כח התשובה בהבנת מהות הרצון - מקום שבעלי תשובה

עומדין תשובה שבעלי מקום

הרצון מהות בהבנת התשובה כח │ טבדי בנימין הרב

של הקשיים צדיק על התשובה בעל מעלת בביאור

ב לד, ברכות

תשובה, לבעלי אלא נתנבאו לא כולם הנביאים כל יוחנן רבי אמר אבא בר חייא רבי אמר ראתה לא עין גמורים צדיקים אבל

זולתך. אלהים

דר 'ופליגא אבהו דא״ר אבהו, עומדי גמורי' צדיקים אין עומדין תשובה שבעלי 'במקום ולקרוב לרחוק שלום שלום שנ'

והדר. לקרוב ברישא לרחוק רחוק- מאי לך: אמר יוחנן ורבי קרוב- ומאי מעיקרא, עבירה מדבר רחוק שהיה קרוב שהיה

השתא ממנו ונתרחק עבירה. לדבר

ג פרק אבות על יונה רבינו פירוש ב פו, יומא מהרש״א )(וכעי״ז

פתוחה- והפנקס … שה שעו אחר הפנקס לפתיחת ממתינין אין כי להודיענו כתו כבר המעשה בגמר אלא החטא. ב נמנה שלא רגע יעבור שלא כדי הוא

שא ההוא. העון עליו - התשובה לבעלי נמחלין שהעונות ע״פ אותן נימנין

- בתשובה יחזור אם כן ואחרי מלעשותן. שגמרו מיד תחלה לו. מוחלין

ונמחל. עשאו אלא עשאו. שלא כמי אינו במדרש כדאמרינן אינו מי שגדול

לו ומוחלין שעושה ממי. עושה

- שם עומדין תשובה שבעלי במקום עומדין גמורים צדיקים אין שאמר ומה

תשובה שבעלי ר״ל כענין המותר מן להפרש להם יש עבר אם כמו בו. שחטא

- העריות על בו שחטא בדבר הפרישות במדת עמה להתנהג יש באשתו אפילו

לעשות. צריכין גמורין שהצדיקים ממה יותר המותר מן ואפילו יפרוש,

ה״ד ז פרק תשובה רמב״ם׳הל

שהוא תשובה בעל אדם ידמה ואל העונות מפני הצדיקים ממעלת מרוחק

אלא כן הדבר אין שעשה והחטאות כאילו הבורא לפני הוא ונחמד אהוב

מעולם חטא לא ששכרו אלא עוד ולא ופירש החטא טעם טעם שהרי הרבה מקום חכמים אמרו יצרו וכבש ממנו צדיקים אין עומדין תשובה שבעלי

מעלתן כלומר בו לעמוד יכולין גמורין מעולם חטאו שלא אלו ממעלת גדולה

מהם: יותר יצרם כובשים שהן מפני

ג פרק אבות על היצהרי מתתיה רבי

יונה הרב כלל חטא שלא למי דומה אינו שלימה בתשובה שישוב שאע״פ כותבת, והיד פתוחה הפנקס למה עוד, בזה, חדש

עומדים אינם גמורים צדיקים עומדים תשובה שבעלי במקום שאמרו ומה ע״ב). ס קמא בבא (עיין במדרש נמצא וכן

באותם ר״ל ע״ב), לד (ברכות הסייגים אין בפרק יש מחלוקת כי, בזה צורך אין ולעניותי לו במותר יתקדש תשובה. שהבעל

החטא. טעם שטעם כיון צערו, לרוב שכרו שגדול לומר שיש (שם,)עומדין

מצו חרדים, בא התלויות ות "י 'ד

תשובה שבעלי מקום ארז״ל גמורים צדיקים אין עומדין מאד קשה והדבר לעמוד יכולים כי שאמר דרך על י״ל אלא ואם בפתח כעני יצה״ר בתחלה אורח נעשה פנים לו מסביר אדם כשנצחו הבית בעל נעשה ואח״כ אם אלא להוציאו תקנה עוד ואין

וישחטנו ימיתנו דוד אמר זה ועל

תודה זובח ר ואמ בקרבי חלל ולבי ומתודה יצרו הזובח זה יכבדנני עמו הנלחם שכר יגדל לכן עליו והשרים יתברך המלך לעיני והרגו

אתו. אשר

סנהדרין חיים תורת א צט,

צדיקים עומדין תשובה שבעלי מקום

… לעמוד יכולין אין גמורים ידוע

תעשה לא ממצות עשה מצות דגדולה

דלכך לפי והטעם אותה דוחה היא דשב המצוה את המקיים דומה שאינו למקיים עצמו טורח שאינו תעשה ואל שהוא כיון ועשה בקום המצוה את צדיק לכך אותה לעשות עצמו טורח תעשה לא מצות מקיים שאינו כיון גמור אין תעשה ואל בשב אלא שבתורה ועשה עליהן שעבר כמי מרובה שכרו

לו שנחשב עד ופים סיג ומעשה תשובה קיים כאלו דנמצא אותן קיים כאלו

ועשה בקום. אותן

וילך נצבים שועיב אבן ר״י דרשות

… מקום ז״ל חכמים שאמרו מה כי

אינו וכו עומדים תשובה,'שבעלי

, השב למעלת הצדיק מעלת גדולה כי

ויצרו עצמו שהכניע הרשע אבל, והחסיד במרום מקטרגים לו יש בתשובה ושב

לחטוא שהרבה על אותו, ונאים וש רוצה אינה הדין מדת בתשובה וכששב שלו הרחמים לכסא מגיעו והשם לקבלו אותו ושונאים למלך שחטא כמי ואינו מהם ומפחד ומתיירא משרתיו או יזיקוהו פן עצמו מהמלך נפרד מתירא הוא בתשובה השב כן יהרגוהו, שלא כבודו כסא תחת השם לפני ועומד

שום בו יגע מדת תהא ושלא מקטרג

בו פוגעת. הדין

למהרש״א אלוקים הבית מחלוקת

ד פרק התשובה שער למבי״ט אלוקים בית

… מעולם אשר הגמורים הצדיקים כי ספק אין הכל לדברי כי

איפשר שאי מה לפעמים א כ קל ולא חמור חטא חטאו "לא כי ח') (בראשית הכתוב שאמר וכמו הבריאה, מטבע להמלט

… מנעוריו רע האדם לב יצר יום בכל ימינם על עומד ויצרם ונמלטו במלחמתו עמדו ועכ״ז עליהם, להשטין ויום

למעלה ושכר מעלה אין כי הוא ידוע דבר, משחיתותיו יום בכל נפשם על עומדים היותם לסבת ושכרם, ממעלתם

היצה״ר… טמן זו ברשת להלכד שלא ויום, ויראתו ה' ולאהבת עבודת נגד ולאפס לאין ומחשיבם היצר הנאות מעליו פורש

בוראו.

אשר הגמורים בצדיקים כ״א האמוראים אלו נחלקו ולא

בדרכיהם הולכים והם לחטוא מנסים אינם ם ומזג מטבעם בלבותם וישרים. הטובים

הגמורים הצדיקים ובין הגמורים הצדיקים אלו בין ואין וחוזק סעד צריכים אינם שאלו אם כי למעלה, האמורים והצדיקים והיושר, התמימות דרכי אל נוטה טבעם כי לתומם מעצמם וחוזק סעד צריכים למעלה האמורים הגמורים

אבל החטא, דרכי אל יותר נוטה ומזגם טבעם כי תמימותם, ל בחכמה שוים היותם ועם שוים. שניהם טובים המעשים בענין שכרם קיבול במדרגת הפרש יש וזכיותיהם, מצותיהם, ובמנין ראויים הרע יצר מעצת ונמלטים לחטוא המוכנים הצדיקים כי

ואף לחטוא טבעם נוטה הבלתי מהצדיקים גדול יותר, לשכר לדעת בתשובה ושב שחטא מי ממעלת גדולה מעלתם אלו תשובה לבעלי אלא נתנבאו לא הנביאים כל שאמר יוחנן רבי יעשה זולתך אלהים ראתה לא עין גמורים צדיקים אבל השם את לעבוד הוא ומזגו שטבעו מי כלומר לו, למחכה מדותיו לנועם שיעשנה מצוה דבר לידו תבא מתי, ומחכה

כנגדו ומתאמץ מתחזק והוא מטבעו לחטוא המוכן כ״ש וענוה אמת דבר על אותו שיסייע לו ומחכה האל פני ומחלה

ממנו. לימלט צדק

מיני שני אלו בין הפרש משים הוא כי אבהו דרבי ופליגא ביצרם הלוחמים גמורים הצדיקים כי ואומר גמורים, צדיקים

תם ממעל למעלה ומעלה מדרגה אין ממנו, ונמלטים יום בכל

וגו. זולתך אלהים ראתה לא עין נאמר ועליהם 'ומדרגתם,

והולכים והישר הטוב לדרך טבעם שנוטה הצדיקים על אבל אינם גדול, ושכרם שמעלתם גם כי אמר בנתיבו, ורודפים בו התשובה בעלי שכר כי תשובה, בעלי במחיצת לעמוד יכולים

במנין כי אמרנו הצדיקים מיני שבשני כמו כי משכרם, גדול

הפרש יש ועכ״ז שוים, הם עונותיהם ומיעוט זכיותיהם

- שכרם בקיבול כי עליהם שנאמר תשובה הבעלי אלו כן כמו ואל הצדק אל נוטה שטבעם אותם והם הגמורים הצדיקים שוים כשהם הוא במקומם, לעמוד יכולים אינם היושר שאחר הוא השתוותם וענין הנזכרים, הגמורים לצדיקים

הגמורים הצדיקים במדרגת ומעלליהם דרכיהם, בו הטי ששבו פרק באותו בהם שנכשלו העבירות אותם כל לידם ובאו שוים היותם ועם מקום, ובאותו שהיה העון או אשה ובאותה תשובה לבעלי יש כי אבהו רבי אמר שכתבתי, כמו במעשיהם כי הגמורים, לצדיקים שיש השכר ממדרגת למעלה שכר אלו

נוטה ומזגם טבעם והיה ששבו אחר גמורים צדיקים הם גם מדרכיהם סרו וליראתו ית' האל לאהבת ועכ״ז שעשו, למה

עתה. עד שהתנהגו כמו להתנהג שלא ומצטערים הרעים,

מעיקרא ולקרוב, לרחוק שלום שלום הכתוב מן כן ודרשו

מתחלת מעיקרא קרוב שהיה י למ והדר שנתקרב לרחוק

יצירתו.

גדולה מעלתם הצדיקים אלו גם י כ סובר יוחנן רבי אבל שאינו דבר ידם מתחת יצא שכבר תשובה, הבעלי ממעלת כמדרגת מדרגתם אין עותו אשר את תקנו כי ואף מתוקן, מעיקרא מעבירה רחוק רחוק מאי ואמר הגמורים, , הצדיקים ולא בדרכיו צדיק היה יצירתו ועיקר ומזגו מטבעו כלומר

לעבירה מעיקרא קרוב, הוא ו לקרוב והדר און, כל לו יאונה כי גם וקלקל, קודם קרוב שהיה כיון כי השתא, ממנה ונתרחק חטא שלא מי למדרגת מגיע אינו קלקל אשר את עתה תיקן וא״צ והיושר, האמת דרך אל נוטה טבעו היה כי גם מעולם,

יצרו עם להלחם ולהצטער עצמו: להטריח

גדול רו שכ כי לחטוא, המוכן הגמור בצדיק שכתבתי ומה זהו שוים, ומעשיהם דרכיהם היות עם לחטוא מוכן מהבלתי הקדים אשר פרקיו בשמונת ז״ל הרמב״ם שפירש מה כפי

נכתבו לא אילו השכל עליהן שגוזר בעבירות כי, אבות למסכת מתאוה מהיותו בהן תאותו העדר הוא טוב ועריות, גזל כמו

וכמו, הרעה הנפש מתכונת באות הן כי יצרו, ויכבוש להן בתאוה כי רע, אותה רשע נפש כ״א) (משלי הכתוב שאמר השכל שאין העבירות בשאר אבל רשע, נפש נקראת בלבד וכובש המתאוה הוא טוב ודומיהן, וכלאים כפרה עליהם, גוזר מרוע נמשך תאוותן אין כי מתאוה, מהבלתי האל ליראת יצרו

דול ג שכרו יצרו וכובש עליהן לעבור המתאוה ולכן הנפש,

אגרא. צערא לפום כי כנזכר, מתאוה מהבלתי

ב עמוד לד דף ברכות מסכת אגדות חידושי מהרש״א

כבר גמורים הצדיקים על יתירה מעלה תשובה לבעלי שיהיה מהשכל רחוק זה דבר הנראה שלפי גם כו'. עומדין תשובה שבעלי

ונימוקים טעמים המפרשים כתבו אני גם חלקי ואענה ע״ש. בזה, עבירה לדבר קרוב שהיה קרוב ומאי שאר״י לשונו דקדוק לפי

ממנו ונתרחק דר״ל אלא עבירה לדבר קרוב לה קרי הוי לא דא״כ בפועל עבירה ועבר בחטא איירי דלא מחשבתו לפי קרוב שהיה

עבירה, לעבור שחשב ממחשבתו תשובה בעל והיינו עבר ולא יצרו על וגבר עבירה לעבור עשה ולא יצרו על שגבר בזה דודאי

לעבירה. קרבו ולא כלל הרע היצר הסתת בהן היה שלא גמורים הצדיקים על יתירה מעלה לו דיש אבהו רבי סבר העבירה

מיהת עבר עבירה לדבר הקרוב זה משא״כ במחשבה גם כלל חטאו שלא יתירה מעלה להן יש מורים ג צדיקים דאעפ״כ סבר ור״י

במחשבה ודו״ק מידי לא: ותו

הכללית הרצון תנועת של ה״עצם" כהופעת התשובה

ד פרק התשובה נתיב עולם נתיבות

חמרי ה אל נוטה אשר כי שלהם, מחלוקת להבין יש ועוד שהוא תשובה בעל כי אבהו רבי וסבר כ״כ, מעלתו אין שהתבאר כמו גמור פשיטות זה דבר החטא מן עצמו מסלק ומסתלק מתפשט שהוא התשובה בעל ענין זהו כי למעלה, להתפשט אפשר אי כי יותר מעלתו לכך החטא מן

ולהסת הגמור. הפשיטות מצד רק החטא מן לק

ש קודם נבראת התשובה אמרו ולכך. העולם נברא א״כ

הגשמי. העולם על היא התשובה

- לקרוב והדר לרחוק שלום ולכך אל קרוב תשובה הבעל כי

. הש״י. . ב: (ד', זרה דעבודה )'ובפ״ק

לוי: בן יהושע רבי אמר אלא העגל את ישראל עשו לא

תשובה, לבעלי פה פתחון ליתן כדי והיה יתן מי שנא'

הימים. כל אותי ליראה להם זה לבבם

יוחאי: בן ר״ש משום יוחנן רבי דאמר והיינו היה לא

בקרבי, חלל ולבי דכתיב מעשה לאותו ראוי דוד ולא זה לבבם והיה יתן מי דכתיב מעשה לאותו ראוין ישראל

וכו. 'להם

לו אומרים יחיד חטא שאם לך לומר אלא עשו ולמה תשובה עשה אתה אף תשובה שעשה יחיד אצל, כלך

תשובה שעשו צבור אצל לכו אומרים צבור חטאו ואם תשובה… עשו אתם אף

זה דבר על ותמיה לדוד גרם שהש״י לומר אפשר איך לעשות הבאות הדורות ממנו שילמדו כדי חטא שיעשה

נ למה וא״כ תשובה החטא? גרם הוא ברוך הקדוש הרי ענש

דוד היה לא כי שאמרו מה כי קושיא, אינה זאת וקושיא

הקדוש הרי גמור צדיק שהי' שמפני ינו הי חטא לאותו ראוי

ברו החטא. מן ישמור חסידיו רגלי הוא ך היו ישראל וכן

ורא צדיקים החטא. מן אותם שומר הש״י שיהיה וי

תשובה, לעשות ילמדו שהדורות בזה שיש ומפני זה דבר כי לבעלי פה פתחון שיהיה התועלת ולגודל גדול, ענין

מן אותם שומר הש״י היה לא ה תשוב החטא.

פירוש" וזהו היה ולא מעשה לאותו ראוים ישראל היו לא

מעשה". לאותו ראוי דוד

… מה לזה מסייע דהוה לומר מנין א״כ לך יקשה ובאולי

הש״י שסידר שיהיה כדי התשובה נמצאת שתהיה וגזר לומר צריך פנים כל שעל כיון תשובה, לבעלי פה פתחון

מעצמם היה הכל שמא מעצמם ג״כ החטא. שהיה

צדיק בעצמו שהוא ומי לאדם, מקרה הוא חטא כל כי דע היו עצמם מצד דוד וכן ישראל כי דוד, וכן ישראל כמו

לכך בעצמם, ים גמור צדיקים שהיו הכתוב כדמוכח צדיקים יהיה לא איך כי יקרהו, במקרה שהוא החטא ראוי אין

במקרה. שהוא הדבר מכריע עצמו בצד שהוא הדבר

כמו בעצם ולא במקרה ג״כ שלהם צדקות היו אם בוודאי בזה ובודאי במקרה הוא בהם שהצדקות הרבה שתמצא ג״כ שהוא הצדק מכריע במקרה שהוא שהחטא לומר נוכל

מקרה כי רה במק השני. המקרה הכריע אחד

היו והם במקרה להם היה שהחטא זה כמו דבר אבל

כלל להיות ראוי אין זה דבר צדיקים, בעצם

נמצא החטא שהיה אמר ולפיכך פה פתחון לתת בשביל

תשובה. לבעלי

אל היו מוכנים במקרה החטא שהיה גב על אף ולפיכך התשובה כי במקרה דבר אינה ג״כ התשובה אשר התשובה, ב (ל״ט, נדרים במסכת שאמרו וכמו העולם, מיסודי )'היא הוא מהם ואחד העולם שנברא קודם נבראו דברים שבעה כן לא שאם לפעל יצא שלא אפשר אי הנברא ודבר התשובה

הבריאה. לבטלה יהיה

ד פרק התשובה נתיב עולם נתיבות

כי פירושו תשובה, עלי לב פה פתחון שיהיה שאמר ומה שיעשה תשובה בעלי של פה פתחון הוא זה דבר

ג״כ מעתה בעולם כבר התשובה היה כאשר כי תשובה כלו בעולם התשובה שהרי תשובה אחרי' 'יעשו

, בעולם ונמצא נגלה תשובה של העליונה המדריגה שאמר וזה תשובה, בעלי לכל פה פתחון יהא ומעתה

לאותו ראוים ישראל היו לא ראוי דוד היה ולא מעשה לדבר רק היו צדיקים בעצמם כי כלומר מעשה, לאותו

מוכנים היו זה אם ואף, בעולם התשובה מדריגת להביא ובודאי וראובן קין תשובה ועשו הרבה חוטאים היו זה בשביל נמצא הי' לא תשובה, ועשו שחטאו היו כמה לכל התשובה פתח פתחו ולא בעולם ידם על התשובה

היו שהם ודוד ישראל ידי על היה זה דבר רק, עולם באי עיקר שהיה יחיד ודוד צבור ישראל בעולם, עיקר כי לומר שייך תשובה פתח פתחו הם וכאשר בעולם

מאוד: היטב זה והבן בעולם פתוח תשובה פתח נמצא

מח פרק ישראל תפארת ספר

ויקבל החטא, מן האדם שישוב התשובה כי בזה, הפירוש אבל

המדרגה מאד גדול דבר הוא בתשובה יתברך השם, תו או אל ישוב האדם, שחטא אחר כי לעולם. שיש העליונה

בראשונה. היה כאשר התחלתו

א (נד שנהגו מקום בפרק פסחים במסכת אמרו כך,)ובשביל שנברא קודם נבראת שהתשובה ב), (לט נדרים ובמסכת

העולם…

היתה לא וכאשר התשובה היה רחוק בעולם, נמצאת התשובה רחוק דבר הלא התשובה, על מזהיר הכתוב כי אף האדם. מן

לפעל. לצאת בעולם, חדשה בריאה שהיא התשובה, היא

עד התשובה שער פתחו שהראשונים נמצא כאשר, אבל המעלה העולם קנה ידם ועל בעולם, הזאת מעלה שנמצא

חדשה בריאה נחשב, אין שוב התשובה, מדרגת היא העליונה,

בעולם. התשובה נמצא שכבר

ז״ל- לרמ״א העולה תורת ספר ג- חלק מז פרק

כח יציאת מצד אינו נבדל שפעולות התחתונות בפעולות אף כי לרמוז התשובה, כאן אמרו לבד, הרצון מצד רק הפועל, אל

לבד הרצון מצד רק הפועל אל כח יציאת מצד ואינן פעולותיו, האדם שיוציא כזה, . נמצא

רשע שהוא פי על אף גמור, צדיק שאני מנת על לה ואמר אשה המקדש ע״ב) מ״ט (קידושין ז״ל שאמרו התשובה ענין וזהו אל הכח מן המוציא דבר שום ואין לבד, הרצון מצד הוא תשובה בעל הנה בלבו, תשובה הרהר שמא מקודשת זו הרי שב שבשבילו היראה או האהבה לומר אין כי התשובה, על תכריחנו מחוץ מכריח שם אין בחיריי, הוא האדם כי הפועל,

אצלו היה כן גם זהו כי התשובה, פועל אל הוציאו הוא בתשובה הרצון רק שנוי שם אין הנה שב, שלא בעודו בידיעתו פעולת ענין תשובה מבעל נגלה כן ואם בראשונה, עשה שלא מה מיראה או מאהבה בתשובה לשוב מהרהר שהוא בלבד,

הפועל אל כח יציאת מצד ולא הרצון מצד שהיא: הנבדל,

מקום כי עומדים אינם גמורים צדיקים, ילו אפ עומדים תשובה שבעלי במקום ע״ב) ל״ד (ברכות כוונו שלזה ואפשר,

בתחתונים: ולא בעליונים הוא פעולתם

נד ג, הקודש אורות

הפרטי הרצון הוא סעיף בודד, דבר איננו המחולל הרצון משפעת ראש, לכל מעל המתעלה הרצון משפע, הכללי מהרצון

בראשית. מעשה יום בכל המחדש עולמים, כל הבורא כל,

פרק התורה אורות ו

ב הַלִּמּוּד שֶׁלִּפְנֵי הַתְּשׁוּבָה בְּהִירוּת עֵרֶךְ לְפִי יְסוֹד פִּי עַל מִתְרוֹמֵם הַשֵּכֶל. הַּלִּּמּוּד שֶׁל הַּהֲבָנָה בְּהִּירוּת תִּּגְדַּּל, הָרָצוֹן הִּתְרוֹמְמוּת

שֶׁל הַמִּדָּה לְפִי מִתְבַּהֵר וְהוּא הָרָצוֹן. בְּהִּירוּת

כָּזֹאת וּנְבִּיעָה הַּפְרָיָה שֶׁל לְמַּדְרֵגָה הַּלִּּמּוּדִּי הַּתֹּכֶׁן כָּל אֶׁת, מַּעֲלָה בְּרוּרָה הַכָּרָה וּמִתּוֹךְ גְּדוֹלָה מֵאַהֲבָה שֶׁבָּאָה, , עִלָּאָה תְּשׁוּבָה ג

עַּצְמו. מִּצַּּד לִּמּוּדִּי תֹּכֶׁן וּם בְּש דֻּּגְמָתָהּ ֹשֶׁאֵין

הכיפורים ביום ובפרט – הרצון כמו אובייקטיבית קדושה מציאות היא התענית

ז פרק למהר״ל התשובה נתיב

שנטה החטא תאות כנגד עצמו מצער שיהיה התענית ואין

, אחריו אינו, שזה לאדם קדושה הוא בעצמו התענית כי רק

כמו ושתיה אכילה בלא להיות העליונים מן מתקדש ובזה

. החטא

שיוצאים אחר ואוכלים ענים שמת אדם בני אותם ולפיכך עליהם, קבלו בלבד צערא כי לומר בערבית הכנסת מבית האדם שיהיה רוצה ית' השם שאין הזה, הדבר אין הרי

נפשו, מצער תענית ואין קדוש. ויקרא בתענית שישב רק

י שהוא נקרא וזה החמה עליו שקעה אם רק ושב בתענית

אהא ומר ל יכול לשעות שמתענין בשביל רק קדוש, והוא

תענית עליו קבל אם אבל הכנסת, מבית שאצא עד בתענית שקעה שלא תענית כל א') י״ב, (תענית אמרו ע״ז סתם, ע״י גופו לסלק צריך האדם כי תענית, אינו החמה עליו קדושה זה ואין ושתיה אכילה מן עצמו מקדש שהוא

ר שלימה ק היום. בכל

פרה לכ מיוחדים שהם ימים שהם תשובה ימי ועשרת סלוק הוא זה ודבר קדושה צריך זה ולדבר חטא, ולסליחת

יום מתענה שיהיה צריך תשובה ימי בעשרת ולכך, החטא

הזה במקום להאריך ואין שלם: ,

ע״א י' ר״ה אגדות חידושי מהר״ל

ועוד ושתיית אכילת כי [בוריו] על הדבר שתבין כדי לך דע בשביל כי זה, באופן העשירי צום לתענית הוא תשיעי

ב אוכלים אנו למחר נאכל שלא נוכל שלא כיון שיעי ת הוראה (הוא) הוא בט' ושתיה האכילה כי הרי בי', לאכול

הי ענוי.'על

כאש הנה זה דבר תשכיל וכאשר ר העשירי היום יובדל

אכילה בו אין שהעשירי הזה בצד יובדל הנה שה לקדו

קדושה ענין וזהו הט ביום תהיה ושתיה ואכילה,'ושתיה, ונבדל מתפשט להיות לקדושה יוצא שהוא עשירי, יום של

של האכילה והנה, הט ביום הוא שלו שאכילה מחמת 'רק העש ביום התענית אל ומתחבר מתיחס הוא ט' יום וזהו, ור האכילה כי פי' התענה כאלו בט' ושותה האוכל כל שאמרו מצד הוא ראוי אדרבה אלא לתענית. מתנגד אינו ושתיה

הט ביום ושתיה אכילה שיהיה בעצמו.'התענית

שהתענית כמו פי' התענה כאלו שפיר הוא שראוי ומאחר האכילה עתה מתיחס כן מקום בשאר התענית אל מתיחס

והאוכל ושתיה, וה שותה שהתעני מחמת התענה, 'כאלו

אליו. מתיחס

אין כי בט', ושתיה האכילה אל מתיחס שהתענית ומה אלא לקדושה, יוצא והוא הט' מן נבדל הוא עשור הצום ושתיה אכילה בו אין וזה ושתיה אכילה בו יש הט' כי מצד מעלה בט' והשותה האוכל ולפיכך נבדל, הוא ומזה כלל,

ה כאלו הכתוב עליו תע נה של ושתיה אכילה כי וזה וי'. ט' הוא אשר העשור שצום לפי העשור, בצום מתדבק הוא ט' מצדו כי ומאחר בט', ושתיה האכילה הוא לקדושה נבדל

שלא הי' יום יובדל כאשר כמן כי בט' ושתיה האכילה הוא ב אלו כי ולשתיה, לאכילה הט' יום כן ושתיה אכילה 'יהיה

ויובד מתדבקים הם ימים ל וזה לקדושה ט' יום מן הי' יום

זה מתוך זה יובדלו ההפכים כי לו. הפך

ביום ושתיה אכילה סבת הוא היום כי עיקרי וזה הדבר כלל מובדל הוא ובמה הט', יום מן ונבדל קדוש שהוא מצד ט' בט ושותה האוכל ולפיכך בט', ושתיה האכילה 'ממנו

שהו אחר וי' ט' התענה כאלו הכתוב עליו מעלה א מצד בט נפשותיכם את ועניתם הכתוב ופי' כפור, יום 'קדושת יהיה ט' וביום ט' ביום בתעניתו הי' יום התקשרו כלומר

שלו ושתיה אכילה וזה התענית על: הוראה

---

מתוך ארכיון מאמרי איגוד רבני הקהילות