הפרשיות– סדר על קוק הרב במשנת שבועי שיעור תשפ״ג│ מות אחרי 'פ טבדי בנימין הרב
עריות ואיסורי היהודית המשפחה
המשפחה מעגל בתוך העריות פרצת יסודית מוסרית פגיעה –
1 תקצד א, קבצים שמונה.
דבר הוא האחרונות החקירות עם בראשית מעשה סיפור להשוות שהיא והארץ, השמים תולדות אלה פרשת לפרש מעצור אין נכבד. קצת לידי אדם שבא עד מליונים, שנות של עולמים בקרבה מקפלת
שצריך לו נדמה חזיון איזה וע״י בעה״ח, מכל כבר נבדל שהוא הכרה אשה יחוד ע״י רוח, ואצילות בקביעות משפחה חיי לקבע הוא הטבעיים המשפחה בעלי ואמו, מאביו יותר אליו. שתתקשר עד תקופה, איזה תקפל היא וגם חזיונית, להיות תוכל התרדמה
מבשרי ובשר מעצמי עצם של הרעיון. בישול
שקדושת הכתוב והודיע וכן בזמן, הנימוסית להבושה קדם המשפחה ומ״מ הפעם, זאת דבר הוחלט מהתרדמה ההתעוררות שאחר במעלה,
יתבוששו ולא ערומים שניהם. היו כשאין בה שפורצים העריות, פרצת היא נמוסית עבירה רק שלא ולמדנו,
של נשמתו בשורש מוטבע עמוק דבר אלא נשף שמרה נואף ועין, רואה,
בעצם. קדוש נקרא מהם והפורש נפשו, חומס שחוטאו אדם,
2 ד פרק הענוה נתיב מהר״ל.
ע״י כי העריות, התורה שאסרה מה כי לפרש ויש שיהיה הש״י ורצה ומתקשר מתחבר העולם הזיווג היו לא כן לא ואם הזיווג ע״י מקושר אחד העולם אסרה ולפיכך זה, דבר היה לא אם כלל אחד עם ישראל
ישא שלא העריות תורה העריות וכל אחותו אדם וכאשר ברחוקים מזווג האדם שיהיה עד אליו הקרובות
ופירוד… חילוק כאן אין אחרים עם הזיווג
כי לעצמו החיבור רק זה אין העריות על בא כאשר כי כתיב ולפיכך הם, ועצמו מבשרו בשר הם הקרובים
" בשרו העריות״שאר אצל - לאדם שהקרוב לומר ורצה והיא מבשרו בשר היא ערוה וכל מבשרו הנשאר נחשב
- מה של קורבה דומה אינו אחותו של קורבה בודאי כי מיוחדת קורבה היא העריות כל וכן אמו, של לקורבה
כזה… זה אין כי עצמה בפני
3 י אות בבויסק אחרון.
מיסודי הוא עריות איסורי בעצמות רק האהבה התעצמות היא המשפחה אהבת גם כי הפרט, יסוד כן על נרחבת, עצמית אהבה לזולתו האהבה מושג התרחבות מהתאחדות תולדות, מיסוד יכונן אביו את איש יעזוב כן על החוגים,
באשתו ודבק אמו. ואת
בשר משאר הוא, זר ממ כן על יבוא בלא. שהוא מאשת ממזר ודין השמירה לעומת הרחקה הוא איש
יתירה עצמית אהבה. מהתעצמות
4. קבצים שמונה סח ו,
אחד כל כי בזה, זה שיגעו שאסורים אהבה מיני שני הם אשה, ואהבת הקרובים, אהבת
העולם וביסוד בנפש נוגע, בהיותו חבירו את. מקלקל
ידי על והן המיוחד, במסלולה אחת כל האהבות שתי אלה הן זורמות בונות השפעתן שיתוף כראוי להתפשט מהנה אחת לכל אפשר שאי באופן בערבוביא, באות וכשהן העולם, , את והזעם הדין וכחות העולם, ואת הנפש את חשיכה וממלאות העולם, טוב כל את הן עוצרות
ולכלות לשבר נורא וקצף רבה בטומאה. מתפרצים בשר שאר עריות איסור סוד. וזהו
ידי על רק לא אבל האישות, ידי על האחוה באהבת פגיעה כן גם הוא ות אחי שתי ואיסור מהראוי יותר קירוב ידי על כן גם שבא שביניהן, הניגוד ידי על אם כי בזו, זו התכופה, נגיעתן
לצרור תקח לא אחותה אל. ואשה לאשה איש שבין השיתוף האופנים, שני משום בזה ויש על אותה לדחות ואסור האחוה, קרבת בתוכן אחיזה כבר לו ויש לאח, האחות בעל את עושה
אישות. של קרבה ידי על לשנאה, יהפך האחיות של האחותי שהקירוב שגורם אלא עוד, ולא
עליו משותת שהעולם. ה האחו ביסוד כללי פגם הוא וזה לזו, זו צרות שנעשו מה ידי
המשפחתי החוסן וה כולה חברה
5. שבת איה עין יח ח,
להתאגדות היסוד היא היא לעצמו, אותו ומיחדת הכללות מן האדם את מפרדת בשטחיותה שהיא אע״פ יתית, הב ההתיחדות הכללית לההתאחדות חזקות היותר שממנה. תוצאות המשפחתית,
6. כו אות א פנקס הראי״ה– פנקסי
האהבה טבע על פועל הקרובות עריות איסור מעלת מצד להתפתח ראויה שתהיה האנושית
שבאדם. המוסרי והכח הרוח אהבת והנה שלא צריך ע״כ הקולטורא, ראש היא המשפחה
באהבה תחשך חומרית, הקרובות היתר וע״י
בתאוה מובלעת המשפחה אהבת היתה. החומרית
אהבת של המשלים כח חסר שהיה מה ולבד
מין, כל של לחציו המשפחה מוליד גם היה
- השוה למין שנאה ומאנשים לנשים מנשים
לאנשים, לידי האנושיות את מביא שהיה עד
האלקי. הצדק ומניעת גדולה שקיעה
7. איה עין רלא ב, שבת
אל והמתאימה הנאותה צורתם להם לקבע הכלל בחיי הפועל הראשי הכח מדור מעלה ביתר ולהתעלות ימים לאורך להתכונן הראויים החיים יסודות העמוקה הפרטית והשאיפה ושלומה, כבודה המשפחה קדושת היא לדור,
סוד כשהי משפחתו. בחוג ויושר תם ומלאים שלוים כשרים טובים חיים לראות משפחה בתור שלם עם לחיי אח״כ ומתענף ומתערה, הולך הוא יפה, פורח הזה נעול גל כלה, אחותי נעול "גן צדק. של עז ומלאה נאורה וטהורה, קדושה אחת
שהוא מה נרדים עם כפרים מגדים, פרי עם רמונים פרדס שלחיך חתום. ."מעין
מאור כל את ומחשיך הכלליים החיים של המרכזי היסוד על כללית שואה מביא עם לברית להיות שראוי הטוב כשהיסוד עריות. גילוי הוא שבהם, טוהר וכל בהם שאין רשע של וסמוכות זרים תפקידים לו מבקש העממי הכח שוב נלקה, החברה שחיי עד להשחית, עד קומה וזוקפת הולכת והרשעה וממש, יסוד
. שרשיהם מעומק להתרקב מוכרחים
הפרשיות– סדר על קוק הרב במשנת שבועי שיעור תשפ״ג│ מות אחרי 'פ טבדי בנימין הרב
8. ברכות איה עין שטו ט,
כו ביתו בתוך רעים אדם ירבה לא לעולם אומר רבי.'תניא
והמדות המעלות יסוד את תמצא מדה שכל הוא, הטובות יתבטל ולא צביונו על עומד יהי' דבר וכל לה, הראוי מקומה
טוב דבר אפי' קנין של נטיה בשביל. איזה מצורתו
חיי תבא ואחריה הצדק ראשית היא המשפחה חיי באשר ע״כ תמיד האדם ישים ע״כ המשפחה, חיי לחוג מחוץ גם הרעות
רעות חיי ג״כ לחיות היושר גבול את מרחיב שבהיותו לב אל כן- יעשה היחידה, משפחתו מחיי רחב יותר באופן ואהבה, עצמה המשפחה לחיי השבתה כל מזה תהי' שלא באופן. אבל על פרטיו תחלה כשיעמדו מוצלח בכללו העולם יהי' תמיד כי בדברים ובין הגוף שלמות שהם בדברים בין ונאה, חזק בסיס
להשתתף לגבולם חוץ ג״כ ו יצא ואז הנפש, שלמות שהם בכלל כולם אל הנוגעים. בדברים
הראויה מהמדה ביותר התערבם הבית, בתוך הרעים, ריבוי הוא רוחו כפי ביתו בהנהגת מתיחד יהי' לא שהאדם מביא
נובע נעכר כאב והוא הבית בתוך הבאים הרעים רוח כפי, כ״א צורתו והפסדת לגמרי הפרט כח ביטול של הכוזבת מהשיטה
אחרים. בשביל
הרעים- יהיו ע״כ והוא עליו הם ישפיעו אהובים, עים ר תשתנה לא ביתו שתכונת המדה באותה רק אבל, עליהם,
ע״פ רק ותתנהג ויצליח ישכיל אז הפרטית, . הכרתו
ונסמך כרתו ה את האדם בעזוב רק היא הנפילה ראשית כי
אחרים את מחקה. להיות
הלא ובאמת ידם שעל התנאים רבו אח לאדם א״א ד להיות והבחנה שפיטה כח ע״י כ״א לזולתו, ומוחלט גמור למופת ביתו את מקיפה רק הרעות תהי' ע״כ לרחק. ומה לקרב, מה הבית בתוך אותם ירבה ולא נאותים, בזמנים ג״כ תוכו אל, בא
הגמור משלטונו הפרטי רשותו יתבטל לא. למען
9. ברכות ב עמוד כז דף
והוא חכם דהוא עזריה, בן אלעזר לרבי נוקמיה
חכם- הוא לעזרא. עשירי והוא עשיר מקשי דאי
עשיר- והוא ליה, מפרק ליה ליה אית דאי והוא ופלח, אזל הוא אף קיסר לבי לפלוחי
לעזרא- עשירי מצי ולא אבות זכות ליה דאית למר ליה ניחא ליה: ואמרו אתו ליה. עניש
ואימליך איזיל להו: אמר מתיבתא? ריש וי דליה ביתי. באינשי
11. איה עין יב ד, ברכות
בעניני המעולה שההנהגה להם הורה ביתאי. באנשי אמליך איזול א״ל שאף נפשו, בכל לזה מסור המנהיג שיהי' כ״א שתבא א״א הציבור עבודת
הפר מצבו הציבור. בעניני ושקוע בטל יהי' טי
צריך כך ומתוך הכוללת ההנהגה עם שתסכים צריך ביתו הליכות גם ע״כ הבית. גברת הסכם לזה טוב כל הפרטית בהנהגתם מנפשם יחסרו שלא המנהיגים אותם, אבל יחש אין להם הציבור, לעבודת רושם אין הפרטיים והליכותיהם ובביתם
בזה האשה, לשאלת. קדוש גוי מנהיג של שלמות זאת אין אבל
ישראל בארץ ותיקונו כנען של כוחו נטילת
א׳ל הראיה, ד אגרות
לנו היא מוחזקת א״י והלא תקרא. כנען" "ארץ בשם המקראות ובכל ז״ש. שם זעיר רק א״י השם את המקרא בכל מוצא אתה
היא. מוחזקת אכן? מאבותינו לא ואף כבוש בחזקת לא אבל. לשטרנו קודם כנען של שטרו אלה שבכל ההיסטוריא. של בזכיתה
= בה״ב של הברית בכח רק ( וגו. בניו את יצוה אשר למען ע״ה א״א עם שנכרתה הבתרים) בין 'ברית אלא לישראל הארץ אין
לד- הוא שישראל (בזמן) 'בז' של״ע- ""פדות הוא- הראשי התנאי אבל בריתו לעולם!""יזכור
רא עולת מ א, יה
לך. ונתנה ולאבותיך לד נשבע כאשר הכנעני, ארץ אל ד' יביאך כי והיה יסוד של העליונות, החיות הסגולות לה יש ישראל ארץ
ולברכה לטובה מקולקל והיותר רע היותר התכן את להפך בכחה שיש בעולם, המתגלה עליונה היותר. הקדושה שם לפיכך
נטעו השפלות הנטיות אלה וכל האנושית, והשפלות והזוהמה הכיעור אוצר והמקולל, המקולקל האיש כנען, היא ץ האר, באנושיות הנעלה הכח ורק החשך, שבמטמוני אור אוצר דוקא בה גנוז מאד נעלה חיים אוצר שיש, מפני האורה מיסוד הנובע
יסוד את הממשיכים ד', עם ע״י רק להתגלות העלול הפנימית, הארץ בסגולת המוטבע ד', בדבר עולמים שבועת יסוד העליונה, ביסוד מאד המקושר יחדיו, הארץ ושל העם של הנפלאה לבחירה הבסיסי היסוד זהו אחרון, דור עד העולם מאבות קדושתם
ושבועה ברית ע״פ עליה, ולדרים לארץ הדוריים, בחיים ומופיע ההולך התכוני. התולדתי
לך נשבע כאשר היא הרי שמה וההבאה הכנעני, ארץ אל ד' יביאך כי והיה פרטיותה: בכל זה פסוק של זו הקדמה נאמרה כן, ועל והבנים האבות עם אמיץ רוחני קשר לה להיות בעצם, משתנה בלתי באפן הארץ סגולת בתכונת שהונח היסודי התכן ולאבותיך,
- כולה הארץ של הכנעניות של והיחס, יחדו, ממסגר להוציא הקודש, מרום אל ולהעלותו להפכו למזגו, בכחך לך, ונתנה מסר
אסיר.
מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה