יהושוע בן גמלא
אמור תשפ״ג
חז״ל
יבמות דף סא עמוד א
מתני׳. אירס את האלמנה ונתמנה להיות כהן גדול - יכנוס; ומעשה ביהושע בן גמלא שקדש את מרתא בת ביתוס, ומנהו המלך להיות כה״ג, וכנסה…
גמ׳. מעשה ביהושע וכו׳. מנהו אין, נתמנה לא; אמר רב יוסף: קטיר קחזינא הכא, דאמר רב אסי: תרקבא דדינרי עיילה ליה מרתא בת ביתוס לינאי מלכא, עד דמוקי ליה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי.
רש״י
מינהו אין - כלומר המלך מינהו אבל אחיו הכהנים וסנהדרין לא מנוהו.
נתמנה לא - נתמנה לא קתני דהוי משמע דראוי היה לכך.
קטיר קחזינא הכא - קשר של רשעים אני רואה כאן שלא היה ראוי לכך אלא שנתן ממון ומינוהו.
בבא בתרא דף כא עמוד א
דאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה, מאי דרוש? ולמדתם אותם - ולמדתם אתם, התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, מאי דרוש? כי מציון תצא תורה; ועדיין מי שיש לו אב - היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב - לא היה עולה ולמד, התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך; ומכניסין אותן כבן ט״ז כבן י״ז, ומי שהיה רבו כועס עליו - מבעיט בו ויצא, עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע.
יומא דף לז עמוד א
וקלפי היתה שם ובה שני גורלות. של אשכרוע היו, ועשאן בן גמלא של זהב, והיו מזכירים אותו לשבח.
מי הוא ינאי? האם הכוונה לאלסנדר ינאי (בעלה של שלומציון) או ליוחנן שנעשה צדוקי בסוף ימיו? ומי היא אותה מרתא בת מייתוס, האם היא מי שמוזכרת במדרש איכה שהיתה בזמן החורבן? כמובן ששני הדברים לא יכולים לדור בכפיפה אחת.
ראשונים
תוספות בבא בתרא דף כא עמוד א
זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו - הוא אותו האיש דאמר רב יוסף (ביבמות דף סא.) תרקבא דדינרי עיילא ליה מרתא בת בייתוס לינאי המלך עד דאוקים ליהושע בן גמלא בכהני רברבי וצדיק גמור היה כדאשכחן הכא.
והא דקאמר התם (שם) קטיר קא חזינא הכא לפי שהיו אחרים חשובים ממנו.
תוספות ישנים יבמות סא עמוד א
אין זה יהושע בן גמלא שהיה בב״ב שתקן כמה תקנות שאותו צדיק היה אלא אחר הוא זה.
ריטב״א יומא דף יח עמוד א
על דאוקמיה ליהושע בן גמלא בכהני רברבי. ואיכא דקשיא ליה דהכא משמע שזה לא היה כשר, ואילו בפרק שני דב״ב (כ״א א׳) קתני שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל.
ויש לתרץ כי אחרי כן הכשיר עצמו.
ואחרים תירצו דתרי יהושע בן גמלא והכא גרסינן ליהושע בן גמליאל.
עוד י״ל דחסיד וכשר היה אלא שהיה שם כהן אחר שהיה גדול ממנו בחכמה ובנוי ובעושר או באחת מהן.
מהרש״א ח״א יומא דף יח עמוד א
ליהושע בן גמלא כו׳. בפ׳ לא יחפור משמע שהיה לו מעלות החכמה שהוא תיקן להושיב מלמדים בכל עיר ועיר, מ״מ מייתי מיניה שהיה דרכם בבית שני למנות כ״ג ע״י ממון ואפשר שנמנו גם אחרים בכ״ג ע״י ממון שלא היה להם חכמה.
יוסף בן מתיתיהו
דור דור ודורשיו, ח״א, עמ׳ 182
אייזיק הירש וייס (1815-1905)
הוא מסביר שמדובר באותו כהן גדול, וצ״ל ביבמות במקום ינאי – אגריפס.
תולדות מלחמות היהודים ברומאים
ספר רביעי, פרק שלישי, אות ט, 160 – גם הכוהנים הגדולים הנכבדים ביותר, ישוע בן גמלא וחנן בן חנן, הוכיחו את העם באסיפות על אדישותו ועוררו אותו לקום נגד הקנאים.
יוספוס מספר שבן גמלא היה ממנהיגי המרד המתונים, ונהרג על ידי הקנאים. כותב עליו שהיה רם מעלה ומסור למקומות הקדושים בלב ונפש.
רבנים היסטוריונים
דורות ראשונים, חלק ב, עמ׳ רלג
הרב יצחק אייזיק הלוי (1847-1914)
אמנם כי גם עוד דבר גדול עשה שמעון בן שטח במשך הימים של ראשית ימי אלכסנדר ינאי אשר בהם שקט מריב ולא רדף באף. וגם זה היה ירא לעשות בהדיא ובפומבי על ידי עצמו, ועל כן התחכם ויעשה הדבר על ידי אחר, איש אשר ינאי היה חפץ ביקרו, ואשר גם היה מראשי עשירי הדור, אשר להם נשאו הצדוקים פנים… נתנו את ינאי גם להקימו לכהן גדול משמש במקדש, על ידי האיש הזה פעל שמעון בן שטח לעשות דבר גדול מאד בישראל. והוא הנאמר במסכת בבא בתרא…
הערה: ותמהון הוא לראות עד כמה לא חקרו החוקרים האחרונים על דרכי המעשים, עד כי מפני שראו ומצאו עוד כהן גדול בשם זה סמוך לימי החורבן באו ויתלו את כל כבוד המעשים האלה על יהושוע בן גמלא האחרון אשר ימי כהונתו נופלים כבר בעצם ימי המהומות וימי המלחמה ימי החורבן.
ולא ראו דברי יוסיפוס עליו כי היה בין עוזרי רהב אוכלי עמם, אשר הפשיטו עורם מעליהם, ואשר הביאו את חורבן הארץ, ויהי גם נגד רבן שמעון בן גמליאל…
ואלו גם נתקן אז כזאת, לא היה להדבר שורש כמעט בימי הטירוף ההם, ואיך יאמר רב שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל, והרי גם אם נתקן אז דבר כזה בערי ישראל, לא יצא הדבר לאור, ולא נתפשט הדבר, ולא בא לידי מעשים קיימים ועומדים, ולא היו יכולים להועיל כל מאומה שלא תשתכח תורה מישראל.
תולדות התנאים והאמוראים, עמ׳ 621
הרב אהרן הימן (1863-1937)
מסביר בעקבות דורות ראשונים שהיו שני כהנים גדולים בשם הזה, אחד בימי שמעון בן שטח שהיה צדיק, ואחד בימים שלפני החורבן. הבעיה שצריך לומר גם שהיו שתי מרתא בת בייתוס.
אבל יהושע בן גמלא מי שהיה כהן גדול קודם החורבן והיה מכת הצדוקים כדמובא בקדמוניות היהודים לא נזכר בשום מקום בב׳ התלמודים כמו שלא נזכרו כל הכהנים הגדולים הרשעים וזכרם נאבד מן העולם.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה