הר מיוחדה צפיה לאנשי הסקירה ביחידות ומוצצת הכלליים, החיים מהלך מתוך רק משתקפת. היא דחיפה איזו מתוך אלא החטא, בא ישראל של הנפשי הטבע מתוכן לא לעשות, מגדיל הרע היצר זה ולעומת פסקה, הזוהמא בישראל

את ומהמה הבאה זרה, התרגשות של מתחברת היא מבחוץ אלא הנפשית, המהותיות במעמקי קשורה הזוהמא שאין, ומתוך. החיים תורה תלמוד ידי על קדושה לאורה מתהפכת פעולות, מתוך מסתלקת היא כן על השמש, ששזפתני שחרחורת שאני תראוני, אל

כ לנו תהיה וצדקה בפועל. המצוות עסקי ידי על ומתחלשת לבשר, האבן לב את העושה המצוה כל את לעשות נשמור י ד לפני 'הזאת

צונו כאשר. אלהינו וצדקה יועילו, לא רשע ואוצרות בלהותיה, וכל האליליות מכשיריה, כל אל קוראה הנחשית וההטבעה בחטא, טבועה היא והגויות

וכל מלכיה אדום, שמה חת, ש לבאר ומוכנים והולכים, טובעים והנם בו, טבעו אשר בו, מים אין מבור להצילם תוכל לא פעולתית

המלוכה לד' והיתה עשו, הר את לשפוט ציון בהר מושיעים ועלו. נשיאיה.

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות